בית הקברות של פאסי (Passy): מנוחה אחרונה עם נוף למגדל אייפל

0
(0)
תאריך עדכון אחרון: 11/08/24
זמן קריאה משוער: 7 דקות
בית הקברות של פאסי (Passy) - מנוחה אחרונה עם נוף למגדל אייפל

מיליוני תיירים מגיעים לטפס כל שנה על מגדל אייפל, ורבים נוספים הולכים לבקר בבתי הקברות הגדולים של פריז: פר לשז, מונפרנאס ומונומארטר. למרות שלא מעט אנשים נמצאים בשכונת פאסי הצמודה לאייפל, ולא מעט אנשים אוהבים לבקר בבתי הקברות של פריז, איכשהו כמעט כל התיירים, למעט “פרנקופילים מתקדמים”, מפספסים את בית הקברות המקסים הזה – וחבל.

תמצאו כאן את כל מה שהופך בתי קברות למעניינים כל כך: מצבות יפות, אווירה וכמובן “סלבריטיז”, שקבורים שם. אני כמובן לא אעבור כאן קבר-קבר אלא אתמקד בכתבה הזאת בכמה קברים, שנראו לי מעניינים במיוחד, הן בזכות מי שקבור שם או בגלל שהיה שם משהו שמשך את תשומת ליבי.

בית הקברות של פאסי – מידע שימושי

לפני שנתחיל, הנה כמה פרטים לוגיסטיים שאי אפשר בלעדיהם.

כתובת ודרכי הגעה

כתובת בית הקברות של פאסי היא 2 Rue du Commandant Schloesing. הדרך הנוחה ביותר להגיע לשם היא באמצעות מטרו (קווים 6 ו-9, יורדים בתחנה Trocadéro ומשם הולכים כמה דקות ברגל ומגיעים).

אם תרצו להגיע באמצעות אוטובוס, תוכלו לעשות זאת באמצעות קווים 22, 30 ו-63 (יורדים בתחנת Trocadéro).

הנה מפה של האזור, שכוללת גם כמה מלונות, למקרה שתרצו להתגורר בסביבה.

צפייה במפה במסך מלא

שעות פתיחה

שני-שישי: 08:00 עד 18:00

שבת: 0830 עד 18:00

ראשון: 10:00 עד 18:00

בחורף המקום נסגר בשעה 17:30.

ההיסטוריה של בית הקברות של פאסי

למי שלא יודע, פאסי החל ככפר שנמצא בגבולה המערבי של פריז הישנה. כמו כל מקום בו מתגוררים אנשים, נוצר צורך לקבור את המתים שהתגוררו בסביבה, ולכן הוקם כאן בית קברות קטן, שהיה פעיל עד שנת 1802. בשלהי המאה ה-18, בעקבות “התפוצצות האוכלוסין” בבתי הקברות במרכז פריז, הוחלט לרוקן אותם ולהעביר את עצמות המתים אל הקטקומבות של פריז.

במקביל, הוחלט להקים סדרה של בתי קברות מודרניים יותר מחוץ לפריז, שהמפורסם שבהם היה כמובן פר לשז, ועל מנת לשרת את האוכלוסיה במערב פריז הוקם בשנת 1802 בית קברות בפאסי. בשנים 1826 ו-1854 הורחב בית הקברות של פאסי עד שהגיע לשטחו הנוכחי, ובשנת 1860, צורף הכפר פאסי לפריז והפך לחלק מהרובע ה-16 שלה.

בשנים הבאות, יותר ויותר אנשים משמנה וסלתה של פריז עברו להתגורר ברובע ה-16, מה שהפך אותו לאחד הרובעים היוקרתיים ביותר של העיר (סטטוס שאותו הרובע שומר גם בימים אלו). מכיוון שגם אנשים עשירים מתים בסוף, ומכיוון שרובם רצו להיקבר קל”ב, הפך בית הקברות של פאסי לבית קברות מאוד פופולרי בקרב החברה הגבוהה של צרפת וקיבל את הכינוי “הנקרופוליס האריסטוקרטי של פריז”.

