3 מסלולי טיול בנורמנדי ומקומות שאסור להחמיץ

3 מסלולי טיול בנורמנדי ומקומות שאסור להחמיץ מאת יוסי דרורי
זמן קריאה משוער: 16 דקות

ניתן לטייל בנורמנדי יומיים-שלושה (לממהרים שביניכם), אך עדיף שבועיים-שלושה (לנהנים שביניכם).

ברשימה שלהלן, אין ממש מסלול טיול, למרות שגם זאת אני עושה ומכין, אלא רק ציון מקומות נבחרים עם פירוט קצר של האתרים הבולטים לראותם ולהתעכב בהם – ללא שום יומרה. אם הנושא אינו מדבר אליכם, דלגו הלאה. הרשימה אינה מחייבת וכמובן, רחוקה מלהיות מלאה.

כדי לטייל בנורמנדי , צריך להגיע לצרפת, לכן סביר שטיולכם יתחיל משדה התעופה Charles-de-Gaulle . אחרי מבט קצר במפה תראו שעיקר אתריה של נורמנדי נמצאים מדרום-מערב לנהר ה- Seine , ובכל זאת, אשלח אתכם אל מצפון לנהר – לא תצטערו!

מפת מחוז נורמנדי. מקור תמונה ויקיפדיה.
מפת מחוז נורמנדי. מקור תמונה ויקיפדיה.

רגע, מה לגבי מון סן מישל?

כפי שתראו מון סן מישל איננו מופיע במסלולים שלי למרות שהוא רשמית חלק מנורמנדי (אל תגלו את זה לאנשי מחוז ברטאן מכיוון שהם טוענים שהוא שייך להם). הסיבה שלא הכנסתי אותו למסלולים שלי הוא מכיוון שמדובר באטרקציה כל כך מוכרת כך שרוב התיירים מגיעים אליה כך או אם כך. לכן אני מעדיף להקדיש את המסלולים הבאים למקומות המוכרים מעט פחות.

יתרה מזאת, אם אתם מעוניינים לבקר דווקא שם אז ישנם לא מעט סיורים מאורגנים מפריז שיאפשרו לכם לעשות זאת בקלות רבה ותוכלו למצוא אותם בכתבה יום מחוץ לפריז.

ועוד דבר קטן לפני שנתחיל

אם עוד לא הספקתם לעשות זאת אני ממליץ בחום לקרוא את הכתבה ההיסטוריה והקולינאריה של נורמנדי על קצה המזלג. הכתבה, כשמה כן היא, תתן לכם רקע היסטורי, אומנותי וקולינארי על נורמנדי ותעזור לכם להכיר טוב יותר את המקומות, אשר יופיעו במסלול הבא.

מסלול טיול בנורמנדי בעקבות ההיסטוריה והאומנות

Giverny

לחובבי האמנות, אך לא רק. הכפר Giverny שוכן על גדות נהר ה- Seine , כ- 90 ק”מ מערבית לשדה התעופה. ב- 1883 שכר כאן הצייר Claude Monet (1840-1926) בית למשפחתו הגדולה והחל לטפח סביבו גן נרחב. ב- 1890 הצליח לרכוש הבית בו העביר חייו עד ליום מותו.

הבית של מונה בז'יברני. צילם: צבי חזנוב
הבית של מונה בז’יברני. צילם: צבי חזנוב

יורשיו שמרו על הבית וסטודיו הציור שבו וב- 1980 נפתח הבית למבקרים כמוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו של Claude Monet . צוות הגננים המטפל בגינה שסביב האחוזה עבר הכשרה מיוחדת כדי להחזיק ולטפח הפרחים והעצים בדיוק כפי ש- Monet העלה אותם על בד הקנבס.

לינה בז’יברני

היתרון הגדול ביותר בלינה בכפר ז’יברני הוא שתוכלו להגיע מוקדם בבוקר לביתו של מונה ולהנות ממנו לפני שהמקום מתחיל להיות מוצף בתיירים. כמו כן אם תתגוררו כאן תוכלו גם לגלות את הכפר עצמו שיש בו מקומות קסומים שחלק גדול מהתיירים מפספסים.

אם החלטתם להתגורר בז’יברני תוכלו למצוא מקומות לינה לא רעים בקישור הזה.

Lyons-la-Foret

פעמיכם אל עיר הבירה של המחוז, Rouen . לפני שתגיעו, עצרו לחניית ביניים בכפר Lyons-la-Foret (לא מבטאים ה- S . =”ליון היער”. לא להתבלבל עם העיר הגדולה Lyon ). זה המקום להזכיר את אגודת “הכפרים היפים בצרפת” – כפר זה הוא אחד מהם. אין בו שום אתר מיוחד. הוא פשוט…. יפה !

הכפר Lyons La Foret.
הכפר Lyons La Foret.

לינה ב Lyons-la-Foret

מכיווון שמדובר בכפר קסום שממנו ניתן לצאת לטייל בחלקה הצפוני של נורמנדי, הרי שבהחלט כדאי לשקול להתגורר כאן מספר לילות.

במידה ותחליטו לעשות זאת תוכלו למצוא מלונות ודירות לא רעות בקישור הזה.

מה הם “הכפרים היפים ביותר בצרפת” “Les Plus Beau Villages de France”?

