דיאנה דה פואטייה (Diane de Poitiers 1499-1566) הייתה ללא ספק מהמאהבות הגדולות ביותר בתולדות צרפת לא רק בזכות יופיה והעובדה שהמאהב שלה (מלך צרפת הנרי ה-2) היה בכ – 20 שנה צעיר ממנה, אלא גם בזכות חוכמתה וטעמה המשובח. הטירה שנקשרה לשמה של דיאנה דה פואטייה במהלך ההיסטוריה היא שנונסו (Chenonceau) אולם דווקא טירת אנט (Chateau d’Anet), הטירה הפרטית שלה בה חייתה חלק גדול מחייה, הצליחה “להיעלם מהרדאר” של המטייל הישראלי וחבל. היום אספר לכם את סיפורה של טירה זאת, אשר זכתה במהלך מאות השנים האחרונות לארח כמה וכמה אנשים יוצאי דופן.
סיפורה של טירת אנט
הטירה הראשונה במקום נבנתה במאה ה-12 ושימשה בתור מבצר פיאודלי, אשר אירח בין השאר את מלך צרפת פיליפ אוגוסט (שלט בין השנים 1180-1223). הטירה הזאת נהרסה בשנת 1378, בעקבות סכסוך בין מלך צרפת שארל ה-5 (שלט בין השנים 1364-1380). האדם הבא שנכנס להיסטוריה של אנט הוא ז’אק דה ברזה (1450-1494 Jacques de Brézé), אשר הקים שם בית אחוזה קודר בשנת 1470. האדון דה ברזה זכה להתחתן עם שארלוט, בתו של מלך צרפת שארל ה-7 (שלט בין השנים 1423-1461) והמאהבת שלו אנייס סורל (1422-1450 Agnès Sorel), אולם, מוצאה המלכותי לא עזר לה כאשר בשנת 1477 תפס אותה בעלה על חם עם המאהב והרג את שניהם במאה מכות של חרב.
מלך צרפת באותה תקופה לואי ה-11 (שלט בין השנים 1461-1483) נמלא זעם על רצח אחותו למחצה ועמד להוציא את ז’אק דה ברזה להורג. אולם, בסופו של דבר, שוכנע המלך להמתיק את העונש וז’אק נשלח למאסר ארוך ואיבד את כל נכסיו, כולל אנט, לטובת בנו לואי דה ברזה (1463-1531 Louis de Brézé). אותו לואי, אשר התאלמן מאשתו הראשונה, התחתן בגיל 52 עם דיאנה דה פואטייה, שבמקרה הייתה צעירה ממנו ביותר מ-30 שנה. למרות הפרשי הגילאים הנישואים בין שניהם היו דווקא די מוצלחים (לפחות לפי הסטנדרטים של התקופה) וכאשר לואי מת בשנת 1531 דיאנה דה פואטייה החליטה מאותו רגע ללבוש אך ורק בגדים בצבעי שחור לבן לאות אבל על מותו. כמה שנים מאוחר יותר פגשה דיאנה את פואטייה את אנרי, אשר באותה עת היה יורש העצר של צרפת והחל ביניהם רומאן, אשר יסתיים יותר מ 20 מאוחר יותר עם מותו הטרגי. אחת התוצאות של הרומאן הזה הייתה הפיכתה של אנט מבית אחוזה צנוע וקודר לארמון מפואר.
כשנה לפני שהנרי ה-2 (מלך בין השנים 1547-1559) עלה לשלטון החליטה דיאנה לבנות לעצמה ארמון חדש ומודרני לצד בית האחוזה המיושן שעמד במקום. על המלאכה הופקד פיליבר דה לורם (1510-1570 Philibert de l’Orme) אחד מגדולי אדריכלי הרנסאנס הצרפתי. התוצאה הייתה ארמון מפואר עם גנים וקאפלה יפהפייה, כאשר המוטיב החוזר בכל המתחם היא דיאנה אלת הצייד (לדוגמא: ניתן לראות את הצבי, אחד הסמלים של דיאנה בשער הכניסה).