כיום נמצאים בפאסי כ-2,700 קברים, ומכיוון שלא מעט אנשים עשירים קבורים שם, תוכלו למצוא שם מצבות מפוסלות ואחוזות קבר מרשימות. בפרק הבא אנחנו הולכים להציץ בכמה מהן.

קברים מפורסמים

אחוזת הקבר של מריה בשקירצבה

אין ספק שזוהי האחוזה המרשימה ביותר של בית הקברות, ומכיוון שהיא נמצאת לא רחוק מהכניסה היא מושכת את תשומת הלב.

אחוזת הקבר של מריה בשקירצובה. צילום: צבי חזנוב
אחוזת הקבר של מריה בשקירצובה. צילום: צבי חזנוב

ב-25 שנותיה (מריה חייתה בין השנים 1858-1882) הספיקה מריה לחוות וליצור לא פחות מאדם שמת בשיבה טובה. היא נולדה לא רחוק מפולטבה (Poltava), כיום באוקראינה, למשפחת אצולה מקומית. הוריה נפרדו והיא מצאה את עצמה מטיילת עם אמא ברכבות בכל אירופה, עד שהשתיים החליטו להתיישב בפריז.

מכיוון שהגיעה ממשפחה עשירה, היא זכתה לחינוך מעולה, מה שאיפשר לה לפתח את כשרונותיה הרבים. בתחילה היא פנתה אל הזמרה, אולם מחלת הריאות בה לקתה לא אפשרה לה להמשיך בתחום הזה. מריה לא נתנה לכך להפריע לה ובנון שלנטיות פנתה לתחום אחר: הציור.

המטריה. ציור מאת מריה בשקירצובה.
המטריה. ציור מאת מריה בשקירצובה.

מריה הצטיינה בתחום הזה, ובחייה הקצרים ציירה ציורים נהדרים, שאת חלקם ניתן למצוא במוזיאון ד’אורסה. התמונה המפורסמת ביותר שלה היא “המפגש”, אולם התמונה האהובה עליי ביותר היא דווקא “המטריה”, אותה אתם רואים כאן.

במקביל לציור, פנתה מריה בשקירצובה אל הכתיבה ומגיל 13 כתבה יומן, שתיאר בפרוטרוט את חייה ודרכו ניתן ללמוד על החיים של הבורגנות הגבוהה והאצולה באירופה של המחצית השנייה של המאה ה-19. מריה הייתה לא רק סופרת וציירת אלא גם פמיניסטית מושבעת, שכתבה בכל מיני עיתונים על זכויות הנשים.

כל אלו הפכו את מריה בשקירצבה לדמות מפורסמת ואהובה בסלונים הספרותיים של פריז והיא זכתה להתכתב עם כמה מהסופרים המפורסמים ביותר של זמנה, ובהם גי דה מופסאן. אולם, ב-31 באוקטובר מתה מריה משחפת ולנו נותר רק לדמיין לאילו גבהים יכלה עוד להגיע, לולא חייה נקטעו באופן כה אכזרי.

מריה בשקירצבה נקברה בפאסי, ומשפחתה בנתה לה אחוזת קבר מפוארת, בצורה של סטודיו של צייר, על מנת להזכיר לכולנו איזו קריירה מפוארת הייתה לה ואיזו קריירה מפוארת הייתה יכולה להיות.

שיר לזכרה של מריה בשקירצבה חרוט על אחוזת הקבר שלה
שיר לזכרה של מריה בשקירצבה חרוט על אחוזת הקבר שלה

הקברים של מאנה וברת מוריזו

אפרופו ציור, אף ביקור של אוהבי אומנות בבית הקברות של פאסי לא יהיה שלם ללא ביקור בקברים של אדואר מאנה (Édouard Manet 1832-1883) וברת מוריזו (Berthe Morisot 1841-1895).

