בשנת 2010 ביקרתי בדורדון בפעם הראשונה והחלטתי להגיע לשם מפריז דרך עמק הלואר. כל מי שביקר בעמק הלואר יודע שחלק גדול מהטירות הכי מפורסמות שם, דוגמת שאמבור (Chambord) ושנונסו (Chenonceau) נבנו בתקופת הרנסאנס. הדורדון, לעומת זאת, הוא סיפור אחר לחלוטין. רוב הטירות שם נבנו בימי הביניים המוקדמים (מאות 11-12) או המאוחרים (המאה ה-15) ולכן כשתטיילו שם תראו לא מעט מבצרים, דוגמת הטירה הזאת שצילמתי בעת שעצרתי לרגע בכפר La Chapelle Faucher.
לכן כשהגעתי לפיגייֵם (Château de Puyguilhem), שנמצאת בצפון הדורדון, חשבתי לרגע שה GPS התבלבל והביא אותי לעמק הלואר. הרי מה שעמד מולי היה שאטו רנסנסי לעילא ולעילא שלא היה מבייש את פרנסואה הראשון! רק לאחר שהתחלתי להתעמק מעט בהיסטוריה של הארמון, ושל מי שבנה אותו, הבנתי כיצד קיבלה פריגור את אחד הארמונות הכי רנסנסיים שלה. כפי שתראו ממש בקרוב, כמו בכל סיפור טוב יש לנו פה פוליטיקה, אומנות ואפילו מוות מסתורי.
לכן הרשו לי הזמין אותכם היום להצטרף אלי לביקור באחת הטירות המעניינות ביותר בחבל דורדון. כמו תמיד, נתחיל קודם כל במסע בזמן ונגלה את ההיסטוריה של הטירה. מיד אחר כך אספק לכם כל המידע ה”פרקטי”, שיעזור לכם לשלב אותה בטיול שלכם בדורדון, כך שבהחלט שווה לקרוא את הכתבה עד הסוף.
אז הבה נכניס את המילים Château de Puyguilhem ל GPS הוירטואלי שלנו ובואו נצא לדרך!
עלייתה ונפילתה של משפחת דה מרתוני
במהלך המאה ה-15 נוצר בצרפת סוג חדש של אצולה, הלא היא אצולת הגלימה. להבדיל מאצולת החרב, שנוצרה על ידי לוחמים ששירתו את המלך וקיבלו ממנו אדמות בתמורה, הרי שאצולת הגלימה לא הורכבה מלוחמים, אלא לרוב ממשפטנים, שהעט שלהם היה חד לא פחות מהחרב של האביר. משפחת לה מרתוני (La Marthonie) היוותה דוגמא מובהקת לאותו סוג של אצולה.
אב המשפחה אטיין (Etienne de la Marthonie), החל את הקריירה שלו בתור משפטן בבורדו והצליח להגיע עד לדרגת יועץ לפרלמנט של אותה עיר, משרה שלא מעט כסף וכבוד לצידה. הדור השני של המשפחה ז’אן (מת בשנת 1519) ובנו, פייר מונדו (Pierre Mondot de La Marthonie 1466-1517), מינפו את הרכוש שצבר אטיין במטרה לרכוש לעצמם אדמות, תארים ועוצמה פוליטית.
כך נרכש, לדוגמא, הכפר הקטן סן ז’אן דה קול על ידי המשפחה בשלהי המאה ה-15 ולכן הטירה, שנמצאת במרכזו, נקראת על שמם, שאטו דה לה מרתוני (Chateau de la Marthonie). זמן קצר לאחר מכן, קנה ז’אן מבצר קטן מהמאה ה-12 בשם פיגיים. אותו מבצר יהרס על ידי בנו ויהפוך לשאטו הרנסנסי, שאנו מכירים, אולם הבה לא נקדים את המאוחר.
לאחר קריירה מוצלחת מאוד בפרלמנט של בורדו, עובר פייר מונדו לשרת את לואיז מסאבוי (Louise de Savoie 1476-1531), אלמנתו של הרוזן מאנגולם, ושם הוא עושה חיל והופך ליועץ הראשי שלה. עבודתו הקשה משתלמת לו, כאשר בשנת 1515 מת המלך לואי ה-12 (שלט בין השנים 1498-1515) ובנה של לואיז מסאבוי הופך למלך פרנסואה ה-1 (שלט בין השנים 1515-1547).
כתוצאה מכך מתמנה פייר מונדו, בפברואר אותה שנה, לנשיא הפרלמנט של פריז והופך לאחד האנשים החזקים ביותר בממלכה. מספר חודשים מאוחר יותר, כאשר המלך יוצא למלחמה בצפון איטליה בה ינחל את נצחונו הגדול במריניאן (Marignian), הופך פייר מונדו לעוזרה הראשי של לואיז דה סאבוי, ויחד הם מנהלים את הממלכה בהיעדרו של המלך.
הכסף והמעמד, לו זוכה האדון דה לה מרתוני, מאפשרים לו להרוס את המבצר הקטן של פיגיים ולהתחיל לבנות שאטו בסגנון רנסנסי, שלא היה מבייש את פרנסואה ה-1 בכבודו ובעצמו (ויש האומרים שקיבל השראה ישירה מהארמונות שהקים המלך בעמק הלואר). אולם אז מתרחש אסון.
בשנת 1517 נרצח פייר מונדו בטירת בלואה (Blois). איננו יודעים עד היום מי רצח אותו ומדוע, אפילו על כלי הרצח (ככל הנראה רעל) ישנו ויכוח. אולם מה שבטוח זה שקריירה פוליטית מבטיחה נעצרה לה ואיתה גם בניית ארמון פיגיים. אולם לא לזמן רב. אחיו של פייר מונדו גסטון, הבישוף של דאקס (Dax), לוקח פיקוד על בניית הארמון ומסיים לבנות אותו בסביבות שנת 1535.