הכל נולד ממפגש של איש עם ספר. Charles Ceyrac , ראש עירית Collanges-la-Rouges, קיבל לידיו ב- 1981 ספרון בשם “הכפרים היפים בצרפת” (“Beautiful Villages of France”), בהוצאת “Reader’s Digest”, בו הוצגו בתמונות מספר כפרים יפים בצרפת, ללא מיון וסיווג כלשהם. Ceyrac פנה לראשי ערים וכפרים אחרים בצרפת בשאלה “מדוע הכפר הזה, ולא כפר אחר ?”. 66 ראשי ערים אחרים נענו לקריאתו, וב- 6 במרץ 1982 הוקמה רשמית האגודה בשם “הכפרים היפים בצרפת”. האגודה בנתה סולם שאלות ונקודות לציון, מחולק ל- 3 קבוצות:

  • איכות, בה נמדדים 30 קריטריונים, בעיקר בנושא שמירת איכות הסביבה, שמירת היסטוריה ומרקם של הכפר, מניעת מסחור יתר ועוד.
  • פרסום וקידום שם המקום, בו נמדדים הפרסומת, הקמת עסקים מסחריים רק לשם קידום (כמו מסעדות ומלונות), תרומת העסקים המסחריים לקידום הכפר וכדומה.
  • פיתוח. קידום התיירות והכלכלה בכפר ובאזור, תוך הקפדה על העקרונות הקודמים, שמירה על איכות החיים, מרקם התושבים, ואיכות החיים בכפר.

כפר המגיש מועמדותו לארגון חייב לעבור מבחנים ובדיקות ארוכות על ידי ועדות של הארגון, כולל ועדות ובוחנים אנונימיים שאינם מזוהים. אם התקבל – חותם ראש הכפר על תעודת התחייבות המקדשת את עקרונות הארגון כפי שמתבטאים לעיל. כפר המתקבל לארגון רשאי לקבע סמל הארגון בכניסה לכפר והוא מתפרסם בכל אתרי התיירות הצרפתיים. חברות בארגון אינה מקנה מענקים ותמיכה כספיים ממשיים, אך תורמת בעקיפין לפיתוח וקידום הכפר.

במהלך השנים קנה לעצמו ארגון זה שם של כבוד וכפרים החברים בו מקבלים עדיפות רבה במסלולי טיול ותיירות, הן בתיירות פנים והן בתיירות בינלאומית.

כיום, חברים באגודה זו 159 כפרים, מתוך למעלה מ- 32,000 כפרים ברחבי צרפת.

Rouen

זוהי כאמור, עיר הבירה המחוזית, העיר המרכזית בסביבה. כמו בכל עיר גדולה, יש מן הסתם שפע של אתרים, מוזיאונים ושאר יעדים לביקור – לא אפרט וכל מדריך כתוב יענה על כך.

הקתדרלה של רואן.
הקתדרלה של רואן.

יחד עם זאת, אזכיר את הקתדרלה Notre-Dame של Rouen, שהיא גדולה ויפה במיוחד, אך זכתה בפרסום עולמי לאחר שהצייר Claude Monet ציירה ב- 30 ציורים – בדיוק מאותה נקודת מבט – בשעות שונות ובמזג אויר שונה. כך המחיש הצייר האמן את מושג האימפרסיוניזם (=התרשמות): הקתדרלה אותה קתדרלה, ובכל זאת היא נראית אחרת.

כאן הועלתה ז’אן ד’ארק על המוקד בכיכר העיר לאחר ששפטוה האנגלים, כאן תראו שוק ססגוני בכיכר העיר העתיקה, פה – במוזיאון האמנויות היפות (Musee des Beaux-Arts) – תמצאו האוסף הגדול בעולם של יצירות אימפרסיוניסטיות מחוץ לפאריס (Musee d’Orsay), ועוד ועוד….

לינה ברואן

ללינה בעיר רואן ישנן מספר יתרונות:

  • אם תתגוררו שם תספיקו להכיר היטב את הרובע העתיק ולא להסתפק רק בביקור חפוז בקתדרלה.
  • רואן היא עיר גדולה עם לא מעט מסעדות וחנויות כך שאם תגורו שם לא תהיה לכם בעיה של אוכל או קניות.
  • מקום טוב לטיולי כוכב בצפון נורמנדי או בדרך לפריז.

אז אם החלטתם להתגורר בעיר רואן תוכלו למצוא מקומות לינה מומלצים בקישור הזה.

Fecamp

עיר נמל ודייג על חופה הצפוני של נורמנדי – אם אתם קצרים בזמן, דלגו עליה. העיר היתה זמן מה מקום מושבם של דוכסי נורמנדי , ובסיס יציאה לדייגי הים הפתוח לציד דג הקוד (Cod , Morue בצרפתית, המוכר אצלנו בשם בקלה).

כיום, מנזר Sainte-Trinite (“מנזר השילוש הקדוש”) הוא האתר העיקרי בעיר – ולא בשל קדושתו, אלא מכיון ששם מיוצר על ידי נזירים בנדיקטינים הליקר המתקתק והנפלא Benedictine , על פי מתכון סודי המוכר בו זמנית ל- 3 אנשים בלבד. ידוע רק כי המתכון מבוסס על 27 עשבים ותבלינים.