המצבה על הקבר של אדואר מאנה. צילום: צבי חזנוב
המצבה על הקבר של אדואר מאנה. צילום: צבי חזנוב

מאנה, יחד עם קלוד מונה (Claude Monet 1840-1926), הם אבותיה של האסכולה האימפרסיוניסטית של הציור הצרפתי. בעוד שמונה זכה בעשורים האחרונים לחייו לתהילה, הרי שמאנה זכה לביקורות חריפות מצד מירב מבקרי האומנות במהלך חייו ומת מסיפיליס בגיל 51.

ברת מוריזו, ציירת מאוד מוכשרת בזכות עצמה וחברה טובה של מאנה, קבורה גם היא בבית הקברות בפאסי. אם תרצו לקרוא את סיפור חייהם של מוריזו ומאנה ועל האמנות שלהם, אני ממליץ בחום להיכנס לכתבתה של ד”ר אורנה ליברמן: אדואר מאנה וברת מוריזו: התשוקה שבאמנות.

קברם של ברת מוריזו ובעלה אז'ן מאנה. צילום: צבי חזנוב
קברם של ברת מוריזו ובעלה אז’ן מאנה. צילום: צבי חזנוב

קלוד דביסי

הבה נישאר בעולם האמנות, ונלך לבקר בקברו של אחד מגדולי המוזיקאים של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, הלא הלא הוא קלוד דביסי (Claude Debussy 1862-1918).

קברו של קלוד דביסי. צילום: צבי חזנוב
קברו של קלוד דביסי. צילום: צבי חזנוב

גם אם אתם, כמוני, לא חובבים גדולים של המוזיקה של דביסי, הרי גם בלי לדעת זאת בוודאי שמעתם חלק ממנה בכל מיני סרטים. הנה דוגמא למנגינה שתישמע בוודאי מוכרת ללא מעט מכם.

YouTube video

בין אם אתם אוהבים את המוזיקה שלו ובין אם לאו, על דבר אחד לא ניתן להתווכח: הוא חי חיים מעניינים שכללו שורה של רומנים מחוץ לנישואין, ניסיון התאבדות של אישתו (לאחר שהוא החליט לצאת לחופשה עם אישה אחרת) ועוד.

לא פלא שאדם ששם המאהבת שלו ואישתו השנייה היה אמה ברדק (Emma Bardac 1862-1934) יחווה חיים לא שקטים וגם מוות “מבולגן”. הוא מת מסרטן במרץ 1918, בשלהי מלחמת העולם ה-1 ומכיוון שהגרמנים הפציצו את פריז באותה תקופה, לא ניתן היה לקיים הלוויה מסודרת, שבה יכלה האליטה המוזיקלית והאומנותית לחלוק לו כבוד אחרון, והוא נקבר בחופזה בפר לשז.

רק שנה מאוחר יותר הוא נקבר מחדש בבית הקברות של פאסי, באותו קבר בו קבורה אמה ובתם קלוד-אמה (1909-1919), שמתה שנה אחרי המלחין מטיפול שגוי בדיפטריה.

פרננדל

לאחר שביקרנו בקברים של ציירים ומלחינים, נסיים את פרק האמנים בטיול הזה בקבר של אחד מגדולי השחקנים של צרפת, האיש שכונה “צ’ארלי צ’אפלין הצרפתי”, הלא הוא פרנן זו’זף דזירה קונטנדן (Fernand Joseph Désiré Contandin 1903-1971) המוכר לנו בתור פרננדל.

הקבר של פרננדל. צילום: צבי חזנוב
הקבר של פרננדל. צילום: צבי חזנוב

תקצר היריעה מלתאר את הקריירה הארוכה והמפוארת של פרננדל, שהחלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בתיאטרוני הוודוויל (Vaudeville) של צרפת, המשיכה בשורה ארוכה של סרטים בצרפתית (האיקוניים ביותר הם אלו בהם שיחק את דון קמילו, כומר עיירה שנלחם כנגד נציג המפלגה הקומוניסטית) והגיעה עד הוליווד בה שיחק בשורה של סרטים, כאשר המפורסם ביותר הוא “מסביב לעולם ב-80 יום”, שם שיחק תפקיד אורח.

