את ברנטום גיליתי בפעם הראשונה בערב אביבי של שנת 2010. אותו יום נסעתי לבקר בצפון הדורדון ולאחר שביקרתי בשאטו דה פיגיים במחצית השנייה של היום, חיפשתי לעצמי עוד מקום אחד לראות, לפני שאחזור לבית בו התגוררתי, שנמצא לא רחוק ממונטיניאק).
אישה נחמדה מאוד שעבדה במשרד התיירות של וילאר, לה שייך שאטו דה פיגיים, המליצה לי לבקר בברנטום (Brantôme) שנמצאת כ-15 ק”מ משם. קיבלתי את המלצתה, ולאחר נסיעה בשדות פסטורליים, הגעתי אל ברנטום.
זו היתה אהבה ממבט ראשון!
השילוב בין השמש השוקעת, מעל קירותיו של המנזר המרשים, לבין נהר הדרון (Dronne), שנמצא למרגלותיו, יצרו מראה מקסים. מכיוון שהלילה כבר עמד לרדת, לא היה לי מספיק זמן לבקר במנזר עצמו והסתפקתי בביקור בפארק וטיול קצר לאורך הנהר. באותו רגע נשבעתי לעצמי שעוד אחזור לשם.
ההזדמנות לחזור ל”זירת הפשע” נקרתה בדרכי בספטמבר 2019. אותה שנה התגוררתי ליד סרלה והחלטתי להצפין לכיוון ברנטום, הן מכיוון שהתגעגעתי לעיירה המקסימה הזאת והן על מנת לפגוש, סוף סוף, את רותם בר ובעלה אורי, אותם הכרתי עוד קודם מהפייסבוק.
היה זה כיף גדול לפגוש שני אנשים מקסימים שכאלה וכיף עוד יותר גדול היה לטייל איתם בברנטום ובטירת בורדיי (Bordeille), שנמצאת לא רחוק משם. אולם גם זה לא הספיק לי, לכן החלטתי שברגע שרק אוכל אחזור לברנטום על מנת להכיר אותה ואת סביבתה ממש לעומק.
3 שנים אחר כך וקורונה אחת שמנעה ממני להגיע לשם בקיץ 2021, הגעתי, יחד עם הורי, לברנטום לשבועיים תמימים. כמובן שחלק גדול מהזמן טיילנו במקומות אחרים, עליהם תוכלו לקרוא בדף פריגור באתר, אולם יצא לי להקדיש לא מעט זמן לברנטום עצמה וללמוד על ההיסטוריה שלה, השווקים והמסעדות.
את כל מה שלמדתי אני עומד לחלוק אתכם, אז בואו נצא לדרך.
ההיסטוריה של ברנטום
הסיפור שלנו מתחיל דווקא בארץ הקודש במעשה טבח מזוויע, שייתכן מאוד שלא התרחש כלל.
על פי כתבי הקודש הנוצריים, הורדוס שמע שבבית לחם עומד להיוולד המשיח. מכיוון שלא רצה תחרות על השלטון, הוא שלח לשם חיילים וציווה עליהם לרצוח את כל הילדים בני השנתיים ומטה. אמנם אין עדויות היסטוריות אמינות לגבי הטבח הזה, אך לפי המיתולוגיה הנוצרית, חיילי הורדוס טבחו בילדים, אך לא הצליחו להרוג את ישו, מכיוון שיוסף, אביו, ברח איתו למצרים.
מהטבח הזה, המכונה טבח החפים מפשע, נולד סיקריוס הקדוש (בצרפתית: סן סיקר Saint Sicaire), ששרידיו יובילו להקמת המנזר של ברנטום במאה ה-8 לספירה. אולם מי הוא היה?
סברה אחת אומרת שסיקריוס הקדוש היה אחד הילדים החפים מפשע, שנרצחו בעקבות פקודתו של הורדוס (ואכן, בלא מעט ציורים וויטראז’ים סיקריוס מוצג בתור ילד קטן). אולם אז עולה השאלה, איזה מבין הילדים היה סיקריוס ומה הופך דווקא אותו לקדוש? הרי בתור תינוק הוא לא הספיק לעשות הרבה ניסים או להפיץ את הנצרות שעוד לא התקיימה בתקופתו.