בשנת 1863 רקח סוחר יין בעיר שכינה עצמו בשם היומרני קמעא “אלכסנדר הגדול”, ליקר צמחי, כשהוא נעזר ברוקח מקומי ומתבסס על מתכוני תרופות שונים. הוא מזג הליקר לבקבוק בצורה מיוחדת, הוסיף לתווית האותיות D.O.M:

(Deo, Optimo, Maximo) (לאלוהים, הטוב ביותר, הגדול ביותר) – וקיווה לטוב.

ההצלחה לא איחרה, והליקר סובב עולם. כדי להבטיח ההישג, בדה סביב המשקה אגדה על נזירי המנזר הבנדיקטיני ומתכון סודי שאבדו באודים עשנים של המנזר של Fecamp במהלך המהפכה הצרפתית….

Etretat

לא רחוק משם, פחות מ- 20 ק”מ (מומלץ לנסוע בכביש החוף, הקטן יותר D11, ולא כפי שישלח אתכם ה- Waze לכביש הפנימי, הרחב, D940), נמצאת אחת מפניני נורמנדי – Etretat . ההמשך הגיאולוגי הישיר של צוקי Dover הלבנים בחוף האנגלי, גם החוף הצרפתי כאן בנוי מצוקי גיר לבנים, פריכים, גבוהים ויפהפיים.

צוקי גיר לבנים ב- Etretat
צוקי גיר לבנים ב- Etretat

במפרץ קטן בין צוקים אלו הוקמה עיירת דייג קטנה – תושביה דגים כיום תיירים ולא דגים – עם בתים קטנים ואפייניים למחוז כולו – קירות אבן משולבים בקורות עץ, מה שהמקומיים מכנים Maison a Colombages (Half-Timbered House).

העיירה יפה, אך ללא אתר מיוחד כלשהו (למעט כמה מסעדות וחנויות, מלכודות תיירים). מצד שני בכל זאת ניתן לעשות שם?

  • טיולים הקטנים ברגל במסלולי הטיול המסומנים על הצוקים, משקיפים על מושבות צפורי הים ועל עמוד האבן הזקוף אל תוך הים המכונה “רגל הפיל”. זהירות, השביל בראש המצוק אינו מגודר!
  • אם אהבתם את הסדרה לופן של נטפליקס בוודאי תרצו לראות היכן התרחש הפרק האחרון בעונה הראשונה. כמו כן תוכלו לבקר בביתו של לואי לבלן (Louis Leblanc), שם הוא כתב את סדרת הספרים בכיכובו של הגנב הג’נטלמני ארסן לופן (Arsène Lupin), אשר היוותה השראה לסדרת הטלוויזיה.

Le Havre

עיר נמל גדולה ואפורה השוכנת בשפכו הרחב של נהר ה- Seine אל תעלת La Manche . בשל היותה הנמל הגדול בסביבה הופצצה העיר במלחמת העולם ה- II, בתחילה על ידי הגרמנים, שלאחר מכן הפכו הנמל שלה לאחד מהראשיים ליציאת הצי הגרמני לאוקיינוס האטלנטי, מה שגרם לבנות הברית להפציצה בתורם. התוצאה ? העיר נהרסה ב- 82% ולמעשה נבנתה כולה מחדש לאחר המלחמה.

בעיר, בה מתגוררים כ- 180,000 תושבים, אין כיום אתר תיירות יוצא דופן. כמו בכל עיר גדולה – מוזיאונים, מרכזי ספורט, תיאטראות וכדומה. האתר היחיד המעניין ב- Havre היא הקתדרלה. זו הקודמת נהרסה כליל בהפצצות ועם שיקום העיר, נתבקש האדריכל August Perret לתכנן קתדרלה חדשה, מה שעשה בשיתוף האדריכל Raymond Audigier.

הראשון, אתאיסט מושבע, ביקש שהקתדרלה תהיה אנדרטה לכל קרבנות המלחמה, בעוד השני, מאמין קתולי אדוק, ביקש לבנות מעין נר הודיה לבוא השלום. במשותף, בנו השניים כנסיה בעלת צריח גבוה (107 מטר) הנראה למרחוק. המיוחד בקתדרלה – היא בנויה כולה מבטון מזוין, חומר חריג למוסד דתי שהיה מאד אפנתי בשנות הבניה והשיקום שלאחר המלחמה.

פון דה נורמנדי (Pont de Normandie)

כבר ב- 1931 ביקשה מועצת המסחר והתעשיה של העיר Le Havre לבנות גשר מעל לשפכו הרחב של נהר ה- Seine כדי לקצר הגישה מעיר הנמל לתוך הארץ, דרומה. לאחר עיכובים בשל מלחמת העולם ה- II, נערכה תחרות בינלאומית ונבחרה תכנית להקמת Pont de Tancarville .

Pont de Normandie.
Pont de Normandie.

בנית הגשר החלה בנובמבר 1955 והוא נפתח לתנועת כלי רכב ביולי 1959 . במשך עשרות שנים היה זה עורק התחבורה העיקרי בין צפון ודרום נורמנדי , הגשר התלוי הארוך בצרפת. כאשר עומס התחבורה גבר, הוחלט באמצע שנות ה- 80 להקים גשר חדש, גדול וגבוה שיאפשר תנועת ספינות גדולות על נהר ה- Seine . בניית הגשר החלה ב- 1989 והוא נפתח בינואר 1995 , ארכו 2,143 מטר והוא מתנשא לגובה 214 מטר מעל פני המים. במשך כמה שנים החזיק בשיא הגשר התלוי הארוך בעולם, עד שנסתיימה בנייתו של גשר Tatara ביפן (1999).

