החיים באי בודד פרק 1 או איך התחלתי לאהוב את גרנזי

גרנזי - כך נראה נוף טיפוסי.

מאז שעברתי להתגורר באי גרנזי (Guernsey) בראשית פברואר 2016 קיבלתי לא מעט בקשות שאספר לכם קצת על החיים באי הזה שכמעט אף ישראלי לא שמע עליו. אז אחרי ששיתפתי כמה תמונות בדף הפייסבוק של פרנקופילים אנונימיים, מצאתי לעצמי זמן לשבת ולכתוב על כמה מהחוויות שעברתי עד כה. אם הפוסט הזה יעניין אותכם אשתדל לכתוב על חיי בגרנזי לפחות פעם בחודש.

אז איך הגעתי להתגורר דווקא בגרנזי?

הכל התחיל בטיול שהדרכתי בפריז…. בעודי נמצא ברובע הלטיני פתאום מצלצל הטלפון הנייד ועל הקו בחור נחמד שמבלי לבזבז את הזמן אמר לי שיש לו הצעת עבודה מדהימה בשבילי. אמרתי לו שכרגע אני באמצע טיול וזה לא כל כך מתאים אבל הוא מוזמן להתקשר כשאחזור לארץ. ואכן, בקושי הספקתי לרדת מהמטוס בנתב”ג והטלפון שלי שוב צילצל. הבחור התחיל לתאר לי את המשרה ומרגע לרגע היא נשמעה יותר ויותר “סקסית” וקורצת אבל אז הוא אמר “הא… יש רק עוד דבר קטן אחד, בשביל המשרה הזאת תצטרך לעבור לגור ב…גרנזי”. האמת שכבר באותו רגע רציתי להגיד “לא, תודה”, הרי מי רוצה לגור על אי קטן במרחק אלפי קילומטרים מישראל שוויקטור הוגו ברח אליו אך ורק בגלל שבג’רזי (האי הגדול שליד) סילקו אותו לאחר שהצליח להסתכסך עם המלכה ויקטוריה (קודם הוא הסתכסך עם נפוליון ה-3 ונאלץ לברוח מצרפת).

אבל איכשהוא הוא הצליח לשכנע אותי לכל הפחות לדבר עם מנכ”ל החברה. וכך ביום שישי אחד שוחחנו יותר משעה בסקייפ ובסיומה של השיחה הבנתי שזה בדיוק התפקיד שהייתי רוצה לעשות עכשיו. וכך מראיון לראיון ההבנה הזאת רק הלכה והתגברה עד שהחלטנו שהכי טוב שאגיע לביקור קצר לראות אם מתאים לי. וכך בסוף אוקטובר מצאתי את עצמי על האי שכמעט אף אחד מכם לא שמע עליו והתאהבתי בו כמעט ממבט ראשון. לא אלאה אותכם בכל הנושאים הבירוקרטיים שהגיעו אחר כך אבל אחרי שעזבתי את הדירה ואת העבודה בישראל, נפרדתי מכל החברים וההורים (ועל הדרך נתקעתי בארץ חודש נוסף בגלל הבירוקרטיה הבריטית) מצאתי את עצמי בגרנזי.

גרנזי? מה זה ואיפה זה?


אם תפתחו את האטלס (או יותר נכון את Google Maps) ותעשו זום מטורף פנימה אתם תגלו שבין צרפת לאנגליה ישנם שני איים. לראשון ולגדול מבינהם קוראים ג’רזי (Jersey) ועל שמו נקרא מדינת ניו ג’רז’י בארה”ב. אם תנועו קצת יותר מערבה לכיוון אנגליה תגלו אי נוסף וזהו גרנזי. לאי הזה ישנה עיר בירה בשם Saint Peter Port ושם אני מתגורר. למען האמת גרנזי אינני אי יחיד. מדובר במעין נסיכות הכוללת עוד כמה איים קטנים הנמצאים במרחק לא רב מהאי גרנזי ונקראים הרם (Herm), סארק (Sark) ואלדרני (Alderny).

לגרנזי יש מעמד משפטי מעניין, הוא אומנם חלק מבריטניה אולם הוא אוטונומי בכל הנוגע למדיניות כלכלה ופנים. הסיבה לכך היא שהאי נחשב לחלק מדוכסות נורמנדי ולכן הוא לא בדיוק חלק מאנגליה (וגם לא מצרפת). הדואליות הצרפתית/בריטית הזאת מורגשת היטב בכל מקום אליו תפנו. כך, לדוגמא, תגלו אנשים שמדברים אנגלית ונפגשים בערב לשתות בירה בפאב המקומי ואחר כך הולכים לאכול אוכל צרפתי משובח, ובדרך עוברים ברחובות ששמם הוא לעיתים קרובות צרפתי לחלוטין (אני למשל גר קרוב מאוד ל Rouge Rue). כך שאם אתם גם פרנקופילים וגם אנגלופילים כאן בגרנזי תוכלו לחיות היטב עם הסתירה הפנימית הזאת.

האנשים של גרנזי

במהלך הזמן הקצר בו יצא לי להתגורר בגרנזי פגשתי כמות קטנה יחסית של אנשים כך שלדברים עליהם אכתוב עכשיו אין ממש תוקף סטטיסטי. אחרי הכסת”ח הזה אני יכול לומר לכם שהאנשים בגרנזי פשוט נפלאים. בראש ובראשונה בעלת הבית שלי ובעלה שפגשו אותי בשדה התעופה ולקחו אותי אל הדירה, אותה דאגו לרהט בכל טוב מבלי שהייתי צריך להביא כמעט דבר, להוציא בגדים. אבל זה לא הסתכם בזה.

