אם תטיילו לכם ברובע ה-7 של פריז ליד מגדל אייפל תגלו שכונה יוקרתית עם בתים יפהפיים שרובם נבנו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והעשור הראשון של המאה ה-20. לחובבי סגנון האר-נובו מחכה הפתעה מיוחדת בדמות כניסה יפהפייה לבניין מגורים שנמצא ב Avenue Rapp 29. הכניסה הזאת כל כך יפה שאין זה מפליא שהיא זיכתה את ז’ול לווירוט (1864-1929 Jules Lavirotte) האדריכל שבנה אותה בפרס החזית היפה ביותר בפריז לשנת 1901. אולם אם תסתכלו היטב על הכניסה ועל הדלת תגלו משהו מפתיע…
כיצד הגיע פאלוס ענקי לבניין בסגנון אר נובו לשכונה בקרבת מגדל אייפל?
בואו נתחיל עם האלמנטים התמימים יותר בחזית היפהפייה הזאת. ראש האישה שנמצא מעל הדלת הוא ראשה של אישתו של לווירוט, אשר התגוררה בבניין הזה יחד עם בעלה. זוג הדמויות המופיעות מצד ימין ומשמאל הם אדם וחווה מגורשים מגן עדן (האם מדובר במסר סימבוליסטי על כך שגן העדן מתרחש בתוככי הבניין?).
עד כאן, כאמור הכל תמים…
אולם עכשיו הרשו לי להציע לכם ללכת מעט אחורה ולהסתכל היטב על הדלת עצמה, החלונות מעליה והקיר שמקיף אותה.
מה אתם רואים?
לא יכול להיות!
אבל כן, הקיר מסביב לדלת מזכיר מאוד, ולא בכדי, איבר מין נשי, כאשר ראש האישה נמצא פחות או יותר היכן שאמור להימצא הדגדגן.
אולם, אם על זה עוד ניתן להתווכח, הסתכלו היטב על החלונות מצד ימין ושמאל ואז על הדלת. שימו לב היטב על התחריט, במיוחד החלק התחתון שלה.
כן, גבירותיי ורבותיי! זו לא טעות. האדריכל לווירוט החליט שדלת הכניסה לבניין בו הוא התגורר תהיה בצורה של פאלוס ענקי…
אולם כאן לא הסתיים הסימבוליזם המיני של לווירוט. כפי שתוכלו לראות על הדלת ישנו פירזול לטאות מברזל. זה לכאורה קישוט תמים עד הרגע שאנו לומדים שהמילה לטאה בסלנג צרפתי של המאה ה-19 פירושה היה איבר מין זכרי…
השאלה שכמובן נשאלת היא האם כל הסימנים הפאליים הללו הובאו לשם במיוחד או שהפאלוס הוא בעיניי המתבונן?
לפני שנמשיך: קברטים מומלצים במחירים מעולים
סיור אר נובו בפריז בעקבות לווירוט
אז מי היה אותו לווירוט, אשר יצר את הבניין היפהפה והמיוחד הזה? ז’ול לווירוט נולד בליון בשנת 1864 ולמד ארכיטקטורה בבית הספר לאומנות (Ecole des Beaux-Arts), אשר נמצא ברובע ה-6 בפריז. בנייני האר נובו הראשונים שלו נבנו ברובם ברובע השביעי באזורים שסובבים את Avenue Rapp מה שמקל מאוד על המטייל. בהמשך במידה ותרצו לראות עוד דוגמאות לבניינים של לווירוט תצטרכו ללכת (או לקחת מטרו) לרובע ה-8.
הייתי ממליץ להתחיל את הסיור מחוץ למטרו École Militaire וללכת דרך Champs de Mars מערבה. נכון שזה יכול להאריך מעט את הדרך אבל בתמורה תזכו לנוף היפה של הפארק ומגדל אייפל באופק.
פנו ימינה ב Avenue Joseph Bouvard ואח”כ שמאלה ב Avenue Rapp. המשיכו ישר בשדרה וקחו ימינה עד שתגיעו ל Square Rapp 3.
Square Rapp 3
ללא ספק מדובר באחת הפינות הקסומות והמוכרות פחות של פריז. בכיכר הזאת תוכלו למצוא במספר שלוש בניין שבנה לווירוט בשיתוף פעולה עם אלכסנדר ביגו (Alexandre Bigot), אשר סיפק את הקרמיקה היפהפייה שמקשטת את הבניין. לווירוט עצמו התגורר בבניין הזה בקומה החמישית.
