אל קברו של הקוסם מרלין, אל מעין הנעורים,
אל אגם הפיות המשתקפות, אל הארמון התת-מימי,
אל עץ הזהב, אל העמק שבאיו-לא-ישובון,
אל הטירות ואל ימי הביניים בכלל !!!
בוקר טוב, פרנקופילים,
את חג השבועות חגגתי בסיור מקדים שערכנו, קארן ואני, ביער פמפון (Forêt de Paimpont).
בעצה אחת עם צבי, הפרנקופיל הראשי, שמנו פעמינו ליער, המרוחק רק 40 ק”מ מהטירה שלנו. המטרה: לבדוק אם ראוי המקום ומעניין מספיק כדי להביא אליו מטיילים. כוונתנו בפרט לאלה מכם שיצטרפו לטיולי-כוכב שצבי ואני מתכוונים להציע לכם בקרוב, אשר נקודת המוצא שלהם תהיה בטירה, בה גם נציע לכם להתאכסן.
כמובן, הכתבה שאני מביא כאן מתאימה גם למטייל העצמאי, שמשלב את היער בשיטוטו בברטאן. היער נמצא, כללית, במרכז ברטאן, ולכן נגיש בהחלט מכל כיוון.
אעלה תחילה מפה הממקמת את היער בברטאן, יחסית לערים המרכזיות:
ועכשיו מסלול מהטירה שלנו אל היער:
רקע היסטורי
היער הזה ידוע כבר מאות שנים כיער מכושף, בו אתרים מיסטיים רבים. אין צורך בהרבה מיסטיקה כדי להכנס לאוירה. היער אפל, קודר, ויחד עם זה מופלא ביופיו. האתרים שבו מקושרים לאגדות המלך ארתור ולדמויות המככבות בהן. המלך עצמו, שאגב, יש חילוקי דעות לגבי קיומו ההיסטורי, דומה מאד, בדמותו המעורפלת, למלך דוד שלנו, וזו נקודה טובה להתחיל בה.
ארתור, מלך האנגלים, חי… חי… וקיייייםםםם !!!!
תקופת מלכותו של המלך ארתור נתפסת כימי הזוהר של אנגליה. תור הזהב. המלך ומקורביו, אבירי השולחן העגול, משליטים חוק וסדר, משפט וצדק ברחבי הממלכה. השולחן העגול מסמל את השוויון. צ’רצ’יל, בספרו “ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית” קובע:
אם נכונים הסיפורים ואם שקר הם, מכל מקום קנו להם שליטה בת אלמוות על מחשבותיהם של הבריות. אילו ניתן לנו לראות אל-נכון מה אירע, כי אז מצאנו לפנינו עלילה שלא פחות מן האודיסיאה או התנ”ך היא מיוסדת, נסוכת השראה ומשמשת חלק בלתי נפרד ממורשת המין האנושי.
סר תומס מלורי, שאיגד במאה ה-15 את האגדות השונות על דמות המלך ארתור, מקורביו ואויביו, לספר אחיד המגולל את קורות התקופה, מביא גם כתובת שנמצאה חקוקה על מצבה בחצר המנזר בגלסטונברי Glastonbury:
Hic Iacet Arthurus, rex quondam rexqua futurus
[כאן קבור ארתור, המלך שהיה המלך שיהיה]
הכתובת הזו היא ביטוי ברור לתקוה, לפיה ארתור ישוב יום אחד למלוך על אנגליה, כפי שאצלנו יש המקווים שדוד ישוב למלוך עלינו, אבל לא נציב רגל על המדרון הפוליטי החלקלק הזה.
בין המלך דוד למלך ארתור
יש הקבלה רבה בין עלילות המלך דוד והמלך ארתור. שניהם נולדו בחטא. דוד מעיד על עצמו, בספר תהילים: “הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי”. לפי המדרש (“ילקוט המכירי” לתהילים קי”ח, כ”ב), הכוונה לכך, שאביו של דוד, ישי, פרש מאשתו משך 3 שנים, שבסופם בקש לשכב עם שפחת אשתו. השפחה גילתה לגבירתה, ושתיהן הטעו את ישי לחשוב שהוא שוכב עם השפחה, בזמן שזו כבר עזבה את מיטתו וגבירתה באה תחתיה. ותחתיו, כמובן.