יום למחרת בעלת הבית המקסימה שלי לקחה אותי לסיבוב היכרות עם האי ועל הדרך סיימה איתי סיבוב בירוקרטיה (פתיחת חשבון בנק, ביטוח לאומי וכו) שבלעדיה היה נמשך לפחות שבוע. ואם כל זה לא הספיק היא הזמינה אותי לארוחת ערב נהדרת מול האח בביתה וזכיתי על הדרך להכיר את הכלב המתוק שלה שנקרא North (אין לי מושג למה, במקור הוא בכלל מספרד). אוקיי, תאמרו לעצמכם שמדובר רק ב 2 אנשים באי שאוכלוסייתו מונה כ 65,000. אז הרשו להכיר לכם את הבוס שלי שכמובן כבר הזמין אותי לארוחת ערב משפחתית אצלו בבית, שאל אותי אם יש רהיטים שהוא יכול לתת לי וקנה לי את הכובע הזה:

הכובע החדש שלי

אבל לא רק האנשים שאני מכיר הם נהדרים אלא לפעמים גם סתם אנשים מהרחוב שפגשתי. כך לדוגמא, באחד מהימים הראשונים שלי באי כשקצת איבדתי את הדרך הביתה פגשתי בחור צעיר שטייל עם הכלב שלו. כששאלתי אותו היכן נמצא הרחוב שלי הוא פשוט לקח אותי אליו, למרות שזה בכלל לא היה במסלול שלו ואמר לי שאם ארצה הוא ישמח לטייל איתי ולהראות לי את גרנזי גם בעתיד. אבל רגע, לפני שתשחשבו שבגרנזי גרים רק “לפלפים” נחמדים תסתכלו על השלט למטה, שצילמתי בחדר הכושר הסמוך למקום מגורי, ותגלו שמדובר בכל זאת בצאצאים של פירטים ויורדי ים ושבכל זאת גם להם הפיוז יכול לעוף פתאום…

כנראה שגם באי גרנזי יש ערסים. עכשיו רק נותר למצוא אותם.
כנראה שגם באי גרנזי יש ערסים. עכשיו רק נותר למצוא אותם.

מזג האוויר בגרנזי

בקור של גרנזי גם אם אתה בן יחיד כדאי שיהיה לך אח
בקור הכלבים של גרנזי גם אם אתה בן יחיד כדאי שיהיה לך אח

הגעת לגרנזי בפברואר שזה שיא החורף. מה שאומר שגשום וקר. אם במהלך היום עוד יכולים להיות רגעי חסד בהם השמש יוצאת לה החוצה בערבים הקור פשוט חודר לריאות ולעצמות. אולם יש משהו בקרירות הזאת ובאוויר הנקי של גרנזי שדווקא גורם לך להרגיש כאילו לאט לאט הגוף שלך מתנקה והאמת, לקחת נשימה על ראש אחת הגבעות בגרנזי מרגיש כאילו ציחצחתם שיניים עם מישחה בעלת אחוז מטורף של מנטה. פשוט תענוג. מה שמעניין הוא שבעוד אני עטוף כולי בכמה שכבות בגדים, מטפס לי לאיטי על הגבעות של גרנזי כולי קופא מקור, אני רואה חבורה של נשים צעירות במכנסיים וחולצה קצרים עושות מתיחות לקראת ריצת הערב. אז אולי הקור בגרנזי לא כל כך גרוע וזה רק אני שמזדקן? ימים יגידו. בכל מקרה, לשמחתי אני חווה כרגע את העונה הכי “זיפטית” של השנה. אם תגיעו בקיץ גרנזי כבר תיראה כך:

VisitGuernsey: Welcome To Guernsey

רוצים לקרוא עוד על גרנזי?

אתם מוזמנים להיכנס לכאן ולראות את כל הכתבות על גרנזי שפרסמתי עד היום.

  • 172
  •  
  •  
  •  
  •  

6 תגובות על “החיים באי בודד פרק 1 או איך התחלתי לאהוב את גרנזי”

  1. שלומית

    .מאד אוהבת את המקומות הקטנים והנסתרים.בעולם מושלם הייתי עוברת לגור במקום כזה כדי שהשקט והרוגע יציפו..

  2. דורית

    תכתוב על הכול. הכול מעניין. לפני המון שנים שידרו בערוץ הראשון, והיחיד אז, סדרה בשם ברז׳רק שהתרחשה בגרנזי. העלילה הייתה רק תירוץ כדי להראות את הנופים הנהדרים של האי המקסים הזה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבת נהדר (לא הספקת לתקן את שגיאות הכתיב….). גרנזי בלבי מאז שקראתי את הספר, והשגתי אפילו בול שלהם (אספנית בולים אני). סקרנית לדעת מה התפקיד שאתה ממלא – שגריר ישראל לגרנזי? על כל פנים – המשך ליהנות. אם נגיע לבקר נבדוק אם אתה עוד שם, אולי תקח אותנו לסיור מודרך?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אתה כותב נהדר. אני תמיד חשה שאתה מחייך תוך כדי כתיבה …

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.