אמילי בפריז (נטפליקס) – הטוב, הרע והבחילה

במהלך הכנת הכתבה סרטים צרפתיים מומלצים לימי הסגר פנו אלי לא מעט פרנקופילים ושאלו אותי אם ראיתי את הסדרה החדשה של נטפליקס “אמילי בפריז”. הפנייה תמיד הייתה מבוישת והטקסט היה משהו בסגנון “סדרה קצת טיפשית אבל אתה חייב לראות אותה כי הצילומים של פריז פשוט מרהיבים”.

הטריילר של אמילי בפריז גרם לי להבין שלא מדובר באמלי…

כל זה כמובן סקרן אותי והלכתי לראות את הטריילר הזה:

אבוי! כפי שניתן לראות בסרטון, מדובר בסדרה אמריקאית מלוקקת לחלוטין ולא, כפי שקיוויתי בסתר ליבי, סדרה המבוססת על הסרט “אמלי”. נכון, הצילומים של פריז היו אכן מרהיבים, אולם כל זה לא הספיק כדי לראות משהו שנראה כמו איזה זבל אמריקאי טיפוסי.

אולם השאלות “נו, כבר ראית את אמילי בפריז” המשיכו להגיע ואתמול בערב התקשרה אלי עיתונאית מ”ידיעות אחרונות” וביקשה לראיין אותי על הסדרה. הבנתי באותו רגע שאין לי ברירה ועלי לצפות בסדרה הזאת. ניצלתי את העובדה שלקחתי חופש בדיוק בימי הסגר (מאוד חכם מצידי, אני יודע) ובערב אחד ראית 8 מתוך עשרת הפרקים של הסדרה.

להפתעתי הרבה, ככל שעבר הזמן התחלתי להנות מהסדרה הזאת. זו הייתה כמובן הנאה מעורבת ברגשות בושה ואשם, תחושה דומה לזאת שאני מרגיש כאשר פעם בשנה אני אוכל המבורגר של בורגר-ראנץ’ (אל תשפטו אותי, גם לפרנקופיל אנין טעם מותר לאכול מעט ג’אנק).

במהלך הצפייה עלו לי מספר תובנות, אשר אולי אינן קשורות זו לזו, אך חשבתי שבכל זאת יכול להיות מעניין לחלוק אותן אתכם. מקווה שהתובנות הללו יעזרו לי להסביר, לפחות בעקיפין, מדוע נתתי לכתבה הזאת את הכותרת “הטוב, הרע והבחילה”.

מעבר לתובנות הללו, יש לי תחושה שלא מעט מכם ירצו לבקר במקומות שמופיעים בסדרה. מכיוון שהרשימה המלאה של כל המקומות שמופיעים בסדרה תהיה ארוכה מידי, החלטתי לנסות וליצור רשימה מצומצמת יותר של המקומות המופיעים במספר פרקים (או סתם מקומות שאהבתי במיוחד).

*** אזהרת ספויילר ***

מכאן והלאה אדבר על פרטים המופיעים בעלילת הסדרה “אמילי בפריז”. זה לא אמור להשפיע במיוחד כי אין מדובר בסרט המבוסס על ספריה של אגתה קריסטי אך חשבתי להזהיר אותכם, ליתר ביטחון.

אמילי מול אמלי

הדבר הראשון שתפס אותי כששמעתי על הסדרה בפעם הראשונה הוא השם. הדמיון בין השמות של גיבורת הסדרה וגיבורת הסרט אמלי (בצרפתית השם ארוך יותר Le Fabuleux Destin d’Amélie Poulain) גרם לי מיד לנסות להשוות בין הדמויות הראשיות.

לכאורה, מעבר לכך שהן הסרט והן הסדרה מתרחשות בפריז, לא אמור להיות שום דמיון. אמילי בפריז היא סדרה אמריקאית עם שחקנים שרובם מדברים אנגלית במבטא מושלם באופן מחשיד. לעומת זאת הסרט אמלי הוא צרפתי לעילא ולעילא. אולם ככל שצופים בסדרה ובסרט כך ניתן לגלות לפחות שתי נקודות דמיון ביניהן.

