השנה היא 1652 והמלכה אן מאוסטריה מודאגת. בנה הבכור לואי ה – 14 נמצא בגיל ההתבגרות ומתחיל להראות סימנים ראשונים של פריג’ידיות וחוסר עניין במין השני, אשר איפיינו את אביו לואי ה – 13. המלכה מספרת את חששותיה למשרתת שלה קתרין בלייר (Catherine Bellier) וזאת מחליטה לעשות מעשה וללמד את המלך הצעיר את עובדות החיים.
למרות שקתרין נחשבה לאחת מן הנשים המכוערות בחצר המלך ואף הייתה בעלת עין אחת בלבד (מכאן כינוייה “קתו שתומת העין”) היא הצליחה במלאכתה מעל ומעבר למצופה ולואי ה – 14 הפך לרודף שמלות, אשר העמיד מלבד יורש זכר אחד גם כעשרה ממזרים ממאהבות שונות.
כך יעשה למי שהעבירה את לואי ה-14 סדנת חינוך מיני
המלכה המאושרת הרעיפה מתנות רבות על ראשה של קתרין. ראשית היא נתנה לבעלה תואר אצולה וכך הפכה המשרתת קתרין לרוזנת דה בובה (Beauvais). זמן קצר אחר כך העניקה מלכת צרפת סכום כסף נכבד לקתרין, על מנת שתבנה לעצמה בית מידות בפריז ואף העניקה לה את הזכות להשתמש בשירותיו של הארכיטקט הראשי של המלך ובאבנים, אשר יועדו להרחבת הלובר. כך נוצר בית בובה (Hotel de Beauvais) אותו ניתן למצוא ברחוב פרנסואה מירון (Francois Miron 68) בלב הרובע הרביעי בפריז. קתרין זכתה לכבוד רב אף מצד המלך, כאשר בשנת 1660 הוא התעקש לעבור ליד ארמונה בדרכו ללובר יחד עם אשתו הטרייה.
בשנים שלאחר המאורע המלכותי המשיכה קתרין לגור בארמון דה בובה ונודעה ברשימת המאהבים הארוכה שלה, דבר המדהים כשלעצמו אם נזכור כיצד נראתה (למען האמת היא הייתה כה מכוערת עד שלא נותר אף דיוקן שלה. הדבר הקרוב ביותר לדיוקן הוא ראש של אישה, אשר נמצא בארמון ויש הטוענים שנעשה על פי תווי פניה). לאחר מותה של קתרין עבר המקום מספר בעלים ובשנת 1763 נקנה על ידי שגריר באווריה בצרפת, אשר השכיר מספר חדרים מארמון זה למוצרט ומשפחתו, בעת מסע ההופעות שלהם בפריז בשנת 1764. כיום הארמון שייך לבית המשפט הצרפתי לערעורים ולא ניתן לבקר בתוכו אלא רק בחצר המרשימה שלו. אולם, אם כבר הגעתם לרחוב פרנסואה מירון תוכלו להנות מעוד מספר בתים מעניינים.
מה עוד ניתן למצוא ברחוב פרנסואה מירון?
ברחוב פרנסואה מירון 11 ו 13 תוכלו למצוא שני בתים עתיקים מהמאה ה – 14, כמעט היחידים מסוגם, אשר שרדו בפריז מאז ימי הביניים. לא רחוק ממול, במספר 30, תוכלו למצוא בחצר הבניין שרידים מארמון מהמאה ה – 16 בו התגוררה מארי טושה (Marie Touchet) המאהבת של שארל ה – 9, אשר העניקה לו את בנו היחיד (אם בן זה היה חוקי אזי כל ההיסטוריה הצרפתית הייתה משתנה).
במספר 44-46 נמצאים שרידים של שגרירות מנזר שאלי (Chalis), אשר נבנתה בימי הביניים והוותה מקום מגורים לנזירים מאותו מנזר, אשר ביקרו בפריז. ניתן לבקר במרתף שמכיל את השרידים ואחר כך לעלות לגג שמכיל חצר קטנה משלהי המאה ה – 16 (פעם אחרונה שהייתי שם הביקור היה בחינם). לבסוף בבית מספר 82 נמצא הוטל דה האנו (Hotel de Hanault) מהמאה ה – 18, אשר מכיל כיום את “בית הצילום האירופי” מקום חובה לחובבי הצילום.
רוצים לדעת עוד על רובע המארה?
אתם מוזמנים להיכנס לכתבה לה מארה (Marais): מסלולי טיול, מלונות, דירות ומסעדות מומלצות.
