מסלול טיול ב”ליון הישנה” (Vieux Lyon)

0
(0)
תאריך עדכון אחרון: 19/09/24
זמן קריאה משוער: 14 דקות
מסלול טיול ב"ליון הישנה" (Vieux Lyon)

נוסעים לליון? אל תפספסו את הכתבות הללו:

רוצים לקרוא עוד כתבות על מחוזות צרפת השונים? כנסו לדף צרפת למטייל.

היום אתם עומדים לטייל במרחבים של כ-1,000 שנות היסטוריה ולגלות את ליון של ימי הביניים והרנסנס. ב”ליון הישנה” תגלו מבנים, כנסיות ורחובות שנבנו על ידי סוחרים עשירים שעשו את הונם ממסחר בין חצי האי האיטלקי וצרפת.

העושר הארכיטקטוני האדיר שתפגשו שם, הופך את השכונה הזאת לאיזור הרנסנסי הגדול ביותר בצרפת, ושני בגודלו באירופה רק לוונציה. לכן אין זה מפתיע ש-UNESCO הכריז על “ליון הישנה” כאיזור מורשת עולמי.

לפני שנתחיל את הסיור שלנו, הרשו לי להמליץ לכם בחום לקרוא את הכתבה שלי על ההיסטוריה של ליון. אני אמנם אספר לכם בקצרה על כל אחד מהבניינים שתפגשו במהלך הטיול, אולם הכתבה עליה אני ממליץ, תתן לכם רקע היסטורי כללי ותעשה לכם סדר.

מכיוון שאינני יודע היכן תתגוררו בליון, בואו ניישר קו ונתחיל את הסיור שלנו מחוץ למטרו Vieux Lyon – Cathédrale Saint-Jean (למי שמגיע מחוץ לשכונה מדובר בקו D).

הגעתם? מצוין! צאו מהמטרו ובואו נצא לדרך!

מסלול הטיול ב Vieux Lyon

מסלול טיול בליון הישנה. נא ללחוץ על התמונה כדי לפתוח את המפה.
מסלול טיול בליון הישנה. נא ללחוץ על התמונה כדי לפתוח את המפה.

כפי שתראו חלק מהמקומות קרובים מאוד אחד לשני וחלק אחר מעט רחוק יותר. על מנת לחסוך בכתיבה, לא אכתוב איך מגיעים מנקודה לנקודה, כי את זה המפה שלמעלה תוכל לומר לכם בקלות. במקום זאת, אכתוב לכם מעט על כל מקום אליו תגיעו, כדי שתוכלו לקבל מעט רקע לגבי מה שאתם עומדים לראות.

קתדרלת סן ז’אן (Saint Jean)

הכנסייה המרשימה הזאת מוקדשת ליוחנן המטביל והיא נבנתה במשך כ-300 שנה (כמו כנסיית נוטרדאם בפריז). זאת הסיבה שרואים בה שילוב של סגנונות בנייה – החל מהסגנון הרומנסקי וכלה בסגנון הגותי. מכיוון שזהו מקום משכנו של הארכיבישוף של ליון, זוהי גם הכנסייה החשובה ביותר בעיר.

קתדרלת סן ז'אן בליון. צילום: צבי חזנוב
קתדרלת סן ז’אן בליון. צילום: צבי חזנוב

בחזית הכנסייה תמצאו כ-300 מדליונים שמתארים סיפורים מהברית הישנה והחדשה. כך לדוגמא, ליד הכנסייה הראשית תוכלו למצוא את סיפורו של נוח והתיבה או סיפורם של אדם וחווה. שימו לב שלהרבה מאוד מלאכים, שנמצאים מעל הכניסה הראשית, חסר הראש. זוהי עבודה של שכירי חרב גרמנים שכבשו את ליון יחד עם פרוטסטנטים צרפתים, במהלך מלחמות הדת של המאה ה-16.

מדליון שמתאר את סיפור אדם וחווה (או כך נדמה לי לפחות). צילום: צבי חזנוב
מדליון שמתאר את סיפור אדם וחווה (או כך נדמה לי לפחות). צילום: צבי חזנוב

לפני שתיכנסו פנימה, אל תפספסו גם את הדלתות הצדדיות של הכנסייה. שם תמצאו יצורים פנטסטיים, שאינם קשורים לתנ”ך כלל ועיקר, ובהם מפלצות, אבירים ועוד. המטרה של התבליטים הללו היא לספק להמונים מעין “ספרי פנטזיה”, שימשכו אותם לבקר בכנסייה, בימים שרוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב, אולם מכיוון שלא מדובר במשהו “חינוכי” או חלק מהתנ”ך והברית החדשה, שמו את התבליטים הללו בצדדים.