שימו לב, הנסיעה על הגשר כרוכה בתשלום (5.50 אירו למכונית רגילה). כדי לראות פיסת הנדסה מופלאה זו במלוא הדרה, מומלץ לאחר המעבר עליו, להתקדם לקו החוף של העיירה Honfleur (התחנה הבאה בטיול) – בכניסה לעיירה פנו ימינה בשד’ הנשיא דוּקֵן – Avenue du President Duchesne , המשיכו ישר, צפונה עד לקו המים ופנו ימינה – הכביש יביאכם ממש אל מתחת לגשר.

הונפלר (Honfleur)

הונפלר היא עיירה קטנה המונה קצת יותר מ- 8,000 תושבים, אך כמו כל ערי החוף הצפוני, אוכלוסייתה מוכפלת ומשולשת בעונת הקיץ – אלפי תיירים, צרפתים וזרים – מגיעים לכל ערי החוף. אחד מהאתרים המעניינים ביותר בעיירה היא כנסיית Sainte Catherine (קתרין הקדושה).

העיירה הונפלר וכנסיית קתרינה הקדושה.
העיירה הונפלר וכנסיית קתרינה הקדושה.

היא בנויה כולה מעץ ומתוארכת למחצית השניה של המאה ה- 15. כיאה לתקופה, מגדל הפעמון של הכנסיה בנוי בנפרד – במידה ואש תאחז באחד ממבני העץ, יישרף רק אחד מהם…. הכנסיה בנויה על פי דגם השוק העירוני המקובל לתקופה בו תוכלו עדיין להבחין בישובים רבים באזור – גג רעפים משופע העומד על מספר עמודים חזקים ויציבים כמו כיכר מקורה במרכז העיר. השוק השבועי התקיים תחת הגג גם בעתות גשם ושלג.

יש בעיירה כנסיות נוספות, אך מרכז ההתעניינות חג סביב “Vieux Bassin” (“המעגן הישן”, מהמאה ה- 17), נמל קטן, צבעוני וציורי המעניק נופך מיוחד לכל העיירה המקסימה. הנמל, שהיה שייך לדייגי העיירה בעבר, נכבש מזמן על ידי בתי קפה ומסעדות המקיפים אותו סביב סביב וכמו במקומות רבים מסוג זה, אין יותר קסום מלהשען אל גב כסא הקש, פנים אל המים הרגועים, העוברים ושבים חולפים על פניכם כשבידכם כוס קפה, יין, אפריטיף, בהתאם לשעת הישיבה.

בעיירה תמצאו גם מוזיאון המוקדש לצייר אז’ן בודן (Eugene Boudin 1824-1898), אחד מהציירים הראשונים בצרפת ש-“העז” לצאת ולצייר בחוץ, בטבע ובכך נחשב לאחד מחלוצי האימפרסיוניזם, עוד בטרם קראו להם כך.

עוד מוזיאון קטן מוקדש למלחין הצרפתי אריק סאטי (Erik Satie 1866-1925), בן המקום. אתר נוסף, קצת מחוץ לעיירה לכוון צפון, אל קו החוף, הוא ה- Naturospace – גן טרופי גדול סגור בתוך חממת ענק ובה מעופפים אלפי פרפרים צבעוניים, מוזרים ויפהפיים מכל העולם. זהירות, בשל האוירה הטרופית, המקום חם ולח.

לינה בהונפלר

מאוד מומלץ להתגורר בהונפלר הן בגלל שמדובר בעיירה מקסימה והן בגלל שהיא יכולה להוות בסיס מצויין לטיולי כוכב לאורך החוף של נורמנדי.

אם החלטתם להתגורר שם תוכלו למצוא דירות נופש ומלונות טובים בקישור הזה.

Trouville ו- Deauville

אזור החוף, מערבה מ- Honfleur , הוא אזור קיט לעשירים. במהלך המאה ה-19, כאשר תיירות ונופש היו מותרות שלא כולם יכלו להרשות לעצמם, חוף הים הקרוב ביותר אליו יכלו להגיע עשירי Paris היה החוף האטלנטי בנורמנדי. אלו שיכלו להגיע לחוף, יכלו גם להרשות לעצמם לבנות חוילות יפות ומנקרות עיניים.

אט אט הפך החוף האטלנטי הצפוני של צרפת לאזור יוקרתי, כפי שהריביירה הדרומית היא כיום. בתים מפוארים, מועדונים עשירים, חופשות מפנקות עם משרתים וטיפולי ספא מהודרים…. כיום, העושר נעשה פחות מנקר עיניים, אך ההדר והיוקרה עדיין קיימים.

בדרך מ- Honfleur אל Deauville אפשר לנסוע בכביש הראשי D579 ולאחריו D74 , אך אני ממליץ לכם להתפתל על קו המים, לאורך החוף, בכביש הפנימי D513 – שם תוכלו לראות מדי פעם חוף ים וגלים ואף ליהנות מחוילות יפהפיות, גם אם חלקן סגורות ומסוגרות מאחורי תריסים או חומות אבן השומרות על פרטיות הבעלים.

