סקרה קר – מדריך למטייל בכנסייה שהתיירים אוהבים (והצרפתים לא)

כנסיית סקרה קר - צילום: צבי חזנוב
זמן קריאה משוער: 8 דקות

בזיליקת סקרה קר (Sacré-Cœur או בעברית “הלב הקדוש”), שנמצאת על פסגת גבעת המונמארטר, נחשבת לאחד הסמלים הגדולים שלי פריז לצד מגדל אייפל וקתדרלת נוטרדאם. להבדיל מנוטרדאם, שהייתה תמיד אהובה על הפריזאים ומגדל אייפל, אותו הפריזאים למדו לאהוב עם השנים, סקרה קר נתקלה, מהיום שבו החלה להיבנות, בבוז אדיר של תושבי מונמארטר.

מדוע תושבי השכונה לא אהבו את הסקרה קר? על השאלה הזאת אנסה לענות בכתבה הבאה. לפני שאעשה זאת, הרשו לי לספק לכם את כל המידע התיירותי הדרוש לצורך ביקור בכנסייה הזאת, מכיוון שגם אם הצרפתים עצמם פחות אוהבים אותה, אין שום סיבה שאתם תפספסו אותה ואת הנוף הפריזאי המרהיב הנשקף ממנה.

כנסיית סקרה קר – מידע למבקרים

איך מגיעים לסקרה קר?

כתובת: 35 Rue du Chevalier de la Barre

אין קו מטרו שמגיע לפסגת הסקרה קר, אולם גם אם אתם מתקשים בהליכה, או אינכם מעוניינים להגיע לשם ברגל, יש מספר דרכים אחרות להגיע אליה.

הדרך הראשונה היא לקחת את קו מטרו 2 ולרדת בתחנת Anvers. משם יש ללכת ב-Rue de Steinkerque עד שתגיעו ל-Place Louise Michel. שם תמצאו רכבל שיקח אתכם עד לסקרה קר (ניתן לשלם ברכבל באמצעות כרטיסי המטרו/אוטובוס שלכם).

הרכבל של מומנמארטר. צילום: צבי חזנוב
הרכבל של מומנמארטר. צילום: צבי חזנוב

דרך נוספת היא לקחת את אחד מקווי האוטובוס הבאים: 30, 31, 80 ו-85.

ואם אתם הרפתקנים, אתם יכולים לנסות את הדרך של קלוד ללוש (הסרטון הבא הוא לא לבעלי לב חלש :-).

שעות פתיחה: כל יום מ 06:00-22:30

קישור לאתר הרשמי של סקרה קר

טיפוס על הגג של סקרה קר

אם אתם נמצאים בכושר טוב ורוצים לראות את פריז מלמעלה (או אם אתם סתם מזוכיסטים כמוני שחייבים לטפס ברגל על כל מבנה גבוה שהם רואים), תשמחו לדעת שניתן לטפס על הגג של הסקרה קר.

הכניסה למקום ממנו ניתן לטפס על המגדל נמצאת מצד שמאל של הכנסיה (בהנחה שאתם עומדים מול הכניסה הראשית) והכניסה האחרונה היא בשעה 17:00. מחיר הכרטיס הוא 7 יורו (נכון לפברואר 2024) ולאחר שתטפסו קרוב ל 300 מדרגות, תוכלו ליהנות מהנוף הזה.

הנוף הנשקף מהסקרה קר. צילום: צבי חזנוב
הנוף הנשקף מהסקרה קר. צילום: צבי חזנוב

כעת, לאחר שקיבלתם את כל המידע הדרוש למטייל, בואו נצא למסע אחר, מסע בזמן שיוביל אותנו לאחת התקופות האפלות של פריז ולכנסייה המפורסמת שצמחה ממנה.

סיפורה של כנסיית סקרה קר

L’Année terrible

בהיסטוריה של צרפת היו לא מעט תקופות לא נעימות ואף קשות מאוד, אולם אף שנה (כולל 1940, השנה בה פריז נכבשה על ידי הנאצים) לא זכתה לכינוי L’Année terrible (השנה האיומה), להוציא שנת 1870-1871.

