אם תטיילו לכם מערבה ב Boulevard Haussmann, היכן שנמצאים בתי הכלבו המפורסמים גאלרי לאפייט ופרנטן (Printemps), אתם תגלו כשתגיעו למספר 90 (פחות או יותר) מבנה קודר ומסתורי בצד השני של הרחוב. למרות שמדובר במבנה היסטורי מפואר ועם סיפור מרתק, מעטים האנשים שיודעים את הסיפור שלו ומדוע הוא הוקם. מעטים עוד יותר מבקרים שם.
לבניין הזה קוראים Chapelle Expiatoire או בעברית “קפלת זיכרון” והיום נגלה ביחד על איזה זיכרון מדובר וכיצד ניתן לבקר במקום המסתורי הזה המוקף בגינה יפה אך מעט מלנכולית. בשביל זה נצטרך לחזור לשנת 1793, אז כנסו איתי למכונת הזמן ובואו נצא לדרך…
כשהמלך והמלכה נקברים בקבר אחים בבית הקברות של המדלן
כפי שכולכם יודעים בשנת 1789 פורצת המהפכה הצרפתית וכולם מדברים על זכויות אדם ואזרח. אולם תוך מספר שנים מועט הופכת המהפכה לאלימה יותר ויותר ומתחילה תקופת הטרור. בתקופה הזאת הגיליוטינה בכיכר הקונקורד (שאז נקראה כיכר המהפכה) החלה לעבוד שעות נוספות והיה צורך למצוא מקום בו ניתן לקבור מהר את קורבנותיה.
את הצורך הזה מילא בית הקברות של המדלן, אשר נפתח בשנת 1721, ועוד לפני המהפכה הצרפתית נקברו שם לא מעט צרפתים (כולל ה-133 אנשים שנשרפו למוות כאשר זיקוקי די נור גרמו לשריפה בעת חגיגות הנישואים של לואי ה-16 ומארי אנטואנט).
בשנת 1792 הוחלט לקבור כאן את חללי המשמר השוויצרי של לואי ה-16, אשר נטבחו על ידי המון זועם במהלך הפריצה לארמון הטווילרי, ומאותו יום החלו לקבור כאן אלו שהוצאו להורג בזמן המהפכה הצרפתית (מאוחר יותר הגיליוטינה עברה לכיכר Nation ולכן את חללי המהפכה החלו לקבור בבית הקברות Picpus, אך זהו סיפור אחר).
ב-21 בינואר 1793 לואי ה-16 הוצא להורג בכיכר המהפכה. לאחר שראשו נכרת הונחה גופתו בתוך ארון מתים ואת הראש הניחו בין רגליו. את הארון לקחו דרך רחובות Saint-Honoré ו-Boissy d’Anglas של ימינו ומשם לרחוב Anjou. שם נקבר המלך בקבר אלמוני קרוב לגדר.
בדיוק באותו זמן הגיש אדם בשם פייר פרנסואה פלואה (Pierre-François Palloy 1755-1835) במסעדתו ראש חזיר ממולא, על מנת לציין את המאורע. כפי שניתן לראות הצרפתים מעולם לא שכחו את ההומור המעודן שלהם…
מקום קבורתו של המלך היה בוודאי נשכח חיש קל מכיוון שאסור היה לשים שם מצבה. אולם, למזלם של חובבי המלוכה, אדם בשם אוליבייה דקלוזו (Olivier Desclozeaux 1732-1816), אשר התגורר ברחוב Anjou, הציץ מחלונו ורשם לעצמו היכן בדיוק נקבר המלך. הוא עשה את אותו הדבר, כאשר נקברה כאן מארי אנטואנט באוקטובר 1793 וליתר בטחון שתל צמד ערבות בוכיות ליד הקברים.
בשנת 1802 נסגר בית הקברות של המדלן ופייר לואי החליט לקנות את השטח על מנת להפוך אותו לגן הפרטי שלו. זו הייתה ללא ספק אחת השקעות הנדל”ן הטובות בהיסטוריה מכיוון שכאשר חזרו הבורבונים לשלטון, בשנת 1814, אחד הדברים הראשונים שהם עשו היה לחפש את הקבר של הזוג המלכותי.
אוליבייה פנה אל המלך לואי ה-18 והראה לו בדיוק היכן קבורים לואי ה-16 ומארי אנטואנט. לאחר זיהוי הגופה הועברו הגופות לבזיליקת סן דני בה הם נקברו, לצד רוב מלכי צרפת, בטקס רב רושם. אוליבייה זכה בפנסיה שמנה, אות מסדר סן מישל ובנדוניה מלכותית לשתי בנותיו. אחרי מו”מ מתיש הוא הסכים למכור את הגן למלך צרפת וכך הפך גם לאדם עשיר מאוד (סך הכל הוא הרוויח כ-160,000 פרנק, סכום מאוד רציני באותם ימים).