אצל המלך ארתור היתה גם כן הונאה, אבל הפוכה. אביו, פנדרגון , התאהב באיגריין Ygrena, אשת יריבו גורלואה Gorlois. בסיוע כשפיו של מרלין, שעוד נפגוש בו, חדר פנדרגון לטירת יריבו, התחזה לבעלה, שכב עם אשתו והוליד את ארתור.
גם דוד וגם ארתור היו צעירים מאד כשהתגלו לעמיהם, שניהם הרחיבו מאד את גבולות ממלכתם. אחרי שניהם שקעו ממלכותיהם (אמנם אחרי דוד בא שלמה, אבל אחריו כבר התפוררה הממלכה). כמובן, יש לקחת בחשבון את האפשרות, שההתרחשויות סביב דמותו של ארתור הותאמו בכוונה, על ידי סופרים נוצרים, להתרחשויות הקשורות למלך דוד.
הגניאולוגיה הנוצרית-קלטית לא הסתפקה בדמיון ההתרחשויות, וטענה לקשר משפחתי ממש. יוסף ומריה, הוריו של ישו, עזבו את ארץ ישראל אחרי צליבתו, דרך ברטאן הגיעו לגלסטונברי שבאנגליה, ומשם כבר קצרה הדרך ללידת ארתור, צאצאו של דוד.
חדל קשקשת, יצאנו לדרך !!!
(אבל לפני זה אי אפשר בלי שיר קטן של מונטי פייטון)
הסיור ביער פמפון
לא בטוח שנותרו לי קוראים אחרי הקטע הקודם, אטביע יגוני בזכרון הבירה המצוינת שקארן ואני שתינו בבר שנמצא ממש מול ה Office de tourisme de Paimont:
וזו לשכת התיירות עצמה, גם היא חשובה:
הלשכה שוכנת במרכז הכפר Paimpont.
כדאי מאד לעבור שם, ולקחת מפה של אתרי היער. זו גירסה מוקטנת שלה:
מה שמקבלים בלשכת התיירות זו מפה גדולה, 40 X 60 ס”מ, בה רואים בבירור את האתרים. רוב האתרים מופיעים בתוכנות הניווט של “ווייז” ו”מפות גוגל”. לא אתייחס בכתבה לכל האתרים, אלא לאלה שנראו לי מעניינים. ההתייחסות היא לפי המספרים שעל המפה.
הכפר פמפון (Paimpont)
לפני שיוצאים לדרך, אפשר לעשות סיבוב בכפר פמפון עצמו, בכרכרה גדולה. נקודת היציאה היא ממש ליד לשכת התיירות:
אתר מס.3, הוא הנקודה בה אנחנו נמצאים – מרכז פמפון. לא הייתי מתעכב במנזר, אבל עוצר לפני או אחרי הגשר לראות את האגם:
קברו של מרלין Merlin
מעיין הנעורים Fontaine de Jouvence. 9 ק”מ לכיוון צפון מזרח. חניה במקום המסומן קרוב לאתר.
כאן נח בשלום על משכבו, תחת האבן בה נכלא, האשף הגדול, המכשף האיום, מרלין (Merlin).
ראשית הבהרה: אמנם סר תומס מלורי איחד כבר במאה ה-15 את האגדות השונות על המלך ארתור ומקורביו לספר אחד, אבל יער פמפון על אתריו המכושפים היה מוכר הרבה קודם לכן. לפיכך, חלק גדול מהאתרים מקושרים לדמויות שונות מאלה שמופיעות בגירסה של מלורי, או שהדמויות משחקות תפקידים שונים.
מרלין היה מעורב בכל ההתרחשויות סביב המלך ארתור: הוא זה שאפשר את לידתו, נתן לו את החרב אקסקליבר, סייע לו לנצח את אויביו. לגבי מותו וקברו יש גרסאות שונות. זו הקשורה לכאן, למקום הקבר הזה, טוענת שהוא התאהב בפייה ויויאן (Viviane), שבקשה ממנו ללמד אותה את סוד כשפיו.