האסתטיקה

הדבר הראשון שקופץ לעין הן בסרט והן בסדרה הם הצילומים המרהיבים של פריז. מכיוון שאת האסתטיקה של הסדרה “אמילי בפריז” כבר ראינו בתחילת הכתבה תוכלו לקבל בסרטון למטה דוגמא לאסתטיקה הצילומית של הסרט אמילי:

מה המשותף לסדרה ולסרט? העובדה שכל פריים פשוט מושלם ויש שיגידו מושלם מידי. שימו לב כיצד הן ב”אמלי בפריז” והן בסרט “אמלי” אין ולו חתיכה קטנה של לכלוך, גרפיטי שלא במקום או אפילו סימן קטן לשיני הזמן, אשר נוגסות באופן טבעי בעיר היסטורית כמו פריז.

מספרים שז’אן פייר ז’אנה, במאי הסרט “אמלי” דאג לנקות באופן, כמעט אובססיבי את הלוקיישנים בהם צולם הסרט. ואכן, הכל בסרט פשוט מושלם. כל לוקיישן ולוקיישן מוצג באופן היפה ביותר שיכול להיות ולא נשכח כמובן את השימוש הגאוני בפילטרים של צבע על מנת להדגיש אובייקטים מסויימים.

בסדרה “אמילי בפריז” המצב דומה. התאורה בכל מקום מושלמת וכמעט כל סצנה מצולמת באור אביבי נעים, עד כדי כך שמי שמכיר את פריז דרך צילומי הסדרה לא יבין מדוע קראו לה העיר באפור. אולם כאן לקח במאי הסדרה צעד אחד רחוק יותר ממה שנעשה בסרט אמלי ודאג להעלים את כמעט את כל האנשים המכוערים או אפילו בעלי המראה הממוצע מסביבתה הקרובה של הגיבורה.

וכך, כל הגברים שם ספורטיבים ואלגנטיים, לבושים במיטב מחלצותיהם (גם אם הם משחקים תפקיד של טבח). הנשים גם הן נראות כאילו יצאו מז’ורנל. כל אחת לבושה במיטב האופנה האחרונה, כל שערה אצלה במקום ואפילו כשגיבורת הסדרה דורכת על קקי של כלב היא נראית מושלמת. האנשים בסדרה פשוט מושלמים מידי וחיים חיים מושלמים מידי. זה נהדר למי שמחפש אסקפיזם נטו אבל לי זה יצר תחושה קלה של בחילה.

ואפרופו בחילה, כפי שכולנו יודעים מעט בחילה המופיעה בפרק הראשון הופכת לחיבוק אסלה בפרק השישי, כאשר החברה של אמילי מינדי צ’ו מחליטה לבצע וידוא הריגה בשירה המפורסם של אדית פיאף La Vie En Rose ועושה זאת באמצע הפאלה רויאל (לא מומלץ לחובבי שאנסונים ולנשים בהריון).

אכן, תמונות קשות…

הבדידות

לכאורה, אין שום קשר בין גיבורת הסרט אמילי לגיבורת הסדרה. הראשונה היא אישה בעלת קסם אישי עצום, אשר עוסקת במהלך רוב הסרט בניסיון לעזור לאנשים סביבה. השנייה היא אישה אגוצנטרית ומרוכזת בעצמה, המתפרצת לתוך סביבתה הקרובה כמו פיל לבוטיק חרסינה אלגנטי ברובע המארה. ולמרות כל זאת ישנו קו המקשר בין הסרט לסדרה: הבדידות.

הסרט אמלי הוא בסופו של דבר סרט העוסק בתופעת הבדידות ואל תתנו למראות הפריזאיים, להומור ולאווירה המתקתקה מעט להטעות אותכם. אמלי פולן היא אאוטסיידרית מוחלטת לסביבתה הקרובה והרחוקה וכך גם נינו קנקמפוואה (Quincompoix) בו היא מתאהבת במהלך הסרט. גם שאר הדמויות כגון הצייר, אביה של אמילי או הקונסיירז’ הן דמויות בודדות לחלוטין ונראה לפעמים שאמלי היא היחידה שמצליחה לחבר אותן לחברה.

