נקודות האור שלי בעיר האורות (טיפים של מישהי שלא אהבה את פריז) כתבת אורח מאת ניני אטלס

כמעט כל מי שסיפרתי לו שאנחנו טסים לפריז התלהב.
העיר הכי יפה בעולם, הכי רומנטית בעולם, כיף לטייל ברחובות שלה גם סתם כך, האוכל הכי, הקפה הכי הכל הכי…
שכשאני מצוידת בשפע כזה של סופרלטיבים, יצאתי לדרך נרעשת ונרגשת.
אבל פריז לא התאמצה בשבילי, כמו בשביל אחרים, ולא הצליחה לשכנע אותי.
נכון, היא יפה ויש מה לראות בה. ובכל זאת לטעמי, לא הייתה מוצלחת או יפה מערים אחרות בהן ביקרתי. משהו באווירה בה הרתיע אותי, השיטוט ברחובותיה לא הרעיד את נימי נפשי. בקיצור, לא אהבתי אותה.
אז, איך סיפרתי לפרנקופיל חביב שאנ’לא אוהבת את פריז?
קודם כל – בעדינות.
ומיד אחרי ההצהרה הדרמטית, כדי לא לפגוע יותר מידי בציפור נפשו, מיהרתי לספר לו ש”אתה יודע מה? היו כמה מקומות שכן אהבתי בפריז”.

גן הפסלים של מוזיאון רודן

תמיד אהבתי את פסליו של רודן, והיה ברור שארצה להגיע למוזיאון רודן. בשל הזמן הקצר, החלטנו להתפשר ו”להסתפק” רק בגן. המוזיאון עצמו, ממוקם במבנה בו התגורר רודן, שהוריש אותו לממשלת צרפת תחת תנאי שהוא ישמש כמוזיאון ליצירותיו. היה זה רודן, שהתחיל למקם ברחבי גינתו הנפלאה חלק מפסליו.

הגן שופע צמחיה יפהפייה, גן ורדים משגע, והפסלים של רודן מנהלים דו שיח ער עם סביבתם ועם המבקרים.
בקיצור? אהבתי מאד!

אם אחליט אי פעם לחזור לפריז (לא אוהבת אותה, זוכרים, כן?) אחזור לגן ואז לא אוותר על ביקור גם במוזיאון. אם שכנעתי אתכם, כאן אפשר לרכוש כרטיסים לגן ולמוזיאון או רק לגן. הכניסה לגן בלבד עולה 4 יורו וניתן לרכוש כרטיסים גם בקופת המקום.

שעות פתיחה:- שלישי עד ראשון 10:00-17:45 רביעי עד 18:45
חשוב לדעת שכל המוזיאון נגיש ויש אפשרות לשאול כסאות גלגלים במקום.

ניתן לקרוא על כל הפרטים על נגישות במוזיאון רודן בקישור הזה.

כתובת: 77 Rue de Varenne

קישור לקניית כרטיסים למוזיאון (למי שרוצה)

כנסיית סנט שאפל

לא כאן המקום לספר עליה ועל ההיסטוריה שלה. אני פה כדי “להתחנף ולרצות” שולחת אתכם היישר לקפלה העליונה. לא, זה לא אומר שאין מה לראות בתחתונה. קחו אויר ועלו לאט במדרגות. ברגש. כמו חתן שמתקרב אל כלתו לכסות פניה בהינומה, והכינו עצמכם להתרגשות של ממש.

למרות שידעתי, סיפרו לי, קראתי ושמעתי, כלום לא הצליח להכין אותי למראה המרהיב של הויטראז’ים המרשימים, שמציגים כ 1000 סיפורי תנ”ך שונים בשלל גוונים, ומקיף ועוטף מכל עבר.
מאחר וגם אני לא אצליח להכין אתכם לזה, אסתפק בהמלצה חמה ולא מתלהמת בנוסח:- “אתם עוד פה? רוצו!”
אם אשוב לפריז, ארוץ בשמחה.

מבחינת הנגישות, יש לקפלה התחתונה רמפה, שמאפשרת כניסה עם כיסא גלגלים ולעליונה, זו שעליה אני מספרת, גישה באמצעות מעלית מהבניין הסמוך.

כתובת: 8 Boulevard du Palais
עלות: 15 יורו

קישור להזמנת כרטיסים (מומלץ להזמין מראש)

אם תרצו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של כנסיית הסנט שאפל אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה סנט שאפל (Sainte Chapelle) – מזכרת יפהפייה ממלך פסיכופת.

