כיצד ניתן לסעוד אצל משפחה צרפתיה במהלך החופשה בפריז?

אני די בטוח שכל מי שאכל במסעדה צרפתית בפריז, ביקר באחד השווקים או עשה סיור קולינארי, אמר לעצמו “הכל טוב ויפה (וטעים) אבל מה אוכלים הפריזאים באמת? איך נראית ומרגישה ארוחה אצל משפחה צרפתיה?”.

עד לפני מספר שנים לא יכולתי באמת לענות לכם על השאלה הזאת’ מכיוון שלא באמת הכרתי משפחות צרפתיות’ שמתגוררות בפריז ולכן מעולם לא התארחתי אצלן. כל זה השתנה כאשר ידידי היקר, והצלם הסופר מוכשר, לירן הוטמכר הכיר לי את מרים אדרי.

למי שלא מכיר את מרים מהכתבות שלה אצלי באתר, אספר שהיא נולדה בפריז ומתגוררת כיום במזון אלפור (Maisons Alfort), פרבר מקסים שנמצא מזרחית לעיר האורות (סוג של רמת גן פריזאית רק עם הרבה יותר שיק), וניתן להגיע אליו באמצעות קו 8 של המטרו. מה שמייחד את מרים היא העובדה שלמרות שהיא פריזאית, בכל רמ”ח איבריה ושס”ה גידיה, היא גם דוברת עברית מצויינת ומכירה את המנטליות הישראלית, בזכות מספר השנים שבהם היא התגוררה בארץ.

במהלך הביקור האחרון שלי בפריז לפני הקורונה (אוקטובר 2019) הזמינה אותי מרים אליה הביתה וזכיתי להנות אצלה מארוחת ערב צרפתית אותנטית, שינוי מרענן אחרי כל המסעדות בהן אכלתי כל יום. במהלך הארוחה דיברנו על החיים בצרפת בכלל ועל הרגלי האכילה של הצרפתים בפרט ומרים התגלתה כמעיין ידע אדיר, בכל הקשור לקולינאריה הצרפתית העממית.

המחשבה שעלתה בראשי, עוד באותו ערב, הייתה שזה יכול להיות נהדר לספק לתייר הישראלי חוויה אותנטית שכזאת ומיד שיתפתי את מרים ברעיון. אולם לפני שהפרויקט הזה קרם עור וגידים, הגיעה מגיפת הקורונה והכניסה אותו להקפאה עמוקה.

עד עכשיו…

בספטמבר 2021, כמעט שנתיים מאז אותה ארוחת ערב, הזמינה אותי מרים להתארח לארוחת ערב נוספת שהיא אירגנה, הפעם אצל אחותה המקסימה ובעלה אוליבייה דולשנאל, אותו אולי יצא לכם אולי להכיר באמצעות הכתבה מוזיקה צרפתית לימי הקורונה.

זו הייתה אחת החוויות הכי כיפיות שהיו לי אי פעם בצרפת (וזו אמירה לא קטנה בשביל מישהו שביקר שם כ-30 פעמים) והיום אשמח לספר לכם עליה.

איך זה נראה ואיך זה הרגיש? מוזמנים להציץ בסרטון שערכה מרים ואחר כך להתחיל לקרוא את הכתבה.

ארוחת הערב שלי במזון אלפור

מכיוון שלא נעים לבוא לארוחת ערב בידיים ריקות, החלטתי לקנות עוגת קרם לקינוח. על מנת שלא אצטרך להיסחב עם עוגה ברחבי המטרו (לא חוויה מומלצת במיוחד) שאלתי את מרים אם אפשר לקנות משהו טעים בפרבר בו היא מתגוררת. היא הציעה שאגיע כמה שעות מוקדם יותר, על מנת שנוכל לקנות משהו טעים ועל הדרך לגלות את האטרקציות של Maisons Alfort.

הסכמתי בשמחה והגעתי אחר הצהריים אל המקום. התחנה הראשונה הייתה הפטיסרי שנמצאת ממש מול בניין העירייה שנבנה במהלך המאה ה-19. ציפיתי למצוא שם איזו פטיסרי קטנה ופרובינציאלית ומצאתי שם אימפרייה של עוגות. הבחירה הייתה מאוד קשה ולבסוף הלכנו על עוגת מוס פירות יער (ספוילר: העוגה, שהופיעה כאן במערכה הראשונה, נאכלה לקראת סוף הארוחה במערכה האחרונה והייתה מצויינת).