סברה נוספת אומרת שסיקריוס פירושו חייל, מכיוון שסיקה (בלטינית Sica) הוא פגיון, אותו נשאו חייליו של הורדוס. דרך אגב, מאותה מילה הגיעה גם המילה סיקריקים (או סיקריים), קיצונים יהודים, שמרדו ברומאים ונשאו גם הם פגיון כזה. על פי הסברה, אותו חייל חזר בתשובה לאחר שראה את הטבח (ואולי השתתף בו) ומאוחר יותר התנצר ובזכות זה הפך לקדוש.
בקיצור, בין אם היה זה הילד שנרצח ובין אם היה זה החייל שרצח אותו, שרידיו של אותו קדוש הגיעו לויזבוד (Wisebode), רוזן פריגור, שהחליט בשנת 769 להקים להקים מנזר בנדיקטיני, בו ישוכנו שרידים אלו. המנזר הוקם על מעין מדף יבשתי, בין מערות עתיקות לבין הנהר, אך זכותו של הקדוש לא עמדו לו והוא נהרס על ידי הויקינגים, כמאה שנים אחר כך.
במהלך המאה ה-11 נבנה המנזר מחדש וממנו שרד עד היום, כנגד כל הסיכויים, מגדל הפעמונים והוא נחשב לעתיק מסוגו. המנזר המשיך להתפתח עם השנים, שופץ ועבר שינויים משמעותיים במהלך המאה ה-15, עת נבנה הקלויסטר.
למי שלא מכיר, הקלויסטר היא חצר מרובעת, המוקפת בארבעת צדדיה בארקדות ובמרכזה גינה או רחבה מרוצפת ומטרתה לספק לנזירים הגנה מפני הגשם, בעודם נמצאים באוויר הצח. מהקלויסטר הזה נותר רק החלק המערבי לצערנו, מכיוון שבמהלך המאה ה-19, החליט האדריכל פול אבדי (Paul Abadie), להרוס את רובו, על מנת לספק למנזר נוף לנהר.
אולם הבה נחזור מעט אחורה בזמן חזרה אל המאה ה-16. בין השנים 1559-1598 התרחשה בצרפת, בהפסקות, מלחמת דת קשה בין הקתולים לפרוטסטנטים. במהלך המלחמה הזאת מנזר ברנטום והעיירה סביבו כמעט ונהרסו עד היסוד על ידי האדמירל גספאר דה קוליני, מנהיג הפרוטסטנטים.
מי שהצליח להציל את המקום ואת אנשיו ממוות ודאי היה פייר דה בורדיי (Pierre de Bourdeille 1540-1614), הרפתקן וסופר, שכיהן בתור ראש המנזר של ברנטום. הנ”ל הצליח להתחבב על קוליני ולשם כך אף הסכים לאמץ זמנית חלק מעקרונות הפרוטסטנטיות. כל זה הספיק לו על מנת לשכנע את האדמירל ששום דבר טוב לא יצא לו מלטבוח באנשי המקום והנ”ל הלך לטבוח באנשים אחרים, להם לא היה את הקסם של פייר דו בורדיי.
בהמשך, לאחר נפילה מסוס, נאלץ פייר דה בורדיי, שכונה ברנטום, על שם המנזר שאותו ניהל, לפרוש מעסקי המלחמה והדיפלומטיה והוא התפנה לכתוב את זכרונותיו ולהפוך לסופר מפורסם. הספר המפורסם ביותר שלו “הקורטיזנות” (Les Dames Galantes) הוא אוסף של אנקדוטות משעשעות על כמה מהנשים המפורסמות ביותר של ההיסטוריה הצרפתית ולמרות שאיננו מהווה ספר היסטוריה פר אקסלנס, הוא מומלץ מאוד לקריאה (שם, לדוגמא, תוכלו לקרוא על פרשת הניאוף שהתרחשה במגדל נל).
אם נמשיך לטייל במרחבי הזמן נגלה שכמו בסן ז’אן דה קול, עליו כתבתי קודם, גם כאן לא קרה הרבה לאחר המאה ה-16. נכון, בשלהי המאה ה-19 עברה כאן רכבת, בה השתמש לא פחות ולא יותר מאשר נשיא צרפת בעת מלחמת העולם הראשונה, רמון פואנקרה (Raymond Poincaré 1860-1934), האיש שנתן לברנטום את הכינוי “ונציה של פריגור”. אולם הרכבת כבר מזמן לא עוברת כאן והעיירה המקסימה הזאת ממשיכה לנמנם לה על שפת הנהר.
מה כדאי לראות ולעשות בברנטום?
מנזר ברנטום
זוהי, ללא ספק, האטרקציה המרכזית של ברנטום ובהחלט שווה לבקר בו.
