המאבק המשפטי סביב ציורו של קאמי פיסארו “איסוף אפונה”

המאבק המשפטי סביב ציורו של קאמי פיסארו "איסוף אפונה"
זמן קריאה משוער: 5 דקות

מה-23 בפברואר ועד תחילת יולי 2017 התקיימה במוזיאון מרמוטן מונה בפריז תערוכה שהוקדשה לקאמי פיסארו, “פיסארו, ראשון האימפרסיוניסטים”. תוכלו לקרוא עליה ועל חייו של הצייר המפורסם בכתבה הזאת.

מאמר זה ידווח על תלאותיה והרפתקאותיה של התמונה “איסוף אפונה”, הנקראת גם “איסוף” בלבד, ציור בצבעי גואש על נייר שביצע פיסארו ב-1887 ושהייתה רכושו של אספן האמנות סימון באואר.

Camille Pissarro, La cueillette des pois, 1887 קאמי פיסארו, איסוף אפונה, 1887
Camille Pissarro, La cueillette des pois, 1887
קאמי פיסארו, איסוף אפונה, 1887

מאבקים משפטיים התחוללו סביב עוד שתי תמונות לפחות של פיסארו אך מאמר זה יתמקד בסיפור התמונה הזאת, הקשור לתערוכה במרמוטן מונה.

מי היה סימון באואר

סימון באואר, יהודי צרפתי שנולד ב-1862 באלזס, בן לסוחר בדים, היה אספן אמנות נלהב ובקי שעשה הון מייצור נעליים, אב לחמישה ילדים.

הוא החל את הקריירה שלו כנער שליח בחנות בפריז והמשיך כסוכן מכירות נעליים עד שהקים עסק משגשג משלו. בגיל 40 מכר אותו חלקית, נהנה מרווחיו ויצא לשוט בעולם ולרכוש השכלה, הוא שלא סיים בית ספר. ב-1911 חזר לפריז והצטרף למועצה המנהלית של גלרי לאפייט בה כיהן כעשור.

סימון באואר, אוטודידקט, קנה 93 ציורים, בעיקר אימפרסיוניסטים, ביניהם 11 פיסארו, 4 סיסלֵי, 4 בודן, 1 דגה, 1 מוריזו. כך רכש את “איסוף אפונה” של פיסארו מסוחר האמנות הנודע פול רוזנברג (העיתונאית אן סנקלר היא נכדתו).

שואה

ב-1943 נגזלה מסימון באואר התמונה “איסוף אפונה” יחד עם שאר אוספו היוקרתי, שהוחרם על ידי “המשרד הכללי לענייני יהודים”, גוף שהקים ממשל וישי בפיקוח האס אס על מנת לרכז את “הטיפול בבעיה היהודית”.

גוף זה מינה סוחר אמנות שמכר את אוספו של באואר. התמונה “איסוף אפונה” נמכרה לאישה בשם מאדאם אֵדלין ומאז עברה ידים רבות ומרובות.

סימון באואר נכלא ביולי 1944 במחנה המעבר דראנסי וניצל בנס משליחה למוות הודות לשביתת עובדי רכבת. עד מותו ב-1947 הצליח באואר להחזיר לעצמו רק חלק קטן מאוספו שנבזז. צאצאיו המשיכו במשימה. את עקבותיו של הציור “איסוף אפונה” איבדו.

לא לגמרי. ב-1965 נודע לז’אן-ז’אק באואר מפי מוציא לאור של כתב עת לאמנות שהתמונה “איסוף אפונה”, יחד עם עוד תמונה של פיסארו מהאוסף של סבו, עומדות להימכר על ידי אישה פריזאית לבעל גלריה אמריקאי. ז’אן-ז’אק השיג צו עיקול, התמונות נתפסו מחדר מלון בפריז וסוחר האמנות נעצר.

אך בימים ההם ועד לפני זמן קצר היה קשה להזיז את השופטים בנידון, מסביר ז’אן-ז’אק. כאילו לא הייתה זכותו לדרוש את השבת הרכוש שנגזל, כאילו היה עליו להתבייש בכך, כאילו אות קלון הוטבע על מצחו.

צו העיקול בוטל, אכן, לפי החלטה של שופט. ז’אן-ז’אק נמלא לא צער אלא בחילה. התמונות הוחזרו לבעל הגלריה מניו יורק שעזב איתן את פריז. “איסוף אפונה” נמכרה כמה חודשים לאחר מכן בבית המכירות הפומביות סותביס בלונדון ונעלמה שוב. עד שב-2017 הופיעה וצצה בפריז שנית. ניסים ונפלאות על רקע טרגי.

