נפוליאון חוזר לפריז חלק ג: המשך המסע בדרך נפוליאון לעבר גרנובל, ליון פריז

השלט שמציין את כניסת נפוליאון לגרנובל עם המשפט המפורסם

הכתבה שלפניכם היא חלק משלוש כתבות שעוסקות בחזרתו המופלאה של נפוליאון מהאי אלבה לפריז. הפרק הראשון העניק לנו רקע היסטורי וסיפר לנו על הנפשות הפועלות. בפרק השני מתחיל המסע מהעיירה קאן ומסתיים בקרבת גרנובל. ועכשיו המסע ממשיך…

דרך נפוליאון
דרך נפוליאון

הרגע ההיסטורי של נפוליאון בדרך לגרנובל

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

היום הוא השבעה במרץ. נפוליאון מתקדם מ- Corps לעבר Grenoble. הוא עובר על הגשר הגבוה, חוצה את La Mure ומתקדם לגרנובל מהלך 36 קילומטרים. אז מתברר לו כי הגדוד החמישי חוסם את דרכו.

עתה מתרחש האירוע המכונן של המסע. רגע עליו אמר ויקטור הוגו:

שום דבר בהיסטוריה לא היה דומה לרבע שעה זו.

נפוליאון יורד מן הכרכרה ועולה על סוסו. הוא מתקרב אל הגדוד החמישי הפרוש בשורה מולו כשהרובים מכוונים אליו. מאחורי נפוליאון עומדים דרואו, ברטראנד וקאמברון וכן פרושה שורה של חיילי המשמר הוותיק. הפרשים הפולנים שבינתיים רכשו להם סוסים. נפוליאון יורד מן הסוס. קצין נשלח ממחנהו אל עבר הגדוד החמישי. הוא דוהר על סוסו ומכריז: ” הקיסר עומד לצעוד לקראתכם. אם אתם תפתחו באש הוא יהיה הראשון להיפגע ואתם תתנו את הדין בפני צרפת” (והייתי מוסיף ובפני ההיסטוריה).

הקצין חוזר. התזמורת פוצחת בנגינת המרסייז. נפוליאון מתחיל לצעוד קדימה. הוא מורה ל- Malet מפקד המשמר להרכין את קני הרובים של המשמר למטה. הלה נחרד: “הם יפילו את כולנו במטח אחד” הוא מוחה. “עשה מה שאמרתי” אומר נפוליאון בקור רוח. הוא מתקדם ומגיע כחמישה מטרים מחיילי הגדוד החמישי. המוזיקה פוסקת, והוא אומר:

חיילי הגדוד החמישי!
הנני הקיסר שלכם!
אתם מכירים אותי!
אם יש ביניכם חייל הרוצה להרוג את הקיסר שלו, הוא יכול לעשות זאת.
הריני בפניכם!

ובאומרו זאת הוא פותח את מעילו האפור, המעיל של מרנגו.

השלט שמציין את כניסת נפוליאון לגרנובל עם המשפט המפורסם
השלט שמציין את כניסת נפוליאון לגרנובל עם המשפט המפורסם “לפני גרנובל הייתי הרפתקן, אחרי גרנובל הייתי נסיך”. מקור צילום: ויקיפדיה.

רגע של שקט ואז שאגה אדירה בקול אחד: “יחי הקיסר”. הגדוד החמישי מפרק את השורה והחיילים עטים על נפוליאון, מנשקים את בגדיו, את ידיו. חייל מבוגר מראה לנפוליאון את בית הבליעה של הרובה ואומר: “אתה רואה זה ריק. אנחנו לא התכוונו לירות בך”.
ו- Dellessart ניגש אל נפוליאון כורע ברך ומגיש לו את חרבו. נפוליאון מחזיר לו את החרב ומקימו.

זוהי נקודת המפנה שנפוליאון כה ציפה לה. הכוח של 1,200 החיילים גדל באחת לכוח של 2,000 חיילים.

נפוליאון נושא דברים לאנשי Laffrey שהתקהלו במקום:
אזרחים, תושבי לאפרי!
חזרתי שוב עם קומץ אנשים אמיצים, משום שסמכתי על האנשים הפשוטים ועליכם.
השלטון הבורבוני הוא בלתי חוקי משום שהוא מנוגד לרצון העם ולאינטרסים של האומה.
הוא קיים רק על מנת לשרת את האינטרסים של כמה משפחות בלבד.
כל העם צריך לקום נגד המשטר הישן.