תבליט של גריפון בקתדרלת סן ז'אן בליון. צילום: צבי חזנוב
תבליט של גריפון בקתדרלת סן ז’אן בליון. צילום: צבי חזנוב

אחת מנקודות השיא בהיסטוריה של הכנסייה הזאת היא הכתרתו של האפיפיור קלמנט ה-5 (שלט בין השנים 1305-1314), שהתרחשה שם. אולם מדובר באירוע שלא מעט תושבים מימי הביניים היו רוצים לשכוח, מכיוון שבמהלך הטקס התמוטט קיר והצופים ברחו על נפשם. במהלך הפאניקה שהשתררה, האפיפיור נפל ואחד מאבני הכתר שלו נפלה גם היא ונעלמה. אז אם אתם רואים אבן יקרה בין הספסלים, אתם מוזמנים להתקשר לוותיקן…

קתדרלת סן ז'אן. מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב
קתדרלת סן ז’אן. מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב

מה עוד תמצאו בתוך הקתדרלה?

אין ספק שהדבר המעניין ביותר בקתדרלה הוא השעון האסטרונומי מהמאה ה-14, שמראה את מיקומם של הירח, השמש, הכוכבים וכדור הארץ. כמו כנסיית סן ז’רמן שבפריז, עוברת הכנסייה הזאת תהליך ארוך של שיפוץ שבמהלכו חלק מהכנסייה כבר שופץ וחלק עדיין לא. כשתטיילו שם, שימו לב לקאפלות הצדדיות בחלק הדרומי ולוויטרז’ים היפהפיים שם – חלקם שרדו מהמאה ה-13(!).

השעון המפורסם של קתדרלת סן ז'אן. צילום: צבי חזנוב
השעון המפורסם של קתדרלת סן ז’אן. צילום: צבי חזנוב

הגן הארכיאולוגי

ממש לא רחוק מהקתדרלה, ישנו הגן הארכיאולוגי. כאן תמצאו שרידים של כמה מהכנסיות העתיקות ביותר של ליון, הלא הן כנסיות Saint Croix ו-Saint Etienne (האחרונה נבנתה במהלך המאה ה-4 לספירה, זמן קצר לפני שהנצרות הפכה לדת חוקית).

שרידים של כנסייה בגן הארכאולוגי של ליון - צילום: צבי חזנוב
שרידים של כנסייה בגן הארכאולוגי של ליון – צילום: צבי חזנוב

כמו כן, תמצאו כאן שרידים ממבנה ההטבלה (Baptistere), שנמצא מחוץ לכנסייה. הסיבה לכך היא שאנשים שלא הוטבלו לא יכלו להיכנס לכנסייה ולכן, ברוב המקרים, מבני ההטבלה נמצאו מחוץ לקתדרלה (המבנה המפורסם ביותר נמצא כמובן בפירנצה ומכיל את השערים המפורסמים של גיברטי ופיזאנו).

בית שמריה (Maison du Chamarier)

שמריה (Chamarier), פירושו שופט שלום שעסק בנושאים מסחריים במהלך המאה ה-16. הוא גם עסק בגביית מיסים במהלך הירידים השונים שהתקיימו בליון וכך התעשר כהוגן, מכיוון שכל סכום שהוא הצליח לגבות, מעבר למכסה, נכנס לכיסו (כך למשל התעשר גובה מיסים אחר, שבנה את הארמון שלעתיד יהפוך למוזיאון פיקאסו בפריז).

Maison du Chamarier. צילום: צבי חזנוב
Maison du Chamarier. צילום: צבי חזנוב

אם תצליחו להיכנס פנימה, אל תפספסו את התקרה, שם תמצאו פרסקו מקסים. כמו כן, אל תפספסו את הבאר, ששימשה בתור סמל סטטוס בימי הביניים. אם היתה לכם באר בחצר הבית לא הייתם צריכים ללכת להביא מים מהנהר, שפעמים רבות סבל מזיהום, כך שרק עשירים יכלו ליהנות מאספקה שוטפת של מים נקיים – ולכן באר היתה סמל סטטוס.