הסקרה קר וכיכר טרטר

הבזיליקה ממוקמת על הנקודה הגבוהה ביותר בפריז, ברובע המונמארטר. גם אם אתם לא חובבי כנסיות, בזיליקות וקתדרלות, לפחות עלו לשם למען הנוף. ואז, אם אתם כבר שם, ובמיוחד אם עליתם את כל המדרגות, כי לא שמתם לב שיש שם פוניקולור, תנו הצצה גם פנימה. היא יפה להפליא, וכבר מרחוק רואים עליה שהיא מודעת ליופייה.
ולבעלי קשיי ניידות פה תוכלו לקרא על נגישות לסקרה-קר בקישור הזה.

כתובת: Rue du Chevalier de la Barre

הכיכר, ברובע מונמארטר, ציורית תרתי משמע. תיירותית לעילא ולעילא, ולמרות כמות האנשים שגדשה אותה, הרגשתי כאילו אני יכולה לשהות בה ימים שלמים.

כיכר טרטר שופעת ציירים שיושבים מול כני ציור. חלקם מציירים את הנוף, מול חלקם יושבים עוברי אורח ממין התייר המצוי, ומחכים שיסיימו לצייר אותם. חלק מהציירים עוברים בין המון האדם, מנסים לשדלם לשבת מולם. בתי הקפה חמודים והכל במין תחושה של מחוץ לזמן ולמקום.

מבחינתי זה ה-מקום בפריז.

מוזיאון ד’אורסה

תחנת רכבת. לזה נועד המבנה שנבנה ב 1898, אבל הוא הצליח לתפקד ככזה פחות מ 40 שנים. יד רשעה התכוונה להרוס את המבנה היפהפה, אך הוא ניצל מרוע הגזירה. לשמחת כולם הפך למוזיאון אומנות המציג אוסף מרשים ויפהפה של יצירות ממחצית המאה ה 19 ועד ראשית המאה ה 20. צורת המבנה יחד עם השעון המפורסם, מעניקים עומק נוסף לבילוי המרתק בין היצירות.

ימי פתיחה: ג’,ד’,ו’,ש’ ,א’ 09:30-18:00 בימי חמישי 09:30-21:45 וסגור בימי שני
עלות: 14 יורו. כניסה חופשית, ללא עלות, ביום ראשון הראשון של כל חודש.
כתובת: 1 Rue de la Légion d’Honneur

קישור להזמנת כרטיס מראש (מומלץ על מנת לעקוף את התורים)

מוזיאון האורנג’רי

מוזיאון לאומנות אימפרסיוניסטית ופוסט אימפרסיוניסטית. המפורסם שבו הוא אוסף ציורי חבצלות המים של קלוד מונה, המוצג בשני חדרים אליפטיים ענקיים. במוזיאון מוצג אוסף וולטר גיום והוא כולל, בין היתר, שפע עבודות אימפרסיוניסטיות מרשימות.

כתובת: Jardin Tuileries
ימי פתיחה: פתוח יום יום מהשעה 09:00 עד 17:15 סגור בימי שלישי
עלות: 9 יורו, כרטיסים בקופה או באתר

שמחתי לצאת ולעזוב את פריז, העיר עטורת הסופרלטיבים. למרות שתיירות ערים חביבה עלי ומאפשרת לי לחגוג עם צילומי סצנות רחוב, אותן אני כל כך אוהבת. ביני לבין פריז לא נוצר הקליק. מרגע שיצאנו ממנה להמשך הטיול, התחילו הסופרלטיבים להצדיק את קיומם.

ובהצהרה זו אני מאמינה, שכן הצלחתי לשובב לבב פרנקופיל.

כמה מילים עלי

התבקשתי לספר לכם מי אני.

אני ניני אטלס, בת 60. מתקוששת לאט אבל בטוח. אישי ואני אוהבים מאד לטייל. מאחר ואני מן טיפוס שכזה, שרואה סיפור בכל פינה, יש לי בת לוויה קבועה בדמות המצלמה שלי ואני מצלמת בלי הרף, כל קרן זווית וסמטה. במקביל גם כל ימי כותבת.

כל שלוש האהבות הללו שלי באות לידי ביטוי בבלוג חמושה בעדשה. סיפורי הטיולים שלנו בארץ ובאירופה, כשכל רשומה מלווה בצילומים שצלמתי בטיול, ובחלק לא קטן מהן גם תוספת שנועדה להקל על בעלי מוגבלויות, ככל שאני מצליחה למצוא.

בבלוג “חמושה בעדשה” תוכלו לקרא בין היתר, גם על הטיול שלנו לצרפת ועל אתרים נוספים בהם ביקרנו בפריז.