ואז הוא מגביר את קולו:

האם הם לא מתכוונים לקחת מכם את הקרקע
ולהחזיר לעצמם את הפריבילגיות שלהם ואת הזכויות הפיאודליות, על כל הפורענויות,
שאותם הצלחתם לעצור עד היום?
קריאות הסכמה מפה לפה.

אז קורא ברטרנד כרוז המופנה לחיילי הגדוד החמישי.

חיילים!
למרות כל המארבים שהושמו בדרכנו,
אנחנו הגנו על הקיסר שלכם!
הבאנו אותו לכאן מעבר לים, בין אלף סכנות!
נחתנו על אדמת המולדת המקודשת עם התג הלאומי ועם הנשר האימפריאלי.
דרסו את התג הלבן תחת רגליכם.
זהו סמל הבושה שנכפה ע”י זרים ובאמצעות הבגידה!
אם נתיר לאלו שהבסנו לשנות את החוק – הרי שהקזנו את דמנו לשווא.
במשך החודשים הספורים בהם שולטים הבורבונים הם הראו שהם לא שכחוט דבר ולא למדו דבר.
הבורבונים תמיד נטרו טינה לזכויות של העם.
אלו המניפים נשק נגד ארצם – נגדנו, נעשו גיבורים!
אתם נעשיתם בוגדים אשר סולחים להם אבל רק באופן זמני-
עד אשר המהגרים יקימו את הצבא שלהם!
המשמר השוויצרי הוחזר לפריז והוותיקים הודחו!
חיילים של האומה הגדולה!
חיילים של נפוליאון הגדול!
האם אתם מסכימים להיות חיילים של הנסיך, אשר היה אויב של צרפת במשך עשרים שנה,
ואשר חייב את כיסאו לנסיך הכתר של אנגליה?!
חיילים!
אנחנו משמיעים לכם את האות: קדימה! קדימה!
אחזו בנשק, בואו הצטרפו אלינו.
הצטרפו אל הקיסר שלכם ואל הנשרים המעוטרים בשלושת הצבעים!

ומה קורה בגרנובל?

Discover European Cities: Grenoble, France

שערי העיר נחסמים. גנרל מארשנד מכין העיר למגננה. אסור לתת לנפוליאון להיכנס פנימה. שני גדודים מובאים כתגבורת: הגדוד השביעי והגדוד האחד-עשר.

קצין בשם Labedoyere מפקד על הגדוד השביעי. קצין מוכשר ומוערך. הוא נישא לאישה מן האריסטוקרטיה ולכאורה יכול מארשנד לסמוך עליו. אלא שהוא חושף את תמיכתו בנפוליאון. הוא מגלה תוכניתו להצטרף לנפוליאון למפקד הגדוד האחד-עשר, Durand, הנחרד מן הרעיון. הוא אוסף את חייליו ומכריז: Qui m’aime me svive (מי שאוהב אותי יבוא אתי). בודדים פורשים. הגדוד יוצא מגרנובל ומתקדם לעבר נפוליאון הצועד לעומתו.

קולונל Zerzmanovsky המשמש עתה משמר קדמי רואה תמרות אבק עולות מולו והוא מבין כי כוח צבאי גדול מתקדם לעומתו. הוא מבין זאת כי כוח נוסף מתקדם לשם התקפה והוא נסוג די מבוהל. נפוליאון עוצר. הכוח נערך במערך מגננה. כשראשוני חיילי הגדוד השביעי מתגלים צועקים אליהם: Qui Vive? מי אתם? והתשובה: הגדוד השביעי ופנינו לשלום.

שוב חוזר המחזה שראינו בלאפרי. חיבוקים, התרוממות רוח. Labedoyere ניגש לנפוליאון ובאומץ לב האופייני לו אומר:

אדוני, לא עוד שאפתנות, לא עוד רודנות.
הוד מלכותו חייב לנטוש את הרדיפה אחר נצחונות, אחר הכוח המוחלט.
דברים אלו המיטו אסון על צרפת ועליך בעצמך

נפוליאון מחבק אותו.

בסמוך לאותו מעמד נשמע נפוליאון אומר:

אני הוסעתי לדרך שגויה מכורח הנסיבות, אולם למדתי מן הניסיון.
איני חושק עוד בתהילה, שהיא כל כך טבעית לצרפתים.
דבר זה גרם לתוצאות הרות אסון להם ולי עצמי.
הייתה לנו די והותר תהילה. אנחנו זקוקים למנוחה.
הייתי מעדיף את המנוחה באלבה על דאגות הכתר,
אלמלא ידעתי כי רפת אינה מאושרת והיא סובלת.
על מנת להגן על תוצאות המהפכה ולהבטיחן,
אני מתכוון להגיע להסכם עם נציגי העם.
הסכם שישמור לתמיד על החופש, ועל הזכויות של הצרפתים.

