לפני כ- 3 שנים בספטמבר 2015 בעודי מהלך ברחובות פריז צלצל הטלפון הנייד שלי ועל הקו היה צייד ראשים. כך החלה, מבלי שידעתי זאת באותו רגע, ההרפתקה הגרניזאנית שלי. היום לאחר יותר משנתיים וחצי שהות באי הקסום הזה ההרפתקאה הגרניזיאנית שלי עומדת להסתיים והרפתקה חדשה עומדת להתחיל. בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע החלטתי לעשות את השינוי וכיצד כל זה ישפיע לא רק על הבלוג שלי אלא גם על הסיורים שלי בפריז.
אז מדוע אני עוזב את גרנזי ולאן אני עובר?
כפי שקראתם בכתבות שלי וראיתם בדף הפייסבוק, גרנזי הוא אי קסום, שליו ועם אנשים פשוט מקסימים. אז מדוע עכשיו דווקא החלטתי לעזוב? יש לכך מספר סיבות:
קריירה
למרות שאני פרנקופיל לא קטן, הגעתי לגרנזי כאמור לא בעקבות ויקטור הוגו אלא בגלל הקריירה. כפי שתוכלו ללמוד מפרופיל הלינקדאין שלי, אני עובד בתור מנהל שיווק, תיקי לקוחות ומכירות בתחום האון ליין גיימינג.
Eyecon החברה שהביאה אותי לגרנזי, היא חברה נהדרת ויש לי מזל גדול שהקולגות שלי במשרד הם אנשים מקסימים. תוסיפו על זה שלהבדיל מהארץ בגרנזי יש איזון בין עבודה לבין כל מה שקורה מחוץ לה, מה שאיפשר לי להשקיע לא מעט בבלוג. יכולתי בהחלט להישאר באיזור הנוחות הזה עוד כמה שנים טובות, אולם החלטתי שהגיע הזמן ללכת הלאה. מדוע, אתם שואלים?
הסיבה לכך היא שגיליתי במהלך חיי שהדברים הטובים ביותר קורים דווקא כשיוצאים מאיזור הנוחות ואם ממשיכים באותו תפקיד לאורך זמן אז פשוט מתנוונים. לפני כחודש פנתה אלי חברה אחרת שהציעה לי תפקיד בכיר אך מאתגר מאוד. כשדיברתי עם המנהלים בחברה הזאת הרגשתי בדיוק את אותה הרגשה שהרגשתי כשהתראיינתי למשרה בגרנזי. הייתה זו תחושת בטן חזקה שאמרה לי שזה הדבר הנכון לעשות. אז נכון, אני לוקח כאן סיכון עצום ויוצא מאזור הנוחות, אך כולי תקווה שעל זה יאמר “כשיוצאים מגיעים לעולמות נפלאים”.
בדידות
אני יודע שלא מעט אנשים שנחשפים לתמונות מגרנזי והכתבות שפרסמתי עליה די מקנאים בי. אולם מעבר למראות הגן עדן והאוכל הטוב שגרנזי משופעת בו יש גם לא מעט בדידות.
האוכלוסייה בגרנזי היא כ-60,000 איש. האנשים שם ידידותיים וזכיתי גם בבעלי בית מקסימים, אשר כמעט כל סופ”ש הזמינו אותי לביתם וטיילו איתי ברחבי האי. אולם בזה, פחות או יותר הסתכמו חיי החברה שלי. תופעת הלוואי המבורכת של הייתה הזמן הפנוי הרב שהיה לי להשקיע בבלוג ולקדם אותו, אולם הדבר גרם לי להרגיש כמו נזיר היושב באיזה תא במנזר ומעתיק מגילה ישנה.
ואפרופו נזיר, אני כיום (2018) בן 41 ומרגיש בשל לזוגיות, כפי שכתבתי בעבר בכתבה דרושה פרנקופילית. גרנזי, לצערי זה מקום נהדר לאנשים נשואים (במיוחד אם יש להם ילדים) אך לרווקים המקום לא כל כך מתאים. תוסיפו על זה שאני מחפש בת זוג יהודייה ונמשך בעיקר לישראליות ותבינו שבתחום הזוגיות גרנזי לא ממש יכולה לתת לי הרבה. ניסיתי במהלך השנים הללו לתחזק מספר קשרים רומנטיים עם נשים מהארץ וזה פשוט לא הצליח בגלל המרחק והקושי להגיע לגרנזי (או הקושי שלי להגיע לארץ מספיק פעמים בשנה).
מכיוון שמצד אחד אני מעוניין בזוגיות ומצד שני אינני מעוניין עדיין לחזור לארץ, הייתי זקוק לעבור למקום שבו תהיה קהילה ישראלית משמעותית ושיהיה קל לי לערוך גיחות לארץ בכל פעם שיהיה בכך צורך.
מיצוי
כפי שלמדתם בוודאי, גרנזי הוא מקום נפלא והאיים מסביבו נפלאים עוד יותר. אולם, בסופו של דבר יש רק מקום אחד שאותו כנראה לא אמצא לעולם והיא פריז. גרנזי, עם כל הקסם והנופים עדיין לא הפכה לפריז ואחרי יותר משנתיים של טיולים וטעימות אני מרגיש מיצוי מהחוויה הגרניזיאנית.