על מנת לכבד את זכרם של לואי ה-16 ורעייתו החליט לואי ה-18 לבנות קפלה מפוארת במקום בו הם נקברו. מי שהופקד על המלאכה היה הארכיטקט פונטן (Pierre François Léonard Fontaine 1762-1853), אשר מוכר לנו בזכות החלק המערבי של רחוב ריבולי, אותו הוא תכנן בפקודת נפוליאון ה-1.
מלאכת הבנייה לקחה קרוב לעשור והמקום נחנך על ידי שארל ה-10, אחיהם של לואי ה-18 ולואי ה-16, בשנת 1826. מאותו רגע שהקפלה נפתחה לציבור לא מעט אנשים כינו אותה בתור ה”הנג הובר” (או בעברית: “חמרמורת”) של השלטון המלוכני הישן (l’Ancien Regime). כתוצאה מכך, במהלך השנים הבאות לא מעט אנשים רצו להרוס את המבנה.
השיא היה בשנת 1871, ימי הקומונה הפריזאית, אז הוצא לקפלה צו הריסה רשמי. אלא שאז הופיע אדם בשם ז’אק ליבמן, שהתחזה לאיש עסקים אמריקאי המעוניין לרכוש את אבני המבנה. הוא שילם מקדמה שמנה, משך את הזמן בתירוצים בירוקרטיים עד שהקומונה נפלה, וכך המבנה ניצל (קומדיה של טעויות במיטבה). בשנת 1914 הוכרז המבנה כמבנה היסטורי וכך סכנת ההריסה נעלמה לעד.
ביקור ב-Chapelle Expiatoire
אחרי שסיפרתי לכם את הסיפור מאחורי אותה קפלה מסתורית, הגיע הזמן לבקר בה. נתחיל עם כמה פרטים טכניים ומיד אחר כך אספר לכם מה אתם עתידים לראות שם (כולל כמה תמונות שצילמתי במהלך אחד מטיולי האחרונים בפריז).
כיצד מגיעים?
הדרך המהירה ביותר להגיע היא באמצעות המטרו. ניתן לרדת בתחנת Saint Augustin (קו 9), או בתחנות Saint-Lazare (קווים 3, 12, 13, 14) ו-Havre-Caumartin (קווים 3, 9). משם הליכה קצרה ב-Boulevard Haussmann ותוכלו לראות את הגן והקפלה מימינכם.
שעות וימי פתיחה
שעות הפתיחה משתנות בהתאם לעונה (שימו לב שכניסה אחרונה מתאפשרת חצי שעה לפני הסגירה):
- 1 באפריל עד 30 בספטמבר: שלישי עד שבת, 10:00-12:30 ו-13:30-18:30 (סגור בימים ראשון ושני).
- 1 באוקטובר עד 31 במרץ: רביעי עד שבת, 10:00-12:30 ו-13:30-17:00 (סגור בימים ראשון, שני ושלישי).
המקום סגור ב-1 בינואר, 1 במאי ו-25 בדצמבר.
קניית כרטיסים
הכרטיס למקום עולה כ-6 יורו (כך הוא עלה, כאשר ביקרתי שם). צעירים מתחת לגיל 18 (ותושבי האיחוד האירופי מתחת לגיל 25) נכנסים בחינם. את הכרטיסים ניתן לקנות בקופה, אולם אם יש לכם Paris Pass, אזי תוכלו להיכנס למקום בעזרתו בחינם.
“סיור מודרך” בקפלה
היכנסו אל הגן המקסים, אשר נבנה מסביב לקפלה. בעיני זהו לא רק מקום נהדר לנוח מהסיורים שלכם בפריז. זה הזמן להיזכר במשפט “אם אין לחם תאכלו עוגות”, ואם קניתם קודם עוגות באחת מהפטיסרי מסביב לכנסיית המדלן, זה המקום לעשות סעודת זיכרון קצרה לזכרה של מארי אנטואנט, אשר על שמה נרשם המשפט הזה (זה לא ממש משנה שהיא לא באמת אמרה אותו).
אחרי שסיימתם אתם מוזמנים להיכנס.
הכניסה למתחם
הכניסה למקום קודרת כיאה למקום זיכרון. תוכלו לראות שם, מעל לדלת הכניסה, סרקופג וכתובת המציינת את פועלו של לואי ה-18 לשם שימור זכרו של אחיו ואשתו.
כאשר תיכנסו פנימה תראו מימינכם את משרד הכרטיסים וחנות המוזיאון (למקרה שאתם צריכים לקנות כרטיס). אם כבר יש לכם כרטיסים אתם מוזמנים להמשיך קדימה לתוך החצר, אולם לפני זה שימו לב לצלליות של לואי ה-16 ומארי אנטואנט, אשר נמצאות מעל הקשתות שבקיר.