הביקור מתחיל במערות שנמצאות בחצר המנזר. כאן התפללו הנזירים הראשונים, החל משנת 769, וכאן חצבו בתוך הסלע על מנת ליצור מספר פסלים ויצירות אומנות מרשימות.
היצירה הגדולה והיפה מכולן מתארת את יום הדין והיא נוצרה במהלך המאה ה-15. אם תביטו היטב תוכלו לראות שהאנשים שמוצגים שם, לבושים בבגדי התקופה ומכאן שהם מבוססים על אנשים שהתגוררו באיזור. מי היו האנשים הללו ומדוע הם שם? לצערי הרב לא הצלחתי למצוא תשובות טובות לשאלה הזאת.
לאחר שתסיימו לבקר במערות, תחזרו לכניסה למנזר ושם תעלו במדרגות האבן מהמאה ה-17. כיום מבנה המנזר משמש ברובו כמקום משכנה של עיריית ברנטום, אולם תוכלו לבקר בחדר המדרגות המרשים עצמו ובאחד החדרים הגדולים במנזר, שהוסב למעין מוזיאון, המציג תערוכות מתחלפות.
לאחר שתסיימו לבקר בחלק הזה של המנזר תוכלו לצאת ולבקר במה שנשאר מהקלויסטר ומהכנסייה הגותית, שם תוכלו לראות פסל שמתאר את טבח החפים מפשע. כמו כן, משם ניתן לטפס על מגדל הפעמונים הישן (כאמור, יש שאומרים שהוא הישן ביותר בצרפת) ולצפות על ברנטום מלמעלה.
דרך אגב, בזמן שאתם מטפסים על המגדל, אל תפספסו את הכתובת על הקיר שהשאיר חייל שהוצב שם במהלך המאה ה-19. מאוד מעניין לקרוא את מה שהוא חשב על המפקד שלו :-).
שייט על הנהר
ממש לא הרחק מהמנזר, מתחת ל”גשר בצורת מרפק” (Pont Coudé) המוביל אליו, תוכלו למצוא ספינת נהר קטנה, שבעזרתה תוכלו לשוט על נהר הדרון. זוהי חוויה נעימה ורגועה ואם אתם במקרה גם דוברים צרפתית, תוכלו לשמוע מהמדריך או המדריכה סיפורים ברנטום ועל האנשים שהתגוררו בה.
ביקור בשווקים של ברנטום
כמו כל עיירה צרפתית שמכבדת את עצמה, גם לברנטום ישנו שוק שמתקיים כל יום שישי (בחודשי הקיץ ישנו גם שוק קטן יותר שמתקיים ביום שלישי בכיכר המרכזית).
אומנם שוק זה איננו מתחרה בשווקים הגדולים של סרלה ופריגה (Perigeux), אך יש לו לא מעט קסם בזכות מיקומו על שפת הנהר ועל הגשרים ובזכות האוכל הנהדר שניתן למצוא בו.
שוק נוסף שמתקיים בברנטום, מידי פעם ופעם הוא שוק ענתיקות, הנקרא גם Vide Grenier (בתרגום מילולי: ניקוי מחסן). אם אתם אוהבים ספרים ישנים, צלחות פורצלן מראשית המאה ה-20 או צעצועים של פעם, יש סיכוי טוב שתוכלו למצוא כאן מציאה או שתיים.
מכיוון שלהבדיל מהשוק השבועי, שוק זה לא מתקיים בזמנים קבועים, יש צורך להיכנס לאתר הזה, שמכיל מידע על כל מיני ארועים במתרחשים בברנטום ובסביבה, ולראות אם שוק שכזה יתקיים כשתבקרו שם.
מסעדות מומלצות בברנטום (טיפים של רותם בר)
מכיוון שרותם בר לא רק מתגוררת בברנטום (ויש לה יחידת דיור משגעת אותה היא משכירה לתיירים) אלא גם מבינה לא מעט בקולינריה, היה זה אך טבעי שאתן לה לכתוב את הפרק הזה. אז רשות הדיבור עוברת לרותם 🙂
ברנטום היא עיירה בת 2,500 תושבים לערך ויש בה לפחות 32 מסעדות. לא בדקתי את כולן וייתכן שאני חוטאת לכמה מהן. ייתכן גם שבמשך הזמן אמצא עוד כמה מופלאות ואעדכן אתכם.
