תקופת החגים היא התקופה האהובה עליי בשנה: העיר כולה מקושטת ומוארת, וחגי סוף השנה שנמשכים מספר ימים מורגשים כאילו נחגגו מספר חודשים.
השנה הייתה שנת 2012, ובדיוק נחתתי לביקור בן חודש. השנה רק התחילה לפני מספר ימים וברחובות נשארו כמה זיכרונות מתוקים מהחגיגות: עצי אשוח אשר סיימו את תפקידם מונחים בערימה על המדרכות, וממתינים לאיסוף של העירייה, שאריות של קישוטים בחנויות, וכמובן השוקולדים של החג שנמכרים בהנחה (אגלה לכם טיפ קטן, משתלם לקנות אותם לאחר החג מאשר לפניו, שכן המחירים יורדים אף בחצי המחיר).
ביציאתי לסידוריי, עברתי דרך הפטיסרי השכונתית, ובחלון הראווה הוצגה עוגה מיוחדת, עוגה אשר אינה חלק מהנוף הקבוע. העוגה הייתה עגולה, כתומה, עשויה מבצק עלים וכתר עליה. ששאלתי את המוכרת לפשר העוגה, היא ענתה לי בהתנשאות הפריזאית שזוהי עוגת המלכים או בצרפתית La Galette des Rois ואני חייכתי אמרתי תודה וחזרתי לביתי.
מה היא הגאלט דה רואה?
סקרנותי לא הרפתה מאותה העוגה המוזרה שעומדת בחלון הראווה ולכן, חזרתי בשנית לפטיסרי. בעודי שוברת שיניים עם מבטא צרפתי רצוץ ביקשתי הסבר על העוגה, וכמובן כל מה שהבנתי היה עוגה, ובצק עלים.
אז מה היא בעצם עוגה אשר עשויה בצק עלים? ובשמה עוגת המלכים.
עוגת המלכים הינה עוגה מסורתית המקושרת לחג ההתגלות. מדובר בחג נוצרי הנחגג כיוון שאומרים שאלוהים נגלה בצורת אדם הלו הוא ישו.
העוגות נקראות עוגת המלך, על מנת לציין את 3 מלכי קדם, שהגיעו מהמזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, “מלך היהודים”, לאחר לידתו. את הגעת שלושת המלכים חוגגים בחג ההתגלות.
שורשיה של העוגה ככל הנראה בהילולה רומאית שהתקיימה 200 שנה לפני הספירה. בכל תחילת ינואר חגגו הרומאים בפסטיבל שנתי לאל סטורן במהלכו נהגו לבחור מלך ליום אחד מתוך העבדים. הבחירה נעשתה באמצעות עוגת ענק שהוגשה לעבדים, שבאחת מפרוסותיה הוטמן פול. לעבד שקיבל את הפול התאפשר להיות מלך ליום אחד ולבקש כל דבר ביום כהונתו.
בהמשך מסורת העוגה התגלגלה לצרפת של ימי הביניים ואומצה כעוגה הרשמית של חג ההתגלות, כשהפול שבה שימש כסמל לישו התינוק. במהרה, החליטה הכנסייה כי מדובר במנהג פגאני ואסרה עליו. כדי לעקוף את הגזירה שונה שם החג מ”יום המלכים” ל”יום השכנות”.
המסורת אף שרדה את המהפכה הצרפתית, במהלכה מלכים לא היו אהודים בלשון המעטה. שמה הוסב לעוגת השוויון, כסמל להענקת שוויון הזדמנויות לכולם
המאפה המקורי אשר אומרים שנאפה לפני 300 שנה היה עשוי בצק יבש דמוי בגט, מצופה סוכר וקיטניה בתוכו( לרוב הכיל פול שכן פול היה אז ירק נפוץ). כיום זהו מאפה שמרים קלוע מתוק, ממולא קינמון, העשוי בצורת מעגל חלול, עם ציפוי מזוגג של סוכר צבעוני.