חלק מהעוגות שתמצאו ב La Marquise. צילום: צבי חזנוב
חלק מהעוגות שתמצאו ב-Bruno Saladino. צילום: צבי חזנוב

לפני שתמשיכו הלאה, שימו לב לפטיסרי בשם Bruno Saladino, שנמצאת ממש ממול. היא מתמחה, בין השאר, בפרלינים ואני ממליץ בחום להזמין שם בריוש עם פרלינים. אתם תודו לי, הדיאטנית שלכם… פחות. כמו כן, אם במקרה השער לחצר פתוח, נסו להתגנב פנימה ולגלות חצר מקסימה, שעוצבה על ידי לא פחות ולא יותר, מאחד מגדולי הארכיטקטים של הרנסנס, הלא הוא פיליבר דלורם (Philibert de Lorme).

ודבר אחרון, אם תרצו לקנות לכם צעיפים או כל דבר אחר שעשוי ממשי, תוכלו למצוא, ממש ליד הפטיסרי, חנות חמודה מאוד שבה תראו, בין השאר, גם נול אריגה מקורי!

נול אריגה. צילום: צבי חזנוב
נול אריגה. צילום: צבי חזנוב

בית עורכי הדין (Maison des Avocats)

הגעתם לאחד המקומות הכי פוטוגניים בליון, ולכן אין זה מפתיע שתמצאו לא מעט צילומים של הבית הזה בכל מיני חשבונות אינסטגרם. כשתגיעו לכאן תרגישו כאילו קפצתם לרגע לאיטליה של תקופת הרנסנס, מכיוון שההשפעות הארכיטקטוניות האיטלקיות ניכרות בכל פינה.

בית עורכי הדין ופסל האריה שעומד לפניו. צילום: צבי חזנוב
בית עורכי הדין ופסל האריה שעומד לפניו. צילום: צבי חזנוב

במאה ה-14 עמד במקום פונדק ועד היום תוכלו לראות בחצר את הפתח דרכו נכנסו הכרכרות. במהלך המאה ה-16 הפך המקום לבית ספר למשפטים, בו למדו עורכי הדין את מלאכתם, ומכאן שמו.

הנוף שנשקף מבית עורכי הדין. צילום: צבי חזנוב
הנוף שנשקף מבית עורכי הדין. צילום: צבי חזנוב

כיום זהו מוזיאון המוקדש לקולנוע ולמיניאטורות (Musée Cinéma & Miniature). המוזיאון נוצר על ידי מעצב פנים בשם דן אולמן, שהגיע לליון מפריז. התחביב של אותו מעצב פנים היה בניית מיניאטורות ולאחר שתערוכת מיניאטורות שלו זכתה להצלחה גדולה בליון, הוחלט ליצור בשבילם מוזיאון קבע.

בובות שעווה על סט הצילומים מתוך הסרט "הבושם" בתוך מוזיאון המיניאטורות והסרטים. צילום: צבי חזנוב
בובות שעווה על סט הצילומים מתוך הסרט “הבושם” בתוך מוזיאון המיניאטורות והסרטים. צילום: צבי חזנוב

תמצאו שם מבנים קטנטנים, אותם בנה האומן, שעיצב אותם לפרטי פרטים, לצד כל מיני ארטיפקטים מכל מיני סרטים הוליוודיים, כולל המסכה של בטמן. ביקרתי שם ונהניתי מכל רגע. אני ממליץ בחום על המוזיאון, במיוחד להורים שבאים לבקר בליון עם הילדים שלהם.

מיניאטורה של כיתה בבית ספר של פעם. צילום: צבי חזנוב
מיניאטורה של כיתה בבית ספר של פעם. צילום: צבי חזנוב

תוכלו לקנות כרטיסים בקופת המוזיאון, אולם אם הגעתם לכמה ימים לליון ותרצו לבקר במספר מוזיאונים ולהשתמש בתחבורה הציבורית של העיר, הרי שמומלץ לכם לקנות את ה-Lyon City Card, שיאפשר לכם להיכנס לכל המוזיאונים של העיר, כולל שימוש חופשי בכל אמצעי התחבורה הציבורית של העיר.

  • כתובת: 60 Rue Saint-Jean
  • ימי ושעות פתיחה: פתוח כל יום מ 10:00-18:30. כניסה אחרונה בשעה 17:30.
  • מידע נוסף: ניתן למצוא באתר המוזיאון.

סיימתם לבקר במוזיאון המיניאטורות והקולנוע ואתם רעבים?

