פאריס, קיץ 1964. אני פוגש את ריקה זראי, בת כתתי בתיכון בית-הכרם בירושלים, כֻּלה נלהבת מהופעה שהיתה לה בעמק הלואר, בעירה מקסימה ששמה דואה-לה-פונטן (Doué-la-Fontaine. בשנת 2017 היא אוחדה עם ששה מפרבריה תחת השם Doué-en-Anjou).
מחצית מתושביה הם כורמים, ומחציתם השניה הם מגדלי ורדים. יש בה שרידים עתיקים של שוכני מערות חצובות בסלע, של אמפיתיאטרון גאלו-רומי ומחצבות תת-קרקעיות של אבן גיר רכה, שממנה עשו סרקופגים. במחצבות האלה מתקיים עכשיו, כמו בכל שנה בחודש יולי, פסטיבל ורדים מרהיב. “אתה מוכרח לנסוע לראות את זה”, מסכמת ריקה בטון שאין עליו עוררין.
נסעתי, עם רעיתי אביבה ושני בנינו גלעד ואיל, ולא הצטערנו על כך. התקבלנו על-ידי ז’אן בגו, מגדל שתילי ורדים שכיהן כראש העיר במשך שלשה עשורים ובמקביל כחבר האספה הלאומית. הוא הדריך אותנו לאורך מסלול חלומי במחצבות התת-קרקעיות שבהן פרחו אלפי ורדים בין מדשאות ירוקות, מלוות בפלגי מים זכים. הרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות, כאשר נכנסה אל גן הורדים של המלכה.
מלכת הורדים של אירופה
דואה-לה-פונטן מוכרת כ”מלכת הורדים של אירופה” מאז 1790, בזמן המהפכה הצרפתית. מתוך 12 מיליון שתילי ורדים המשווקים בכל שנה בצרפת, 7 מיליון (45%) גדלים בדואה-לה-פונטן, במשתלות ששטחן מגיע ל-3,000 דונם ובהן מעל לאלפיים זני ורדים שונים.פסטיבל הורדים לא התקיים בשנות הקורונה 2020-2021, ואמור להתחדש השנה בימים 14-17 ביולי.
עם צאתנו מן המחצבות המרהיבות אל האמפיתיאטרון הפתוח נכונה לנו הפתעה. דואה-לה-פונטן נמצאת בלב אזור הכרמים של עמק הלואר, ובאותו יום נערך כנס חגיגי של כורמים וייננים, חברי מסדר אבירי החֵך העדין של יינות אנז’ו, לבושים בגלימות אדומות וכובעים עטורי נוצות לבנות.
ראש המסדר הגיש לי כוס גדולה של יין רוזה, ומשעמדתי במבחן וגמעתי את תכולתה, הכריז עלי כאביר המצטרף למסדר, ענד לצווארי סרט אבירים שבקצהו תלוי ספל טעימות מוכסף ועליו טבוע סמל מחוז אנז’ו, והעניק לי תעודה בצרפתית ארכאית, עם חותמת שעוה.
אבירי החך העדין של יינות אנז’ו
חלפו שנים, תפקידַי לקחו אותי לאפריקה, למזרח הרחוק ולמזרח אירופה, וחזרה ארצה. בעזרת גוגל איתרתי את מסדר אבירי החֵך ובאמצעות הדואר האלקטרוני חידשתי עמם את הקשר.
התברר לראשי המסדר שכעבור חמישים שנה אני כנראה אחד מהאבירים הותיקים ביותר שעודם בחיים, והם החליטו לציין זאת על-ידי העלאתי בדרגה מאביר לקצין, בטקס חגיגי שנערך בטירת בריסאק בספטמבר 2015. חברים במסדר כ-1,200 אבירים, אבל רק 12 נושאים בתואר קצין היוקרתי, וזה בהחלט כבוד גדול.
המסדר מקיים שני ארועים שנתיים גדולים, האחד עם תום עונת הבציר בחודש ספטמבר, והשני לרגל יום וינסנט הקדוש, פטרון הכורמים והייננים, שחל בסוף חודש ינואר.
בשנים האחרונות, פרט לשתי שנות הקורונה, הקפדנו רעייתי ואני לנסוע לצרפת ולעמק הלואר כדי ליטול חלק בחגיגת הבציר, בכל פעם בארמון הסטורי או טירה באזור.
באותו מעמד מתקבלים אבירים ואבירות חדשים לסדר, וכלם מסבים לארוחת צהרים עשירה הכוללת מטעמים לאניני הטעם ויינות לעדיני החֵך, ושרים את המנון המסדר:
כוס למעלה, כוס למטה,
מסכן מי שכוסו אינה מלאה
כוס למעלה, כוס למטה,
נרחם על מי שכוסו ריקה!
יין “אלישבע” מעמק הירדן עולה לעין כרם בזכות עמק הלואר
בעיניהם של אבירי המסדר, אני משמש כשגריר יינות חבל אנז’ו בירושלים ובארץ הקודש. כתחליף לארוע וינסנט הקדוש אשתקד, שבוטל עקב הקורונה, התבקשו אבירי המסדר לציין יום זה כל אחד במקום מגוריו ולתעד את חלקו במפגש המבוזר.
הצטלמתי ליד המעין בעין כרם, המקום שבו על פי הברית החדשה פגשה מרים אם ישו את דודניתה אלישבע, אם יוחנן המטביל, כששתיהן בהריון. הרמתי לחיי אבירי המסדר כוס של יין רוזה “אלישבע” מיקב אורנה אדם, מענבי הכרם בקרני צבי הסמוך לעמק הירדן, יין הדומה בצבעו ובטעמו ליינות עמק הלואר.
הסיפור והתצלומים שלי זכו בדיעבד במקום שלישי בתחרות בין אבירי החך העדין, שלא ידעתי מראש על הכרזתה. יצויין כי הייננית אורנה לב היא בתו של אלוף קותי אדם ז”ל, שלמד שנתיים בבית הספר הגבוה למלחמה בפאריס בשנות ה-60 של המאה הקודמת, שאותו סיים גם, מאוחר יותר, אחיה אלוף (מיל.) אודי אדם. עוד קשר צרפתי…
ולסיום, בחזרה לדואה-לה-פונטן: למי שמתעתד לבקר במקום נפלא זה, בעיקר בחודש יולי בעת פסטיבל הורדים, ממתינה אטרקציה נוספת – גן חיות יחודי, השוכן במתחם מערות המגורים העתיק, שבחלקו הוסב לאכסונם של בעלי חיים אקזוטיים.
ה”ביופארק”, גן החיות של דואה-לה-פונטן, שהוקם לפני כשני עשורים במתחם הקדום של שוכני המערות.
יואל שר ירושלים, 22.1.2022
כמה מילים על הכותב
יואל שר נולד בפאריס, עלה ארצה עם הוריו באוירון-ים שנחת בכינרת ב-1941, גידל דגים בעמק החולה בטרם נקרא לשרת את המדינה כדיפלומט בשלוש יבשות במשך ארבעה עשורים. מאז פרישתו עוסק במחקר, כתיבת מאמרים, תרגום ומתן הרצאות.
