הנשים שעברו במסדרון הסתרים בארמון הטווילרי מאת ארז לבנון

בארמון הטווילרי, אשר איננו קיים עוד היה מסדרון סתרים בו עברו כמה מהמאהבות המוכרות פחות של נפוליאון. ארז לבנון מספר לנו את סיפורן.
הנשים שעברו במסדרון הסתרים בארמון הטווילרי מאת ארז לבנון.
ניווט מהיר בתוך הכתבה

אנחנו נמצאים בשלהי המאה ה-18 או אף ראשית המאה ה-19. בתקופה הזאת הדינאמיקה של היחסים הסוערים בין נפוליאון וז'וזפין דה בוארנה מתהפכת.

ג'וזפין תיעשה רעיה נאמנה, מסורה, אישה מפנקת מלטפת, דואגת ואת תאוות ההוללות שלה היא תמיר בתאוות בזבוז כספים שאינה יודעת שובע. ואילו הלהבה הבוערת של האהבה, שיקדה בליבו של נפוליאון, תהפוך לידידות מופלאה עם הערכה לכישוריה החברתיים של ג'וזפין, אשר הילכה קסם על אנשי פריז, ותרמה תרומה נכבדה ליחסי הציבור של נפוליאון.

אולם נפוליאון ידאג כי חדרי השינה שלהם ימוקמו באגפים נפרדים של הארמון הטווילרי, מרוחקים זה מזה, וכי אל חדר השינה שלו יוביל מסדרון סתרים, דרכו יעבור מצעד ארוך של נשים.

כאשר דבר קיומו של המצעד מגיע לידיעתה של ג'וזפין היא תחולל סצנות קנאה היסטריות. נפוליאון יגיב עליהן באומרו:

היא חושבת תמיד שאני אתאהב ברצינות. האם אינה יכולה להבין שאהבה אינה בשבילי. אהבה היא תשוקה הגורמת לאדם לנטוש הכול בעבורה. לבטח איני אדם מסוג זה שאתמסר כל כולי לאהבה. לפיכך מה אכפת לה, לג'וזפין, שאני משעשע עצמי עם נשים כלפיהן איני חש כל רגש.

ובאחד ממכתביו אליה הוא כותב:

איני מבין את טענותייך כלפי הנשים שעמן אני מתכתב ("מתכתב" – כך הוא קורא לזה). רק אחת אני אוהב וזוהי ג'וזפין הקטנה שלי. היא חביבה, היא קפריזית, והיא נעלבת על נקלה. מריבותיה מלאות חן ככל ייתר מעשיה. והיא, היא נערצת תמיד, חוץ מאשר בהיותה קנאית שאז היא נהפכת לשד קטן….

הנשים שעברו במסדרון הסודי

כשנפוליאון והמאהבת מסדרים יחד את החדר

אחת הנשים שתעבורנה באותו מסדרון הינה שחקנית תיאטרון, צעירה ויפיפייה. שמה: Marguerite Josephine George Weymer אשר נפוליאון יקצר את שמה כדרכו ויכנה אותה "מדמואזל ג'ורג'" או "ג'ורג'ינה". חיבתו של נפוליאון לשחקנית הייתה חלק מחיבתו לתיאטרון.

מדמואזל ג'ורג'. מקור תמונה: ויקיפדיה.
מדמואזל ג'ורג'. מקור תמונה: ויקיפדיה.

נפוליאון עצמו היה בעל חוש דרמטי מפותח, והוא אף קיבל שיעורי משחק מגדול שחקני פריז באותם Talma. וכי מי אם לא נפוליאון היה גדול השחקנים על בימת ההיסטוריה. מדאם ג'ורג' תתאר בביוגרפיה שלה את ליל האהבה הראשון עם נפוליאון:

"הוא אמר" כך היא כותבת:

בואי שבי לידי. את נראית עייפה. היפטרי נא מן הצעיף ומן הכובע, בואי נראה אותך. הוא הפשיט אותי אט אט. הוא שיחק את המשרתת של הליידי בכזו עליצות, בכזו עדינות וצניעות, כך שכל אישה הייתה מאבדת את ראשה. איך יכולה אישה שלא להיות מוקסמת מאדם זה.