הרשו לי להמליץ לכם על בושון נהדר בשם Les Lyonnais, שנמצא ממש לא רחוק משם. תאכלו שם אוכל ליונזי מסורתי ואני ממליץ בחום לנסות שם את עוגת כבד העוף (Gâteau de foies de volaille). מומלץ בחום להזמין מקום מראש, מכיוון שמדובר במסעדה סופר פופולרית.

קישור לאתר המסעדה

הטרבולה הארוכה (La Longue Trabule)

אם לפריז יש את הפסז’ים שלה, הרי שלליון יש את הטרבולות (Trabules). המילה טרבולה מגיעה מצמד המילים Trans Ambular, שפירושן בלטינית “מעבר בין בתים”, וזה בדיוק מה שתמצאו כאן.

חדר מדרגות ב"טרבולה הארוכה". צילום: צבי חזנוב
חדר מדרגות ב”טרבולה הארוכה”. צילום: צבי חזנוב

בעבר השתמשו בטרבולות כקיצור דרך על מנת להגיע אל הנהר, שם העניים יכלו לשאוב לעצמם מים (העשירים, כאמור, נהנו מבאר פרטית). מי שנזקק לנהר שלא לצרכי שתייה, היו עובדי תעשיית המשי, ולכן לא מעט מבתי המלאכה של המשי נמצאו שם.

יש בליון כ-100 טרבולות, אולם חלק גדול מהן סגורות. לשמחתנו, הטרבולה הארוכה והמרשימה ביותר, פתוחה לקהל הרחב.

את הכניסה לטרבולה תמצאו בכתובת: Rue Saint Jean 54, ממש לא רחוק מבית עורכי הדין. כל מה שעליכם לעשות זה לפתוח את השער וללכת לאורכה של הטרבולה עד Rue du Boeuf.

חדר מדרגות בטרבולה הארוכה. צילם: צבי חזנוב
חדר מדרגות בטרבולה הארוכה. צילם: צבי חזנוב

לא יודע איך אתם תרגישו, אבל לי זה הרגיש כאילו נכנסתי לבית כלא מימי הביניים (אולי היו אלו הסורגים ואולי האפלוליות). אולם כשמתרגלים לכל זה, תוכלו להבין את הקסם של המקום.

דרך אגב, מכיוון שהטרבולות אינם נגישות, סובלות מתאורה נמוכה ומלחות גבוהה, בגלל הקרבה לנהר, תשמחו לדעת שניתן לשכור שם דירה לטווח ארוך במחירים סבירים מאוד, למקרה שיתחשק לכם להתגורר פעם בליון ההיסטורית 🙂

המגדל הורוד (La tour rose)

על מנת להגיע למגדל הוורוד (שהוא בעצם לא בדיוק מגדל), עליכם להיכנס לטרבולה קטנה בכתובת Rue du Boeuf 16 (ממש לא רחוק מהיציאה מהטרבולה הקודמת בה ביקרתם).

המגדל הוורוד. צילום: צבי חזנוב
המגדל הוורוד. צילום: צבי חזנוב

זהו בעצם חדר מדרגות עם חלונות גבוהים ולידו, ממש לא רחוק, תמצאו את Maison Brochier, חנות מוצרי המשי המפורסמת של ליון.

אם תגיעו לאיזור בעונת המשי, תמצאו שם תולעי משי שזוחלות להן על שולחן קטן. למי שכמוני פחות מתחבר לתולעים וחרקים, זה מראה קצת פחות מצודד, אך חובבי הטבע והסקרנים שביניכם יכולים אולי ליהנות מהמראה.

מוזיאון גדן (Musée Gadagne)

לפריז יש את מוזיאון הקרנבלה ואילו בליון יש את האח הקטן והלא-חינמי שלו, הלא הוא מוזיאון גדן, שנמצא ב-1 Pl. du Petit Collège. אם אתם אוהבים היסטוריה, כמוני, אני ממליץ לכם בחום לא לפספס אותו.

החצר של מוזיאון גדן. צילום: צבי חזנוב
החצר של מוזיאון גדן. צילום: צבי חזנוב

כאן תלמדו על יותר מ-2,000 שנות היסטוריה של ליון החל מימי רומא העתיקה ועד ימינו אנו. חשוב לציין שלהבדיל ממוזיאון הקרנבלה, לא מדובר במוזיאון גדול במיוחד ותוכלו לסיים אותו בתוך פחות משעה.