החוף המפורסם של טרוביל
החוף המפורסם של טרוביל

כמעט כל החוף הוא רצף מיושב אחד ואין באמת “גבול” בין ישוב לישוב. לפני Deauville , על חופה צולמו כמה סצינות מפורסמות בסרטו של קלוד ללוש, “גבר ואשה” (“Un Homme et Une Femme”), תעברו עיירה בשם Trouville הידועה בעיקר בשל חופי החול הישרים ושטוחים שלה וזה המקום הטבעי להתפתחות ספורט מיוחד שאין כמעט בשום מקום אחר בעולם (קיים גם בחופי צפון צרפת באזור Calais ו- Dunkerque וכן בחופי בלגיה).

כרכרות מפרש

Char a Voile Sand Yachting ובתרגום מילולי “כרכרת מפרש”. זהו כלי תחבורה המשלב בין כרכרה לבין סירות מפרש והוא קיים מאות רבות של שנים.

"כרכרת מפרש" ("Char a Voile").
“כרכרת מפרש” (“Char a Voile”).

כיום זהו מרכב קל מאד, עשוי קורות אלומיניום על 3 גלגלים שמעליו מתנשא מפרש גדול. הרוחות החזקות המנשבות בחופים אלו הן המניעות רכבים אלו, המסוגלים להגיע למהירויות גבוהות (השיא העולמי – 152 קמ”ש). במועדון הספורט הימי של Trouville-Hennequeville (C.N.T.H – Club Nautique de Trouville-Hennequeville) ניתן לשכור רכב כזה לפי שעות ולאחר מספר הנחיות והסברים לצאת להרפתקה עצמית עם החול והרוח.

העיר דוביל (Deauville)

כביש D513 עובר בגשר מעל לנחל בשם La Touques ואתם באחת בלבה של העיר Deauville . עיר קטנה ועשירה, מקום מושב לעשירי עולם שהקימו להם כאן חוילות מפוארות ומצועצעות.

בטיולכם לאורך הטיילת או רחובות העיירה לא תרפה מכם הרגשת התחרות – בעלי הבית מתחרים זה בזה מי יבנה יותר “מוזר”, יותר “משוגע”, או סתם מוחצן ובזבזן.

Deauville נחשבת לאחד ממקומות הקיט היוקרתיים ביותר בצרפת. מתקיים בה פעם בשנה מירוץ סוסים חשוב ומפורסם המושך את כל המי ומי בעולם כולו, פסטיבל סרטים אמריקאיים שנתי (נוסד ב- 1975) הנערך בה הוא אחד מהחשובים באירופה.

יש בה מרכז כנסים בינלאומי מפואר (CID, Centre International de Deauville), אשר נפתח ב- 1992 וקבור מספר קומות עמוק באדמה כדי שלא לפגוע בנוף קו החוף של העיר). כמו כן תמצאו שם קזינו גדול ומפואר (הכניסה מגיל 18 בלבד) ושפע של בתי מלון ומסעדות מהיקרים בעולם.

עד 1860 היתה העיירה מחוסרת כל ייחוד ופרסום. אז הגיעה לכאן אשתו של הדוכס מ-מורני (Duc de Morny) , תוארו הרשמי של אחי הקיסר נפוליאון ה- III . זו התאהבה במקום והפצירה בבעלה לפתחו כדי שתוכל לחזור לשם שוב ושוב….

במקום נבנה מלון ראשון ולאחר מכן אף נסללה מסילת רכבת, מהראשונות בצרפת. לאן שהולכים מכובדי המלוכה נודדים גם שאר הנלווים וכך הגיעו למקום שאר פמליות הקרובים והמלווים מסביבת הקיסר ואחיו. נפתח מעגל קסמים – העיריה צריכה לספק צרכי האורחים המכובדים, אלו מביאים משרתיהם ופמלייתם. האחרונים זקוקים לשירותים ושעשועים שונים…. והשאר היסטוריה.

מבין החוילות המפוארות בעיר, אחת המיוחדות ביותר היא (Villa Strassburger (1, Avenue Strassburger. נבנתה ב- 1907 על ידי הברון הנרי רוטשילד ונמכרה ב- 1924 למליונר האמריקאי Ralph Strassburger. כיום, שייכת לעירית Deauville , העורכת בה תערוכות ואירועים מיוחדים (בשאר ימות השנה – סגורה לביקור). תוכלו להציץ בוילה המעניינת הזאת באמצעות הסרטון הזה (לצערי הוא בצרפתית):

לפחות תוכלו להציץ בבנין מבחוץ – החוילה גדולה ומפוארת ונבנתה בסגנון מקומי תוך שמירה על כל מאפייני הבתים הנורמאנים הטיפוסיים – קורות העץ, ארובות מרובעות, צריחים עגולים ועוד.

לינה בדוביל

אהבתם את דוביל? מוזמנים להפוך אותה לבסיס שלכם לטיולי כוכב. במידה והחלטתם לקבל את עצתי, אני ממליץ בחום על הדירה הזאת, ששייכת ליעל סולימן, שכתבה, בין השאר את הכתבה דוביל וטרוביל צמד חמד. במידה והדירה לא פנויה תוכלו למצוא דירות נופש טובות וכמה מלונות לא רעים בקישור הזה.