בטירה הזאת אירחה דיאנה דה פואטייה את אהובה וניתן למצוא שם לא מעט מונוגרמות של האותיות DD, אשר החיבור בינהם יוצר את האות H וכך נוצרות ראשי תיבות של שמות הנאהבים (Henri ו Diane). אפרופו מונוגרמות, האות D ביוונית עתיקה היא דלתא, אשר נראית כמו משולש. כמו במונוגרמה שלה המורכבת מהאותיות DD אהבה דיאנה ליצור מונגרמות של ששמה באמצעות שתי אותיות דלתא, או שני משולשים, אשר יוצרים…מגן דוד! וכך כאשר מטיילים בטירה ניתן למצוא את סמל המגן דוד על מפתן כמה מהדלתות בחדרים ובחצר הגן.
כאשר מת הנרי בשנת 1559 החליטה דיאנה לעבור להתגורר בשאטו אנט לצמיתות, אחרי שנאלצה למסור את טירת שנונסו לקתרין דה מדיצ’י. אחרי 7 שנים שקטות יחסית מתה דיאנה דה פואטייה בארמון הזה בשנת בשנת 1566. בנה החליט לבנות לכבודה אחוזת קבר מרשימה, אשר בנייתה הסתיימה ב-1576 ושם ניתן למצוא את המצבה המפוארת שלה (הקבר שלה חולל בזמן המהפכה הצרפתית וגופתה הועברה למקום אחר ורק בשנים האחרונות, בזכות בדיקות DNA היא הוחזרה למקום קבורתה המקורי).
בשנת 1623 עבר הארמון לרשותו של סזאר דה וונדום (César de Vendôme 1594-1665) בנם הלא חוקי של הנרי ה-4 (שלט בין השנים 1589-1610) והמאהבת שלו גבריאל ד’אסטרה (1573-1599 Gabrielle d’Estrées). נכדם לואי ז’וזף (1654-1709), אשר היה אחד ממפקדי הצבא המבריקים של לואי ה-14 החליט לשפץ את הארמון ולהרחיב אותו. הוא קרא למעצב הגנים המפורסם לנוטר (André Le Nôtre), אשר יצר את הגנים של הארמון המוכרים לנו היום. במקביל בנה חדר מדרגות גדול ומפואר בו ניתן לבקר בזמן הסיור המודרך בטירה. מספרים שהדוכס מוונדום דרש מהאדריכל שהמדרגות יהיו רחבות מספיק כדי שיוכל לטפס עליהם עם סוס, דבר שהוא אכן עשה על מנת להרשים את הנשים שהוזמנו לאחד מהנשפים שלו. בתקופתו של לואי זו’זף ביקר בארמון לואי ה-14 יחד עם פמלייתו והחגיגה לכבוד המאורע נכנסה לדפי ההיסטוריה בתור אחת מהחגיגות המפוארות ביותר בתקופת שלטונו של מלך השמש (למזלו הטוב של הדוכס מוונדום גורלו שפר עליו והוא יצא מזה אך ורק עם בור כספי של 100,000 פרנק זהב וזאת להבדיל מניקולא פוקה שחגיגות דומות גרמו להרס חייו).
מכיוון שלדוכס מוונדום לא היה בן זכר עבר הארמון לרשותו של הדוכס ממיין (Duc de Maine), בנו הבלתי חוקי של לואי ה-14 והמרקיזה דה מונטספאן (1640-1707). אני משער שעכשיו אתם כבר מבחינים בתבנית ההיסטורית של הארמון הזה, אשר כמעט מהרגע שהוקם היה שייך לממזרים מלכותיים או למאהבות של מלכי צרפת… וכך במהלך המאה ה-18 המשיך הארמון להיות בידידי צאצאיו של לואי ה-14 בתחילה בניו של הדוכס ממיין ולאחר שלאלו לא היו צאצאים, עבר הארמון לידיו של הדוכס מפנתייבר (Penthièvre) צאצאו של הדוכס מטולוז, ממזר מלכותי נוסף של לואי ה-14 והמרקיזה דה מונטספאן.
