טור דה פראנס 2021 עומד להתחיל ואנחנו פה בשביל ללוות אותו ולדאוג שלא תפספסו את הקטעים הכי מעניינים. בכתבה הזאת תמצאו סקירה של מהלך המירוץ ופרשנויות של נמרוד רגב פרנקופיל ורוכב אופניים חובב, אשר עוקב אחרי הטור דה פראנס שנה אחר שנה. בקיצור חגיגה לפרנקופילים חובבי המירוץ :-).
אולם לפני שתתחילו לקרוא את הכתבה אני ממליץ לכם בחום לקרוא קודם כל את הכתבה טור דה פראנס – כל מה שרציתם לדעת על מירוץ האופניים של צרפת. תמצאו שם את ההיסטוריה של המירוץ, הסבר על החוקים והחולצות וגם מידע על כמה מהתחנות הכי מעניינות בטור דה פראנס. בקיצור כל מה שאתם צריכים כדי להיכנס לעיניינים 🙂
סיימתם לקרוא? בואו נצא לדרך!
טור דה פראנס 2021 – מהלך המירוץ
שימו לב שהכתבות מסודרות מהסוף להתחלה על מנת שתוכלו לראות את הקטע הכי עדכני. לכן במידה ותרצו לקרוא את כל הפרשנויות מההתחלה לסוף תצטרכו לגלול למטה עד סיום הכתבה ואז להתחיל לעלות למעלה.
18 ביולי – סיום המירוץ
נתחיל את סיכומי הטור הזה במיקומים למינהם:
- חולצה צהובה: טאדג’ פוגצ’ר (בן 22)
- שני בטור בהפרש 8 דקות ו 12 שניות מהראשון: הצעיר (בן 24) הדני יוהן וינג’גראד
- שלישי: ריצ’אר קארפז מאקוואדור
ה”ישראלים” בדירוג הסופי הכללי:
- דניאל מרטין מקום 40
- גיליום בויאוון 105
- עומר גולדשטיין 122
- אנדרי גריפל 125
- כריסט פרום 133
- ריק זאבל 134
- רטו הולשטיין 136
מייקל ווד המוביל בדרוג בקב’ הישראלית והיחיד שזכה בחולצה במקטע בטור (בחולצה המנוקדת) במקטע ה- 15, בו סיים מקום חמישי בכללי. הוא המשיך כל הזמן להיות מתחרה רציני לחולצה המנוקדת ופרש במקטע ה- 19. עד פרישתו הוא היה ממוקם 27 בדירוג הכללי.
מייקל ווד החליט, כנראה שאין לו יותר סיכוי לזכות בחולצה המנוקדת והעדיף לנוח להתאושש לקראת השתתפותו באולימפיאדה (כקנדי).
מתוך 182 יוצאים מהטור סיימו 141 גם את החולצות הלבנה והמנוקדת לקח פוגאצ’ר, כמו בשנה שעברה. את החולצה האדומה לקח הצרפתי- פרנק בונאמור. את הירוקה לקח מרק קאבנדיש שזכה ללא תקדים ב- 4 מקטעים בטור הנוכחי ופיספס את מקטע פריז והגיע רק שלישי, כי לא הצליח להשתחל מבין המקדים שחסמו אותו בעת הפריצה.
קאבנדיש שמר כוחותיו והזדנב מאחור מאז שזה במקטע הרביעי כדי לזכות במקטע היוקרתי והחמישי ללא תקדים בפריז. אך כאמור, נחסם בעת הפריצה, ראיתי אותו עוצר לשניה את הדיווש תוך כדי פריצה, כדי לא להתקל בזה שלפניו. קאבנדיש גם זכה ב- 34 מקטעים בטורים שהשתתף בהם, גם זה ללא כל תקדים.
מה שמעניים עפ קאבנדיש זה שהוא הגיח במפתיע מהשיכחה של הטור בו נחשב כבר ל”פאסה” והדהים בשיבתו הלא תאמן, לראשות הטור. אם כבר מדברים על השגים ללא תקדים, פוגצ’ר נחשב לזוכה הטור הצעיר ביותר אי פעם. צריך להזכיר שצעיר בטור, נחשב רוכב עד גיל 25 ולו יש מדרג בפני עצמו- הגופיה הלבנה. זאת מכיוון שרוכב בטור דה פרנס מגיע לבשלות רק בחצי השני של העשרים ותחילת השלושים. הטור הנוכחי מסמן שינוי במגמה הזו וצעירים רבים נלחמים על המקומות הראשונים. כמובן, בראשם פוגצ’ר.
ראוי להזכיר ששני המועמדים לסכן את פוגצ’ר בטור הזה, לא השתתפו בתחרות ובכך השאירו לו את הזירה הזו פנויה. רוגליץ פרש כבר בהתחלה בעקבות פגיעה קשה באחת הנפילות, שממנה לא הצליח להתאושש. הזוכה של הטור ב 2019, כלל לא התחרה.