לאחר שעשה זאת, כלאה אותו בתוך האבן שעכשיו נחשבת למצבתו. אותה ויויאן תופיע שוב באגם הפיות המשתקפות, שם דווקא הוא, מרלין, כולא אותה בארמון זכוכית תת-מימי.
מסתבר שכבר בימי הביניים הסיפור היה תלוי במספר.
לרומנטיקניות שבינינו אציע הסבר נוסף שקראתי, לפיו האבן של הקבר נראית מחולקת לשניים (אני אמנם רואה שלושה, אבל אני אחרי בירה, כאמור), כי שני האוהבים הפכו לאבנים צמודות, ובכך התאחדו לנצח.
ואכן, יד נעלמה מניחה יום יום פרח אדום על המצבה הזוגית. במו עיני ראיתי.
מעיין הנעורים: איש זקן אמר לי…
כשהגענו למעיין הנעורים ביער נזכרתי בשירו האלמותי של השאנסונייר עופר לוי:
איש זקן אמר לי שיש בהרים בין סלעי בזלת מעיין סתרים
השותה ממנו מזלו יאיר לעולם לנצח יישאר צעיר
מעיין הנעורים אושרך יאירקמתי והלכתי גרתי בהרים לחפש יצאתי את מעיין סתרים
חודשים חיפשתי שאלתי בכפרים אבל לא מצאתי כל מעיין סתרים
נערה הכרתי נערת רועים ובה התאהבתי שם בין ההרים
ורק אז הבנתי זה כל כך בהיר
מי שאהבה יש בו לעולם צעיר
מי שאהבה יש בו לעולם צעיר
(שר: עופר לוי. מלים: יוש גרנות. לחן עממי).
ולמי שרוצה לזמזם את השיר בדרכו אל המעיין 🙂
מקברם של האוהבים המאובנים 160 מטר בלבד למעיין הנעורים. יש סימון שביל, אבל פשוט יותר ללכת אחרי המבקרים האחרים, או לכיוון ממנו הם באים. בדרך, אגב, יש מספר מקומות בהם ערמו מבקרים אבנים שטוחות למגדלים קטנים:
קארן – ההוכחה שהמעיין עובד:
אני – ההוכחה שתלוי על מי זה אמור לעבוד:
כשעזבתי בצליעה את המעיין, שמתי לב שמבקרים שעמדו לטבול בו נסו במהירות.
Chateau de Comper
מסורת ! מסורת ! מסורת !
“ואיך אנחנו מצליחים לשמור על שיווי המשקל?
גם התשובה לשאלה הזאת מאוד פשוטה:
מסתכמת במילה אחת, אחת בלבד: מסורת! “
(מתוך “כנר על הגג”)
זו אמנם לא מסורת שלנו, אבל צריך כבוד גם למסורות אחרות. כאן משמרים את המסורת של אגדות המלך ארתור. לנו יש יודאיקה, להם יש ארתוריאנה.
הטירה עצמה יפה. נבנתה במאה ה-13, נחשבה לאחת החזקות בברטאן. שוכנת על שפת “האגם של ויויאן”. זו שכלאה את מרלין. לפי גירסה אחרת, האגם אמנם קרוי על שמה, אבל היא עצמה גרה בארמון זכוכית בו כלא אותה מרלין, תחת מימיו של אגם הפיות המשתקפות, אליו טרם הגענו.
מה יש שם? תערוכה מתמדת של דמויות וחפצים רלבנטיים לאגדות. אבל מה שחשוב אלה השחקנים והזמרים בבגדי ימי הביניים שמסתובבים בין האורחים.
יש גם מכשפה שמגידה עתידות:
ויש להקת מנגנים שמלוים זמרות:
אזהרה: אני הגעתי ביום ראשון. יתכן שבימות השבוע האחרים אין הופעות. אבל כיון שאתם באזור, שווה לעבור. ליעילים יותר אני מציע לברר בטלפון : 2 97 22 79 96 (0) 33 +
דמי כניסה: 7 אירו.