מפנה דרמטי – השאלת הציור “איסוף אפונה” לתערוכת פיסארו

ב-2017 נודע לנכדו של סימון באואר, ז’אן-ז’אק באואר בן ה-90 (יליד 1929), שהתמונה האבודה מוצגת בתערוכת הרטרוספקטיבה במוזיאון מרמוטן מונה.

בווילה המפוארת שלהם בפאלם ביץ’ נהנו ברוס ורובי טוֹל לצפות בציורו של פיסארו, “איסוף אפונה”, סצנה כפרית. כבר יותר מעשרים שנה מקשטת תמונת הפועלות העמלות בשדות השלווים את קיר ביתם.

בני הזוג טוֹל קנו את התמונה בסניף של כריסטיס, בית המכירות הפומביות, בניו יורק ב-1995 ושילמו בעדה 000 800 דולר. ברוס שווה ביליון, כמו שאומרים האמריקאים. הוא ואחיו רוברט יסדו ב-1967 חברת נדל”ן, על בסיס מגרש בפנסילבניה שהעניק להם אביהם. העסק הלך ושגשג. ביותר מעשרים מדינות בארה”ב בונים האחים טוֹל בתים מפוארים ולאחרונה גם דיור מוגן ומגדלים ברמה גבוהה.

ברוס טוֹל משקיע את ההון שצבר בתחומים רבים, הייטק, ביוטק, אוטומוביל, ותורם למרכזים רפואיים חדשניים ולמוזיאונים. ברוס פעיל במוזיאון פידלפיה לאמנות ובמוזיאון ארה”ב לזכר השואה בוושינגטון. רובי אשתו היא מעצבת פנים ופעילה במוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית אמריקנית בפילדלפיה. לזוג ארבע בנות.

ברוס ורובי, חברים של דונלד טרמאפ, תומכים במפלגה הרפובליקנית, נדבנים ידועים בארה”ב, עמודי תווך של הקהילה היהודית, תורמים גם למוזיאונים ומוסדות בישראל, ביניהם האוניברסיטה העברית בירושלים ומוזיאון ת”א לאמנות.

לברוס ורובי יש אוסף של 200 יצירות מופת מרהיב ומגוון שבו תופסים ציירים צרפתים, גוסטב קַיְיבּוֹט, ברת מוֹריזוֹ, מקום אהוב. האספנים הבקיאים יודעים שאין כמו אמנות צרפתית כדי להשלים את תענוגות החיים ולהוסיף להם נגיעות של רוך.

ברוחב לב השאילו כבר בגאווה את “איסוף אפונה” לתערוכות מתחלפות במוזיאונים בארה”ב, בקנדה, ביפן. ללא היסוס השאילו אותו גם הפעם ועוד למוזיאון מרמוטן מונה בפריז לתערוכה הגרנדיוזית. הכול תוכנן בקפדנות וסודר מראש, מסעה של התמונה מפלורידה אל פריז, דמי הביטוח בסך 1.75 מיליון דולר שכללו אף כיסוי בגין טרוריזם.

ברוס ורובי טוֹל התקבלו בכבוד הראוי להם על ידי מנהלו של המוזיאון הצרפתי. חנוכת התערוכה ברוב פאר והדר, כמה ימים במלון האגדתי לה בריסטול ברובע השמיני היוקרתי, בקרבת ארמון האליזה, וחזרה לפלורידה. כמה שמחו בני הזוג להעניק לקהל הרחב את האפשרות לצפות ביצירת המופת שלהם במשך חמישה חודשים תמימים!

אף בסיוטיהם הגרועים ביותר לא חזו בני הזוג מה עתיד לקרות להם בעקבות השאלת התמונה. רובי וברוס לא תיארו לעצמם כלל שבין ראשוני המבקרים יהיה ז’אן-ז’אק באואר, נכדו של סימון באואר, שקנה את התמונה חמישים שנה לפניהם. ז’אן-ז’אק באואר, תושב פאסי, הרובע המהודר שבו ממוקם המוזיאון, לא היה צריך להרחיק לכת כדי לבקר בתערוכה ולוודא שהציור הוא אכן זה שנבזז מסבו.

השדות השלווים, אור הערב הוורוד והרך, משחקי הצהוב והירוק, הגוונים הירוקים מהעז אל הענוג, סינריהן הכחולים של האוספות, המתעגלים בפואטיות על גופן, תלמי הצל בצד ימין, היחסים בין מנחי הדמויות השונות, העצים באופק, ההרמוניה של הקומפוזיציה כולה… פיסארו התם והטוב ואהבתו לכפר ולכפריים, הערכתו לעמלם.

בן 16 היה ז’אן-ז’אק באואר כשנפטר הסב בהשאירו צוואה: רשימת הציורים שנגזלו ממנו. ז’אן-ז’אק זוכר את 93 התמונות שהיו תלויות על הקירות, מהרצפה ועד לתקרה.

