מלונות ברובע ה-1 בפריז (לובר, לה האל ועוד)

יש מלונות שמזמינים לרגל אירוע, וזה אחד מהם. הוא יושב ברחוב ריבולי (Rue de Rivoli), ממול לגני הטווילרי, ואם החלטתם להשקיע פעם אחת בחופשה, כאן זה מרגיש מוצדק. במטבח מפקד אלן דוקאס (Alain Ducasse), בקומה התחתונה ספא ולמון (Valmont), ואת ארוחת הבוקר מגישים באולם שאורחים מתעקשים שהוא היפה בפריז. אני נוטה להסכים איתם. החדרים גדולים בהרבה מהמקובל בפריז, ומהקומות הגבוהות רואים את הגנים נמשכים עד מגדל אייפל. יקר מאוד, אולם אתם יודעים בדיוק בשביל מה.

אם הייתי צריך להמליץ לזוג על סוף שבוע אחד בפריז, זה הכיוון. מלון קטן ברחוב סן-רוש (Rue Saint-Roch), בין גני הטווילרי לפלאס ונדום, שבו הכל מעוצב עד הפרט האחרון, גם מדי הצוות וגם מחזיק המפתחות. בחדר מחכה פתק בכתב יד, ולמטה יש ספא קטן עם בריכה, סאונה וספסל אבן מחומם, שנסגר לשימוש פרטי בחלונות של 90 דקות. אני ממליץ להזמין את הספא מראש, מכיוון שהחלונות נתפסים מהר. ארוחת הבוקר מוגשת כתפריט ולא כמזנון, וזה עושה הבדל גדול.

51 סוויטות ברחוב רישלייה (Rue de Richelieu), ממול לקומדי פרנסז (Comédie-Française), וכל אחת עם מטבחון אמיתי. זה נשמע פרט טכני עד שמגיעים עם שני ילדים ומבינים שאפשר להכין ארוחת בוקר בחדר במקום לגרור את כולם החוצה בשמונה בבוקר. למי שכן רוצה לצאת יש מזנון עם תוצרת מקומית, מכונת אספרסו בלאונג׳ מסביב לשעון, ובחלק מהיחידות גם מכונת כביסה. הסוויטות הפינתיות מגיעות עם מרפסת עוטפת. אולם שימו לב שהחדרים לא ענקיים, ובכל זאת אתם כמה צעדים בלבד מהלובר ומהפאלה רויאל.

הדבר הראשון שמרגישים כאן זה השקט: רחוב דופו (Rue Duphot), דקות מפלאס ונדום, ובלילה לא שומעים כלום. הדבר השני נמצא למטה: בריכה מקורה של 15 מטר, סאונה, חמאם וחדר כושר, הכל בלי תוספת תשלום, וזה נדיר בפריז. המסעדה לה בודלר (Le Baudelaire) מחזיקה כוכב מישלן, ובבוקר מגישים תוצרת אזורית טרייה עם מנה חמה שמכינים לפי הזמנה. החדרים שופצו לאחרונה ומרווחים, ורחוב הקניות סנט אונורה (Rue Saint-Honoré) נמצא מעבר לפינה. אני ממליץ לרדת לספא בערב, מכיוון שאז הוא כמעט ריק.

המלון נבנה לקראת התערוכה העולמית של 1900 בכיכר הפירמידות (Place des Pyramides), ומאז כמעט לא נגעו בו: פסיפס מקורי, ריהוט עתיק ולובי שנראה כמו סט של סרט תקופתי. הלובר ממש מעבר לכביש והכניסה לגני הטווילרי בפינה. הקלף האמיתי כאן הוא הסוויטות הפינתיות: מהחלון רואים בבת אחת את הגנים, את הסיין ואת מגדל אייפל. שימו לב שהריהוט העתיק לא מתאים לכולם, ומי שמחפש מינימליזם מודרני ירגיש כאן זר (כלבים קטנים, לעומת זאת, דווקא מוזמנים). אני ממליץ לא להתפשר על חדר פנימי, מכיוון שכל הסיפור כאן הוא הנוף.

רחוב ואלואה (Rue de Valois) הוא אחד הרחובות שאני הכי אוהב בפריז: צמוד לגני הפאלה רויאל, במרכז המוחלט, וכמעט לא עוברים בו אנשים. הבניין מהמאה ה-18, יש ספא, חדר כושר וגלריית אמנות פרטית, ומכמה מהסוויטות נשקף מגדל אייפל. הצוות מסדר כאן הכל, מהזמנת שולחן במסעדה ועד ציון ימי הולדת, בלי שתצטרכו לבקש פעמיים. החדרים לא ענקיים אולם שקטים מאוד ומעוצבים בטוב טעם. זו יוקרה שלא צריך להתנצל עליה, ואני ממליץ לבקש חדר שפונה לגנים.