Caen

30 ק”מ מפרידים בין Bayeux ל- Caen (כביש N13). עירו של “וויליאם הכובש”, תקופה מסוימת אף שימשה כבירת נורמנדי . כנסיות (היא מכונה “העיר בעלת 100 מגדלי הפעמונים”, “Ville aux Cent Clochers”), מבני דת, מבני ציבור, ועוד…. כמו בכל עיר קטנה (105,000 תושבים).

ב- 1969 הגה ראש העיר דאז להקים בעיר “יד זכרון לשלום” (“Memorial pour la Paix”) – בניגוד ל-“מוזיאון המלחמה” שהוקמו ברחבי העולם. הבנין המיוחד נחנך בספטמבר 1986 והוא אחד המוזיאונים המבוקרים ביותר בצרפת, מחוץ ל- Paris .

אמנם מוצגים במוזיאון הרבה פריטים, מסמכים ואוספים הקשורים למלחמת העולם ה- II, אך הם ערוכים ומוצגים מנקודת ראיה של שלום והסכם, ולא מתוך מלחמה והשמדה. במשך השנים נוספו במוזיאון מסלולי ביקור נוספים העוסקים במלחמות אחרות בעולם, כולל מלחמות אחים והשמדת-עם (ג’נוסייד, Genocide) שאירעו במקומות שונים על פני הגלובוס.

Bayeux

העיר הקטנה באייה (Bayeux) , בת כ- 13,500 תושבים, זוקפת לזכותה שתי עובדות הקשורות למלחמת העולם ה- II. זוהי עיר שלא נפגעה כלל במהלך המלחמה (אחת הבודדות בצפון צרפת) והיא גם העיר הראשונה ביבשת אירופה בה נכנעו הגרמנים והעבירו הפיקוד לידי בנות הברית לאחר הפלישה.

המרכז ההיסטורי של העיר Bayeux
המרכז ההיסטורי של העיר Bayeux

Bayeux קיימת מתקופת הקלטים והרומים. במהלך פלישות הוויקינגים היוותה מרכז מסחר חשוב. כמו ערים קטנות רבות – יש בה תיאטרון, מספר כנסיות, מוזיאונים אחדים וכדומה. אך פרסומה העולמי מגיע לה משני דברים – התחרה והשטיח.

רקמת התחרה של Bayeux היא מסורת שהתפתחה באזור החל מהמאה ה- 17, כאשר ב- 1676 הופקד חינוך הילדים בעיר בידי הנזירות-אחיות בבית החולים של העיר. אחד העיסוקים שאלו העסיקו הילדים היה רקמת תחרה מחוטי פשתן בטכניקה מיוחדת בעזרת פלכים (Dentelle aux Fuseaux).

התוצאה היא רקמה עדינה להפליא בעלת מבנה וצורות מסובכים במיוחד, שהלכה והשתכללה במשך השנים והתפשטה בכל נורמנדי . שמעה יצא למרחוק ומפיות, סדינים וחלקי לבוש מתחרה נמכרו במחירי עתק.

השטיח של Bayeux , מוכר גם בשם “השטיח של המלכה מתילד”, או בשמו העתיק “רקמת הנצחון”. השטיח אינו ממש שטיח אלא 9 רצועות בד רקומות, מחוברות ביניהן בתפר בלתי נראה, לרצועה ארוכה (רוחב 50 ס”מ, ו- 70 מטר ארכה). על ה-“שטיח” רקומה עלילת כיבוש אנגליה בידי “וויליאם הכובש” (קרב הסטינגס, 1066).

השטיח של Bayeux
השטיח של Bayeux

היצירה הוזמנה ככל הנראה על ידי Odon , הבישוף של Bayeux , שהיה גם חצי אחיו של “וויליאם הכובש”. הרקמה היא מסמך היסטורי נדיר מכיון שעל הבד נרקם סיפור העלילה מנקודת המבט הנורמאנית בנסיון להצדיק הפלישה לאנגליה, בעוד מרבית המסמכים הקיימים הם מנקודת הסתכלות אנגלית (שכמובן, אינה מצדיקה הפלישה לארצם).

הרקמה נשמרה בקתדרלה של העיר וכאשר ב- 1562 נפוצה שמועה על הגעת חיילים פרוטסטנטים (הוגנוטים, Huguenots), הוחבאה – ונשכחה. היא נמצאה שוב רק ב- 1728 על ידי היסטוריון שחקר הנושא והוא שקרא לה על שם המלכה מתילד, שם שנשאר עד למחקרים מתקדמים אודות הרקמה שנעשו בסוף המאה ה- 20 (1982-83). כיום מוצגת הרקמה ב-“מוזיאון השטיח” (“Musée de la Tapisserie”).

לינה בעיירה באייה

ישנן שתי סיבות עיקריות להפוך את העיירה הזאת לבסיס שלכם לטיולים בנורמנדי. הראשונה היא, שכפי שקראתם, שמדובר בעיירה מקסימה. הסיבה השנייה היא המיקום שלה שיאפשר לכם לבקר בקלות בחופי הנחיתה עלהם נדבר עוד מעט.

אז אם תרצו להתגורר שם אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה.