כוחו של נפוליאון גדל והוא עומד עתה על כ-3,500 חיילים.

כיבוש גרנובל

עם ערב מגיע הכוח לגרנובל ועוצר מול שער Bonne הסגור. גנרל מארשנד עזב את העיר לאחר שהורה לא לאפשר לנפוליאון להיכנס. החיילים חוששים להפר פקודה. קפטיין Raoul נוטל גרזן ומתחיל לנפץ את השער, כשאליו מצטרפים חיילים נוספים משני צדי השער.

נפוליאון נכנס לגרנובל. מקור תמונה: ויקיפדיה.
נפוליאון נכנס לגרנובל. מקור תמונה: ויקיפדיה.

נפוליאון נכנס לגרנובל. הוא הולך לאכסניה Hotel de Trois Dauphines השייך לחייל המשמר הוותיק שפרש מן השירות – Labarre.

תושבי העיר מביאים אליו את שברי השער כמפתח הכבוד של העיר, ונפוליאון אומר:

אזרחים, תושבי גרנובל!
כאשר שמעתי, בהיותי בגלות, על ביש המזל המדכא את האומה.
על כך שהזכויות של העם אינן מוכרות.
לא בזבזתי דקה.
נחתתי על אדמת ארצי, ולא חשבתי על דבר
חוץ מלהגיע במהירות של נשר לגרנובל.
גרנובל- שאני יודע עד כמה היא פטריוטית.
גרנובל- שאני יודע עד כמה היא קשורה אלי.

הוא שוהה בגרנובל עד התשעה במרץ. הוא מתנהל כקיסר. עורך מסדר של הצבא וזוכה לתשואות.

המלון בו התגורר נפוליאון. צילום: ארז לבנון.
המלון בו התגורר נפוליאון. צילום: ארז לבנון.

שלב ראשון הושג – הוא שילש את כוחו והדרך לפריז פתוחה בפניו אולם עדין הוא בסכנה

נוסעים בדרך נפוליאון ומחפשים מלון בגרנובל?

הנה כמה אופציות לא רעות בכלל (החלק הזה של הכתבה נכתב על ידי הפרנקופיל).

Hôtel Gloria

מספר כוכבים: **

מלון פשוט וזול שממוקם לא רחוק ממרכז העיר.

Citadines City Centre Grenoble

מספר כוכבים: ***

מלון דירות מרשת CITADINES. היתרון במלונות הללו הוא שמדובר בדירות מאובזרות לחלוטין (להבדיל מחדרי מלון שאין בהם כמעט דבר) ולכן מי שרוצה יכול לבשל כאן.

ibis Styles Grenoble Centre Gare Hotel

מספר כוכבים: ***

מלון חביב ולא יקר של רשת IBIS הסולידית. נמצא לא רחוק מתחנת הרכבת של גרנובל.

Le Grand Hôtel Grenoble

מספר כוכבים: ****

מלון מפנק שממוקם ממש במרכז העיר ובעל חדרים עם חלונות אטומים לרעש.

Okko Hotels Grenoble Jardin Hoche

מספר כוכבים: ****

עוד מלון מפנק בנמצא ליד גני Hoche, אשר נקראים על שם גנרל שלו היה חי מספיק זמן יכל היה, אולי, להעפיל על נפוליאון. במלון ישנו חדר כושר וסאונה לאלו שרוצים לשמור על עצמם במוכנות מלאה למקרה שנפוליאון יחזור שוב.

Park Hotel Grenoble – MGallery by Sofitel

מספר כוכבים: ****

מלון מפנק ומודרני במיקום מרכזי.

לא מצאתם מלון שמצא חן בעיניכם? אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה שמכיל מלונות נוספים.

ליון

LYON ( FRANCE ) – Ville de Lumière (4K)

בתשעה במרץ, לאחר יומיים בגרנובל, הוא יוצא מהעיר כשהיעד הקרוב הוא העיר Lyon. עיר בעלת חצי מיליון תושבים. השנייה בגודלה בצרפת לאחר פריז.