אחד המאפיינים את הטור הזה היו התרסקויות הענק כבר בהתחלה. באחת ההתרסקויות הללו נלכדה כל הקבצה הישראלית ויצאה ממנה בשן ועין, מבלי לאבד אף רוכב. מאפיין אחר של הטור הזה היה מזג האוויר הקשה וההפכפך.
לא יודע אם מאפיין, אבל ודאי יחודי לטור הזה היתה הפסקת הטור לדקת מחאה בגלל ליקויי ארגון שגרמו להתרסקויות, כמו כביש צר מאוד לקראת סוף מסלול היום, שצפויים להגיע ולהצטופף בו הקבוצות הלוחמות על הצבת הספרינטרים שלהם, בעמדת פריצה עדיפה על רעותה.
המנצחים כקבוצה היתה – בחריין ויקטוריו. ישראל סטאראפ ניישן הגיעה 19 מתוך 23 קבוצות. המעניין הוא שבטור דה פרנס אין ציון מיוחד ללאום מנצח, אבל בכל זאת, יוקרת המדינה תלויה בלאום המנצח. אין ספק שסלובניה הקטנה כיכבה הטור הזה.
זה היה הסיכום של טור דה פראנס של של 2021. נתראה בטור דה פראנס של שנה הבאה!
12 ביולי – ישחקו הנערים לפנינו
מקטע 16. עדיין בפירנאים הגבוהים. כבישים פתלתלים, צרים ורטובים בתוספת למסלול מפרך = סיכון הרוכבים. אין שום סיבה הגיונית שהמובילים ובטח שלא לפוגצ’ר, שלקחת סיכונים ו/או להתיש עצמם יותר מידי.
התוצאה- רכיבה מאוד מאוד טכנית של הפלוטון, כאשר המובילים שומרים זה על זה שלא יברחו, מה שאיפשר “לנערים” לשחק לפניהם. הפלוטון רוכב לו מעדנות ואילו הנערים בורחים הרחק לפנים תוך לקיחת סיכונים מסמרי שער.
לא פעם עצרתי את נשימתי בסיבובים החדים הרטובים, כשהרוכבים האלה, ממש על הקשקש חומקים מהחלקה והתרסקות. ובעליות יצאה לי הנשמה יחד איתם, כשראיתי את לחימתם עד הקצה להצליח להסיג השגים שירשמו אותם בדפי ההיסטוריה של הטור. אם לא היום, אז באיזה יום?…. זה היום לברחנים המחפשים הזדמנות להתבלט ואולי, אולי גם להצליח לקחת מקטע.
אכן, פטריק קונאד אלוף אוסטריה שברח כבר כ- 100 ק”מ לפני הסיום הצליח לשמור על הפער בינו לבין הרודפים אחריו עד לקו הסיום ובכך סיים, לראשונה בחייו, כמנצח מקטע בטור דה פרנס.
המאבק בין הברחנים שבעקבותי היה דרמטי אף יותר. אם לא ראשון במקטע, אז לפחות מקום על הפודיום (שלושת הראשונים). 3 ק”מ מקו הסיום פייר לוק פרשון (צרפתי), לוקח את היוזמה ואת הסיכון ופורץ קדימה ומתנתק מקבוצת הברחנים בת הכ-9 רוכבים. נראה היה שהוא הוא מצליח בהימור שלו והוא אכן יצליח להגיע שתי שניות אחרי האוסטרי, מנצח היום. אבל ממש כמעט על הקו עצמו תש כוחו ושני רוכבים חלפו על פניו, ממש כמעט על קו הסיום ובכך “גזלו” ממנו אפילו את תהילת פודיום היום. 42 שניות ממנצח מקטע היום.
בקדמת הדרוג הכללי, כצפוי, אין כל תזוזה. כל אחד שמר היטב על מקומו. למרות ניסיון בריחה מהפלוטון (שהגיע כ- 14 ד’ אחרי הקאשונים) בקילומטרים האחרונים של המקטע. למרות נסיון הבריחה, כי בבריחה השתתפו, מה לעשות, כל המועמדים למקומות הראשונים….
הכי ציני, אפשר לומר, היה מרק קבנדיש שכבר לקח 4 מקטעים בטור הזה ונושא בביטחה את החולצה הירוקה. הוא סיים במקום ה- 135 מתוך 145 רוכבים ששרדו עד כה. כאילו אמר: אני כבר עשיתי את שלי. למה לי להסתכן, נאגור כוחות לקראת הפינאלה בפריז. שם אני כבר אראה מי אני באמת….