Lisieux

בדרך חזרה לפריז תוכלו לעצור בעיר הקטנה ליזייה (Lisieux), בת ה-20,000 תושבים. גם כאן אין אתרים מיוחדים, למעט – הבזיליקה. Basilique Sainte-Therese הצחורה, משיש לבן, בנויה בראש גבעה ונראית למרחוק. בנייתה החלה ב- 1929, נסתיימה רק לאחר המלחמה, והוקדשה ב- 1954.

הבזיליקה של תרזה הקדושה מ Lisieux
הבזיליקה של תרזה הקדושה מ Lisieux

היא מוקדשת ל- Sainte Therese (תרז הקדושה), נזירה במסדר הכרמליתיות (מסדר לנזירות בלבד) שנולדה ופעלה באזור. היא נולדה ב- 1873 ומתה ב- 1897, בת 24 . לאחר מות אמה כשהיתה בת 4 , גודלה על יד אחיותיה הגדולות, שתיהן חברות במסדר הכרמליתי. החינוך הדתי השפיע עמוקות על הצעירה ובגיל 15, כשהיא עדיין מתחת לגיל החוקי, נסעה לרומא כדי לבקש מהאפיפיור אישור מיוחד להצטרף למסדר בנימוק של הכרה דתית עמוקה.

האפיפיור התרשם עמוקות מהשאיפות הדתיות של הצעירה ואישר הצטרפותה החריגה. לאחר מותה ממחלת השחפת, יצאו לאור מספר כתבים פרי עטה בהם נחשפה הגותה העמוקה, בעלת צביון תיאולוגי מפותח מאד לגילה הצעיר. דמותה וכתביה התפרסמו בכל צרפת, ובעולם (500 מיליון עותקים) וב- 1925 זכתה בתואר “קדושה”. לאחר בניית הבזיליקה התפתחה מאד הנהייה אחריה והבזיליקה הלבנה היא אתר העליה לרגל השני בחשיבותו בצרפת (אחרי העיר Lourdes).

* * *

כאן תם “המסלול הקלאסי”. מכאן, המשיכו אתם מוזמנים להמשיך לפריז (או לשדה התעופה) או לחלופין לנסות את שני המסלולים הבאים.

דרך הסידר – Route du Cidre

אם אתם מתעניינים דווקא בקולינאריה ובמיוחד במשקאות אלכוהוליים הרי שבמיוחד בשבילכם נוצרה דרך הסיידר.

סיידר נורמני מקורי.
סיידר נורמני מקורי.

אז אם תרצו לגלות את המקומות שבהם עושים את הסיידר הטוב ביותר בצרפת ועל הדרך להנות מהנופים הקסומים של נורמנדי, אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה דרך הסידר של נורמנדי מסלול בעקבות תפוחים ואלכוהול.

מסלול טיול בעקבות מלחמת העולם השנייה

לא תמצאו כאן המון מבנים היסטוריים עתיקים או נופים מהממים אך אם אתם מתעניינים בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, אסור לכם לוותר על המסלול הזה, אשר הולך בעקבות נקודות הנחיתה העיקריות של בעלות הברית.

Overlord plan

Ouistreham

המפגש הראשון שלכם עם ההיסטוריה יהיה במקום קטן ונחמד (כ- 9,500 תושבים) בשם Ouistreham (מבטאים ווִיסְטְרְהָאם). עיירת דייגים קטנה עם נמל חמוד וצבעוני השוכן ממש בשפך נהר ה- Orne אל האוקיינוס . זוהי נקודת הפלישה המזרחית ביותר (חוף “חרב”, Sword Beach ) אליה הגיעו ספינות הנחיתה הראשונות מתוך כל הארמדה הבינלאומית שבים.

זהו גם אחד מאתרי הצילומים של הסרט “היום הארוך ביותר”. במקום היה בונקר גדול של הצבא הגרמני שחלקו פוצץ על ידי הקומנדו הבריטי במהלך כיבושו ביוני 1944. רק המגדל נותר והוא כיום מוזיאון קטן המוקדש כמובן לאירועי אותם ימים. כאן מתחילה תיירות ההנצחה של מחוז נורמנדי , ונמשכת לכל אורך החוף, עד “חוף יוטה”.

Arromanches

Arromanches-les-Bain, או Arromanches בפי כולם, תישמר בהיסטוריה כמקום מרכזי בפלישה ל- נורמנדי מכיון שחופיו היפים והשטוחים נבחרו להקמת הנמל המלאכותי הראשון במהלך הפלישה.

לשני הצדדים היה ברור מלכתחילה כי הפלישה תלווה בציוד כבד ולא רק בחיילים רגליים, וציוד כבד חייב להגיע לנמל מסודר ולא בנחתות על חוף הים. הנחת היסוד היתה שהצבא הגרמני יבטיח השמירה וההגנה על הנמלים הקיימים – Le Havre ו- Cherbourg. לכן לא היה מנוס מבניית נמל ארעי, לפחות עד שחרור הנמלים הגדולים, הקיימים.

בימים הראשונים של הפלישה, מרגע שהובטח ראש הגשר של כוחות הברית והגרמנים נהדפו מקו החוף, הובאו מבריטניה ב- 9 ביוני 1944, בגרירה בים – הסוער לעיתים – קוביות בטון גדולות ששוקעו בחופי הפלישה בשני אתרים – Arromanches בחוף Gold (נמל Mulberry B), ובחוף Omaha (נמל Mulberry A).