על שדרות האופרה (Avenue de l’Opéra), שתי דקות מהפאלה רויאל, עם עיצוב פנים שקשה להתעלם ממנו: קטיפה, שיש וצבעים כהים. אבל הסיפור האמיתי מתחיל כשיורדים לספא: בריכה שתקרת המראות מעליה יוצרת אשליה של שחייה בלי סוף, לצד סאונה וחמאם, פתוחים משבע בבוקר עד אחת עשרה בלילה. בערב מסדרים את החדר ומשאירים שקית צמחים על הכרית. המסעדה והבר מתמלאים גם בפריזאים, וזה תמיד סימן טוב. אופרה גרנייה במרחק הליכה קצר, ואני ממליץ לשריין את הספא לשעות הבוקר המוקדמות.

21 חדרים בבניין מהמאה ה-18, ברחוב קטן מאחורי הכנסייה סן-ז׳רמן לוקסרואה (Saint-Germain-l’Auxerrois), ממש מול הלובר. זה מלון קטן וזו כל הנקודה: הוא מרגיש יותר כמו בית פריזאי מאשר כמו מלון, והצוות זוכר אתכם אחרי יומיים. את ארוחת הבוקר מביאים לחדר והיא טובה. בחדרים קורות עץ חשופות וריהוט עתיק, ומכמה מהם רואים את המוזיאון. אולם שימו לב שהחדרים קטנים, ואם אתם נוסעים עם שתי מזוודות גדולות כדאי לקחת את זה בחשבון. אני ממליץ לבקש חדר בקומה גבוהה שפונה אל הכנסייה.

אחד הפתרונות הטובים באזור למי שנוסע במשפחה. החדרים גדולים בהרבה מהמקובל בפריז, ומשפחות של חמישה ושישה באמת מסתדרות כאן (וזה משפט שאני לא כותב הרבה). הלובר כשבע דקות ברגל ונוטרדאם כעשר. יש ספא פרטי עם ג׳קוזי וחמאם שאפשר לשכור לשעה, וגם חדרים מונגשים עם מקלחון ומושב, מה שהופך אותו לאופציה טובה למי שמחפש מלון נגיש. בבוקר מיץ תפוזים סחוט, ובערב שוקולד אנג׳לינה על הכרית. מחיר הוגן באזור שבו מחיר הוגן הוא דבר נדיר.

אני התגוררתי כאן בעבר ונהניתי מאוד, אז אני אומר את זה מניסיון: הסיבה להזמין כאן היא הנוף. הבניין נבנה במאה ה-19 על ידי לורד אג׳רטון, ומרחוב ריבולי (Rue de Rivoli) נפרשת פנורמה של 180 מעלות: הלובר משמאל, גני הטווילרי מלפנים, כיכר הקונקורד מימין ומגדל אייפל ברקע. אותו נוף בדיוק שיש לשכנים המפוארים, בחלק מהמחיר. בפנים עמודי שיש, מראות עתיקות ותקרות גבוהות. אני ממליץ בחום לא לוותר על חדר שפונה לגנים, מכיוון שזה כל ההבדל בין המלון הזה לכל מלון אחר באזור.

מאחורי שער עגלות ברחוב קמבון (Rue Cambon) יש חצר, ומהחצר מעלית קטנה עולה לקבלה שבקומה העליונה. אין שלט גדול ואין לובי מרשים, וזה בדיוק הרעיון. בבית הזה גר הסופר סטנדאל (Stendhal, 1783-1842), המלון קרוי על שם אחד הרומנים שלו, ולפי הצוות אפשר לשאול עותק. 23 חדרים בלבד, פרקט, קרניזים וגגות פריז מהחלון. גני הטווילרי במרחק 50 מטר ותחנת קונקורד (Concorde) שתי דקות הליכה. את ארוחת הבוקר מגישים למעלה ליד האח. אני ממליץ לבקש חדר בקומה גבוהה, מכיוון שמשם נפתח הנוף על הגגות.

מלון לאנשים שאוהבים אמנות ולא רוצים לישון במוזיאון. כל קומה עוצבה בידי אמן אחר, ובקומת הקרקע פועל Drawing Lab, מרכז אמנות פרטי שמוקדש כולו לרישום עכשווי. הכל ברחוב רישלייה (Rue de Richelieu), שתי דקות מהלובר. ארוחת הבוקר טובה, הצוות בקבלה נחמד בצורה שמורגשת, ובחלק מחדרי האמבטיה יש רצפה מחוממת (פרט קטן שמשנה בפברואר). אולם שימו לב שהחדרים לא גדולים, גם אם הם מתוכננים חכם. אם אתם מחפשים משהו צעיר ולא מהודר מדי, זה הוא.