הוא נכנס ל-Lyon ב-עשרה למרץ. העיר מקבלת את פניו בהתלהבות. זמן קצר לפני כניסתו בורחים ממנה Duc de Berry אחיינו של המלך, בנו של אחיו Duc D’Artoie, שנשלח מפריז על מנת לארגן את ההתנגדות לנפוליאון יחד עם מארשאל McDonald. הללו מתחמקים בעור שיניהם כשההמון רודף אחריהם.

נפוליאון מתמקם בארמון הארכיבישוף וסוקר מסדרים צבאיים. צבאו כבר מגיע ל-12,000 חייל.

נפוליאון מזמן אליו את ראש העיר : M. Fergusse.
“אתה צעיר מאוד. בן כמה אתה?”
“בן שלושים ושש אדוני”
“כן, זה צעיר מאוד. איך קרה שנעשית ראש עיר?”
אני מאמין אדוני כי זה בגלל נאמנותי למלך”
“כן, אתה מסור לו מאוד!”
“כן, אדוני, אני ינקתי עיקרון זה עם חלב אמי”
“כן, אתה בחור טוב, אתה שירתת את המלך בצורה טובה. אתה תשרת אותי באותו האופן. אני מוסר לך את העיר”.

ואז כשהם עומדים על המרפסת ומביטים בהמונים המריעים, שואל אותו נפוליאון:

“מדוע יש בקרב האנשים רבים כל כך הלבושים בגדי עבודה?”
“משום שרק מעמד זה תומך במהפכות, אדוני. הם מזדרזים להריע למהומות חברתיות. הם יריעו לנפילתך כמו שהם מריעים לניצחונך”
ונפוליאון עונה לו בשקט קודר: “כן, אני יודע”

נפוליאון עוזב את Lyon ב- 12 למרץ, והוא נפרד מן התושבים באומרו:

אזרחים, תושבי ליון.
ברגעים אלו בהם אני עוזב את עירכם על מנת להיכנס לבירה שלי,
אני רוצה להביע את הרגשות שאתם עוררתם בי.
אתם תמיד הייתם בראשי, הן בהיותי על כס השלטון והן בהיותי בגלות.
תמיד עוררתם את אותן הרגשות.
דמותכם המיוחדת תמיד זכתה להערכתי.
כאשר הזמן יהיה שקט יותר, אחזור אליכם על מנת לטפל בצרכיכם
ולדאוג לשגשוגה של התעשייה שלכם ושל עירכם.
אנשי ליון, אני אוהב אתכם”

בהיותו בליון מתפרסמת ידיעה בעיתון ה-Moniteur הפריזאי, שהיה שופר השלטון של נפוליאון, ועתה של המלך:

האויב מכותר מכל עבריו. הוא לא יוכל לחמוק מן העונש המגיע לו, וזאת משום שהוא אינו שולט עוד במצב. הוא אינו יכול להתקדם עוד ואינו יכול לסגת. קפטיין זה, שהיה רב פעלים בעבר, איבד את כישרונותיו, והוא משעשע עצמו בסקירת הכוח הזניח שלו.

ומה קורה בוינה ופריז?

ב-13 למרץ, יום לאחר עזיבתו את ליון בראש צבא של 15,000 איש, מכריזים ראשי המעצמות, שהידיעה על חזרתו של נפוליאון מצאה אותם בוינה:

בבריחתו מאלבה הפר נפוליאון את הסדר הציבורי,
ואת ההסכם שאיפשר לו לשבת באלבה.
הוא גרם לביטול התואר שנותר לו.
בחזרתו לצרפת במטרה לגרום לצרות ולאנדרלמוסיה, הוציא נפוליאון עצמו אל מחוץ לחוק,
ולא יהא עמו עוד לא הסכם ולא שלום.
לפיכך מכריזות המעצמות, כי נפוליאון בונפרט הוצא אל מחוץ ליחסים האזרחיים והחברתיים.
וככזה, כאויב המשבש את השלום העולמי, דמו מותר!!

ומה קורה בפריז. המלך קורא אליו את מארשאל Ney ומצווה עליו לרדת דרומה ולעצור את נפוליאון. Ney משיב: ” אל תדאג אני אביא אותו בכלוב של ברזל”.

הכניעה של מארשל ניי (Ney)

Ney מגיע לבזנסון ומגלה כי יחידות הצבא העומדות לרשותו הן מצומצמות במספר. אין לו תותחים. אין לו פקודות. פריז אינה שולחת לו הוראות.