העיירה ארומנש.
העיירה ארומנש.

כיום, Arromanches היא אתר הנצחה וכפר שלו ותיירותי. בכפר מתגוררים כ- 500 תושבים העוסקים בעיקר בהיסטוריה ותיירות. בכפר הוקם מוזיאון להנצחת הפלישה וזהו אתר ההנצחה הראשי והרשמי של הפלישה – כאן מתקיים טקס האזכרה השנתי. במוזיאון מוצגים פריטים רבים מתקופת הפלישה, עם מדים, מסמכים ושולחנות חול של הקרבות והיערכות הכוחות. מחוץ למבנים, על החוף עדיין ניתן לראות שרידי בונקרים מבטון וחלקי נמל ומזחים מפלדה. ליד המוזיאון הוקם בית קולנוע קטן המקרין סרט על הפלישה ב- 360 מעלות.

לינה בארומנש

ארומנש ממוקם מעולה בין כל האתרים העיקריים של הפלישה לנורמנדי ולכן יכול להוות בסיס מצויין לטיולים באיזור. אם תרצו להתגורר שם תוכלו למצוא כמה דירות ומלונות נחמדים בקישור הזה.

Colleville-sur-Mer

צאו מ- Arromanches מערבה על כביש D514 , לאורך החוף. 19 קילומטרים משם שוכן כפר קטן בשם Colleville-sur-Mer (קולוויל על הים) – הדבר המעניין ביותר בכפר הוא שמו. בתחילת ימי הביניים (מאה 9 בערך) היתה באזור חווה חקלאית מבודדת בה התגורר וויקינג בשם Koll , צאצא של הפולשים מהצפון. סביב החווה נוצרה עיירה קטנה שכולם קראוה “הכפר של Koll”.

במשך השנים נוצר השם העכשווי – Colleville (בתרגום מילולי, “העיר של Colle” . האות K אינה מאד מקובלת בשפה הצרפתית, ובאופן טבעי הוחלפה ב- C ). בשל הקרבה לחוף הים, נוספה במהלך הזמן התוספת “על הים”. כאמור, אין בכפר הקטן, בו כ- 170 תושבים, שום דבר מעניין, למעט מה שמחוצה לו – בית הקברות האמריקאי של חללי מלחמת העולם.

כ- 100,000 חיילים נהרגו במהלך הפלישה ל- נורמנדי . רובם המכריע נקבר בחפזה במהלך ימי הקרבות, ולאחר המלחמה הועברו כמעט כולם ל- 27 בתי קברות מסודרים לאורך חופי הפלישה. חלק קטן מאד מהנופלים הוחזרו לארצות מוצאם.

בית הקברות של קולביל סיר מר.
בית הקברות של קולביל סיר מר.

בית הקברות הצבאי ב- Colleville-sue-Mer הוא הגדול מבין בתי הקברות הצבאיים של חיילי בנות הברית במלחמת העולם ה- II ב- נורמנדי וטמונים בו 9,387 חיילים אמריקאיים. בית העלמין מטופח ומטופל והוא פשוט…. יפה ! מוזר לומר משפט כזה על בית קברות, אבל הוא בהחלט שווה ביקור.

Musee Utah Beach

בשנים בשנים האחרונות, במיוחד לאחר יום השנה ה- 50 לפלישה (1995), הוקמו מוזיאוני פלישה נוספים במקומות אחרים לאורך החוף, רובם פרטיים, של בעלי אוספים ו-“משוגעים לדבר”. הביקור ב-“חוף יוטה” אינו בעיר או כפר מסוימים, אלא במוזיאון מיוחד שהוא כיום אחד המרשימים ביותר בכל מרחב הפלישה.

הטנק מחוץ למוזיאון בחוף "יוטה".
הטנק מחוץ למוזיאון בחוף “יוטה”.

ב- 1962 החליט ראש העיר Sainte Marie du Mont (בתרגום מילולי, “מריה הקדושה של ההר”) להקים בחוף הפלישה מוזיאון לזכר הפלישה ולציון חובם של אזרחי צרפת לחיילים האמריקאיים. מאז, הורחב המוזיאון מספר פעמים (כיום, 3,000 מטרים רבועים של שטחי הקרנה ותצוגה), אוספיו הוגדלו על ידי תרומות שונות או חפצים וכלים שונים שנמצאו ושרדו בעולם הרחב.

במבנה מיוחד מוצג מפציץ B-26 “Marauder”, אחד מהבודדים שנותרו בעולם, באולם אחר תוכלו לראות דגם של הנמל המלאכותי שהוקם בחוף ובאולם נוסף מוקרן הסרט התיעודי “La Plage de la Victoire” (“חוף הנצחון”) עטור הפרסים המספר את סיפורם של 830,000 חיילים, שפלשו לחופי נורמנדי עם 725,000 טון של ציוד מלחמה.

***

כאן הסתיים המסלול העוסק בחופי הנחיתה. אם תרצו לקרוא מסלול דומה אך מעט שונה שיצר ידידי דני אשכנזי, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה מסלול טיול בנורמנדי בעקבות הפלישות: חופי הנחיתה והאריג של באייה.

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!