ואם כל זה לא מספיק, הרי שפרננדל הפך גם לזמר מפורסם בזכות עצמו והשאיר לנו לא מעט קלאסיקות. הנה אחד השירים שלו שאני הכי אוהב, בזכות השילוב המושלם בין מוזיקה לקומדיה (בסרטון יש תרגום לאנגלית כך שתוכלו להבין ולצחוק יחד איתי).

YouTube video
ודבר אחרון, לפני שנמשיך הלאה, הידעתם שאת שם הבמה שלו (פרננדל) נתנה לו החותנת? הסיבה לכך שהוא היה כל כך מאוהב בביתה, שהיא כינתה אותו “פרנאן שלה” או בצרפתית Fernand d’Eelle, מה שהתגלגל להיות Fernandel.

לילה פהלאווי

לאחר שסיימנו לבקר אצל ה”סלבריטיז” הרשו לי לקחת אותכם אל קברה של נסיכה איראנית, שחייה חיים קצרים ועצובים. אני מתכוון ללילה פהלאווי (Leila Pahlavi 1970-2001).

הקבר של ליילה פחלאווי. צילום: צבי חזנוב
הקבר של ליילה פהלאווי. צילום: צבי חזנוב

ליילה היא בתו הקטנה של המלך האחרון של איראן מוחמד רזה פהלאווי (Mohammad Reza Pahlavi 1919-1980). בגיל 9, היא ומשפחתה נאלצו לברוח מאיראן כתוצאה מההפיכה החומייניסטית, ושנה מאוחר יותר היא איבדה את אביה למחלת הסרטן.

למזלה, משפחת פהלאווי דאגה ליצור הון משמעותי, שהוערך בכמיליארד דולר (בערכים של 1980), מה שאיפשר לה לחיות חיי עושר ונוחות. לכאורה, לא היה חסר לה שום דבר והיא אף החלה בקריירה של דוגמנות, אולם מחלת הנפש בה היא לקתה לא נתנה לה מנוח והובילה להתמכרות לסמים, מה שהביא למותה בגיל 31.

אנרי אוסן

הייתי רוצה לסיים את ה”ביקור” הזה עם קבר של נער אלמוני בשם אנרי אוסן (Henri Houssin 1886-1902), שנמצא במחלקה ה-1 של בית הקברות. אינני יודע מה גרם לי להציץ דווקא לאחוזת הקבר של משפחתו, מכיוון שלא מדובר באנשים מפורסמים במיוחד, אולם הסקרנות שלי הובילה אותי פנימה ושם גיליתי את קברו של אנרי.

המצבה של אנרי הוסן. צילום: צבי חזנוב
המצבה של אנרי אוסן. צילום: צבי חזנוב

בתוך אחוזת הקבר תמצאו מספר שלטים שמספרים לנו שהנער למד בבית הספר Janson de Sailly, שברובע ה-16 ושהוא מת בעיירה Cambo-les-Bains, שנמצאת בדרום מערב צרפת בקרבת הפירניים. זו עיירה אליה היו באים אנשים עם מחלות ריאה, ולכן ניתן להעריך שהוא מת שם, ככל הנראה, משחפת. הכאב של הוריו מוצג לנו באמצעות לוחית קטנה שבה נאמר (בתרגום חופשי):

“אלי, שמור נא על בריאותם של הורי”. כך התפלל הנער כל לילה בשנתו ה-16. והנה, הוא הוכה ללא רחם ונלקח באופן אכזרי מאביו ואימו שכה אהבו אותו.

בעיני, למרות שלא מדובר בקבר הכי יפה או בקבר של “סלב”, זהו הקבר שהכי נגע לליבי ולכן, בעיני, זה הקבר הכי חשוב בבית הקברות של פאסי.

רוצים לקרוא על עוד בתי קברות מפורסמים בפריז?

אתם מוזמנים להיכנס לכתבה בתי הקברות של פריז – לו רק יכלו המתים לדבר ולקרוא שם על בתי קברות נוספים בעיר האורות.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 0 / 5. דירוג הכתבה: 0

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

הכתבות שהפרנקופילים הכי אהבו

ניווט מהיר
דילוג לתוכן