כשאומרים מופע קברט בפריז, מיד כולם חושבים על המולן רוז’ ואלו שהיו בפריז פעם או פעמיים אולי יזכירו גם את הלידו וה-Crazy Horse. אולם מה אם אספר לכם שישנו קברט שהיה שם הרבה זמן לפניהם, שהמופע שלו הוא לא פחות ממרהיב ושהוא נמצא בלב הרובע הלטיני? אני מתכוון כמובן ל-Paradis Latin, ובאוגוסט 2019 יצא לי לחוות, יחד עם ידידי היקר רונן סאס, את המופע שלו.
Paradis Latin – מופיעים עוד מתקופת נפוליאון
לפני שאספר לכם על המופע, רציתי לומר כמה מילים על ההיסטוריה של Paradis Latin. הכל התחיל בשנת 1802, כאשר נפוליאון החליט להקים תיאטרון חדש ברחוב Fossés-Saint-Victor, בלב הרובע הלטיני. התיאטרון, אשר נפתח ב-1803, התפרסם מהר מאוד במופעים העממיים שלו, והפך למקום בילוי מאוד פופולרי בו פשוטי העם יכלו לפגוש פנים אל פנים גם דמויות כגון אונורה דה בלזאק או אלכסנדר דיומא. אולם לכל דבר טוב יש סוף, ובעת המצור על פריז, בעת מלחמת פרוסיה-צרפת, התיאטרון נשרף.
בשנת 1887, בעת ההכנות לתערוכה העולמית של 1889, הוחלט להקים את התיאטרון מחדש והפעם ברחוב Cardinal Lemoine. על המלאכה הופקד לא פחות ולא יותר מאשר גוסטב אייפל ובינואר 1889 התיאטרון נפתח מחדש. בשנים שבאו אחר כך התמסד לאט לאט המופע שלו שמהווה ערבוב בין זמרים, רקדנים, אקרובטים ובדרנים שמתמחים בהומור פיזי (סלפסטיק). בתחילה המועדון די הצליח, אולם עם השנים, איבד הרובע הלטיני את הבכורה בכל הקשור למופעים למונמארטר, והמועדון הלך ודעך עד שנסגר בשנת 1894.
במהלך השנים איכלס הבניין של ה-Paradis Latin כל מיני עסקים ובהם בראסרי וסטודיו של צייר, אף אחד מהם לא הצליח במיוחד. בשנת 1973 נראה שסופו של בניין התיאטרון הגיע, עת הוא נקנה על ידי ז’אן קריגל (Jean Kriegel), איל נדל”ן צרפתי שרצה להרוס את המקום ולבנות במקומו דירות. אולם אז התרחש סוג של נס, ומר קריגל מצא במקום את אולם התיאטרון הנשכח של גוסטב אייפל והחליט שמונומנט היסטורי כזה לא הורסים. במקום זאת הוא החליט לשפץ את הבניין, ובשנת 1977 נפתח מחדש המועדון בתור קברט.
לפני מספר שנים החל לנהל את המקום יהודי יקר בשם הארולד ישראל (Harold Israel) ובשנת 2019, על מנת לחגוג 130 שנה לפתיחה מחדש של הקברט, הוחלט להשיק מופע חדש לחלוטין. את המופע עיצב הכוריאוגרף המפורסם קאמל אואלי (Kamel Ouali), אשר המופע הקודם שלו Le Roi Soleil, העוסק בחייו של לואי ה-14, זכה להצלחה רבה מאוד.
התוצאה, על פי מילותיו של קאמל “מופע שונה לחלוטין מכל מופע אחר שקיים בפריז”. רונן ואני הגענו ב-5 באוגוסט 2019, על מנת לבדוק הכצעקתה.
החוויה שלי מהמופע
מכיוון שהחלטנו לבחון את החבילה המלאה שכוללת ארוחת ערב ומופע התייצבנו שנינו ב-19:30 מחוץ למועדון, אשר נמצא מספר דקות הליכה קצרות מתחנת המטרו Cardinal Lemoine (קו 10). חיכינו זמן קצר מאוד לפני שנכנסנו, ובזמן הזה שמתי לב שרוב אלו שמחכים איתנו דיברו צרפתית. לא ראיתי הרבה מאוד תיירים, להוציא זוג יפנים, אשר התלבש כאילו הגיע לטקס חלוקת פרסי האוסקר (אני, אבוי לבושה, איבדתי את הז’קט שהבאתי במיוחד למאורע בבית מלון בשדה התעופה של נאנט).
זמן קצר אחרי שהתייצבנו במקום, הובלנו אל השולחן שלנו, כוסות השמפניה נמזגו וארוחת הערב החלה. מדובר בארוחה מאוד צרפתית, הייתי אומר אפילו על גבול הקלישאתית.
אני בהחלט יכול להבין מדוע בעלי המקום עושים זאת, אולם אותי התפריט מעט שיעמם. אין זה אומר כמובן שהאוכל עצמו היה רע. נהפוך הוא, הוא היה לא רע בכלל, אך לא שונה בהרבה ממה שתקבלו במסעדת ביסטרו סבירה פלוס בפריז. אני בחרתי למנת פתיחה את האסקרגו שהיו טובים ואפילו הצלחתי לשכנע את רונן, שמעולם לא טעם חלזונות, לטעום (נראה לי שמעכשיו הצטרף עוד מעריץ למועדון אוהבי האסקרגו).