תוך כדי ביקור במוזיאון תגלו שאת הבניין הזה בנתה משפחת סוחרים איטלקית בשם גדני (Gadagni), ש”צירפתה” את שמה, לאחר שהפכה לתושבת קבע בליון, וקראה לעצמה גדן (Gadagne). זה מזכיר לי שדבר דומה עשה מלחין הבארוק הצרפתי המפורסם ביותר במאה ה-17, לאחר ששינה את שמו מג’ובני בטיסטה לולי לז’אן בטיסט לולי.

לצד המוזיאון הזה, תמצאו כאן מוזיאון נוסף שמוקדש כולו לבובות תיאטרון. אני בטוח שגם אתם וגם ילדיכם תהנו פה, במיוחד בחלק הסופי של הביקור, בו תוכלו להעלות הצגה קטנה באמצעות כמה מהבובות שנמצאות במוזיאון.

כמה מהבובות שתמצאו במוזיאון בובות התיאטרון. צילום: צבי חזנוב
כמה מהבובות שתמצאו במוזיאון בובות התיאטרון. צילום: צבי חזנוב

כמו במוזיאון הקודם, גם כאן תוכלו לקנות כרטיסים בקופת המוזיאון וגם כאן אמליץ לכם לבוא מצויידים ב Lyon City Card, שיאפשר לכם להיכנס למוזיאון הזה, ולשאר המוזיאונים העירוניים.

אם אתם פחות מתחברים להיסטוריה, אתם מוזמנים להיכנס לשם ולו על מנת ליהנות מהחצר היפה של המוזיאון. כמו כן, אתם יכולים לעלות לקומה הרביעית במעלית (בחינם) ולהגיע לרוף טופ נחמד בו ניתן לשתות משקה או שניים, בעודכם צופים על העיר הישנה של ליון מהגג.

  • כתובת: 1 Pl. du Petit Collège
  • ימי ושעות פתיחה: רביעי-ראשון בין השעות 10:30-18:00 (כניסה אחרונה ב-17:30).
  • מידע נוסף: ניתן למצוא באתר המוזיאון.

מחפשים מסעדה טובה ליד מוזיאון Gadagne?

הרשו לי להמליץ לכם בחום רב על מסעדת Cabaretier. זהו בושון שמגיש אוכל ליונזי נהדר (נסו את סלט החוטמים והנקניק שלו) והוא מנוהל על ידי גבר ואישה (אינני יודע אם הם זוג או לא), בעלי חוש הומור ומצב רוח טוב. גם כאן מומלץ בחום להזמין מקום מראש, אחרת אתם עלולים להתאכזב.

קישור לאתר המסעדה

בית המשפט הראשי של ליון (Palais de Justice)

במהלך ימי הביניים התגוררו כאן רוזני פורז (Forez) ובתקופת הרנסנס הפך המקום לארמון המלכותי. במהלך המאה ה-19, נהרס הארמון הישן ועל חורבותיו בנה לואי פייר בלטאר (Louis Pierre Baltard 1764-1846), בשנת 1842, בית משפט בסגנון ניאו קלאסי.

אם השם בלטאר מצלצל לכם מוכר זה בזכות בנו ויקטור בלטאר (Victor Baltard 1805-1874), האיש שנכנס להיסטוריה בזכות כנסיית סנט אוגוסטן (Saint Augustin) בפריז וכמובן השוק הסיטונאי המפורסם של עיר האורות, הלא הוא לה האל.

בית המשפט של ליון כשברקע ניתן לראות את קתדרלת סן ז'אן. צילום: צבי חזוב
בית המשפט של ליון כשברקע ניתן לראות את קתדרלת סן ז’אן. צילום: צבי חזוב

החזית של המבנה מורכבת מ 24 עמודים ומאחוריהם תמצאו על הקיר מוטיב חוזר של הפאשיו (Faschio). הפאשיו הוא אגד זרדים, שבמרכזו גרזן, ומאז ימי רומא העתיקה הוא היווה סמל לאחדות (ניתן הרי לשבור מקל אחד בקלות, אך אם תאגדו מספר מקלות יחד, יהיה קשה מאוד לשבור אותם).

מכיוון שהמלך לואי פיליפ (שלט בין השנים 1830-1848), חיפש סמל מאחד, הרי שאין זה מפתיע שהוא וממשיכיו אימצו את הפאשיו, ולכן ניתן למצוא את הסמל הזה בלא מעט מבני ציבור בצרפת. מי שעוד אימץ את הפאשיו, היה שליט איטליה בניטו מוסוליני, שקרה לתנועתו פאשיזם, על שם אגד הזרדים הזה…

המבנה מתפקד עד היום בתור בית משפט ואם תגיעו בימים שבהם מתקיים משפט, ייתכן שתצליחו להיכנס פנימה ולראות את האולם הראשי והמאוד מרשים. נסו לדמיין כיצד כאן נשפט “הקצב מליון”, הלא הוא קלאוס ברבי (Klaus Barbie), ששימש בתור ראש הגסטפו בעיר (תוכלו לקרוא עליו עוד בכתבה שלי על ההיסטוריה של ליון).

