פרנקופילים אנונימיים: פריז, צרפת, תרבות

האמן, האספן ונושא הכלים – סיפורם של גוסטב קורבה ואלפרד ברויה מאת זיווה קורט

גוסטב קורבה, הפגישה או

קשר מפורסם ויוצא דופן התקיים בין האספן אלפרד ברויה (Alfred Bruyas (1876-1821) לבין הצייר גוסטב קורבה (Gustav Courbet 1819-1877), כפי שניתן ביצירה הידועה “בונז’ור מיסייה קורבה!” ביצירה זו מוצגים הצייר קורבה, פטרונו של קורבה אלפרד ברויה ומשרתו קאלס Calas. קורבה האמן , לבוש בבגדי הלך, תרמיל על גבו, מטה הליכה בידו האחת וכובע בידו האחרת פוסע לעבר הפטרון שלו הלבוש בבגדים מהודרים, וממתין יחד עם משרתו וכלב הציד על אם הדרך. המשרת, קאלאס (Calas), לבוש גם הוא בהידור יחסי, אך מרכין את ראשו בענווה בפני האמן המכובד.

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

יצירה זו הוצגה לראשונה בשנת 1855 בפריז, ב”ביתן של האמנות הריאליסטית” שפתח האמן גוסטב קורבה ברחוב, אל מול הכניסה לתערוכת “הסלון”, כמחאה שלא התקבל לתערוכה הרשמית של האקדמיה. ביצירה אשר נתפסה כמניפסט חברתי ואמנותי מצויר העוסק במעמדו החברתי של האמן, מציג קורבה מספר רמזים לדרך שבה הוא רואה את עצמו ואת תפקידו כאמן בחברה, וכן לדרך שבה הוא רוצה שהחברה תתייחס אליו. אחיזת הכובעים אף היא מקבלת משמעות שונה אצל כל דמות: קורבה נראה כאילו הוא אוחז בכובעו מטעמי נוחות בלבד, בעוד הפטרון והמשרת נראים כמורידים את הכובעים כאות כבוד לאורח. המבקר אדמונד אבוט, העניק ליצירה בעת הצגתה את הכותרת “ההצלחה משתחווה לגאון”.

פטרונו של האמן, אלפרד ברויה, הוא שהזמין את היצירה. קורבה נענה להזמנתו של ברויה להתארח אצלו למשך מספר חודשים באחוזתו במונפלייה (Montpellier). קורבה הגיע כנראה מפריז שנראית במרחק, ופגש כנראה את ברויה והמשרת שלו ב-Lattes, מחוץ למונפלייר. הקומפוזיציה נובעת מתחריט פופולארי על התמה של היהודי הנודד, שזוהה ע”י לינדה נוכלין בתזת הדוקטורט שלה מ-1963, שם היהודי פוגש שני בורגנים במערך כפרי. אופן הטיפול של קורבה בפורטרט הבוהמי שלו הושפע בדומה ע”י אגדת היהודי הנודד, והזדהותו של קורבה עם כך היתה של אאוטסיידר הקורא תגר על הקשר בין אמן לפטרונו.

 משמאל, היהודי הנודד, דף שער מ- Histoire de l'imagrie populaire Champfleury, 1869 מימין, פרט, הבורגנים של העיר פונים אל היהודי הנודד
משמאל, היהודי הנודד, דף שער מ- Histoire de l’imagrie populaire Champfleury, 1869 מימין, פרט, הבורגנים של העיר פונים אל היהודי הנודד

