אחד המוזיאונים היותר מקסימים והפחות מוכרים בפריז המספר סיפור יהודי טרגי, לצד פאר והדר שלא יביישו אף ארמון צרפתי.
את שורשיה של משפחת קמונדו ניתן למצוא עוד בגירוש ספרד עת עברה לוונציה ומאוחר יותר לאיסטנבול, שם הפכה למשפחת בנקאים מפורסמת. במהלך המאה ה – 19 עברה המשפחה לאיטליה, שם קיבל אבי המשפחה תואר אצולה בזכות עזרתו הכלכלית למלך ויקטור עמנואל השני, בעת מלחמת העצמאות האיטלקית. התחנה הבאה של משפחת קמונדו הייתה צרפת ובניה התיישבו בפריז ועשו חייל בתעשיית הבנקאות והרכבות הצרפתית. בשנת 1912 הקים משה דה קמונדו בית מידות בצמוד לפארק מונסו ,המהווה העתק מושלם של הטריאנון הקטן בוורסאי, וזאת על מנת לשכן את האוסף של הריהוט ויצירות האומנות מהמאה ה – 18.
אולם האידיליה המשפחתית לא נמשכה זמן רב. בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה והבן והיורש ניסים דה קמונדו התגייס לצבא הצרפתי בתור טייס קרב. בשנת 1917 הוא נהרג ועל מנת להנציח את זכרו החליט אביו, שלאחר מותו יועבר הבית על תכולתו לממשלת צרפת והיא בתמורה תקים מוזיאון שיקרא על שם בנו ניסים. האב מת בשנת 1935 אולם בכך לא הסתיימה הטרגדיה המשפחתית. למשה הייתה בת בשם ביאטריס, אשר הייתה אחת מנשות החברה החשובות בפריז. בשנת 1940, לאחר הכיבוש הגרמני, סירבה ביאטריס לעזוב את צרפת והאמינה שמעמדה הרם יגן עליה, אולם הגרמנים לא חסו עליה והיא וילדיה נרצחו באושוויץ בשנת 1944.
כיום משמש הבית המפואר הן כמוזיאון מרשים המכיל לא מעט פרטי אומנות מקסימים מהמאה ה – 18 וגם כסוג של מצבה למשפחה יהודית, אשר נתנה לצרפת את היקר להם מכל ובתמורה נמחקה כליל בתקופת השואה.