לכאורה בסדרה “אמילי בפריז” המצב שונה לחלוטין. הרי מדובר באנשים צעירים (ברובם), אשר עוסקים רוב הזמן בבילויים חברתיים שונים. אולם מהר מאוד אנחנו מגלים שמאחורי כל זה מסתתרת בדידות עצומה. הדמות הכי בודדה בסדרה היא כמובן הגיבורה.

היא לא קשורה לסביבתה ובפרק הראשון אנחנו מגלים שהיא לא טרחה אפילו ללמוד צרפתית כדי לנסות לתקשר עם סביבתה החדשה. מעבר לזה, כבר בתחילת הסדרה אמילי נפרדת מבן הזוג האמריקאי שלה ומאותו רגע היא יוצאת ונכנסת למערכות יחסים בלתי אפשריות, אשר משאירות אותה באותו מקום בו היא נמצאת: אי הבדידות.

גם שאר הדמויות בסדרה הן די בודדות בסופו של דבר. קחו לדוגמא את הבוסית שלה שמסתפקת בלהיות פילגש המקבלת פירורים מהמאהב שלה. לחלופין, החברה הראשונה של אמילי בפריז, מינדי צ’ן, גם היא בודדה ומנותקת ממשפחתה, אשר לא מוכנה לקבל את העובדה שהיא איננה מעוניינת לנהל את העסק המשפחתי. ואפילו הזוגות בסדרה מורכבים מאנשים בודדים מאוד, מכיוון שממילא כל אחד שם בוגד בשני או לפחות חושק במישהו אחר. אז נכון, מדובר ב”בדידות מזהרת” אך זאת עדיין בדידות.

ואפרופו, “פיל בחנות חרסינה”… למרות שהדמות הראשית די מייצרת אנטגוניזם (לפחות אצלי) בגלל האופי האגוצנטרי, חוסר הבנת התרבות הצרפתית והשיעבוד לפוליטקלי קורקט, הרי שבסופו של דבר התחלתי לסמפט אותה מעט.

הסיבה לכך היא שאני בהחלט מכיר את התחושה הזאת של “פיל בחנות חרסינה” אותה חווה כל אדם שמגיע מתרבות מסויימת לעבוד בארץ עם תרבות אחרת לחלוטין. כידוע למי שעוקב אחרי, בשנת 2016 עברתי להתגורר באי גרנזי מטעמי עבודה ועד היום אני זוכר את השוק התרבותי. גם אני דרכתי בהתחלה על לא מעט אצבעות הן בגרנזי והן באוסטרליה (שם נמצא מרכז הפיתוח של החברה) וחטפתי על זה לא מעט. כך שברגעים מסויימים בסדרה, בהחלט מצאתי את עצמי מזדהה מעט עם הגיבורה…

מקומות בפריז שמופיעים בסדרה אמילי בפריז

טוב, אחרי שסיימנו להתפלסף על הסדרה, הגיע הזמן לעבור לתכלס ולספר, לכל אוהבי הסדרה, היכן ניתן למצוא את המקומות העיקריים שמופיעים שם. אם תרצו, תוכלו ליצור מהם מסלול טיול בפעם הבאה שתבקרו בפריז.

Place de l’Estrapade – הבית של אמילי

מקום העבודה של אמילי החליט לשכן אותה ברובע ה-5 השיקי בכיכר המקסימה הנקראת Place de l’Estrapade. מה שמעניין הוא שהכיכר נקראת על שם מכשיר עינויים שהוצב בכיכר. מכשיר זה מאפשר לתלות אנשים באמצעות ידיהם הקשורות מאחורי הגב ולא מעט פרוטסטנטים מצאו את עצמם תלויים בין שמים לארץ שם.

האם יוצרי הסדרה רצו ליצור כאן מטפורה לתלישות של אמילי מסביבתה או לכך שלעלות יום יום לקומה החמישית, שם היא התגוררה, ללא מעלית זה עינוי? אשאיר זאת לפרופסורים לקולנוע שינתחו את הסדרה בעתיד.