24 חדרים ברחוב סן-רוש (Rue Saint-Roch) השקט, בין הלובר לפלאס ונדום, אחרי שיפוץ יסודי ב-2020. הקבלה כאן נראית כמו סלון פרטי שנפתח למטבח, ושם מגישים את ארוחת הבוקר, וזה גורם לתחושה שאתם אורחים ולא מספר חדר. פרקט אדרה, קרניזים וגימור מוקפד. מהקומות העליונות רואים את גגות פריז, ובכמה חדרים יש מרפסת שפונה לגנים. אולם שימו לב שהחדרים קטנים, כמו כמעט בכל מלון באזור הזה, אם כי מנוצלים היטב. אני ממליץ לבקש קומה גבוהה, מכיוון שהחדרים שם מוארים ושקטים יותר.

17 חדרים בלבד ברחוב קרואה דה פטי שאן (Rue Croix des Petits Champs), כל אחד בטפט אחר, בסגנון רטרו-שיק צבעוני שתוכנן כמו בית אירוח. יש בר יין ולאונג׳ משותף, וארוחת הבוקר (שאפשר לקבל גם לחדר) היא סיבה טובה לקום: לחם אגוזים, לחם ענבים עם פיסטוק וקינוחי קפה. המלון צמוד להפאלה רויאל, שבע דקות מהלובר, ודקות ספורות מכמה תחנות מטרו. החדרים קומפקטיים, זו פריז, אולם המקלחות גדולות ולחץ המים מצוין. מי שמחפש חדר ניטרלי בבז׳ ירגיש כאן זר, ומי שאוהב צבע ייהנה מאוד.

ברחוב הפירמידות (Rue des Pyramides), שני רחובות מהלובר ושלוש דקות מתחנת פירמיד (Pyramides). חזית אוסמנית קלאסית, פנים חמים ועכשוויים, וטרסה מוארת שמשמשת גם לארוחת הבוקר. חלק מהחדרים משקיפים על כנסיית סן-רוש (Saint-Roch) הצמודה, ובסוויטת הזן שבקומה העליונה יש אמבט הידרו-מסאז׳. מה שבאמת בולט כאן זה הצוות, שמקבל אתכם בשמכם ומטפל בכל בקשה בלי שתצטרכו להזכיר פעמיים. החדרים קטנים, אולם חדרי הרחצה מרווחים מהמקובל. אני ממליץ לבקש חדר שפונה לכנסייה, מכיוון שהצד הזה שקט יותר בערב.

אני התגוררתי כאן בעבר ואהבתי מאוד. רחוב מולייר (Rue Molière) שקט, בין הפאלה רויאל לאופרה גרנייה, הבניין שופץ מהיסוד, ויש ספא עם סאונה וחדר אדים שאפשר לשריין לשימוש פרטי. בזמן שאתם למטה מסדרים לכם את החדר לערב, מדליקים מוזיקה וסוגרים וילונות. ארוחת הבוקר משתנה מיום ליום, וקפה, שתייה ומאפים זמינים חינם כל היום. החדרים מרווחים לפריז, ובחלקם אמבטיה. המחיר בגבול שבין ארבעה לחמישה כוכבים, ובצדק. אני ממליץ לשריין את הספא כבר בשלב ההזמנה.

רחוב צדדי בין כנסיית המדלן לפלאס ונדום, בלב אזור החנויות היקרות, ובכל זאת שקט. החדרים מרווחים ביחס לפריז, במיוחד הסוויטות הפינתיות, והמצעים והמגבות ברמה שמרגישים אותה. מוצרי הרחצה של דיפטיק (Diptyque), וזו כבר קריצה. הצוות מסדר הסעות משדה התעופה והזמנות במסעדות בלי לעשות מזה עניין, ותחנת מטרו נמצאת דקה מהדלת. אם באתם לפריז לשופינג, קשה למצוא בסיס נוח יותר. אני ממליץ על הסוויטה הפינתית, מכיוון שההפרש בגודל מול החדר הרגיל משמעותי.

נכון, זה מלון רשת. אולם הוא יושב ממש מעל תחנת שאטלה-לה האל (Châtelet-Les Halles), שם נפגשים קווי מטרו ו-RER כולל הרכבת הישירה לשארל דה גול, ומי שהגיע פעם לפריז עם מזוודות וילדים יודע כמה זה שווה. יש גינה פרטית עם מתקני משחק, חדר משחקים, ובבוקר עמדת קרפים שהופכת אתכם לגיבורים. החדרים גדולים ביחס לפריז והסוויטות המשפחתיות מכילות עד חמישה. האזור הומה ולא הכי יפה בעיר, אולם הלובר עשר דקות הליכה ולה האל ממש מתחתיכם. אני ממליץ לבקש חדר שפונה לגינה.