השנה הזאת החלה עם תסיסה פוליטית, שגרמה לפיטוריו של הברון אוסמן (Georges-Eugène Haussmann 1809-1891), האיש שאחראי יותר מכל לבנייתה של פריז, אותה אנו מכירים ואוהבים. על מנת להתמודד עם התסיסה הפוליטית, החליט נפוליאון ה-3 להכריז מלחמה על הפרוסים, מה שהוביל למלחמת פרוסיה-צרפת, בה הובס נפוליאון ה-3 ונפל בשבי.

כתוצאה מכך, נפלה הקיסרות השלישית והוכרזה הרפובליקה השלישית, אך לרפובליקנים לא היה הרבה זמן לחגוג מכיוון שהפרוסים הגיעו לפרברי פריז והטילו עליה מצור. כל תושבי פריז התגייסו למשמר הלאומי במטרה להגן על פריז מפני הפרוסים, ובהם תושבי רובע מונמארטר, שאף תרמו כסף לקניית תותחים.

המצור הביא לרעב עצום בעיר, ולאחר שכל התקפות הנגד נכשלו, נאלצה פריז להיכנע בינואר 1871. הכניעה וחוזה השלום המשפיל, שבמהלכו איבדה צרפת את חבל אלזס וחלקים מחבל לוריין הביאו לתסיסה עצומה בקרב הצרפתים ובמיוחד בקרב תומכי השמאל, שהתגוררו ברובעים הצפוניים והצפון מזרחים של העיר.

ב-18 במרץ 1871 התרחש במונמארטר האירוע שהיווה את ה”גפרור שהדליק את אש המרד”. כאמור, אנשי פריז שילמו מכספם עבור כ-200 תותחים, שמטרתם הייתה להגן על פריז מפני הפרוסים. אולם כעת, כשהמלחמה נגמרה החליטה הרפובליקה להחזיר את התותחים הללו לידי הצבא.

כח צבאי בפיקודם של הגנרלים קלמן תומא (Jacques Leon Clément-Thomas 1809-1871) וקלוד לקונט (Claude Lecomte 1817-1871) נשלח להביא חזרה את התותחים שהוצבו על פסגת המונמארטר, אולם בדרך הם הותקפו על ידי המון פריזאי זועם וכתוצאה מכך חלק ניכר מחייליהם מרדו ועזרו לקחת אותם בשבי.

לאחר “משפט” שנערך להם, נלקחו שני הגנרלים אל rue des Rosiers 6 שבפסגת המונמארטר (נא לא להתבלבל בינו לבין Rue des Rosiers, שברובע היהודי במארה) ושם הוצאו הגנרלים להורג.

הוצאתם להורג של קלמן תומא וקלוד לקונט. פוטומנטאז' מאת אז'ן אפר (Ernst Eugene Apert)
הוצאתם להורג של קלמן תומא וקלוד לקונט. פוטומנטאז’ מאת אז’ן אפר (Ernst Eugene Apert)

הוצאתם להורג של הגנרלים הביאה לסילוק הממשל הרפובליקאי מפריז ולהקמת הקומונה הפריזאית. הקומונה שרדה מספר חודשים מועט, ובמהלך מאי 1871 פלש צבא הרפובליקה, שהספיק להתארגן בורסאי, ובמחיר דמים עצום (מעריכים שנהרגו כ- 30,000 איש, רובם מקרב תומכי הקומונה) הצליח לכבוש את פריז בתוך שבוע.

ההרס שהותירה הקומונה וההרג העצום שנדרש לצורך דיכויה היוו את נקודת השפל של צרפת, והותירו אומה שלמה בטראומה. לא מעט אנשים ראו בשנה הנוראית הזאת עונש משמיים על החטאים של צרפת, ובמיוחד על חטאי תומכי הקומונה, שלא הצטיינו באהבת האלוהים (בלשון המעטה). תגובת הנגד הגיעה זמן קצר לאחר שאחרונת הגופות פונתה מהרחובות ופריז החלה ללקק את פצעיה.

המלחמה נגד סקרה קר

אחד מאלו שראו בתבוסה הצרפתית לפרוסים, ולכל מה שהתרחש אחריה, עונש אלוהי, היה הפילנטרופ אלכסנדר לז’נטיל (Alexandre Félix Legentil 1821-1889). עוד בינואר 1871, עת פריז עמדה להיכנע נדר לז’נטיל נדר להקים כנסייה על פסגת המונמארטר, על מנת “להחזיר עטרה ליושנה”.

