ב-26 במרץ 2017 נפל דבר בתחום האומנות בצרפת – בעיירה נוז’ן-סור-סן (Nogent-sur-(Seine, במרחק 100 ק”מ דרום מזרחית לפריז, נחנך המוזיאון הראשון והיחיד בעולם המרכז את עבודותיה של הפסלת הגאונית קאמי קלודל.
המוזיאון מציג תקופת יצירה ארוכה משנת 1880 ועד 1913, כלומר מיום הולדתה ה-16 של קאמי ועד לאשפוזה בכפייה כשהייתה בת חמישים בערך. בתצוגה המרהיבה של המוזיאון נמצאים כמאתיים פסלים, מתוכם כחמישים הם פרי יצירתה של קאמי קלודל.
מוזיאון קאמי קלודל – מידע שימושי
המוזיאון ממוקם ב rue Gustave-Flaubert 10 ב-Nogent-sur-Seine.
ההגעה באמצעות רכבת ישירה מגאר-דה-ל’אסט בפריז. משך הנסיעה 55 דקות.
מתחנת הרכבת למוזיאון כ-10 דקות הליכה.
המוזיאון פתוח כל השבוע, למעט ימי שני, משעה 10:00.
כרטיס כניסה: 8-10 אירו. כרטיס מוזל: 4.50 – 6 אירו. חינם עד גיל 26. חינם ביום א’ הראשון של כל חודש.
ההיסטוריה של המוזיאון
בשנת 1876 עברה משפחת קלודל להתגורר בבית במרכז ההיסטורי של נוז’ן סור סן. המשפחה התגוררה שם במשך 3 שנים לצורכי עבודתו של אב המשפחה. כשקאמי הייתה בת 12 היא פגשה שם את תושב המקום, הפסל המוכר והמצליח אלפרד בושה. תמיכתו הייתה מכרעת לעתידה. קאמי עשתה את צעדיה הראשונים בפיסול אוטודידקטי. היא הכינה את פסלוני החמר הראשונים שלה. אביה של קאמי ביקש מבושה להעריך את עבודותיה. עד מהרה הבחין בושה בפוטנציאל האומנותי העצום של קאמי והוא שכנע את אביה שיאפשר לה לקחת שיעורי פיסול. כך הפך בושה למורה הראשון שלה. הוא לימד אותה את יסודות הפיסול ונתן לה עצות מקצועיות חשובות. למעשה, הוא לקח אותה תחת חסותו ועודד את אביה לפתח את הכישרון הזה.
מוזיאון קאמי קלודל העכשווי הוא הרחבה של מוזיאון שנוצר בשנת 1902 על ידי הפסלים פול דובואה (1829-1905) ואלפרד בושה (1850-1934). ככזה, הוא כולל גם אוספים ויצירות של מייסדיו ושל פסלים נוספים מאותה תקופה.
המוזיאון הוקם תחילה בקומה הראשונה של ה”שאטו”, בית ישן שנרכש על ידי העירייה ועמד באמצע גן ציבורי. אט אט הוא התרחב ובשנת 1905 שופצה סככה ישנה שנמצאה בסמוך והפכה לגלריית פסלים. המקום תוכנן כך שיוכל להכיל גם יצירות ענק כמו ז’אן ד’ארק מאת פול דובואה.
במלחמת העולם השנייה המוזיאון נבזז ואין מידע על רבות מהיצירות באוסף המקורי. בסופו של דבר, המבנה חזר לתפקידו בשנת 1974 אך הציג בעיקר ממצאים ארכיאולוגיים. רק ב-1995 נפתחה מחדש גלריית הפיסול.
בשנת 2003 אורגנה בנוז’ן-סור-סיין תערוכה גדולה של יצירות קאמי קלודל. התערוכה זכתה להצלחה יוצאת דופן וחריגה. ביקרו בה כ-40,000 מבקרים בשלושה חודשים. הצלחה מסחררת זו העלתה את הרעיון להרחיב את מוזיאון דובואה-בושה ולהכיל בתוכו אוסף משמעותי של עבודותיה של קאמי קלודל. העירייה החלה לרכוש את יצירותיה של קאמי. בשנת 2008, רן מארי פריס, נכדתו של פול קלודל אחיה של קאמי, והחוקר פיליפ קרסן, הסכימו למכור לעיר את האוספים שהם צברו במשך שנים רבות של מחקר אינטנסיבי. באותה שנה רכשה העירייה את הבית בו התגוררה קאמי קלודל עם הוריה וספחה אליו מספר מבנים סמוכים. כך נסללה הדרך להקמתו של מוזיאון קאמי קלודל אליו צורף האוסף של מוזיאון דובואה-בושה. המוזיאון מכיל היום 15 חדרי תצוגה.
התצוגה והפעילות
אוספי המוזיאון מחולקים היום לנושאים המתייחסים בעיקר לשושלת ולאומנים של נוז’ן-סור-סן, טכניקות פיסול, ייצוגי תנועה ועוד. הסדנה של רודן ויצירותיה הרבות של קאמי משלימות מסע של יותר מחצי מאה של פיסול צרפתי איכותי ומקורי.
המכלול מהווה פנורמה טכנית ואומנותית רחבה של עולם הפיסול בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הפסלים ממחישים את אחת התקופות הפוריות ביותר של הפיסול הצרפתי. יצירותיה של קאמי מאפשרות לגלות את אישיותה ואת השלבים וההיבטים המיוחדים של הקריירה האומנותית שלה. פרספקטיבה זו מראה באיזו מידה קאמי קלודל משתלבת בתקופתה בעודה בולטת בה בצורה מקורית ומעמיקה. זהו למעשה האוסף הגדול והחשוב ביותר בעולם המוקדש ליצירותיה והוא מוצג בעיירה בה נולד והתפתח כישרונה העצום.