סוחר שמגיע לליון מספר לו על כך שכוחו של נפוליאון גובר, אך אומר לו:
Meusieur de La Marechale אתה הצלת את צרפת פעם אחת ע”י כך שהכרחת אותו להתפטר. אתה תציל אותה פעם נוספת!”
ו – Ney מהמהם: “כן, אני אציל אותה אם כל צרפת תעמוד מאחור המלך”.
ועוד: “מה אתה רוצה? אינני יכול לעצור את הים בידיים!”

Ney אומר לקציניו: “אנחנו עומדים לתקוף את חיית הפרא הזו”

ולמקורביו יאמר:

“המטורף, הוא לא יסלח לי לעולם על כך שהכרחתי אותו להתפטר בפונטנבלו. אם הוא יצליח במשימתו לא יחלפו ששה חודשים עד שראשי יותז”
אמנם לא חלפו ששה חודשים ו Ney הוצא להורג אך בפקודת המלך.

הוא מתמקם בעיירה Lons le Solnier הנמצאת בין בזנסון לאוקסר ומתארגן לקראת הבאות . הוא מביא תותחים ומנסה להציג חזות קשוחה בפני חייליו. מתקבלות ידיעות כי צבאו של נפוליאון הולך וגדל וכי יחידות שלמות עורקות ועוברות אליו.

בישיבת מטה מציע אחד הקצינים להשתמש בחיילים השוויצרים. Ney מתפרץ: “אם כף רגלו של חייל זר תדרוך על אדמת צרפת – כל צרפת תהא עם נפוליאון”.

ואז אומר אחד הקצינים: “איך אוכל לשרת תחת בונפרט הזה? – הוא גרם לי נזק הוא פגע בכבודי ואילו המלך עשה רק טוב”.

Ney מתפרץ:

“גם לי יש כבוד!
אינני יכול עוד לשאת את ההשפלה.
איני יכול עוד שאשתי מגיעה כל יום עם דמעות בעיניה על ההשפלות שהיא סופגת.
המלך אינו רוצה בנו עוד
זה ברור”.

ונפוליאון, הוא משגר מכתב ל-Ney:

Mon cousin
ראש המטה שלי שלח אליך פקודה לצעוד.
אין לי ספק כי כאשר תשמע על הגעתי לליון, אתה לא תסיר את הדגל התלת גוני מחייליך.
מלא את פקודותיו של ברטראנד והצטרף אלי!
אני אקבל אותך כפי שקיבלתי אותך ביום שלאחר הקרב על מוסקבה

ואז מגיע שליח ומוסר לו את מכתבו של נפוליאון. Ney נסער. הוא ולא נפוליאון הולך בחדרו כאריה הלכוד בכלוב. ואז הוא מגיע להחלטה. הוא מכנס את גדודיו בכיכר המרכזית, ופותח בנאומו המפורסם שיעלה לו בחייו:

קצינים, חיילים!
השלטון הבורבוני הוא אבוד לתמיד.
השלטון החוקי אשר נבחר ע”י האומה הצרפתית עומד לחזור לכיסאו.
רק לנפוליאון, שליטנו החוקי, יש זכות לשלוט על ארצנו היפה!
מה זה ענייננו אם האצולה הבורבונית עוזבת את ארצנו או חייה עמנו.
הזכויות הקדושות לעצמאות ולחירות לא ישמרו עוד זמן רב תחת השפעתם ההרסנית של הבורבונים.
הם ביקשו למחוק את תהילתנו הצבאית – אבל הם רימו את עצמם.
תהילה זו היא פרי של מעשים אציליים, והם לא יוכלו לגרום לנו לשכוח אותה.
חיילים!!
חלף הזמן בו נשלטו אנשיםם ע”י דיכוי זכויותיהם.
בסוף החופש ינצח, ונפוליאון אוגוסטוס, מנהיגנו, יוכיח זאת לתמיד!
חיילים!
לעתים קרובות הובלתי אתכם לניצחון,
עתה אוביל אתכם למחנה של בני האלמוות, שנפוליאון מוליכו לפריז, אליה יגיע עוד ימים ספורים.
ואז, כל תקוותינו ואושרנו יתגשמו.
יחי הקיסר.

שאגות שמחה מכל עבר. חיילים מתחבקים. Ney אינו שמח. הוא נדחף להחלטה זו בעל כורחו.

הוא נפגש עם נפוליאון באוקסר ב- 17 למרץ.
נפוליאון אומר לו: “חבק אותי מארשאל יקר שלי. אני שמח לראותך, ואין צורך לא בהסברים ולא בתרוצים”.
ו- Ney עונה בכבדות: ” אני מסור לך אדוני אך לפני הכול באה המולדת. הוד רוממותו יכול להיות בטוח כי אתמוך בו. רק לא עוד מחשבה על כיבושים. אנחנו צריכים לחשוב רק על האושר של צרפת”.