במהלך הארוחה הופיע על הבמה זמרת יחד עם רקדנים ואפילו צ’לן לא רע בכלל. להפתעתי, חלק גדול מהשירים לא היו שירים צרפתיים אלא דווקא מבחר מהפופ האמריקאי של העשורים האחרונים. בהתחלה זה מעט הפתיע אותי מכיוון שציפיתי לשירים בצרפתית, אולם כשהסתכלתי סביבי וראיתי שאני מוקף בדוברי צרפתית – הבנתי. הם הרי לא מחפשים לשמוע שאנסונים, אלא דווקא אוהבים את מה שמגיע ממפעלי הפופ שבארה”ב. הארוחה נמשכה לה ועל השולחן עלתה מנת השאטובריאן (סביר אך לא יותר מזה) ולקינוח הזמנתי סורבה שהיה חביב. באותו זמן הזמרת המשיכה לשיר והצ’לן אף נתן מופע סולו משל עצמו שהיה לא רע בכלל.
אני חייב לציין שאי שם לקראת סוף הקינוח נוצר סוג של משבר. אני ורונן הסתכלנו זה על זה ושאלנו את עצמנו, האם זה כל המופע של Paradis Latin? נכון, הזמרת הייתה לא רעה וכך גם הרקדנים והצ’לן אבל לא היה שם שום “וואו”. אולם רגע לפני שהספקנו להתאכזב הצלחות פונו מהשולחן והכרוז הכריז שהמופע המרכזי עומד להתחיל. וכשהאורות כבו והמופע החל הפה שלנו נפער לרווחה.
מהרגע הראשון של המופע ועד סיומו אין ולו רגע אחד של שיעמום. המופע עצמו משלב כוריאוגרפיה מהפנטת עם אירוטיקה, אשר מכוונת לשני המינים (לצד נשים מאוד יפות ישנם גברים מסוקסים הרוקדים ללא חולצה). כמו כן המופע שופע הומור ואף הומור עצמי, ורובו ככולו הוא הומור שלא צריך לדעת צרפתית על מנת להבין אותו.
כך לדוגמא מופיעים במהלך המופע שני אקרובטים גבר ואישה. האישה צועקת כל הזמן על הגבר ואילו הגבר עושה בדיוק מה שאומרים לו גם כשהאישה מנסה עליו כל מיני תעלולים שהופכים בכל פעם למסוכנים יותר ויותר (למשל זריקת פטיש בין רגליו, העמדת הגבר על גלגל ויריה בבלונים שנמצאים ממש קרוב אליו ועוד). לא יודע מה אתכם אבל לי זה הזכיר את הגרסא הצרפתית/אקרובטית ל”יוסף” מהתוכנית המיתולוגית מוצ”ש 🙂
מעבר להומור ישנה גם כוריאוגרפיה עם לא מעט רקדנים מוכשרים וזמרים ששרים יחד איתם. לכל אלו מצטרפים הזמר סיריל סינלו (Cyril Cinelu), זוכה ה”כוכב נולד” הצרפתי ואיריס מיטנר (Iris Mittenaere), מיס עולם לשנת 2016, אשר מוכיחה שהיא לא רק אישה יפה אלא גם רקדנית מצוינת וזמרת לא רעה בכלל. התוצאה לא פחות ממרהיבה ומה שלא פחות חשוב בעיני – ייחודית. תמצאו כאן ריקודים בתוך אמבטיה מלאה במים, זמר שטס באוויר מעל ראשי הצופים ועוד לא מעט הפתעות. אפילו ריקוד הקאן קאן המסורתי, שאף קברט צרפתי לא יכול בלעדיו, קיבל כאן טוויסט מיוחד.
פסק הדין – או האם שווה ללכת למופע?
אחרי כשעה וחצי של מופע בו לא היה אפילו רגע אחד של שעמום, רונן ואני הגענו למסקנה שהמופע שווה כל יורו ומהווה אלטרנטיבה מצוינת ואף מעט זולה יותר למולן רוז’. כאמור, ניתן לקנות כרטיסים למופע עצמו (החל מ- 80 יורו לאדם) וניתן לקנות כרטיס למופע וארוחת ערב (החל מ-175 יורו). אמנם, ארוחת הערב הייתה לא רעה והכילה בתוכה מופע נוסף, אך לדעתי אניני הטעם שבינינו יעדיפו להשקיע את ההפרש בין שני הכרטיסים (לכל הפחות 55 יורו) בארוחת באחת ממסעדות פריז, שמגישה תפריט מעניין מעט יותר.
Paradis Latin החליפו לאחרונה את השף שלהם והזמינו את השף המפורסם גי סבואה (Guy Savoy) לבנות להם את התפריט החדש. לי אישית לא יצא לי לנסות את התפריט החדש אבל הוא בהחלט נראה מסקרן. אז אם מישהו מכם יזמין את המופע+ארוחת הערב אשמח אם יוכל לכתוב לי ישירות או בתגובה כדי שאחליט אם לשנות את ההמלצה שלי.
מידע נוסף על המופע וקניית כרטיסים ניתן לעשות באמצעות הקישור הזה
רוצים לקרוא על עוד מופעים בפריז?
אתם מוזמנים להיכנס לדף המלצות על מופעים בפריז וקברטים.