סן ז'אן דה קול (Saint Jean de Côle) – כפר הפרחים

סן ז'אן דה קול (Saint Jean de Côle) - כפר הפרחים

אי שם במרחבי פריגור הירוקה, לא הרחק מהעיירה ברנטום (Brantôme) ומערות הנטיפים היפהפיות של ווילאר (Villars), מתחבא לו כפר קטן ומתוק, שזכה, ובצדק, בתואר "אחד הכפרים היפים של צרפת". על הכפר הזה סיפרה לי לפני זמן מה רותם בר והגעתי לשם יחד איתה ב-7 במאי, בעת פסטיבל הפרחים. אני התאהבתי בו מיד וכעת הגיע תורכם להתאהב בו גם…

הכניסה לכנסיית יוחנן המטביל המקושטת בפרחים לכבוד הפסטיבל. צילום: צבי חזנוב
הכניסה לכנסיית יוחנן המטביל המקושטת בפרחים לכבוד הפסטיבל. צילום: צבי חזנוב

המטרה של הכתבה היא לספק לכם רקע קצר על הכפר המקסים הזה, ומידע על המקומות בכפר אותם ממש לא כדאי לפספס. כמו כן אשתדל לספק לכם מידע תיירותי חשוב, דוגמת מתי כדאי לבקר, היכן כדאי להתגורר וכו', על מנת לעזור לכם לתכנן את הטיול שלכם שם.

אז בואו נחזור אל ימי הביניים, שם מתחיל סיפורו של הכפר ונצא לדרך!

ההיסטוריה של סן ז'אן דה קול

הכפר המקסים הזה, שנקרא על שם נהר הקול (Côle), שעובר בתוכו, קיים כבר קרוב ל-1000 שנים. ראשיתו של הכפר במנזר קטן, אותו הקים בשנת 1083 רמון דה תיבייה (Raymond de Thiviers), הבישוף של פריגה (Périgueux), בירת המחוז.

אל המנזר הצטרפה, זמן קצר יחסית אחר כך, טירה, שנוצרה לצורך הגנה על הנזירים ושמה שאטו דה לה מרתוני (Chateau de la Marthonie). שני המבנים המרשימים הללו הלכו והתפתחו עם השנים, והם מהווים את האטרקציות הגדולות של הכפר.

שלט האצולה של האפיפיור איבגניוס ה-4
שלט האצולה של האפיפיור איבגניוס ה-4

כמו לא מעט כפרים בחבל פריגור, גם סן ז'אן דה קול מצא את עצמו מעורב במלחמת 100 השנים ובשנת 1394 נכבש על ידי האנגלים, שהחליטו להרוס את המנזר ואת הטירה. אולם כעבור 10 שנים נכבש הכפר מחדש על ידי הצרפתים ובשנת 1434, בעקבות בקשתו של האפיפיור איבגניוס ה-4 (1431-1447), הוחלט להקים מחדש את המנזר והטירה. לכן רוב מה שתראו במהלך ביקורכם נבנה בחלקו הגדול במהלך המאה ה-15.

אולם, אם חשבתם שהכפר הפך לשליו ופורח אחר סיום מלחמת מאה השנים, אתם טועים. במהלך מלחמות הדת (1560-1598) הפך הכפר לשדה קרב בין הקתולים לפרוטסטנטים ובזמן המהפכה הצרפתית פוזר המנזר וחלק גדול מאוד מספריו נשרפו.

כנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב
כנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב

לשמחתם של תושבי הכפר, זאת הייתה הדרמה האחרונה שחווה סן ז'אן דה קול (לפני הביקור שלי כמובן 🙂 ) ומאז לא התרחש שם שום דבר מיוחד. והאמת? זה עשה לכפר רק טוב. הסיבה לכך היא, שמכיוון שהכפר לא התפתח, רוב הבתים העתיקים נותרו על כנם ולא נבנו בתים מודרניים במקומם. לכן הביקור בכפר הזה ממש ירגיש לכם כמו מסע בזמן, לימים של שקט פסטורלי ופשטות (שלא באמת התרחשו, אבל בואו נמשיך ליהנות מהאשליה המתוקה הזאת).