המוזיאון מציע חוויות רגשיות רבות ומגוונות – תערוכות קבועות ומתחלפות, סיורים מודרכים, מדריכי שמע, כנסים, הקרנות, הרצאות, קונצרטים, הופעות חיות, לימוד חוויתי לילדים, סיורים בית ספריים, קורס מיוחד למשפחות המותאם בו זמנית לילדים קטנים ולמבוגרים, סדנאות יצירה, ועוד.
יצירות במוזיאון
למעלה מרבע מהיצירות של קאמי קלודל המוצגות במוזיאון יוצקו בברונזה בידי סוחר האומנות אז’ן בלו (1857-1938) שהיה בעל גלריה גדולה ומשפיעה בפריז. במשך מספר שנים בתחילת המאה העשרים, שימש כסוכן והיוצק הבלעדי של קאמי (כותב שורות אלו הוא לגמרי לא במקרה נינו של אז’ן בלו). עבודתו של בלו אפשרה את הפצת עבודותיה של קאמי. לעבודתם המשותפת יש חשיבות מכרעת בהישרדות יצירותיה של קאמי בעיקר לנוכח ההרס שהיא המיטה על פסליה ברגעי משבר ומצוקה.
מבין העבודות הרבות של קאמי המוצגות במוזיאון, ואשר היוצק שלהן הוא אז’ן בלו, ניתן להזכיר כמה יצירות שזכו לפרסום עולמי רב:
הגיל הבשל
הפסל הוצג לראשונה בגבס בסלון של 1899. לפסל הנהדר הזה יש נוכחות רבה והוא מקרין על סביבתו איכות, פליאה ומיוחדות. קאמי מדגישה בו את השליטה האומנותית שלה ואת היצירתיות הגבוהה בה ניחנה. המתח בין הדמויות בשיאו, הקומפוזיציה כאן מושלמת, לכל מרווח בין הדמויות יש משמעות, לכל חלל תפקיד, לכל זווית ולכל אלכסון יש מובן משלו. האומנית עוסקת כאן בחלוף הזמן, בזקנה ובמוות.
הוואלס
זו אחת היצירות המפורסמות ביותר של קאמי. הפסל הוצג לראשונה בתערוכה בשנת 1893 בסלון השאנז אליזה וזכה להצלחה גדולה. מדובר בפסל מרהיב בתנועה ובחושניות שלו. זוג הרקדנים מלאי התשוקה, מסמלים ככל הנראה את הרומן המסחרר בין קאמי לרודן. קאמי החלה לעבוד על הוואלס בשנת 1889, כאשר מערכת היחסים שלה עם רודן הייתה עדיין לוהטת. נראה שרגשות הלב של קאמי כלפי רודן העניקו לה באורח פלא השראה רבה ביצירת הוואלס.
ההתמסרות
הפסל המקורי נוצר בשנת 1888 וזכה להצלחה רבה. תחילה קראו לו ‘סקונטלה’. עותק משיש שיצרה קאמי באותה שנה, נקרא Vertumne et Pomone ומוצג היום במוזיאון רודן.
גרסת הברונזה נקראת ‘התמסרות’. לפעמים הוא מופיע גם תחת השם ‘הנטישה’ או ‘הכניעה’, אולם השם ההתמסרות מתאים הרבה יותר למה שרואים בפסל בו נראה הגבר כורע ותומך בצעירה שעומדת. הצעירה לכאורה נכנעת לחלוטין ומתמסרת בזרועות הגבר. אפשר גם לראות בפסל את רגע האיחוד שבו המאהב מתחנן למחילה של סקונטלה.
נגנית החליל
הפסל ‘נגנית החליל’ הוא אחד הפסלים האחרונים של קאמי. הפסל מתאר בחורה חושנית יושבת על סלע או על גדם עץ, הירכיים שלה מודגשות על ידי רגליה המחוברות. היא מנגנת בחליל בידה הימנית עם אצבעותיה הדקות והמרשימות, ראשה מורם והיא מקרבת את שפתיה אל החליל אך לא נוגעת בו. הסיטואציה מאפשרת לצופה בפסל מעוף מוזיקלי ופיתוח הדמיון. הנשימה היוצאת משפתיה מלווה את תנועותיה בריחוף מוזיקלי. היא מתמסרת לחלוטין למוזיקה.
המשוחחות
כשמנהלת המוזיאון נשאלה איזוהי היצירה של קאמי האהובה עליה ביותר, היא ציינה ללא היסוס – המשוחחות. זהו אחד הפסלים המרגשים ביותר של קאמי. הוא מתאר ארבע נשים מסתודדות. פסל השיש המקורי של המשוחחות נוצר על ידי קאמי בשנת 1893. הוא התקבל בהתלהבות בתערוכה גדולה שהתקיימה בשנת 1895 בשאן-דה-מארס והציב את קאמי באור הזרקורים. דגם הברונזה המוצג במוזיאון קאמי קלודל נוצר בשנת 1905.
יצירות מרהיבות נוספות של קאמי מוצגות במוזיאון. ניתן להזכיר בין היתר את: העושר, המתחננת, השחר, מחשבה עמוקה וחלום בפינת האש.
רוצים לקרוא עוד על קאמי קלודל?
אני ממליץ לכם להיכנס לכתבתה של ד”ר אורנה ליברמן, הזהב והטיט, שמכיל מידע מפורט על חייה המרתקים והמיוחדים של האומנית הגדולה, ניתוחים חדים של כמה מיצירותיה הגדולות ואף מסלול טיול בעקבותיה מרגע הגעתה לפריז.