מלון שני כוכבים במרחק דקות ספורות מפלאס ונדום ומגני הטווילרי, במחיר שקשה להאמין לו באזור הזה. 22 חדרים בבניין פריזאי לבן ברחוב סן-רוש (Rue Saint-Roch), ליד הכנסייה שעל חזיתה עדיין נראים סימני כדורים מ-13 בוונדמייר (אוקטובר 1795), היום שבו נפוליאון פיזר את המרד המלוכני. הצוות מאפשר צ׳ק-אין מוקדם כשאפשר, וחדרי האמבטיה מפתיעים בגודלם. אל תצפו למותרות: הריהוט פשוט וגם ארוחת הבוקר. אולם המיקום עושה כאן את העבודה, ואני ממליץ לבקש חדר שפונה לחצר.

בניין מהמאה ה-17 ברחוב לה סורדייר (Rue de la Sourdière), אחד הרחובות השקטים באזור, עם קירות אבן חשופים וקורות עץ בלובי. חלק מהיחידות הן סטודיו וסוויטות עם מטבחון מאובזר, מה שהופך את המקום לבחירה טובה למי שנשאר שבוע ולא רוצה לאכול בחוץ שלוש פעמים ביום. ארוחת הבוקר טובה, ואם אתם יוצאים מוקדם אפשר לבקש אותה כפיקניק. גני הטווילרי במרחק 200 מטר והלובר כחמש דקות הליכה. החדרים קטנים אולם מנוצלים בחוכמה, ואני ממליץ למשפחות לקחת סוויטה, מכיוון שההפרש במחיר קטן מההפרש בנוחות.

29 חדרים שעיצב אורה-איטו (Ora-ito) בסגנון רטרו-פוטוריסטי: תאורת LED מתחלפת, מקלחות גשם, חדרי רחצה בקוריאן ורמקול בלוטות׳ בכל חדר. יש בר קוקטיילים קטן, קפה מסביב לשעון, ומזנון בוקר שהקינוחים בו טובים בהרבה ממה שמצפים. הרחוב, הרולד (Rue Hérold), צר ושקט, והלובר כעשר דקות ברגל. שימו לב שהחדרים קטנים בכוונה: זו קפסולה ולא סוויטה. מי שמחפש פריז קלאסית עם וילונות כבדים ורהיטים עתיקים ירגיש כאן זר, ואני ממליץ לו לבחור מלון אחר מהעמוד הזה.

בניין מהמאה ה-17 בפינת רחוב סנט אונורה (Rue Saint-Honoré), שהפך למלון לפני יותר מ-150 שנה. קירות אבן, פסלים ישנים וקורות עץ חשופות. 28 חדרים בלבד, ממוזגים ואטומים לרעש, וכמה מהם עם נוף לרחוב. הלובר, גני הטווילרי ומוזיאון אורסיי במרחק הליכה, ותחנות פירמיד (Pyramides) וטווילרי (Tuileries) בסמוך. המחיר ביחס למיקום הוא כמעט בדיחה. אזהרה אחת: המדרגות צרות וספירליות והמעלית זעירה, אז אני ממליץ לארוז קל ולציין בהזמנה אם יש לכם מזוודה כבדה.

בואו נהיה כנים: לא באים לכאן בשביל העיצוב. באים בשביל זה שהלובר במרחק חמש דקות ברגל והחשבון לא הורס לכם את החופשה. רשת צרפתית ותיקה עם סטנדרט ברור וצפוי: מיזוג, קומקום, טלוויזיה, ומכונת מים חינם בלובי. תחנות פאלה רויאל (Palais Royal) ולובר-ריבולי (Louvre-Rivoli) דקות ספורות משם, כך שכל העיר פתוחה בפניכם. אני ממליץ לבקש חדר שפונה לחצר הפנימית, מכיוון ששם באמת שקט. אם התוכנית שלכם היא לבלות בחוץ מהבוקר עד הלילה ולחזור רק לישון, זה עובד מצוין.

הבניין צמוד לגני הפאלה רויאל והלובר 400 מטר משם, במחיר שנראה כאילו מישהו שכח לעדכן אותו. שני כוכבים, מעלית כלוב ישנה וריהוט שראה שנים, אולם החדרים גדולים בהרבה מהמקובל בפריז, ויש גם טריפל וקוודרופל למשפחות. מיזוג בכל החדרים, ותחנת פאלה רויאל-מוזה דו לובר (Palais Royal-Musée du Louvre) במרחק 200 מטר. הצוות אדיב ומדבר כמה שפות. שימו לב שבחלק מהחדרים הזולים המקלחת משותפת בקומה, אז אני ממליץ לוודא את זה מול המלון בהזמנה כדי שלא תהיו מופתעים.