ודרך אגב, המסעדה של השכן שלה מקומה רביעית נמצאת ברחוב Saint Jacques וביום יום היא מתפקדת דווקא בתור מסעדה איטלקית בשם Terra Nera.

כיכר הפנתאון

כאן, בכיכר הזאת מקבלת אמילי שיחת טלפון מבן זוגה, אשר דורש ממנה לחזור לשיקגו והיא בתגובה נפרדת ממנו. הפנתאון של פריז, כידוע, הוא מקום קבורתם של גדולי צרפת ונשאלת השאלה האם מדובר במטפורה למוות של מערכת היחסים של אמילי עם בן זוגה?

פאלה רויאל

אחד האזורים החשובים ביותר בסדרה. כאן נפגשת אמילי עם מינדי בפעם הראשונה וכאן היא יושבת לא מעט (ושם מינדי הורגת את השיר La Vie En Rose, כפי שכתבתי קודם). הסיבה לכך היא שמקום העבודה שלה נמצא ממש לא רחוק משם ב Place de Valois כיכר קטנה, מקסימה ולא כל כך מוכרת שבהחלט שווה ביקור (שם גם נמצא בית הקפה בו היא נוהגת לשבת עם הקולגות שלה).

מלון Plaza Athénée

במלון הזה התגוררה הכוכבת האמריקאית עליה אמילי הייתה אמורה לשמור באירוע השקה של שעון יוקרתי.

זהו אחד המלונות היוקרתיים והמפנקים ביותר של פריז והוא נמצא ב Avenue Montaigne, לא הרחק מהשאנז אליזה, שם ניתן למצוא את כל בתי האופנה הגדולים.

במידה ותחליטו להתגורר בו, אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה (ואם לא תמיד תוכלו לשתות שם תה צהריים ולהנות מחוויה יוקרתית במחיר סביר).

כיכר דלידה (Place Dalida)

ללא ספק אחת הכיכרות המקסימות ביותר, אשר נקראת כיום ע”ש הזמרת המפורסמת דלידה שנקברה בבית הקברות של מונמארטר.

בכיכר הזאת מחליטה אמילי בפרק החמישי להציב מיטה ושם היא מצטלמת עם קמי החברה הצרפתית שלה. אין ספק שגם ללא כל הטררם הזה שווה לכם להגיע לשם ותוכלו למצוא את הכיכר בכתבתו של יואל תמנליס מונמארטר של האומנים הגדולים.

האופרה של פריז

ונסיים את ה”טיול” שלנו בבית האופרה של פריז לשם מגיעה אמילי על מנת לפצח אגוז קשה לפיצוח במהלך בלט “אגם הברבורים”. אני מתכוון כמובן למעצב האופנה המפורסם, אשר קרא לה Ringarde מילה שפירושה בצרפתית: אדם פשוט (מה שבהחלט מתאים מאוד לאמילי).

אין ספק שמדובר באחד הבניינים המפוארים ביותר בפריז ומומלץ בחום רב לבקר שם על מנת להתרשם מהיופי והשיק. אם תרצו לבקר שם תוכלו לקנות כרטיסים בדף המונומנטים באתר.

זהו, סיימנו את ה”סיור” שלנו. אשמח מאוד לשמוע אם אהבתם או לא אהבתם את הסדרה ומסלול הטיול בתגובות למטה.

מידע על הסדרה

שנת יציאה

2020

שחקנים

• לילי קולינס – אמילי
• פיליפין לירוי-בוליו – סילבי, הבוסית של אמילי
• אשלי פארק – מינדי צ’אן (החברה הראשונה של אמילי)
• לוקאס בראבו – גבריאל (השכן בו אמילי מתאהבת)
• סמואל ארנולד – ג’וליאן (עובד עם אמילי)
• ברונו גוארי – לוק (עובד עם אמילי)
• קמיל רזאת – בת זוגו של שכנה של אמילי וחברה שלה

היכן ניתן לצפות באמילי בפריז?

זאת היא סדרה שנוצרה בנטפליקס ולכן ניתן לצפות רק שם (באופן חוקי בכל מקרה).

קישור לצפייה באמילי בפריז בנטפליקס