בעיני בני התקופה נראתה יצירה זו של קורבה כילדותית בעיצובה. אין כאן עמידה מרשימה של הדמויות, צבעים חזקים או קווים זורמים. התיאור של הצייר את עצמו כמשוטט נתפס ודאי כשערורייה. אך זו בדיוק הייתה כוונתו של קורבה: לזעזע את המוסכמות של הבורגנות בת זמנו. הוא מתאר את עצמו כשווה ערך לנותן החסות שלו המסיר את כובעו בפניו. קורבה השתייך למעמד אצילים שירד מנכסיו, אך הוא ראה בדרך שבה בחר, האמנות כנשגבה ועולה בחשיבותה על מעמדו של הפטרון. האמן הוא עצמאי, חופשי בדעותיו ואינו מקבל תכתיבים מאיש.
הנוף שטוח ופתוח עם אופק נמוך, תזכורת לציורי נוף הולנדיים מהמאה ה-17; ביצירתו של קורבה אופן הצגה זה משמש כדי להגדיל ולהדגיש את הדמויות המותוות כנגד השמיים הבוהקים. הרקע נראה כמספק “פלטפורמה” לדמויות, ואזור הביניים אינו קיים כלל, כך שנוצר פער פתאומי במרחק. המבקרים העירו כשהציור הוצג בתערוכה הבינלאומית בפריז ב-1855 שהצייר הציג עצמו באופן שחצני ביותר. מקור האור ביצירה מגיע מצד שמאל. קורבה ניצב באור השמש המלא, בעוד שהפטרון והמשרת מצויים בצל שמטיל עץ הנמצא מחוץ לקומפוזיציה הפתוחה. קורבה הריאליסטי ראה חזות הכל בשיקוף נאמן של מציאות חיי היום יום ללא מעורבות אישית; הוא אשר נתן לתנועה הריאליסטית את שמה, ובתפיסה שלו יש משום מהפכה באמנות שכן רצה להיות תלמידו של הטבע בלבד.

 פורטרט אלפרד ברויה, נקרא Tableau-Solution, 1853, ש/ב, 72X91 ס"מ, מוזיאון פאבר, מונפלייה.
פורטרט אלפרד ברויה, נקרא Tableau-Solution, 1853, ש/ב, 72X91 ס”מ, מוזיאון פאבר, מונפלייה.

ועוד על אלפרד ברויה

הפורטרט שלעיל הוא הראשון מבין שלושה תיאורים של קורבה את פטרונו ובן תכתובתו, אלפרד ברויה (1821-77). בהקשר לתיאופיל סלווסטרה, קורבה התכוון שהכותרת המשנית Tableau-Solution תטעים את ה-“affection and perfect accord” שהוא חש כלפי חברו החדש והמצנט שעמו הוא חבר בשאיפות כה רבות: עבור ברויה, היותו בעל יכולת להסתדר בתוך האמנות בת הזמן ובחברה, ועבור קורבה, ריאליזציה של תלות רוחנית וכלכלית. ב-1855, שיתוף פעולה שלהם הביא לפביליון של הריאליזם, את תערוכת היחיד המפורסמת של קורבה המהווה כעת ציון דרך היסטורי במאה ה-19.
אלפרד ברויה איש צעיר ממשפחה ידועה במונפלייה היה נחוש לקדם אמנות וציור מודרני. ואף הזמין מספר פורטרטים של עצמו מאמנים בני הזמן כאלכסנדר קבנל, תומא קוטיר, אוג’ן דלקרוא ואחרים. ברויה הושפע מחזון הרפורמה החברתית כפי שהוצע ע”י חסידיו של שארל פורייר Charel Fourier בתחילת המאה ה-19, ודגל בתפיסה האידיאליסטית של קורבה באשר לשליחות החברתית של האמנות. (הוא העניק את אוסף האמנות שלו למוזיאון פאבר ב-1868). הוא היה מלא הערצה ליצירתו של קורבה שהוצגה בסלון 1853, ואת “הרוחצות” שלו שגרמה לסקנדל בתערוכה, הוא ייחד וציין כדוגמא ל”אמנות חופשית”; פגישה עם האמן והזמנה של פורטרט זה הגיעו במהרה.
האימז’ הוצב בסטודיו של קורבה ברח’ Hautefeuille בסוף אביב 1853, ויש בו דגש על תיאור פורטרט מסורתי במשולב עם תיאור מדוקדק של ברויה וחוש הטעם העצור אך הברור שלו לקישוטיות. בעל חשיבות רבה הינו הכרך עם הכתובת “Studies of Modern Art Solution A. Bruyas. בחלק התחתון מימין.