הארמון המשיך להיות בידיה של משפחת מרתוני עד המאה ה-18, עת מכרו אותו למשפחת רסטיניאק (כל קשר בינם לבין הגיבור של כמה מספריו של בלזאק הוא מקרי בלבד). גם משפחת רסטיניאק הותירה את חותמה על הארמון, והיא אחראית לחיפוי העץ בכמה מהחדרים שתראו.
במהלך המאה ה-19 עבר הארמון ממשפחת רסטיניאק (Rastignac) למשפחה מפורסמת נוספת, הלא היא משפחת לה רושפוקו (La Rochfoucault), אולם בתקופה זו החל מצבו הפיזי של הארמון להתדרדר. על מנת להציל את הארמון, שזכה בשנת 1912 להיכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים של צרפת, החליטה ממשלת צרפת לקנות אותו בשנת 1939.
למרות המלחמה, שפרצה זמן קצר לאחר מכן, החלו עבודות שחזור הארמון והם נמשכו במשך כ-20 שנה. מאז שנות השישים יכול הציבור הרחב לבקר בארמון וזה בדיוק מה שנעשה כעת.
מה ניתן לראות בשאטו דה פיגיים?
כפי שתראו, הארמון מורכב מ-3 אגפים שונים המסודרים בצורה המזכירה את האות U ולידם מגדל, זכר למבצר שעמד שם קודם. כמו כן, אם תשימו לב לקירות של הארמון מבחוץ, תגלו שם את פרחי השושן (Fleurs de lys), סמל בית המלוכה הצרפתי, שמהווים רמז ליוקרה הרבה ממנה נהנה בונה הארמון אצל המלך פרנסואה ה-1 ואימו.
אני לא אתעקב כאן על כל חדר וחדר, אותם תראו במהלך ביקורכם בארמון, שנמשך כשעה, אך ברשותכם אזכיר שני חדרים שעשו עלי רושם.
האולם הגדול
האולם הגדול הזה ,בגודל של כ-100 מ”ר, מכיל אח רנסנסית יפהפיה בעלת 6 תבליטים המתארים את הרפתקאותיו של הרקולס.
לצערי, רוב התבליטים נהרסו עם השנים ורק התבליט שבו הרקולס מנצח את האריה שרד. שאר התבליטים שתראו הם חיקויים של המקור, אך, כפי שבודאי תסכימו איתי, מדובר בחיקויים מצויינים.
חדר השינה של האדון
כאן תמצאו, בין השאר, שטיח קיר (גובלן), מעניין במיוחד. כפי שתראו, על השטיח מצוייר סוס, אולם אם תלכו ממקום ממקום בחדר תגלו שעיני הסוס עוקבות אחריכם! 🙂
כמדומני (בכל זאת עברו יותר מ-10 שנים מאז שביקרתי שם לאחרונה), תמצאו בחדר גם שולחן עבודה מרשים מהמאה ה-16 שמכיל לא מעט מגירות. אם תעשו שם סיור מודרך בקשו מהמדריכ/ה להראות לכם גם את המגירות הסודיות ולספר לכם אילו סודות החביאו שם אדוני הטירה.
גן הארמון
לאחר שתסיימו לבקר בארמון עצמו, אני ממליץ לכם בחום לטייל בגנים עצמם, הן על מנת להנות מהליכה נעימה בטבע והן על מנת לצפות בטירה המעניינת הזאת מכל צדדיה.
מידע תיירותי
היכן כדאי להתגורר על מנת לבקר בארמון בקלות?
ההמלצה החד משמעית שלי היא להתגורר בברנטום (Brantôme), שנמצאת במרחק של כ-15 ק”מ משם. במידה ותקבלו את המלצתי אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מלונות מומלצים בברנטום והסביבה ולבחור לכם מלון, דירת נופש או בית שלם (בהתאם לצרכים שלכם).
מיקום
שאטו דה פיגיים ממוקם ליד העיירה וילאר (Villars), שנמצאת בחלק הצפוני של פריגור (דורדון). אם תכניסו Château de Puyguilhem ל GPS שלכם תוכלו להגיע לשם בקלות.
ימי ושעות פתיחה
- המקום פתוח 7 ימים בשבוע במהלך יולי-אוגוסט בין השעות 10:30-12:30 ו 14:00-17:00.
- בין ה-1 באוקטובר ועד 31 במרץ המקום פתוח בין השעות 10:30-12:30 ו 14:00-17:30 אך סגור בימי שני ושלישי.
- באפריל המקום פתוח בין השעות 10:30-12:30 ו 14:00-17:30 אך סגור ביום שני.
- בחודשים מאי-יוני המקום פתוח בין השעות 10:30-12:30 ו 14:00-18:30 אך סגור ביום שני.
סיימתם לבקר בארמון? היכן עוד ניתן לטייל?
הנה כמה אופציות לא רעות:
- מערת הנטיפים של וילאר (Grotte de Villars) – מערת נטיפים מרשימה במיוחד, שנמצאת במרחק של קילומטרים ספורים מהארמון. תוכלו לקרוא עליה בכתבה מערת וילאר (Grotte de Villars) יצירת אומנות של הטבע.
- סן ז’אן דה קול – כפר קטן וציורי המכיל רחובות עתיקים, טירה ומנזר מימי הביניים. תוכלו לקרוא עליו בכתבה סן ז’אן דה קול – כפר הפרחים.
- העיירה ברנטום – בה תוכלו לבקר במנזר עתיק, לשוט על תעלות המים ולאכול במסעדה מכוכבת מישלן. תוכלו לקרוא עליה בכתבה ברנטום – ונציה של פריגור.