אחרי שתסיימו להתרשם מהבניין ומהדלת המאוד יפה (והלא כל כך פרובוקטיבית) שלו תסתכלו על הקרמיקות שעל המרפסת בקומה הרביעית ותגלו גם כאן את אותו פאלוס מוכר מהבניין ב Avenue Rapp 29. לבסוף הציצו אל השער בכיכר ועל מגדל אייפל באופק. ללא ספק זכיתם באחד הנופים הכי פריזאיים והכי יפים שניתן למצוא בעיר האורות.
Avenue Rapp 29
חזרו ל Avenue Rapp עד שתגיעו למספק 29. על הדלת והסמליים הפאליים בבניין דיברנו לא מעט קודם אז עכשיו מומלץ לקחת צעד אחורה ופשוט להסתכל על כל הבניין כולו. אין ספק שתגלו לפניכם חגיגת אר נובו
שימו לב שום לקרמיקות היפהפיות של ביגו ועל עיצוב האר נובו הפראי והמשגע שעליו זכה לווירוט בפרס החזית היפה ביותר בפריז בשנת 1901.
rue Sedillot 12
המשיכו ישר ותעשו פניית פרסה לרחוב Sedillot. המשיכו בדרככם עד שתגיעו למספר 12 המשמש בית ספר לאיטלקית.
נכון, מדובר בבניין טיפה פחות מרשים משאר הבניינים של לווירוט אך עדיין מדובר בבניין יפה והשער שלו מזכיר מאוד ארכיטקטורה רומנסקית.
אז מה עושים עכשיו?
אתם יכולים להחליט שעם כל היופי ברחובות פריז ראיתם מספיק ארכיטקטורה ליום אחד. במקרה כזה הרשו לי להמליץ לכם על מסלול סיור קולינארי בעקבות ג’וליה צ’יילד, אשר מתחיל ממש לא רחוק משם.
אולם אם אתם רוצים לראות עוד בנייני אר נובו יפהפיים של לווירוט עליכם להגיע לרובע ה-8. ההמלצה שלי היא לקחת מטרו לתחנת Charles De Gaules – Etoile. אם לא בא לכם להחליף תחנות תוכלו ללכת עד תחנת Bir Hakeim ולקחת קו 6 ועל הדרך להנות שוב ממגדל אייפל ומאחד הגשרים הכי יפים של פריז.
כשתגיעו לשער הניצחון לכו ל Avenue Wagram עד שתגיעו למספר 34
Avenue Wagram 34 – Hotel Ceramique
בעיניי זהו הבניין היפה ביותר של לווירוט. שילוב מופלא בין אבן ל”צמחייה”. לא פלא שחזית הבניין המיוחדת הזאת זיכתה אל לווירוט בפרס החזית המצטיינת השני שלו בשנת 1904.
היום נמצא בבניין מלון Elysées Ceramic , מלון 3 כוכבים מקסים שהוא חלק מרשימת המלונות המומלצים שלי בפריז.
אחרי שתסיימו להתפעל מהחזית היפהפייה הזאת המשיכו הלאה בשדרה ואחר כך פנו ימינה ל Avenue des Ternes ומשם שמאלה ב Avenue Hoche. כשתגיעו לסוף השדרה תוכלו לראות מולכם את הכניסה לפארק מונסו.
אומנם הפארק לא ממש קשור למסלול הזה אבל אני ממליץ מאוד להיכנס אליו בכל זאת בגלל היותו אחד הפארקים הכי מקסימים בפריז. אם לא תרצו לעשות זאת ותחליטו להמשיך מיד במסלול לכו ב rue Lisbon ומשם ל Avenue Messine 23.
Avenue Messine 23 ו rue Messine 6
כאן ניתן למצוא שני בניינים מאוחרים יותר של לווירוט. הבניינים עדיין מאוד יפים אך הסגנון שלהם כבר מאופק יותר מזה של הבניינים הקודמים שהוא בנה.
על הבניין ב Avenue Messine 23 זכה לווירוט, בשנת 1907, בפעם השלישית והאחרונה בפרס החזית היפה של פריז. שני הבניינים הללו הם גם שני הבניינים האחרונים שעיצב לווירוט בסגנון אר נובו ולכן זהו מקום נהדר לסיים בו את הטיול שלנו להפעם. אולם, אם אתם רוצים להמשיך ולטייל בעקבות היופי של האר נובו בפריז, הרשו לי להמליץ לכם על מסלול הטיול שלי ברובעים התשיעי והעשירי מכיוון שגם שם מסתתרות להן הפתעות ארכיטקטוניות שאני בטוח שתאהבו.