רבות מן המסעדות בחבל דורדון משלבות בתפריט את פאר היצירה המקומית, הלא הוא הברווז וכל מה שאפשר לעשות מסך חלקיו (קונפי, פואה גרה, מגרה שהוא חזה הברוו רייט ועוד), משולב כמובן בפטריות כמהין, פטריות ספ והרבה שמנת.
Ferme de Faye
מסעדה אחת שעושה בדיוק את זה, באופן מקצועי, נמצאת בחווה סמוכה לברנטום ולוקחת אתכם אל החוויה הכפרית האולטימטיבית. היא כוללת תפריט על טהרת הברווז והמנהגים הכפריים הכרוכים באכילתו.
במקום ניתן מידי פעם לראות איך מגדלים את הברווזים. יש שם חנות למוצרי ברווזים ועוד מעדנים מקומיים ובנוסף לארוחה אפשר לפעמים להצטרף לסדנאות של הכנת קונפי.
המסעדה לא פעילה בכל עונות השנה ולא בכל ימות השבוע ויש לברר איתם ולהזמין מקום מראש.
קישור לאתר המסעדה
אם תחפצו בארוחת ערב (או צהריים) טובה במחיר הוגן עד בינוני במרכז ברנטום אני ממליצה על שתיים מתוך המון, כשגם האחרות לא בהכרח רעות.
Bistrot St Pierre
הראשונה, ביסטרו סט פייר, בה יושבים בקיץ בחצר הצופה אל הנהר וגם היא משלבת ברווזים בתפריט, אבל לא רק. יש להם מבחר מכל הסוגים. גם בשרים וגם דגים ופירות ים, והם משנים את התפריט בכל כמה שבועות.
כתובת: 23 Rue Victor Hugo, 24310 Brantôme en Périgord
La table d’Amelie
בהמשך של אותו רחוב, מדרחוב ויקטור הוגו (אלא מי?) נמצאת המסעדה לה-טב-ד’אמלי או אם תרצו בעברית, “השולחן של אמילי”. גם כאן יושבים במרפסת נחמדה, אולם במקום הנוף לנהר, הם מארחים מידי פעם זמרים ונגנים להופעות. האוכל טוב, הטבח יצירתי והמגוון יותר בינלאומי.
כתבות: 28 Rue Victor Hugo
אתר המסעדה
Le Jardin des Chouchoux
השניה, לה ז’רדן דה שושו, גם היא מסעדה לא זולה, גם המרפסת שלה יפה ונעימה והבעלים דובר אנגלית מעולה ונחמד מאוד. ישתדלו שם תמיד להיענות לבקשותיכם, בין אם מדובר במנה צמחונית או בלי חזיר או פירות ים.
כתובת: 37 Rue Pierre de Mareuil
מסעדות זולות וטעימות ליד ברנטום
לאגף הממש זול של הסקאלה כדאי לצאת מברנטום לשני כפרים מעט נידחים, למרות שהם לא ממש רחוקים.
מדובר בשתי מסעדות לארוחת צהריים, בהן המבשלים נהדרים והבעלים נדיבים. ארוחה במסעדה שכזאת היא ארוחה בה מתיישבים לשולחן והאוכל מגיע. אפשר לבחור רק את סוג היין ולהחליף בכל ריפיל, או את מידת הצליה של הבשר ביום בו מוגשים סטייקים.
הארוחה מתחילה במרק, עוברת למנה ראשונה, מנה עיקרית, פלטת גבינות לקינוח ראשון, קינוח מתוק וקפה לסיום. כל זה בעלות של 14€ לסועד. שתי המסעדות המומלצות הן:
- קפה דה לה פלאס (Cafe De La Place) – כתובת: 3 Rue Arnaud de Mareuil, 24350 Tocane-Saint-Apre
- Chez Marie (אצל מרי) – כתובת: Restaurant chez Marie, 24350 Bussac.
לינה בברנטום
העיירה ברנטום היא לא רק מקום מקסים שבהחלט דורש ביקור, אלא גם בסיס נהדר לטיול בצפון הדורדון, איזור פואטו (Poitou) ולימוזן.
לכן, אני ממליץ בחום רב להתגורר שם ולו למספר לילות. ההמלצה שלי היא בין 5-7 לילות, על מנת שתוכלו לגלות בניחותא, את כל מה שיש לאזור להציע לכם.
אם קיבלתם את עצתי, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מלונות ודירות מומלצים בברנטום והסביבה ולמצוא לכם מקום לינה שיתאים בדיוק לצרכים שלכם.