רחוב שלושת המריות (Rue Des Trois Maries)

השם המעט-מוזר של הרחוב הזה מבוסס על אגדה פרובנסלית המספרת על כך ששלוש מריות (או מרים מעברית) הגיעו מארץ הקודש לפרובאנס, לאחר מותו של ישו:

  • מרים השולמית, אימו של ג’יימס הקדוש
  • מרים היעקובית, דודתו של ישו
  • ומרים המגדלית (מריה מגדלנה), מי שיתכן מאוד שהייתה אישתו או המאהבת של ישו

הסיבה שהרחוב נקרא על שמן, היא מכיוון שבבית מספר 7 ישנו פסל שבור, שמתאר את שלושת הקדושות הללו. שימו לב גם לבניין שבו נמצא הפסל, הוא בהחלט שווה מבט או שניים.

הטרבולה ברחוב Trois Maries מספר שש. צילום: צבי חזנוב
הטרבולה ברחוב Trois Maries מספר שש. צילום: צבי חזנוב

במספר 6 תמצאו טרבולה שתיקח אותכם לרחוב Saint Jean. על מנת להיכנס תצטרכו ללחוץ על הפעמון ולדחוף את השער הכבד. אם תצליחו לעשות זאת תגלו שהמראה בהחלט שווה את המאמץ 🙂

דבר אחרון, שימו לב למדרגות בחצר הטרבולה ותגלו שיש שם חורים. לא, לא מדובר בשיכון לעכברים צעירים, אלא כנראה לדרך לנקז את המים, בזמן שהנהר עולה על גדותיו.

המדרגות עם החורים. צילום: צבי חזנוב
המדרגות עם החורים. צילום: צבי חזנוב

אם יש לכם רעיון טוב יותר מדוע החורים נמצאים שם, אני יותר מאשמח לשמוע אותו 🙂

כיכר בלן (Place de Baleine)

בלן בצרפתית פירושו לוויתן, ולכן ניתן לקרוא לכיכר הזאת “כיכר הלוויתן”. שמה של הכיכר, כך אומרים, מגיע משלט עץ שנמצא שם ובכיכר הזאת נערכו החל מהמאה ה-16 הירידים, שהפכו את ליון לעיר כל כך עשירה.

גלידה של Terre Adelice. צילום: צבי חזנוב
גלידה של Terre Adelice. צילום: צבי חזנוב

מה שכן מצאתי בפינת הכיכר היא גלידרייה מאוד מפורסמת בשם Terre Adelice. כל הגלידות שתאכלו שם נעשות על ידם ותוכלו למצוא גם טעמים לא קונבנציונליים כגון עגבניות ובזיליקום (אז מי ביקש גלידה בטעם פיצה ולא קיבל 🙂 ).

עוד מקום שמומלץ להכיר, אם אתם מחפשים מקום לאכול בו ארוחת צהריים או ערב, היא מסעדת Aux Trois Maries, שנקראת על שם הרחוב הסמוך.

שלט העץ בכיכר בלן. צילום: נחשון בצלאל
שלט העץ בכיכר בלן. צילום: נחשון בצלאל

השירות שם היה מעט איטי ולא יעיל, אך מרק הבצל הנהדר שאכלתי שם כיפר על כל החטאים של המסעדה הזאת :-).

קישור לאתר המסעדה

כיכר הממשל (Place du Gouvernement)

כיכר מקסימה המורכבת מבתים בעלי 4 קומות. כפי שתראו, כל בניין הוא אחר לחלוטין ואתם מוזמנים לשים לב למגדל הקטן בעל שתי הדלתות המקבילות. אל תתנו למראה הפסטורלי של הכיכר להטעות אתכם. בעבר היתה זו הכיכר בה הוצאו אנשים להורג (בדומה לכיכר בה נמצא ההוטל דה ויל של פריז).

הבניין המרשים ביותר בכיכר הזאת הוא בניין הממשל (Hôtel du Gouvernement) והוא נבנה במאה ה-15. כאן התגוררו נציגי המלך, שמונו על ידו על מנת לנהל את העיר. כאן גם התגורר המלך, כאשר הגיע לליון (פעמים רבות בדרך לחצי האי האיטלקי).