נפוליאון עושה טיפול 10,000

הסיבה השנייה, שבזכותה מזון אלפור זכתה לתהילת עולם, היא העובדה שנפוליאון, בכבודו ובעצמו עבר שם. פריט המידע ההיסטורי החשוב הזה גרם לי מיד לשאול את עצמי, מה עשה נפוליאון במזון אלפור? האם הוא הגיע לשם כדי לעשות טיפול 10,000 לסוס שלו?

מה ששלוש כוסות יין וכוסית קלבדוס יכולים לעשות…

את הדלת פתחה לנו אווה, אחותה המקסימה של מרים, ולהפתעתי התברר שגם היא דוברת עברית מצויינת. במטבח כבר חיכה לנו אוליבייה שבדיוק סיים לעבוד על המנה הראשונה, שתוגש מאוחר יותר. כן, גבירותי ורבותיי, בבית צרפתי המטבח הוא, פעמים רבות, מקומו של הגבר ולא, גבירותי ורבותי, זו איננה סיבה מספיק טובה על מנת שאני אתחיל לבשל.

את האפריטיף שתינו בגינה מכיוון שהחושך בצרפת של הקיץ וראשית הסתיו הוא די עצלן ומגיע מאוחר. אוליבייה סיפר לי שמשפחתו מגיעה בחלקה מקורסיקה (השאר מחבל נורמנדי) ולכן הוא החליט שהאפריטיף יכלול 2 בקבוקי יין: אחד מחבל בורגון והשני יין קורסיקני.

לשניהם התלוו מיני נשנושים ובראשם נקניק קורסיקני, שנחתך באמצעות גיליוטינה. מי אמר שמורשת המהפכה הצרפתית לא מתקיימת עד ימינו אנו?

אולם לפני שנמשיך הרשו לי להתוודות בפניכם ולספר לכם סוד, שעלול לגרום לכם להתייחס אלי כמו אל פרנקופיל מזוייף, ששנשלח אליכם באמצעות עלי אקספרס. למרות אהבתי לצרפת ולקולינאריה שלה, אינני נוהג כמעט לשתות. כל מי שהזדעזע מוזמן לסגור את העמוד ולחזור לפייסבוק :-).

אולם כל אלו שנשארו, ישמחו לדעת שהפעם לא יכולתי לעמוד בפני היין הקורסיקני הן מכיון שהוא היה טעים מאוד והן מכיוון שלא רציתי להיות היחידי שלא שותה (בכל זאת צריך לשמור על פאסון).

כתוצאה מכך החל היין הקורסיקני, לכבוש תא אחר תא במח שלי, משל היה נפוליאון בכבודו ובעצמו. והאמת, ה”כיבוש” לא הרגיש רע כל כך, מכיוון שמרגע לרגע הלך המוראל (שהיה גבוה ממילא) ועלה לגבהים חדשים.

אז נכון, זה הפך את הצרפתית בפי למשובשת מעט יותר מהרגיל, אבל היי! אם תצפו בסרט תראו שזה לא הפריע לי לדקלם את שמם של כל מלכי צרפת מהוג קאפה (עלה לשלטון בשנת 987) ועד לואי פיליפ (איבד את שלטונו בשנת 1848). אם כך, ככל הנראה נשארו בראשי כמה תאים שהצליחו לעמוד בפני ההסתערות הקורסיקנית הזאת.

אוכל, קדימה אוכל!

החושך הצרפתי התמהמה אך בא לבסוף וסימן לנו שהגיע הזמן לעבור למטבח ולהתחיל בסעודה. המנה הראשונה אותה אכלנו הייתה הרינג עם תפוחי אדמה.

מי שלא ביקר בביסטרו צרפתי עלול לחשוב שמדובר במנה הולנדית, אולם זוהי טעות. זוהי אחת המנות העממיות הקלאסיות של המטבח הצרפתי, יחד עם ביצה במיונז, ותמצאו אותה בלא מעט מסעדות עממיות בצרפת.