גוסטב קורבה שינה את הקהל…

מוצאו של קורבה מהרי היורה אזור הגובל בשוויץ, היה נקודת המוצא הרגשית עבור בקורתו של האמן את הציוויליזציה המודרנית. בהכריזו על החרות של ההררי עם ההרים כמבצרים מאחוריו, הוא יצא כרגיונליסט כנגד הממשל הצנטרליסטי, כאיש כפרי כנגד הקודים המהוקצעים של העיר, וכממשיך של פייר ג’וזף פרודון כנגד האורבניזציה של החברה התעשייתית המודרנית.
ג’ון ברג’ר John Berger כתב ב”על ההתבוננות” שהחדשנות של קורבה מקורה בפנייה שלו לקהל חדש לגמרי; הוא לא שינה את הציור, הוא שינה את הקהל. עבודה זו אופיינית למאה ה-19, מאה בה עולות תיאוריות סוציאליסטיות באשר לשוויון ואחווה. קורבה גם היה מיודד עם הפוליטיקאי, הסוציאליסט והוגה הדעות הצרפתי פייר ג’וזף פרודון Proudhon (1865-1809) שתפיסת העולם שלו קסמה לקורבה כשם שלמהפכנים צעירים, קרל מרקס בכללם, שהתקבצו אז בפריז. פרודון סבר כי האדם אינו חופשי כאשר הוא תלוי באחרים לצורך עבודתו ולקבלת שכרו, ושמערכת החוקים הקיימים תוחלף בעקרונות משותפים ומוסכמים, ותביא אתה חופש, שוויון ועידוד לשיתוף פעולה (חבל שהיה מיזנטרופ לא קטן, אנטישמי , תיעב יהודים ואף פרוטסטנטים). קורבה צייר את פרודון ואת בנותיו ב-1853. היצירה סוימה ב-1865.

 גוסטב קורבה, פרודון ובנותיו ב-1853, 1865, שמן/בד, 198X147 ס"מ, מוזיאון פטיט פלה, פריז
גוסטב קורבה, פרודון ובנותיו ב-1853, 1865, שמן/בד, 198X147 ס”מ, מוזיאון פטיט פלה, פריז

Berger John, Ways of Seeing, Penguin Books, 1972

Faunce Sara, Courbet reconstructed, Yale University Press, 1988

Nochlin Linda, The Jew in the text: modernity and the construction of identity, Thames and Hudson c.1995

Nochlin Linda, Realism and tradition in art 1848-1900 sources and document, Prentice Hall c.1966

זיוה קורט, מרצה וחוקרת אמנות ואוספים

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה חדש בפרנקופילים אנונימיים?

אהבת את האתר?

רוצה לעזור לי המשיך לפתח את האתר ולספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. כל מה שצריך לעשות זה להזמין מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שצריך בשביל הטיול הבא שלך לצרפת.  ההזמנות הללו יחסכו לך כסף וזמן ואילו לי הם יאפשרו להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לך לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפ/י את הכתבה כדי שגם החברים שלך יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

האתר פרנקופילים אנונימיים נוצר בשנת 2013. האתר כולל בין השאר מספר הפניות לתוכניות שותפים ותוכן שיווקי שנבחר בקפידה. כל זכויות הקניין הרוחני בתכנים המופיעים באתר, לרבות לוגו, שם האתר, עיצוב האתר, תמונות, קבצים גרפיים, טקסט ו/או כל חומר אחר, שייכות לי (צבי חזנוב) או לצד שלישי שהתיר לי לעשות בהם שימוש.