על כל זאת תוסיפו את העובדה המעצבנת שאין טיסות ישירות מגרנזי לפריז ובחזרה. אם תסתכלו על המפה תגלו שאם תטוסו ישירות מגרנזי לפריז זה לא אמור לקחת יותר מחצי שעה. אולם בגלל היעדר הטיסות הישירות נוצר מצב אבסורדי שבו אם אתם יוצאים מתל אביב לפריז ואני יוצא מגרנזי יש סיכוי טוב שאתם תגיעו קודם…
ברוכים הבאים למלטה
כל הסיבות הנ”ל גרמו לי להחליט לסיים את עבודתי בחברה הנוכחית ולעבור לעבוד בחברה חדשה הנמצאת באי מלטה.
מבחינתי מלטה היא מקום מושלם לכל הצרכים שלי:
קידום מקצועי
אינני יכול בשלב זה לדבר יותר מידי על התפקיד החדש שלי או החברה בה אני עומד לעבוד (אם תרצו לדעת אתם מוזמנים לעקוב אחריי בלינקדאין), אולם אני יכול לומר שמדובר בתפקיד מרתק ואני מאוד נרגש מהאתגר שהוא מציב. על זה יש להוסיף את העובדה שמלטה נחשבת לאחד המרכזים הגדולים בעולם בתחום האון ליין גיימינג, בו אני עובד. מכאן שהדבר יאפשר לי להרחיב את הרשת החברתית המקצועית שלי (ועל הדרך להפיץ את הפרנקופיליה להרבה יותר אנשים 🙂 ).
אוכלוסייה ישראלית ויהודית
להבדיל מגרנזי שבה הייתי הישראלי הכמעט יחיד בשנה האחרונה (יש עוד בחור ישראלי לשעבר שעובד בגרנזי בתור וטרינר), במלטה יש אוכלוסייה של ישראלים ואפילו בית חב”ד. תוסיפו על זה שבמלטה מתגוררים ידידה ממש טובה שלי ובן זוגה ותבינו שככל הנראה חיי החברה שלי עומדים סוף סוף להשתדרג.
והכי חשוב, ממלטה לישראל ישנן טיסות ישירות שעורכות כשעתיים וחצי מה שיאפשר לי לבקר בארץ בתדירות גבוהה יותר ולנסות לפתח סוף סוף זוגיות.
יופי והיסטוריה
אולי הנוף של מלטה לא יפה כמו גרנזי (בואו נודה על האמת, הוא די מכוער) אולם המבנים והקתדרלות יותר ממפצים על כך. תוסיפו לך את העובדה שלאי הזה יש היסטוריה עשירה ומרתקת ותבינו שמבחינתי, מדובר בגן עדן שבו אוכל לגלות לא מעט סודות ויופי.
ועוד לא אמרתי דבר על האוכל המקומי שצריך לגלות ואת המרחק הקצר לסיציליה והכי חשוב…טיסות ישירות לפריז!
ואיך כל זה משפיע על הסיורים שלי בפריז?
אין דבר שאני אוהב יותר מאשר לטייל עם אנשים בפריז ולהראות להם את הפינות הנסתרות והקסומות שלה (תוך השמעה בלתי פוסקת של אנקדוטות על חיי המין של המרקיזים והמרקיזות שחיו שם).
הבעיה היא שטיולים אלו דורשים השקעה עצומה של זמן בשיווק, אין סוף אימיילים וארגון לוגיסטי. מכיוון שאני עובר לתפקיד חדש ותובעני שידרוש ממני לא מעט זמן ואנרגיות החלטתי בשלב זה להקפיא את הטיולים ולא להוציא סיורים חדשים בפריז בזמן הקרוב.
אין זה אומר שלעולם לא אטייל יותר בפריז עם פרנקופילים אחרים אלא שכרגע אני זקוק לפסק זמן על מנת לחשוב איך אפשר לעשות זאת יחד עם הקריירה הנוכחית שלי. עד שאמצא פתרון שיאפשר לי מצד אחד לטייל אתכם ומצד שני לא לעסוק כלל בלוגיסטיקה הרשו לי להמליץ לכם על:
– מדריכים מעולים דוברי עברית ואנגלית.
– סיורים קולינאריים נהדרים (בשפה האנגלית) במחירים הוגנים.
ולסיום…
במהלך חודש אוקטובר 2018 עומד להסתיים פרק אחד בחיי ולהתחיל פרק אחר באי אחר. מה יהיה ולאן כל זה יוביל אותי? אין לי מושג כיצד לענות על השאלה הזאת אולם כולי תקווה שההרפתקאה במלטה תהיה קסומה לא פחות כמו זו של גרנזי.
ושאלה לסיום לקוראיי הנאמנים: מלטה איננה קשורה לצרפת (להוציא העובדה שעיר הבירה שלה נקראת על שמו של אציל צרפתי). אני מאוד מתלבט אם לכתוב עליה במסגרת הבלוג ורציתי לשמוע את דעתכם. האם הייתם רוצים לקרוא כאן על מלטה, לקרוא עליה בבלוג אחר או אולי עלי לוותר על הרעיון ולהמשיך לכתוב אך ורק על צרפת?
מוזמנים להגיב לכתבה ולומר לי את דעתכם.