העוגה נמכרת עד סוף חודש פברואר כיאה לצרפתים, אשר אוהבים לקחת את הזמן ,כאשר החג עצמו מתקיים ב- 6 לינואר. התפתחות תחום הגאלטים מזכירה את מה שקורה בפטיסארי הצרפתית בשנים האחרונות . התחרות להיות יצירתיים, גם כשמדובר בקינוחים קלאסיים-מסורתיים.
הצרפתים מוכנים לקבל חשיבה מחוץ לקופסה, ומסכימים להכיל שינויים מבניים בקינוחים הכל כך מוכרים, שמאחוריהם מסורת של מאות שנים ( ראה ערך הבוש דה נואל המסורתי).
הגאלטים לובשים צורות שונות וממולאים במילויים מעניינים ופחות מסורתיים. אפשר למצוא גאלט ממולא בשוקולד, גאלט ממולא בפיסטוק או בתפוחים ועוד.
לפי המסורת, יש לחתוך את הגאלט למספר פרוסות כמספר המשתתפים באירוע. הילד הצעיר ביותר יורד מתחת לשולחן ועליו לומר למי הולכת כל פרוסה, מבלי לראות איזו פרוסה נחתכה. מי שמוצא את ההפתעה בפרוסת הגאלט שקיבל מוכתר כמלך לאותו היום.
מנהג הטמנת הפול בעוגה החזיק מעמד עד לסוף המאה ה-19. בתקופה זו המסורת שונתה מעט ומי שמצא את הפול היה אמנם מלך ליום אחד. אולם דווקא עקב כך, מציאת ההפתעה הביאה את האפקט ההפוך ובמקום שמי שזכה בפול והיה אמור לקבל מה שהוא רוצה, הוא נאלץ לרצות את כולם.
כדי להתחמק מאי הנעימות החלו אנשים לבלוע את הפול, מבלי להודות שהוא נמצא אצלם, ולכן החלו להטמין בעוגה פסלונים, אותם כבר לא ניתן לבלוע. הפסלונים הקטנים העשויים מקרמיקה/חרסינה נעשו בצורות שונות, החל מסמלים דתיים דרך פרסות למזל טוב.
מי שאוכל מהעוגה צריך לקחת בחשבון שהוא מסתכן במקרה הטוב, להיות מלך ליום אחד, במקרה הפחות טוב, כסא המלכות שלו יהפוך לכיסא רופא השיניים, אשר יטפל בשיניו השבורות. אני מכירה אישית חברה אשר נשברה לה השן מהפסלון.
מתכון לגאלט דו רואה
רוצים להכין את הגאלט דו רואה ומחפשים מתכון? מה דעתכם לעשות את העוגה על פי המתכון של השף של שגריר צרפת בישראל?
אם כך לא נתווכח שמרכז המאפים המדהימים, היפים, היצירתיים והמפוארים מכולם הוא בפריז , נכון?
גם לא נתווכח שבצק עלים הוא אחד הבצקים האהובים, הטעימים והמלכותיים שיש – נכון?
אז מה דעתכם על העוגה של המלכים?
היייתם רוצים לתת ביס ולנסות את מזלכם?
מוזמנים לאפות ולהציף אותנו בתמונות בקבוצת הפייסבוק פריז ואיל דה פראנס.
כמה מילים על גל שטיינר יניב
גל שטיינר יניב הינה יועצת לענייני תיירות בפריז וצלמת. הכותבת בונה מסלולים ייחודים ופרטניים בהתאמה אישית, מצלמת ועושה בוקים אישים בפריז.
לגל יש ידע רב בכל הקשור לפריז ותמונותיה פורסמו בספר ”המשפחה המטיילת לפריז” ובנוסף זכו בתחרויות צילום בפריז. ניתן לפנות בפייסבוק ולקרוא עליה המלצות חמות.