מה כדאי לראות בסן ז'אן דה קול

שאטו דה לה מרתוני (Chateau de la Marthonie)

הטירה הזאת נוצרה על מנת להגן על הכפר, שהתפתח מסביב למנזר, והיא נפגעה קשות במהלך מלחמת 100 השנים. במהלך המאות ה-15 וה-16 נבנתה הטירה מחדש ונוספו לה מגדלים גבוהים ומרשימים. כמאה שנה לאחר מכן נוסף לה אגף נוסף בשם "אגף הרנסנס" (למרות שהרנסנס התקיים בכלל במאה ה-16) והוא נראה הרבה פחות חמור סבר משאר האגפים והמגדלים.

שאטו דה לה מארטוני. צילום: צבי חזנוב
שאטו דה לה מרתוני. צילום: צבי חזנוב

לצערי, הטירה סגורה לקהל הרחב במשך רוב השנה, אולם אם תגיעו לסן ז'אן דה קול במהלך פסטיבל הפרחים, תוכלו לבקר בחלק מחדרי הטירה, שלכבוד המאורע יקושטו כולם בסידורי פרחים מקסימים. מכיוון שתאריכי הפסטיבל משתנים כל שנה, אני ממליץ לכם בחום להיכנס לאתר הרשמי של הפסטיבל ולראות אם תהיו בסביבה במקרה.

כנסיית יוחנן המטביל

זוהי כנסייה עתיקה מאוד (בנייתה החלה בשלהי המאה ה-11) והיא בנויה בסגנון ביזנטיני. זהו סגנון נדיר מאוד בצפון צרפת, אולם בפריגור ניתן למצוא מספר דוגמאות לכנסיות מהסוג הזה, וזוהי אחת המובהקות והיפות שבהן.

אחד הדברים הראשונים, שיתפסו את תשומת לבכם, הם 75 הפסלונים הקטנים המפוזרים בכנסיה. פסלונים אלו נקראים מודיליאונים (Modillions) והם באים בצורות שונות ומשונות, דוגמת פרצופים גרוטסקיים, בעלי חיים ושבעת החטאים, עליהם גוזרת הכנסייה מיתה.

אם תסתכלו למעלה תראו מעין עיגול גדול המכוסה בתקרת עץ. העיגול מראה לנו שכאן הייתה בעבר כיפת אבן בקוטר של כ-12 מטר. אולם הכיפה הזאת קרסה בזמן מלחמת 100 השנים וקרסה שוב בשנים 1787 ו-1860. בסופו של דבר החליטו מנהלי הכנסייה שהם ניסו מספיק ולכן כיום אתם רואים שבכת עץ שהניחו במקום.

התקרה של כנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב
התקרה של כנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב

ולבסוף, לא הרחק מהכניסה לכנסייה תמצאו בתחתית הקיר לימינכם משהו מעניין. זהו קבר זמני, שנבנה במהלך ימי הביניים, עת תמותת התינוקות הייתה גבוהה במיוחד. בקבר הזה היו שמים תינוקות, שמתו טרם ההטבלה שלהם ובגלל הקרבה לקיר היה הקבר מתמלא במי גשמים. כתוצאה מכך התינוק היה "מוטבל" וניתן היה להעביר את גופתו לקבר "רגיל"…

הקבר הזמני בכנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב
הקבר הזמני בכנסיית יוחנן המטביל בסן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב

הגשר הישן ותחנת המים

הגשר נבנה במאה ה-15 ויש לו שתי תומכות ,ששומרות עליו בפני הצפות, בכך שהן דוחפות קדימה ענפים ושאר דברים שעלולים לחסום את זרימת המים. בעבר היה זה הגשר הראשי מכיוון שכאן עברו הסחורות שנכנסו אל הכפר.