בית הממשל (Hotel de Gouvernement) מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב)
בית הממשל (Hotel de Gouvernement) מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב)

אתם יכולים להיכנס לבניין שמוביל לטרבולה קטנה. מומלץ לטפס במדרגות כדי לראות את החצר ואת האורוות, בהם שיכנו את סוסי המלך. תוכלו להמשיך למטה במדרגות ובסופו של דבר לצאת לנהר, אולם שימו לב שלא תוכלו לחזור אם אתם לא יודעים את הקוד. לכן, אם אתם מטיילים ביחד ודאו שאחד מכם מחזיק את הדלת פתוחה בזמן שהשני מסתכל החוצה.

כיכר החלפנים (Place du Change)

זוהי הגירסה האלגנטית של ליון לרחוב לילנבלום בת”א (בימים שלא היה פשוט להשיג מטבע חוץ בארץ).

כאן נמצאו רוב הדוכנים של הירידים השונים של ליון וכאן, כמובן, החליפו כסף. החלפנים, שרובם באו מחצי האי האיטלקי, ישבו על ספסלים בחוץ, ומכיוון ששמם של הספסלים באיטלקית היה Banco, הם קיבלו את השם בנקאים.

Loge Au Change. צילום: צבי חזנוב
Loge Au Change. צילום: צבי חזנוב

עם זאת, ישיבה על ספסל בחום, בקור ובגשם, לא היתה נוחה במיוחד ולכן הם החליטו להקים בכיכר מבנה ששמו “משרד החלפנות” (Loge du Change) וזהו המבנה העיקרי בכיכר הזאת. מה שמייחד אותו היא העובדה שבזמנו היה זה המבנה היחידי עם ארבעה חזיתות, ולכן מומלץ להקיף את המבנה וליהנות מכל אחת מהחזיתות הללו.

כיום כלל לא עובדים כאן את אלוהי הממון, מכיוון שעסקי הבנקאות עברו למקום אחר בעיר. במקום כספים ובנקאים תמצאו כאן דווקא כנסייה פרוטסטנטית.

בית תומסאן (La Maison Thomassin)

זהו אחד הבתים העתיקים ביותר בעיר, שעדיין קיימים היום (בנייתו החלה במאה ה-13).

בית תומסאן. צילום: צבי חזנוב
בית תומסאן. צילום: צבי חזנוב

כפי שתוכלו לראות מדובר בבניין שנבנה בסגנון גותי ובמהלך המאה ה-15 הוא עבר “מתיחת פנים” וקיבל את שמו – בית תומסאן – ע”ש משפחת תומסאן, אחת מהמשפחות החשובות ביותר של ליון, שהתעשרה מסחר במשי.

אם יתמזל מזלכם, תוכלו להיכנס פנימה לחצר, הצבועה כולה באדום. מראה בהחלט מרהיב.

רחוב היהודים (Rue de la Juiverie)

כאן התגוררה הקהילה היהודית העתיקה של ליון במהלך ימי הביניים, עד שהם גורשו מהעיר במהלך המאה ה-14.

כיום תוכלו למצוא שם אומנים מסוגים שונים, כאשר אחד המפורסמים שבהם הוא שען, שקרא לחנותו במספר 20 על שם סרט שם סרט שצולם שם ששמו “L’horloger de Saint Paul”. הנה הטריילר של הסרט המדובר:

YouTube video

במספר 8 שברחוב תמצאו מבנה מפורסם נוסף בשם Hôtel de Bullioud. אם תצליחו להיכנס פנימה לחצר, תגלו מבנה רנסנסי יפהפה, שנבנה על ידי אחד מגדולי האדריכלים של הרנסנס הצרפתי, הלא הוא פיליבר דה לורם (Philibert Delorme).

Hôtel de Bullioud. צילום: צבי חזנוב
Hôtel de Bullioud. צילום: צבי חזנוב

כשמסתכלים על המבנה רואים היטב את ההשראה שקיבל האדריכל, בעקבות ביקורו בחצי האי האיטלקי וכמו כן ניתן לראות את אותה גאונות ארכיטקטונית, שתאפיין את יצירתו המפורסמת ביותר, הלא הוא ארמון פונטנבלו.

ביתו של אנרי ה-4 (Maison Henri IV)

הבית הזה נקרא על שם אנרי ה-4 (שלט בצרפת בין השנים 1589-1610) וכל זאת בגלל שהוא התארח שם… לילה אחד.