הוא לא היה עוד הקונסול. הוא היה גבר מאוהב שאהבתו לא הייתה כוחנית וגסה. הוא חיבק אותי בעדינות ומילותיו היו נעימות וצנועות. על ידו היה זה בלתי אפשרי שלא לחוות את מה שהוא חווה בעצמו. נפרדתי מהקונסול בשבע בבוקר, מבוישת מאי הסדר שנותר אחרי הלילה. הרשה לי לסדר את החדר אמרתי. כן ג’ורגיינה היקרה, אני אעזור לך, והוא סידר את הספה יחד איתי ואז אמר: להתראות עד מחר ג’ורג’ינה.

זמרת האופרה המהוללת שהחליפה את נפוליאון בוולינגטון

אישה נוספת שעברה באותו מסדרון הייתה Giuseppina Grassini , זמרת איטלקייה מהוללת. נפוליאון פגש אותה לראשונה בעת המערכה האיטלקית הראשונה במילנו. אולם אז לא שם אליה לב כיוון שליבו היה נתון כל כולו לג'וזפין. הוא יפגוש אותה שוב, לאחר קרב מרנגו, בעת המערכה האיטלקית השנייה ואז הוא ישים לא רק את ליבו אליה אלא את כל כולו.

ז'וזפינה גרסיני. מקור תמונה ויקיפדיה.
ז'וזפינה גרסיני. מקור תמונה ויקיפדיה.

היה לה קול נהדר, ונפוליאון, אף שהיה מזייף כאשר ניסה לתת קולו בשיר, היה שבוי בקסם המוזיקה. הוא יביאה לפריז, שם תמשיך בקריירה המפוארת שלה. אולם, שלא כיתר מאהבותיו, היא לא תשמור לו אמונים לאחר נפילתו, ותמהר להיכנס למיטתו של גדול אויביו, דוכס הברזל, וולינגטון. היא אף ביקשה מהצייר ז'אק לואי דויד לצייר פורטרט של וולינגטון. אולם הצייר ישיב: "מדאם, אני מצייר רק דמויות היסטוריות".

האישה הראשונה שהביא לנפוליאון בן

לא נסקור את כל מצעד הנשים שעבר באותו מסדרון אולם אישה אחת ראויה לציון – ברונטית יפיפייה, גבוהת קומה עם עיניים שחורות והתנהגות קוקטית. שמה: Louise Catherine Ele'onore De'nuelle de la Plaigne. והיא ראויה לציון משום שהביאה לנפוליאון ילד, בן, בן בשם Le'one

לאונור דנואל דה לה פלן. פורטרט מאת שאר ז'ראר. מקור תמונה: ויקיפדיה.
לאונור דנואל דה לה פלן. פורטרט מאת שאר ז'ראר. מקור תמונה: ויקיפדיה.

Le'one הוא אמנם מחצית השם Napole'on אולם בן זה לא ירש לא מחצית וגם לא אלפית מכישרונו של אביו. בצוואתו יכתוב נפוליאון כי הוא ישמח אם בנו הקטן, Le'one , יהיה, אם תהא לו נטייה לכך, שופט. Le'one אמנם הכיר היטב את המערכת המשפטית אולם לא מן הצד הנכון. הוא עסק מרבית חייו בהגשת תביעות סרק נגד ממשלת צרפת וגם נגד אמו בגין דרישות כספיות הזויות. הוא הלך לעולמו ב- 1881 לאחר שהותיר חותם שלילי על השם הגדול אותו נשא.

אולם לידתו של ליאון הייתה אירוע מכונן עבור נפוליאון כיוון שעד אז קיננו בליבו ספקות בקשר לכושר פוריותו – יכולתו להביא ילדים. עתה הוכח כי הסיבה, כי ג'וזפין אינה נכנסת להיריון אינה נעוצה בו. הדבר עורר מחדש את המחשבה על גירושין אולם לא מהסיבה הישנה, שכבר נשכחה, אלא מתוך אמונתו של נפוליאון שרק ערבוב של דם בית בונפרט עם דם כחול של אחד מבתי המלוכה הוותיקים של אירופה יבצר את שלטונו ויבטיח לו שושלת לדורות.

הרוזן שארל לאון, בנו החורג של נפוליאון. מאת Moviyop. מקור צילום: ויקיפדיה.
הרוזן שארל לאון, בנו החורג של נפוליאון. מאת Moviyop. מקור צילום: ויקיפדיה.