הבית שעל הגשר הישן. צילום: צבי חזנוב
הבית שעל הגשר הישן. צילום: צבי חזנוב

במהלך המאה ה-19 נבנה גשר חדש והגשר הישן נסגר. אולם אירוע זה עשה לו רק טוב (מבחינה תיירותית), מכיוון שכעת הוא הפך למקום רומנטי עם נוף מקסים לנהר.

בעודכם עומדים על הגשר שימו לב שמימינכם נמצא גלגל המסתובב במים. מטרתו הייתה להפעיל תחנה לטחינת קמח והוא נבנה על ידי הנזירים של המנזר הסמוך.

המנזר של סן ז'אן דה קול

כאמור, המנזר נבנה בשלהי המאה ה-11 וראשית המאה ה-12 והתגוררו בו 16 נזירים, שפעלו על פי דרכו של אוגוסטינוס הקדוש. המנזר הישן לא שרד את תהפוכות מלחמת מאה השנים ונהרס אולם במהלך המאה ה-15 נבנה מחדש. המנזר הזה, כמו לא מעט מנזרים אחרים, נסגר בזמן המהפכה הצרפתית ושלושת הנזירים האחרונים שהתגוררו בו פונו.

המנזר של סן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב
המנזר של סן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב

המנזר בנוי משני חלקים. החלק הימני מהווה שריד מהמבנה של המאה ה-15 והוא מכיל קלויסטר (חצר סגורה בה נהגו הנזירים לנוח) וגלריה שמובילה לתאים בהם ישנו הנזירים. משמאל לקלויסטר תמצאו מבנים נוספים מהמאה ה-17.

רחובות הכפר

הרחובות הקסומים של סן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב
הרחובות הקסומים של סן ז'אן דה קול. צילום: צבי חזנוב

לאחר שראיתם את המונומנטים החשובים של סן ז'אן דה קול, זה הזמן לטייל בין הסמטאות והרחובות ולהבין מדוע הוא זכה בתואר "אחד הכפרים היפים בצרפת". במהלך שיטוטכם תמצאו כאן בתים מהמאה ה-14 עשויים מעץ וטיח, המקושטים בפרחים, על פי עונות השנה. פסטורליה במיטבה!

אנקדוטה קטנה לגבי הבתים: קומת הקרקע שימשה תמיד בתור חנות ואילו האנשים חיו בקומה השנייה. הסיבה לכך היא שבמידה והנחל עלה על גדותיו, יכלו התושבים להימלט לחדריהם שנמצאו במקום גבוה ומוגן.

היכן מומלץ לאכול?

לא יצא לי לאכול בכפר עצמו, מכיוון שהכל היה מלא בתיירים (באתי, כאמור, בזמן פסטיבל הפרחים) ולכן נסענו למסעדה קטנטנה בוילאר בשם Le Trincou vival (משהו כמו עשר דקות באוטו מהכפר). אולם אם תרצו לאכול בכפר עצמו, הנה כמה מסעדות מומלצות:

היכן מומלץ להתגורר?

האמת היא שלמרות שמדובר בכפר תיירותי, לא תמצאו כאן מלונות רבים. המלון היחיד הסביר שאני מכיר הוא Chez Robert, סוג של Bed & Breakfest חביב, שנמצא בלב הכפר.

לכן ההמלצה החד משמעית שלי היא להתגורר בברנטום (Brantôme), עיירה מקסימה, שנמצאת במרחק של כ-20 ק"מ משם. במידה ותקבלו את עצתי, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מלונות מומלצים בברנטום ולמצוא לכם וילות ומלונות פשוט מעולים, שיהוו בסיס מצויין לטיול בסן ז'אן דה קול ומקומות רבים נוספים בסביבה.

מה עוד ניתן לראות בסביבה?

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 0 / 5. דירוג הכתבה: 0

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

הרצאות על תרבות צרפת שיכולות לעניין אתכם

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

הרשמה
להודיע על

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

0 תגובות
תגובות בתוך הטקסט
הצג את כל התגובות

כתבות מומלצות נוספות

0
אשמח מאוד לשמוע את דעתךx
צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.