מכיוון ששלז’נטיל היו לא מעט קשרים בקרב שמנה וסלתה של פריז, הוא הצליח לרתום לא מעט מהם לרעיון של להקים כנסייה על פסגת המונמרטר והסקרה קר הפכה מחזון פרטי למעין פרויקט לאומי.

שנה לאחר חיסול הקומונה קיבלה האסיפה הלאומית את ההחלטה לרכוש את האדמות על פסגת המונמארטר, באמצעות כסף שיאסף מתרומות, ולבנות שם את הכנסייה. שנה מאוחר יותר נערכה תחרות אליה התייצבו יותר מ 70 אדריכלים ובהם שארל גרנייה, האדריכל של האופרה של פריז.

פול אבדי, הארכיטקט הראשון של סקרה קר
פול אבדי, הארכיטקט הראשון של סקרה קר

מי שזכה בתחרות היה פול אבדי (Paul Abadie 1812-1884), שקיבל תקציב של כ-7 מיליון פרנק והחל מיד לעבוד. אולם כעבור 11 שנים הוא מת והוחלף על ידי אונורה דומה (Honoré Daumet 1826-1911), הארכיטקט שאחראי על שיפוץ ארמון שנטילי.

אולם גם ארכיטקט זה הוחלף והחל “מצעד” של ארכיטקטים, שאף אחד מהם לא הצליח להשלים את הכנסייה. בסופו של דבר, בשנת 1923, כ-50 שנה לאחר ההוחלט על בנייתה, הסתיימה בניית הכנסיה (הכנסייה עצמה הושקה בשנת 1919, למרות שהבנייה עוד לא הסתיימה לחלוטין).

מה גרם לעיכוב גדול כל כך בבניית כנסייה, שזכתה לגיבוי של האספה הלאומית ולתקציב כל כך משמעותי? הסיבה הראשונה הייתה הנדסית במהותה. פסגת המונמארטר לא יכלה להחזיק כנסייה כה גדולה, מכיוון ששכנו שם בעבר מחצבות, שהותירו אחריהם חללים ריקים. כתוצאה מכך היה צורך לחפור 83 בורות בתוך ההר ולמלאם במלט ואבנים, על מנת ליצור יסודות חזקים מספיק.

עם כל הכבוד לאתגרים ההנדסיים, זאת לא הייתה הסיבה היחידה, או המשמעותית ביותר שגרמה לעיכוב. מה שגרם לעבודות להתעכב הייתה מלחמתם של תושבי מונמארטר, שמבחינתם הכנסיה הזאת היוותה מעין “אצבע בעין”.

נכון, להקים כנסייה על פסגת המונמארטר לא היה אמור להיות רעיון מופרך או פרובוקטיבי. הרי אם תקראו את הכתבה על ההיסטוריה של המונמארטר אתם תגלו, שהמקום היווה מוקד דתי עוד מימי הביניים המוקדמים.

ראשית, כאן איבד סן דני את ראשו (מה שלא הפריע לו לקום ולהמשיך ללכת ולהטיף במשך קילומטרים). שנית, פחות ממאה שנה לפני “השנה הנוראית”, נשלט המונמארטר על ידי אם מנזר וכבר בימי הביניים הוקמה שם כנסיית סן פייר, שקיימת עד היום. ושלישית, שם הוקם מסדר הישועים, אחד המסדרים הדתיים החשובים ביותר של הכנסייה הקתולית, על ידי איגנציוס מלויולה.

אולם בעיני תושבי מונמארטר, הייתה זו פרובוקציה של נציגי הבורגנות הצרפתית הקתולית, שמימנו את בניית הכנסייה. הרי היכן התכוונו להקים כנסיה זאת? בדיוק על פסגת המונמארטר, לא הרחק מהמקום בו הוצאו להורג שני הגנרלים, וגרוע מכך, באיזור בו עמדו עד אז פונדקים בהם נהגו תושבי הרובע לשתות יין זול. איזו חוצפה!