כבר חמישים שנה מקדיש ז’אן-ז’אק זמן ומשאבים לחיפוש אחרי האוסף האבוד, מעלעל בקטלוגים, גולש באינטרנט ללא לאות, הולך לתערוכות, מתשאל סוחרי אמנות, מגייס חוקרי משטרה. ז’אן-ז’אק מצא כבר 62 יצירות מהאוסף במסעות בילוש שאפשר לכתוב עליהם רומן ולצלם סרט. 29 יצירות עדיין חסרות.

ז’אן-ז’אק הסמכותי והנחוש, “אנחנו לא כאן כדי לבכות”,יהודי צרפתי מהרובע ה-16 בפריז, מנהל חברת השקעות, בחליפת פסים דקיקים הדורה, מלווה באשתו ובנותיו, נגד ברוס, יזם נדל”ן ומשקיע, ורובי טוֹל, מעצבת פנים, מיליונרים אמריקאים מפלורידה, פילנתרופים בתחומי אמנות ויהדות.

מאבק משפטי של שלוש שנים, באואר נגד טוֹל, שבסופו פסיקה היסטורית

ביחד עם שאר יורשיו של סימון באואר, כעשרים איש, פתח ז’אן-ז’אק בהליכים משפטיים והשיג את החרמתה של התמונה עד לפסיקה הסופית. כך נשמרה התמונה, כנהוג, במשך שלוש שנות ההליכים המשפטיים בכספת במוזיאון דורסֵה.

קרוב לוודאי שלו לא היה הזוג טוֹל ניאות להשאיל את התמונה, לא היה נאלץ להיפרד ממנה סופית. סביר להניח, אם כן, שהאופן בו התגלגלה הפרשה עלול להניא אספנים אחרים מלהשאיל את ציוריהם לתערוכות מתחלפות.

הזוג טוֹל טוענים שהקניה חוקית והתמונה, אליה הם קשורים מאוד, היא רכושם. עורך הדין שלהם, רון סופר, הצהיר שבני הזוג לא היסטוריונים ולא מומחים לאמנות. הם לא ידעו דבר וחצי דבר על הסיפור של התמונה, בקטלוג של כריסטיס לא נכתב דבר בנידון. לא מתקנים את עוולות ההיסטוריה על ידי יצירת עוול נוסף, המשיך ואמר רון סופר.

אך בית המשפט הצרפתי לערעורים לא קיבל את טענותיהם של הזוג טוֹל ואישר את הפסיקה הקודמת מאוקטובר 2018 שאישרה את הפסיקה הקודמת מנובמבר 2017. המוסד המשפטי הגבוה ביותר בצרפת קבע בהחלטה היסטורית ביולי 2020 שהתמונה תוחזר ליורשיו של סימון באואר.

לקניית תמונה, אף אם בתום לב, הנמצאת ברשימת היצירות שנבזזו מבעליהן תחת הכיבוש אין כל תוקף, קבע בית המשפט, לפי תקנה מה-21 באפריל, 1945. על תקנה זו הסתמך עורך דינו של באואר, סדריק פישר (שכבר סבו הגן על האינטרסים של המשפחה), וטיעונו התקבל.

על הזוג טוֹל לתבוע למשפט עתה את כריסטיס, יעץ בית המשפט. עורך הדין שלהם, רון סופר, הצהיר, לעומת זאת, שיפנה לבית המשפט האירופי לזכויות אדם ויתבע את צרפת. על המדינה, לטענתו, לפצות את מרשיו על הנזק שנגרם להם עקב איבוד הציור שערכו נאמד בשווי של 1.75 מיליון דולר.

זהו סכום הביטוח ששולם בעד העברת התמונה מפלורידה לתערוכה בפריז, זהו שווי היצירה וזהו הסכום שתובעים בני הזוג טוֹל. לברוס ולרובי טוֹל, אמר עורך הדין, אין דבר נגד השבתה של התמונה ליורשיו של סימון באואר אך לא עליהם לשלם בעד פשעיו של משטר וישי.

קאמי פיסארו הטוב היה מתהפך ודאי בקברו לו היה מתאפשר לו לעקוב אחרי בזיזת התמונה מסימון באואר על רקע מוראות התקופה. ומי יודע, אולי, בסופו של דבר, היה נאנח אנחת רווחה כשהיה מתבשר על פסיקת בית המשפט העליון בפריז.

אמנם נשארו לזוג טוֹל עוד כמה דרכים משפטיות, בהנחיית עורך דינם, ללכת בהן אך יש להניח שהתמונה לא תיגזל שנית מצאצאיו של סימון באואר. אחרי 77 שנות נדודים חזרה אליהם התמונה “איסוף אפונה” הודות לנחישותו של הנכד ז’אן-ז’אק.

קישור למאמר המספר על המאבק המשפטי באואר נגד טוֹל

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!