אגם הפיות המשתקפות Etang du Miroir aux Fées
“מילים הופכות לקסם
ומלכות לאש”
(השיר “מדור פיות” / רמי פורטיס)
לפי האגדה, הפיות מגיעות לכאן כדי להסתכל במראת המים הצלולים, אולי לתקן איפור, להיטיב מצנפת. תחת פני המים בנוי ארמון הזכוכית בו כלא מרלין את הפייה ויויאן. קצת שמאלה מהתצפית על האגם, לאחר ירידה קלה תגיעו לעץ הזהב
עץ הזהב Arbre d’Or
בשנת 1990 כילתה שריפה חלק מעצי היער. האמן פרנסואה דייוי François Davin ציפה את אחד משלדי העצים שנותרו במקום בעלי זהב, והותיר לידו מספר עצים שרופים. הרעיון: להביע את ההתחדשות מתוך הכיליון. לא משהו עתיק, אבל מרהיב.
טירת טרססון Chaetau de Trecesson
לפני שאנחנו חותמים את המסע בעמק-שבאיו-לא ישובון, אני רוצה להראות את טירת טרססון Chaetau de Trecesson. לא היה אפשר להכנס אליה, אבל היא מרהיבה בצלילות מי האגם והחפיר המקיפים אותה:
העמק שבאיו-לא-ישובון
הַעֹזֶבֶת, אַלּוּף נְעוּרֶיהָ; וְאֶת-בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.
כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ; וְאֶל-רְפָאִים, מַעְגְּלֹתֶיהָ.
כָּל-בָּאֶיהָ, לֹא יְשׁוּבוּן; וְלֹא-יַשִּׂיגוּ, אָרְחוֹת חַיִּים.
(משלי ב’ יז-יט)
המממ… טוב, אצלנו הבוגדת היא אשה, באגדות המלך ארתור הבוגדים הם גברים בלבד.
מורגן דה פיי (אגב, מתרגום שמה לאיטלקית נולד הביטוי “פטה מורגנה”), אחותו-למחצה של ארתור, מתוארת כבעלת כוחות כישוף, אותם למדה ממרלין. היא נחלה אכזבות רומנטיות, אמנם לפי גירסאות אחרות היא גרמה אותן. בכל אופן, היא כישפה את העמק בו אנחנו נמצאים, לאחר שתפשה במקום, לפי אחת הגירסאות, את המאהב שלה בוגד בה עם אשה אחרת. ראשית הפכה אותם לסלעים:
זה לא הספיק לה, ולכן הטילה קללה על העמק: כל גבר העובר כאן, ואשר אי פעם בגד בבת זוגו, לא יוכל לצאת מכאן.
לפי האגדה, סר לנסלוט, הטוב והחזק שבאבירי השולחן העגול, שהיה ידוע גם בנאמנותן לבוס, המלך ארתור, נכנס לעמק ובכך שבר את הקללה.
פרט קטן אבל תמוה: סר לנסלוט אמנם היה נאמן מאד למלך ארתור, אבל דווקא בתחום הרומנטי נעצרה נאמנותו: הוא ניהל מערכת אהבים סוערת עם אשתו של ארתור, המלכה גְווִינֶבִיר (Guinevere)…
איך זה מסתדר ? לפי אחת האגדות, מורגן דה פיי עצמה פיתתה את סר לנסלוט ולקחה אותו מזרועותיה של גְווִינֶבִיר. מה הקשר? לא יודע. אשמח לשמוע פרשנויות מפרנקופיליות אנונימיות הבקיאות ממני בהעדפות נשיות.
אני, בכל אופן, יצאתי מהעמק שממנו בוגדים לא יוצאים, ותוך כדי הליכה נינוחה אל המכונית, העפתי מבט, מצפה להערכה, אל קארן. זה לא אומר כלום, הפטירה. הרי סר לנסלוט הסיר את הקללה.
תודה למי שהגיע אתי עד כאן, אשמח לדעת אם המקום שווה ביקור בעיניכם.
רוצים לפגוש את דני ולהתגורר בטירה בה הוא מתגורר?
לטירה קוראים Manoir de la Chausée והיא ממוקמת בדיוק בין נאנט לבין העיר רן. תמצאו בה חדרים מעוצבים, גן ענקי ואפילו עשרה כלבלבים חמודים. תוכלו לקרוא עליה עוד בכתבה Manoir de la Chausée – לגור בטירה ישראלית בברטאן.
לא בטוחים איך להתחיל ולתכנן את הטיול שלכם בצרפת? למדריך המלא והמקיף לחצו כאן