על מנת למנוע את בניית הכנסייה, שנוצרה כתוצאה מ”החטאים” שלהם, החלו תושבי מונמארטר במאבק ציבורי, ובשנת 1882 זכתה קואליציה בראשותו של קלמנסו (Georges Clemenceau 1841-1929), שהיה בעברו ראש עיריית מונמרטר, בבחירות לאסיפה הלאומית ופנתה לחסל את הפרויקט הסקרה קר.

קלמנסו נואם בשנת 1883. ציור מאת ז'אן פרנסואה רפאלי ( Jean-François Raffaëlli)
קלמנסו נואם בשנת 1883. ציור מאת ז’אן פרנסואה רפאלי ( Jean-François Raffaëlli)

קלמנסו ניסה למנוע את המשך בניית הכנסייה על ידי חקיקה, אולם בסופו של דבר הוא נכשל, מכיוון שהדבר דרש החזר של מיליוני פרנקים לכל אלו שתרמו לבנייתה (זה לא הפריע לו לנסות לבטל את הפרויקט שוב בשנת 1891 ולהיכשל מאותן סיבות).

מכיוון שתושבי מונמארטר ראו שלא ניתן למנוע את בניית הכנסייה, הם ניסו לכל הפחות להסתיר אותה מעיני הציבור, דבר לא פשוט בהתחשב במיקום שלה. התוכנית שלהם הייתה לשכנע את האסיפה הלאומית לבנות על פסגת המונמארטר העתק של פסל החירות, שיסתיר את הכנסיה. אולם גם ניסיון זה נכשל, בעיקר בגלל בעיות תקציב (אל דאגה, אם תרצו לראות העתק של הפסל הזה אתם מוזמנים לקפוץ לביקור בגני לוקסמבורג).

השמאל לא הצליח למנוע את בניית הכנסיה אך הוא הצליח בכל זאת, אולם הוא הצליח, לכל הפחות להכניס “אצבע בעין” לאנשי הכנסייה, גם אם מדובר שמשהו סימלי.

פסלו של האביר דה לה בר, לא הרחק מהסקרה קר. צילום: צבי חזנוב
פסלו של האביר דה לה בר, לא הרחק מהסקרה קר. צילום: צבי חזנוב

ראשית, שימו לב לשם הרחוב בו נמצאת הבזיליקה של סקרה קר. הוא נקרא על שם האביר דה לה בר (François-Jean Lefebvre de La Barre 1745-1766), שהוצא להורג לאחר שלא הסיר את כובעו בפני תהלוכה דתית והפך לגיבור חילוני, בעקבות מאבקו של וולטר כנגד הרשעתו.

ושנית, בתחילת המאה ה-21, החליט ראש הסוציאליסט של פריז, ברטראן דלנואה (Bertrand Delanoë) לקרוא לכיכר שנמצאת בתחתית המונמארטר, על שם לואיז מישל (Louise Michel 1830-1905), אנרכיסטית אנטי קלריקלית, שהייתה אחת ממנהיגות הקומונה הפריזאית.

כיכר לואיז מישל, עם הקרוסלה המפורסמת והסקרה קר מאחור. צילום: יואל תמנליס
כיכר לואיז מישל, עם הקרוסלה המפורסמת והסקרה קר מאחור. צילום: יואל תמנליס

וכן, גם היום לא מעט פריזאים שונאים את הכנסיה ורואים בה מעין עוגת קצפת גרוטסקית שמטמאת את קו הרקיע של פריז. תקראו לי קיטשי, אבל אני ממש לא מסכים עם הפריזאים לגבי הנושא הזה (אני כן מסכים אתם לעומת זאת לגבי הצורך למחוק את מגדל מונפרנאס ומרכז פומפידו, אבל זה כבר סיפור אחר).

יש משהו יפה בעיני בבניין האבן הלבן הזה על שלל צריחיו, שמשקיף על פריז. אם תיכנסו פנימה, לא תתאכזבו גם כן. אני מאוד אוהב את הפרסקו המוזהב שנמצא בתוך אחד הצריחים של הכנסיה ואת המוזאיקה הכחולה, המתארת את ניצחונו של הלב הקדוש של ישו.

סקרה קר, מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב
סקרה קר, מבט מבפנים. צילום: צבי חזנוב

ומה איתכם? האם אתם אוהבים את הסקרה קר או מתעבים אותה? אשמח מאוד לקרוא את דעתכם בתגובות שבסוף הכתבה.