נפוליאון נכנס לפריז

נפוליאון נכנס לפריז ב- 20 למרץ כפי שהודיע מראש שיעשה. המלך ופמלייתו נמלטו יום קודם.

תקופת מאה הימים תתחיל עתה.

נפוליאון האמין בתאריכים נושאי מזל, לכן בחר את ה-20 לחודש, יום הולדתו של בנו, אותו כה אהב, לכניסתו לפריז. כך גם האמין בתאריך: 02 בדצמבר (הכתרה, אוסטרליץ) וב-14 יוני (מרנגו, פרידלנד).

הוא ניסה לגרום לכך כי הקרב המכריע של חייו בבלגיה ייערך ב- 14 ביוני אולם הגורל רצה אחרת והקרה התרחש ב- 18 ליוני – תאריך ביש מזל, מאוד ביש-מזל.

גבירותי ורבותי הבאתי בפניכם על קצה המזלג את סיפור חזרתו של הנשר מאלבה.

אהבתם את הכתבה? עכשיו הגיע הזמן לצפות בהרצאה

שלושת הכתבות שקראתם מבוססות על ההרצאה של ארז לבנון אודות שובו של נפוליאון מאלבה לפריז. אני ממליץ לכם בחום לראות את ההרצאה המרתקת הזאת שמכילה עוד לא מעט תמונות שלא נראו בכתבה.

כמה מילים על ארז לבנון והעמותה הישראלית לחקר נפוליון

הנני ירושלמי מלידה (1950). עורך דין במקצועי, וההתעסקות בנפוליאון היא אחד מתחביבי לצד פבוריטים נוספים כמו היינריך היינה שחי בפריז 26 שנה עד למותו (קבור במונמרטר).

מעריץ גדול של הספרות הצרפתית של המאה התשע עשרה – שם נותרתי תקוע. עדין לא הגעתי למאה העשרים.

העמותה הישראלית לחקר נפוליאון ותקופתו נוסדה בישראל ב-1997 ע”י פרופ’ מרדכי גיחון ז”ל מאונ’ תל-אביב.

מאז ועד היום היא קיימת באורח פלא ומקיימת פעילות שנתית סדירה, בעיקר בצורת מתן הרצאות מדי חודש בנושאי נפוליאון ותקופתו, לצד סיורים בעקבות מסע נפוליאון בארץ ישראל.

בין חברי העמותה נמנו אחד ממדעני הגרעין הישראליים, רמטכ”ל לשעבר, אחד מגדולי מנתחי המוח בישראל (שמות חסויים כמובן).

בנוסף, העמותה קיימה כנסים בינלאומיים בישראל בהשתתפות חוקרים ידועים מחו”ל. עד כה התקיימו כנסים בנושאים: “מאתיים שנה למסע נפוליאון בא”י” (ב- 1999), נפוליאון והיהודים – מאתיים שנה לכינוס הסנהדרין בפריז” (ב-2006), “מאתיים שנה לקרב ווטרלו” (2015)…

העמותה מסונפת לאגודה הנפוליאונית הבינלאומית מיסודו של בן-וידר ז”ל, יהודי קנדי, אשר תרם ממרצו הבלתי נדלה ומכספו לקידום הנושא. הוא פרסם גם מספר ספרים בנושא ביניהם: “רצח נפוליאון”, אשר תורגם לעברית.

העמותה הבינלאומית מקיימת מדי שנה כנס באחת ממדינות העולם. עד כה התקיימו כנסים באיטליה, צרפת (כמובן), מלטה, קורסיקה, גיאורגיה, רוסיה, ספרד, אירלנד, קובה (שם מצוי אחד המוזיאונים הנפוליאונים החשובים בעולם אשר נוסד לפני המהפיכה ע”י יהודי בשם וולף), גרמניה, הולנד ועוד היד נטויה.

נשמח לצרף חברים חדשים, והמתעניינים יוכלו לפנות לכתובת המייל שלי (erez@erez-law.co.il).

ואדגיש, העיסוק בנפוליאון הוא רק בגדר תחביב אצלי ואינו מחלה.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

לפני שנמשיך: מחפשים איך לחגוג את השנה החדשה בפריז?

2 מחשבות על “נפוליאון חוזר לפריז חלק ג: המשך המסע בדרך נפוליאון לעבר גרנובל, ליון פריז”

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.