בית אנרי ה-4. צילום: צבי חזנוב
בית אנרי ה-4. צילום: צבי חזנוב

כשמסתכלים עליו מרחוב היהודים הוא לא נראה כל כך מרשים, אולם אם תפנו שמאלה בקצה הרחוב ותלכו למעלה תוכלו לראות בפינה גרם מדרגות מרשים מאוד ועליו פרוטומה (פסל ראש) של המלך.

פסל ראש של אנרי - 4. צילום: צבי חזנוב
פסל ראש של אנרי – 4. צילום: צבי חזנוב

אם תרצו, אתם מוזמנים לעלות במדרגות “הכרמליתים היחפים” (La montée des Carmes Déchaussés), שנקראים על שם נזירים שהיו עולים יחפים במדרגות הללו בדרך למנזר שלהם, שכבר לא קיים. כשתגיעו למעלה תוכלו לצפות על שכונת Croix Rousse וחלקים נוספים של ליון.

כנסיית סן פול (Église Saint-Paul)

אם תחזרו על עקבותיכם לכיכר החלפנים ותעברו את תחנת הרכבת סן פול (Saint Paul) תגיעו לכנסיה בעלת אותו שם.

מדובר בכנסייה ותיקה מאוד שעומדת כאן מאז המאה ה-6 לספירה (!). כפי שתראו, רוב הכנסייה היא מן שעטנז של סגנונות גותיים ורומנסקיים, אולם בעקבות שיפוצים שנעשו במהלך המאה ה-19, נוספו לכנסייה גם חלקים מודרניים יותר.

הפרסקו של כנסיית סן פול. צילום: צבי חזנוב
הפרסקו של כנסיית סן פול. צילום: צבי חזנוב

בתוך הכנסייה תמצאו ויטראז’ים יפים ופרסקו מרשים של סן פול, הנופל מהסוס בזמן שישו הופיע פתאום לפניו (מה שהוביל אותו להפוך לנוצרי).

בכנסייה הזאת אנחנו מסיימים את הסיור שלנו. אתם מוזמנים ללכת למצוא לכם מסעדה טובה או בית קפה נחמד לנוח בו. הרווחתם את זה ביושר :-).

היכן כדאי להתגורר על מנת לטייל בעיר העתיקה של ליון?

בעיני, המלון האידיאלי להיכרות מושלמת עם העיר העתיקה הוא Cour Des Loges, בו התגוררתי במהלך ספטמבר 2022.

החדר שבו התגוררתי ב Cour de Loges. צילום: צבי חזנוב
החדר שבו התגוררתי ב Cour de Loges. צילום: צבי חזנוב

מדובר במלון מפנק עם שירות מושלם שנמצא בתוך מבנה עתיק של מנזר מהמאה ה-15 ומכיל את כל הפינוקים האפשריים, כולל ספא. הוא ממוקם ב-Rue de Boeuf, אחד הרחובות הכי מרכזיים של העיר העתיקה והוא יאפשר לכם, כפי שהוא איפשר לי, לגלות את העיר בביסים קטנים ואז לחזור מעט למלון, לנוח ולהתפנק.

למלון הזה ישנם שני חסרונות עיקריים. החיסרון הראשון הוא המחיר הלא-נמוך שלו ואילו החיסרון השני הוא העובדה שבין אוקטובר 2022 למאי 2023 הוא יהיה בשיפוצים ולכן לא תוכלו להתגורר שם. במקרה כזה, הרשו לתת לכם שתי עצות:

  • להיכנס לדף המלון, ללחוץ על הכתובת שלו ואז לראות אילו מלונות יש בסביבה הקרובה. מלונות אלו יהנו מאותו מיקום ואם הם מתאימים לכם ויש להם ציון של 8 ומעלה – קחו אותם.
  • אם לא מצאתם מלון בעיר העתיקה, כדאי לכם לחפש מלון ב-Presqu’île, שנמצא ממש מעבר לנהר. אם תגורו בסביבת הנהר בין Place Bellcour לבין Place de Terreaux, תוכלו להגיע לשם בתוך 10 דקות הליכה. אם תרצו להתגורר שם תוכלו למצוא שורה של מלונות מומלצים בכתבה מלונות מומלצים בעיר ליון שאספתי בשבילכם בפינצטה.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 0 / 5. דירוג הכתבה: 0

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

הכתבות שהפרנקופילים הכי אהבו

ניווט מהיר