טיפים לצילום בכנסיית סקרה קר

המיקום הגבוה על גבעת מונמארטר גורם לכך שהסקרה קר מציעה זוויות יצירתיות ונקודות מבט שונות עבור צלמים, חובבי סלפי ומי שרוצה לשתף תמונות איכותיות ברשתות החברתיות. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור את התמונות הטובות ביותר בעת ביקור בכנסיית הסקרה קר.

נסו לתפוס את הסקרה קר בשעת הזהב

  • אור הבוקר: הגיעו מוקדם בבוקר כדי ללכוד את האור הרך של הזריחה המאיר את הבזיליקה. לאור בזמן הזה משווה גוון חמים יותר לאבנים הלבנות של ה-Sacré-Cœur.
  • צילומי שקיעה: הבזיליקה נראית מהממת גם בשקיעה, כשהשמים מאחוריה יכולים להפוך לפלטה של גוונים ורודים, סגולים וכתומים. זהו גם זמן מצוין לצילומי צללית על רקע השמיים.

זוויות צילום

  • צילום מלמטה: נסו לתפוס את הפאר של הסקרה קר על ידי צילום תמונות מתחתית הגבעה, במבט למעלה. זווית זו מדגישה את הדומיננטיות של המבנה.
  • רחובות מונמארטר: הסתובבו ברובע מונמארטר ונסו לצלם את הבזיליקה מהרחובות הצרים והמקסימים. קומפוזיציות אלו יכולות לכלול את הארכיטקטורה המקומית ואת חיי היומיום של הפריזאים, ולהוסיף הקשר לתמונות.
  • גנים וכרמים: נצלו את הגנים מסביב לבזיליקה למסגרת טבעית לתמונות שלכם. כרם מונמארטר הסמוך יכול גם להציע זווית ייחודית עם ה-Sacré-Cœur ברקע.

טיפים לתמונות סלפי מעולות ולתמונות קבוצתיות

  • השתמשו במקל סלפי: נכון שזה נחשב לפעמים לפריט מביך, אבל מקל סלפי יכול לשמש אתכם כדי להכניס גם את הבזיליקה וגם את הקבוצה המצטלמת לפריים, במיוחד כשמצלמים את החזית או את הפנים.
  • מצאו רקע טוב: המדרגות המובילות לסקרה קר מציעות נקודת תצפית פנטסטית לתמונות סלפי עם הבזיליקה או קו הרקיע של פריז ברקע.
  • בקשו עזרה: אל תהססו לבקש ממישהו לצלם אתכם. לעתים קרובות, נקודת מבט רעננה יכולה ליצור תמונה נהדרת.

טיפים נוספים לצילום

  • הגיעו מוקדם או מאוחר לכנסייה: כדי להימנע מההמונים ולקבל צילומים “נקיים”, בקרו במקום מוקדם בבוקר או מאוחר יותר בערב.
  • סבלנות: המתינו לרגעים שבהם אנשים יוצאים לכם מהפריים או השתמשו בהמונים באופן יצירתי כדי להדגים את הפופולריות של הכנסייה בקרב תיירים.

רוצים להכיר מקומות נוספים במונמארטר?

הסקרה קר היא אולי האטרקציה המפורסמת ביותר במונמארטר, אך היא רחוקה מלהיות היחידה. זהו אחד הרובעים הכי מקסימים ומעניינים בפריז, בזכות ההיסטוריה הפוליטית והאמנותית שלו, ושום ביקור בפריז איננו מושלם אם לא תבקרו בו.

על מנת לעזור לכם לטייל ברובע המונמארטר, יצרתי בשבילכם את דף מונמארטר שם תמצאו מידע היסטורי על הרובע, מסלולי טיול, מידע על אטרקציות ועוד ועוד ועוד. בקיצור, כל מה שתזדקקו לצורך תכנון הטיול שלכם שם.

מוזמנים ליצור איתי קשר

ארגז הכלים של הפרנקופיל
כל אתרי ההזמנות הכי אמינים ומומלצים במקום אחד. ככה תוכלו להשוות מחירים בקלות, לחסוך כסף ולדעת שקניתם באתר איכותי וידידותי למשתמש.
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!