הגן הפנימי
כאן היה בעצם בית הקברות של המדלן (גן מוגבה המכונה Campo Santo) ותוכלו למצוא בו שתי שורות של מצבות מכל צד. המצבות הללו נבנו לזכרם של חללי המשמר השוויצרי, אשר נטבחו ב-10 באוגוסט 1792, עת משפחת המלוכה נחטפה מארמון הטווילרי והושמה במצודת הטמפל שברובע המארה. שימו לב גם לשיחי הוורדים הלבנים השתולים לאורך השביל המרכזי – זהו אינו עיצוב נוף מקרי, אלא זן מיוחד שטופח במקור עבור מארי אנטואנט בארמון ורסאי. הקדישו כמה דקות לזכרם של לוחמים אמיצים אלו והמשיכו קדימה לתוך הקפלה עצמה.
הקפלה
כאשר תיכנסו לקפלה בוודאי תיזכרו בפנתיאון של רומא וזאת בזכות הכיפה דרכה חודר אור השמש.
מתחת לכיפה תוכלו לראות את הפסלים של לואי ה-16 ומארי אנטואנט:
הפסל של לואי ה-16 נוצר על ידי הפסל המפורסם פרנסואה ז’וזף בוסיאו (François Joseph Bosio 1768-1845), אשר היה אחראי, בין השאר, על פסלי הסוסים על שער הניצחון של הקרוסל. כפי שאתם יכולים לראות המלך נתמך על ידי מלאך בדרכו אל השמיים (הביטו היטב בפניו של המלאך – אלו הם פניו של הכומר המוודה שליווה את לואי אל הגיליוטינה, האב אדג’וורת’). מתחת לפסל תוכלו למצוא את הצוואה האחרונה של המלך חקוקה על שיש שחור.
בצד השני ניתן למצוא את פסלה של מארי אנטואנט, מעשה ידיו של הפסל המפורסם קורטו (Jean-Pierre Cortot 1787-1843), אשר גם הוא אחראי על כמה מהפסלים של שער הניצחון (הפעם זה של כיכר האטואל). כפי שאתם רואים, המלכה כורעת ברך בפני פסל המייצג את האמונה הנוצרית (אם הפנים של דמות זו נראות לכם מוכרות, זה מכיוון שהן מבוססות על קלסתרונה של גיסתה האהובה של המלכה, מאדאם אליזבת, שהוצאה אף היא להורג). מתחת לפסל הזה תוכלו לקרוא (אם אתם יודעים צרפתית כמובן) את המכתב האחרון שכתבה מארי אנטואנט לאחותו של לואי ה-16.
עוד תבליט שבהחלט שווה לשים אליו לב נעשה על ידי הפסל ז’ראר (Antoine-François Gérard 1760-1843) והוא מציג את העברת גופותיהם של הזוג המלכותי מהקבר הזמני שלהם בבית הקברות של המדלן אל בזיליקת סן דני.
היציאה מהקפלה וסודות הקריפטה
אחרי שסיימתם להתרשם מההוד וההדר של הקפלה, אתם מוזמנים לרדת לקריפטה על מנת לראות את המקום המדויק בו נקבר לואי ה-16 (הוא מסומן באמצעות מזבח משיש שחור). אולם, הסוד הגדול של הקריפטה התגלה רק בשנת 2018. הודות למצלמות זעירות שהוחדרו לקירות, חוקרים אישרו את מה שהייתה עד אז רק שמועה עמומה: המקום הוא למעשה נקרופוליס שלם. מאחורי הקירות הללו נחים אוסווארים (גלוסקמאות) המכילים את עצמותיהם של כ-500 קורבנות גיליוטינה מתקופת המהפכה, ביניהם נשים מפורסמות כמו פילגשו של לואי ה-15, מאדאם דו בארי, והפמיניסטית אולימפ דה גוז’.
לאחר מכן אתם מוזמנים לצאת דרך הגלריה הצדדית, שם תוכלו למצוא עוד כמה מצבות ולעיתים גם תערוכה מתחלפת.
קחו את הזמן ותיהנו מהשקט והשלווה, בעודכם הולכים אל חנות המזכרות. שם מסתיים הסיור הקצר שלנו, מקווה מאוד שנהניתם.
רוצים לבקר בעוד בתי קברות מעניינים בפריז?
בתי הקברות של פריז מכילים לא מעט קברים יפהפיים וסיפורים היסטוריים מרתקים. לכן אין זה מפתיע שהם הפכו לאחת האטרקציות העיקריות בפריז. אם תרצו לקבל עוד מידע על בתי הקברות השונים בפריז תוכלו למצוא אותו בכתבה בתי הקברות של פריז לו רק יכלו הקברים לדבר.
מתכננים טיול לפריז?
במידה ואתם מתכננים לכם טיול לפריז ורוצים לגלות עוד מקומות מקסימים כמו הקפלה הזאת, אני ממליץ בחום להיכנס לכתבה פריז למטייל. שם תמצאו לא רק מסלולי טיול ומידע על מונומנטים אלא גם מידע פרקטי כגון כיצד ניתן למצוא טיסות זולות, מלונות מומלצים ועוד.