אותו דוכס, היה אהוב מאוד על אנשי העיירה אנט וסביבותיה בזכות מעשי הצדקה שלו ובזכותם הוא הצליח להציל את ראשו ואת הארמון מאנשי המהפכה הצרפתית. אולם הדוכס מת (מוות טבעי) בשנת 1793 והמהפכנים הלאימו את הארמון ומכרו לא מעט מחפציו. במהלך המאה ה-19 עבר הארמון מיד ליד ובמהלך אותה תקופה חלק גדול ממנו נהרס ובעצם נותר רק אגף אחד מהארמון המקורי. במקביל הגן המקורי של לה נוטר שונה לחלוטין והפך לגן אנגלי, בהתאם לאופנה של התקופה. הארמון המשיך לעבור מיד ליד עד שבשנת 1884 עבר הארמון לשליטתם של הרוזן דה לוס (Leusse) ואשתו וצאצאיהם מנהלים את הארמון עד ימינו אלו.
הביקור בטירה
העיירה והטירה אנט נמצאות במרחק של כשעה וחצי נסיעה מערבה מפריז. אם תגיעו באביב, כפי שאני עשיתי, תוכלו להנות בדרך אליהן מפריחה יפהפיה בירוק ובצהוב ומנוף פסטורלי. העיירה עצמה היא די קטנה ומנומנמת וכשתבקרו במשרד התיירות המקומי תגלו שהיא נסמכת כולה על הטירה מבחינה תיירותית. בכנסייה בה קבורה דיאנה דה פואטייה ניתן לבקר חינם והיא נמצאת מחוץ לשטח הארמון. אולם, בטירה עצמה ניתן לבקר לרוב אך ורק באופן מודרך כך שכדאי לברר מראש באתר הטירה מתי הסיורים המודרכים מתקיימים. הביקור בטירה לוקח כשעה ובמהלכו רואים את האגף היחידי של הטירה ששרד ואת הכנסייה המקסימה שבנה דלורם.
כמו לא מעט טירות בחבל הלואר ואיל דה פראנס גם כאן תקבלו את ה”מיקס” הרגיל של הפורטרטים, הרהיטים וחפצי האומנות. אולם מה שנותן לטירה את הערך המוסף הם הסיפורים על הטיפוסים המאוד צבעוניים שגרו כאן ושאת חלקם הבאתי בקצרה בפוסט הזה. את הטיול מדריך בחור בשם פטריק, אשר נראה שהקדיש את חייו לחקר הטירה והוא מכיר כמעט כל אבן בה. אין ספק שמדובר בתענוג אמיתי לטייל עם בן אדם שממש מאוהב במקום בו הוא עובד ולא סתם עם מדריך רגיל שמדקלם את מה שאומרים לו. אחרי שסיימתם לבקר בטירה ובקאפלה אתם מוזמנים לטייל לכם בניחותא בפארק ולנסות לדמיין את דיאנה דה פואטייה רוכבת שם על סוס או מתרחצת באגם עם מי קרח בסביבה על מנת לשמור על עלומיה הנצחיים…
כיצד מומלץ לשלב את טירת אנט בטיול הבא שלכם בצרפת?
מומלץ לבקר בטירה במסגרת טיול כוכב באיל דה פראנס או בטיול לכיוון עמק הלואר ו/או בריטאני (כפי שאני עשיתי). המסקנה שלי מהביקור היא פשוטה. שאטו אנט הוא ללא ספק יהלום נסתר שכדאי מאוד לגלות אותו. אני ממליץ עליו בחום לכל פרנקופיל מתקדם שכבר ראה את טירות החובה (וורסאי, שאמבור, שנונסו וכו’) ורוצה לגלות משהו אחר.
