ברוכים הבאים לפרק הראשון בסדרת הכתבות על ההיסטוריה של פריז. פרק זה עוסק בימיה הראשונים של העיר, מתקופתה כיישוב גאלי קטן בשם “לוטציה” ועד לכיבוש הפרנקי. לפני שאתם מתחילים בקריאה, אני ממליץ להאזין להרצאה קצרה שלי בנושא:
במשך שנים רבות האמינו החוקרים שפריז נוסדה על האי המרכזי בנהר הסיין, איל דה לה סיטה (Île de la Cité). אולם, בתחילת שנות ה-2000 התברר שהיישוב הראשון באזור פריז המודרנית היה כפר דייגים קטן שהתקיים לפני כ-4,000 שנה באזור ברסי (Bercy) של ימינו (הרובע ה-12).
בשנת 52 לפנה”ס, כבש יוליוס קיסר יישוב קטן של בני שבט הפריזיאי (Parisii) שהתקיים על איל דה לה סיטה. הרומאים הקימו את העיר “לוטציה” על האי, שם שכן ארמון המושל (במקום בו עומד היום הקונסיירז’רי). בהמשך, התרחבה העיר אל הגדה השמאלית של הסיין, ומרכזה נקבע באזור הפנתאון של ימינו.
כיום, ניתן למצוא שרידים מאותה תקופה, כמו המרחצאות הרומיות בצומת שדרות סן ז’רמן וסן מישל, וזירת השעשועים (Arènes de Lutèce) שהתגלתה מחדש במהלך המאה ה-19 ברחוב מונז’.
בין שני קדושים
במהלך המאה השלישית לספירה, החלה הנצרות לחלחל לפריז. אחד המטיפים הבולטים היה דיוניסיוס, שניסה להמיר את דתם של תושבי העיר הפגאנים. פעילותו לא נשאה חן בעיני השלטון הרומי, שהחליט להוציאו להורג בעריפת ראש על גבעה צפונית ללוטציה.
לפי האגדה, ראשו של דיוניסיוס נערף בטרם הגיע לפסגת הגבעה. הוא הפך לקדוש מעונה והעניק את שמו ל”רחוב הקדושים המעונים” (Rue des Martyrs), שכיום, באופן אירוני, מפורסם בעיקר בזכות חנויות המזון שבו. האירוע גם העניק לגבעה את שמה – מונמארטר (Montmartre), שפירושו “הר הקדושים המעונים”.
דיוניסיוס, המוכר כיום כסן דני, לא נתן לעריפת ראשו לעצור בעדו. על פי המסורת, הוא קם, הרים את ראשו הכרות, והמשיך ללכת צפונה כשהוא ממשיך להטיף. הוא נעצר ונפל סופית מספר קילומטרים צפונית משם, ובמקום קבורתו הוקמה לימים בזיליקת סן דני המפוארת, בה נקברו כמעט כל מלכי צרפת.
במהלך המאות הרביעית והחמישית, האימפריה הרומית הלכה והתפוררה, ושבטים ברבריים החלו לפלוש לשטחיה. בין הפולשים המסוכנים ביותר באותה תקופה היו ההונים, שהתקדמו לעבר לוטציה במאה החמישית.
כאשר ההונים איימו על העיר, פחד אחז בתושבים. אישה צעירה בשם ז’נבייב קראה להם לא להיכנע ולבטוח באל, שהרי הוא לא יאפשר להונים להחריב את עירם. ואכן, ההונים פסחו על לוטציה והמשיכו בדרכם. האם הייתה זו התערבות אלוהית, או שמא שמועה שפשטה במחנה ההוני לפיה יופיין של נשות העיר אינו מצדיק את המאמץ?
כך או כך, ז’נבייב הפכה לאחת הדמויות המשפיעות בעיר, ולאחר מותה הוכרזה כקדושה המגנה על פריז. הגבעה שעליה ניצב כיום הפנתאון קרויה על שמה.
פרקים מ”היה היה” שיכולים ללמד על התקופה
פרק זה של “היה היה” עוסק באימפריה הרומית באופן כללי, אך מכיוון שהסדרה היא הפקה צרפתית, הוא כולל מידע רב על הכיבוש הרומי של גאליה (לימים צרפת).
סרטים מומלצים על התקופה
אמנם אין סרטים רבים העוסקים ישירות בלוטציה, אך סדרת סרטי “אסטריקס” (הן סרטי האנימציה והן סרטי הלייב-אקשן בכיכובו של ז’ראר דפרדייה) מספקת הצצה הומוריסטית ומהנה לחיים בגאליה תחת השלטון הרומי.
כתבות נוספות בנושא
- אלסיה: הקרב הגאלי האחרון
- 10 כנסיות בפריז שחובה לראות (כולל מידע על בזיליקת סן דני והפנתאון שהוזכרו בכתבה).
רוצים לקרוא עוד על ההיסטוריה של פריז?
אתם מוזמנים לעבור לפרק הבא בסדרת ההיסטוריה של פריז וללמוד על תקופות נוספות בתולדותיה של עיר האורות.