אולם השנה הייתה 1806. נפוליאון היה עסוק בהבסת צבאותיהם של הפרוסים ביינה ושל הרוסים באילאו והזמן עדיין לא היה בשל לגירושין. מה גם שנפוליאון חס על ג'וזפין. הוא אמר: "היא לא תעמוד בכך. זה יהרוג אותה".

אולם מהלך הגירושים מז'וזפין כבר הותנע וכעבר 3 שנים יפרד הזוג על מנת שנפוליאון יוכל להתחתן עם בתו של קיסר אוסטריה פראנץ ה-2, אבל זה כבר סיפור לכתבה אחרת.

כמה מילים על ארז לבנון והעמותה הישראלית לחקר נפוליון

הנני ירושלמי מלידה (1950). עורך דין במקצועי, וההתעסקות בנפוליאון היא אחד מתחביבי לצד פבוריטים נוספים כמו היינריך היינה שחי בפריז 26 שנה עד למותו (קבור במונמרטר).

מעריץ גדול של הספרות הצרפתית של המאה התשע עשרה – שם נותרתי תקוע. עדין לא הגעתי למאה העשרים.

העמותה הישראלית לחקר נפוליאון ותקופתו נוסדה בישראל ב-1997 ע”י פרופ’ מרדכי גיחון ז”ל מאונ’ תל-אביב.

מאז ועד היום היא קיימת באורח פלא ומקיימת פעילות שנתית סדירה, בעיקר בצורת מתן הרצאות מדי חודש בנושאי נפוליאון ותקופתו, לצד סיורים בעקבות מסע נפוליאון בארץ ישראל.

בין חברי העמותה נמנו אחד ממדעני הגרעין הישראליים, רמטכ”ל לשעבר, אחד מגדולי מנתחי המוח בישראל (שמות חסויים כמובן).

בנוסף, העמותה קיימה כנסים בינלאומיים בישראל בהשתתפות חוקרים ידועים מחו”ל. עד כה התקיימו כנסים בנושאים: “מאתיים שנה למסע נפוליאון בא”י” (ב- 1999), נפוליאון והיהודים – מאתיים שנה לכינוס הסנהדרין בפריז” (ב-2006), “מאתיים שנה לקרב ווטרלו” (2015)…

העמותה מסונפת לאגודה הנפוליאונית הבינלאומית מיסודו של בן-וידר ז”ל, יהודי קנדי, אשר תרם ממרצו הבלתי נדלה ומכספו לקידום הנושא. הוא פרסם גם מספר ספרים בנושא ביניהם: “רצח נפוליאון”, אשר תורגם לעברית.

העמותה הבינלאומית מקיימת מדי שנה כנס באחת ממדינות העולם. עד כה התקיימו כנסים באיטליה, צרפת (כמובן), מלטה, קורסיקה, גיאורגיה, רוסיה, ספרד, אירלנד, קובה (שם מצוי אחד המוזיאונים הנפוליאונים החשובים בעולם אשר נוסד לפני המהפיכה ע”י יהודי בשם וולף), גרמניה, הולנד ועוד היד נטויה.

נשמח לצרף חברים חדשים, והמתעניינים יוכלו לפנות לכתובת המייל שלי (erez@erez-law.co.il).

ואדגיש, העיסוק בנפוליאון הוא רק בגדר תחביב אצלי ואינו מחלה.

Last Updated on 14/07/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

הגענו לסוף הכתבה. אם בא לכם להמשיך לקרוא, הנה עוד כמה כתבות, שלדעתי, תאהבו:

פרנסואז ארדי – פנים חדשות לבדידות מאת מתן דרזדנר. התמונה צולמה על ידי Joost Evers

פרנסואז ארדי – פנים חדשות לבדידות

פרנסואז ארדי הפכה לאחת הזמרות המצליחות ביותר של שנות השישים והצליחה לשמור על הקריירה שלה למרות השנים שעברו והאופנות שהתחלפו. כפי שתקראו למרות הצלחתה היא תמיד העדיפה לחבק את הבדידות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

הפרנקופילים נמצאים לא רק באתר:

קבוצות פייסבוק העוסקות בצרפת (למקרה ותרצו להתייעץ עם פרנקופילים נוספים לגבי הטיול הבא שלכם):

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.