את ההרינג ליוותה כוס יין פריזאי בשם מטרופוליטאן (Metropolitan) . יין פריזאי?! כן, גבירותי ורבותי, יש דבר כזה והוא אפילו לא רע בכלל.

אלו מכם שמכירים מעט את פריז אולי שמעו על יין ה”פיקו” אותו עושים במונמארטר, יין חמוץ מאוד שנפרולוגים (רופאים המתמחים במחלות כליה) נוהגים לרשום לחולים שלהם מכיוון שהוא משתן. אל היין הזה מצטרפים יינות מבלוויל (הרובע ה-20) ויין אותו עושים כבאים בתחנת כיבוי אש, שנמצאת ברובע התשיעי.

אולם היין הזה לא הגיע מאף אחד מהיקבים הללו. הוא הגיע מיקב שנמצא ברחוב Turbigo, רחוב שנבנה במהלך המאה ה-19 ומוביל מכיכר הרפובליקה אל איזור לה האל. להפתעתי היין היה, כאמור, לא רע בכלל ואם תרצו לבקר ביקב שלו, כל מה שעליכם לעשות זה לפנות למרים אדרי ולבקש שתיקח אותכם לסיור קולינארי באזור.

לאחר שסיימנו עם המנה הראשונה הגיעה תורה של המנה העיקרית: קונפי אווז בליווי תפוחי אדמה שנאפו ביחד עם שומן האווז. מנה מחבל פריגור, שהייתה לא פחות ממעדן!

אח בוערת, כוסית קלבדוס, גבינות ומוזיקה טובה – מה עוד צריך בשביל ערב מושלם?

שבעים ומבושמים החלטנו להמשיך את הערב בסלון של המשפחה אל מול האח. אחרי כמה ניסיונות שלי להדליק את האח, אותם ניתן לראות בסרטון, הצלחתי להדליק את האש וכולנו התיישבנו עם כוסית קלבדוס על מנת להמשיך ולפטפט.

אוליבייה, שמתוקף תפקידו בתור מומחה למוזיקה, היה אחראי על הפלייליסט של היום ונתן לנו להקשיב לכמה מהתקליטים מהאוסף העשיר שלו. וכך שמענו מוזיקת ג’ז, שאנסונים ואף התוודענו לזמר ראפ בשם MC SOLAR, יליד מזון אלפור, שהמוזיקה שלו, היא הפסקול של הסרט שראיתם. אם אתם רוצים להקשיב לקליפ המקורי של השיר, אתם מוזמנים לצפות בו כאן:

אל המוזיקה הצטרפה לה פלטת גבינות, שהיוותה מעין מסע קולינארי בין מחוזותיה השונים של צרפת וכללה גבינת תום קורסיקנית, גבינת מימולט (Mimolette) מצפון צרפת, גבינת נושאטל (Neufchâtel) מחבל נורמנדי, גבינת אבונדנס (Abondance) מהאלפים הצרפתיים ולבסוף גבינת עיזים מחבל ברי.

השילוב בין הגבינות, האש, הקלבדוס והמוזיקה היה פשוט מושלם. וכך בעודי מבושם מעט, שבע ושמח הגעתי למסקנה הבאה: כדי להיות מאושר באמת לא צריך להיות מיליונר, אלא פשוט אדם בריא שאוכל ארוחה טובה עם אנשים טובים. מה דעתכם? האם אתם מסכימים איתי?

רוצים להתארח אצל משפחה צרפתיה לארוחת ערב?

חזרתי למלון שלי עייף ומרוצה. אין ספק שזו הייתה אחת החוויות הפריזאיות שישארו חקוקות בזכרוני עוד זמן רב.

במידה ותרצו לחוות חוויה דומה לזאת שאני חוויתי, תשמחו בוודאי לדעת שמרים החלה לארגן ארוחות ערב כאלו לא רק במזון אלפור, אלא גם בפריז עצמה. תוכלו לבחור בין להתארח אצל משפחה צרפתיה, כפי שאני התארחתי, או לחלופין, ללכת עם שף לשוק, לחזור לדירה שלכם עם המצרכים, ולתת לו להכין לכם ארוחה צרפתית כהלכתה.

את המידע על כך ועל פעילויות קולינאריות נוספות ניתן למצוא באתר של מרים אדרי.