כאמור בדירוג הכללי המצטבר, לא חל שום שינוי ופוגצ’ר ממשיך להוביל בביטחה בפער של 5 דקות ו 18 שניות על פני ריגוברטו הממוקם שני. אין לי ספק שאם לא תקרנה קטסטרופות, חלילה, פוגצ’ר ינצח את הטור הזה ולהערכתי גם עוד טורים רבים עתידיי. הבחור רק בן 23! בד”כ רוכבים מגיעים לבשלותם רק בסוף העשרים תחילת השלושים…
לעומת זאת במנוקדת ווטר פול ההולנדי לקח מקינטנה את חולצת המטפס הטוב ביותר. אחריו מייקל ווד הקנדי קפטן הקבוצה שלו ומיד אחריו, צמוד צמוד האגדה- קינטנה הקולומביאני הותיק ותיק. המיקום הכללי המצטבר עד היום של הקבוצה שלנו הוא 18 מתוך 23 קבוצות..
מייקל ווד ממוקם בכללי- 29, שזה המיקום הטוב ביותר, בהרבה מכל יתר רוכבי “ישראל סטרטאפ ניישן”. אחריו דניאל מרטין במקום ה- 52. עומר גולדשטיין, תוצרת הארץ ממוקם בכללי המצטבר במקום ה- 126.
10 ביולי – חבר הקבוצה הישראלית לוקח את החולצה המנוקדת
תחנה ראשונה בפירנאים- מקרקסון לקילאו. 184 ק”מ של מאמצים ומלחמה נגד החום, האתגרים בצורת “קירות” של הרים מזדקרים בשיפועים קשים וממושכים וסיכונים במתלולים מתפתלים בחריפות. מסלול כזה, מזמין בריחות. אבל הפעם… בעצם הפעם אולי נתחיל דווקא מהסוף.
מייקל ווד הקפטן הקנדי של הקבוצה שלנו הגיע חמישי למקטע הזה, אבל… אבל! אבל יותר מכל זכה בגופיה המנוקדת אותה לקח מהרוכב הקולומביאני האגדי ניארו קינטנה! לראשונה מזה 2000 שנים נציג ישראל בטור זכה בחולצה יוקרתית זו. (בואו לא נסחף יותר מידי, זו זכייה היום, שנראה אם תחזיק מעמד גם מחר בהרים הגבוהים- מומחיות של קינטנה).
כדי להוסיף על ההישג הבאמת מרשים הזה, ראוי לציין שמייקל ווד נפל באחד הסיבובים האלה שציינתי מסוכנותם כבר קודם ולא רק שהצליח לקום על אופניו (באיבוד 20 שניות עד ששב לרכב מחדש ולצבור שוב מהירות), אלא שהצליח להדביק את החבורה שברחה לו.
תוך כך מייקל ווד קידם עצמו בכמה מקומות במדרג הכללי והוא כעת במקום המאוד מכוכבד, העשרים ושש.
מיכאל מרטין שמר על מיקומו ה-65 הכללי. גריפל במקום ה- 114. ריק זבל במקום ה- 133. עומר גולדשטיין במקום ה- 135. האגדה, כריס פרום במקום ה- 137. רטו הולשטיין 142. מתוך 149 רוכבים ששרדו.אז כבר למדנו שהחולצה החליפה כתפיים ביום זה ולא סתם, אלא נציג הקבוצה הישראלית!
מייקל ווד הצליח להשתרבב יפה מאוד לתוך קבוצה ברחנית מקדימה המורכבת מארבעה רוכבים מקבוצות שונות, אבל עבדו יחדיו כאילו שהם מאותה קבוצה ובכך לא איפשרו לפלוטון שהיה עסוק בלשמור האחד על השני מלהתפנות לרדוף אחריהם. הפלוטון, לדעתי היה כל כך עסוק בשמירה הזו שלא שמו לב לבריחה של גליום מרטן שהיה אי שם כ- 8, 9 דקות מהמקום הראשון. 4 וחצי דקות מהמקום השני.
גליום מרטן הצרפתי, ניצל בעורמה/חוכמה, את חוסר הערנות של הפלוטון ופרץ בכל הכוח קדימה והצליח להתברג חזק למקום השני, עם פער של כארבעו שמונה שניות מהמקום הראשון כשהעוקב אחריו נמצא בפער של חמש דקות ושמונה עשרה שניות.
והיתה אורה ושמחה, לא רק במחנה שלנו, אלא גם במחנה הצרפתים.
ההולנדי מולמה שברח כבר כ-97 ק”מ לפני קו הסיום הצליח לשמור על הפער שלו מיתר העוקבים וניצח את המקטע הקשה הזה וזכה גם בחולצה האדומה, של לוחם היום.
החולצה הצהובה נותרה על כתפיו של פוגצ’ר שגם נושא, כמובן את החולצה הלבנה (הצעיר הכי מהיר בטור). החולצה הירוקה נותרה על כתפיו של קבנדיש בזכות הפער שצבר עד כה. כי היום הייתה לו רכיבה ממש חלשה.
זהו- מחר מגיעים להרים הגבוהים שם העליות לא רק גבוהות יותר, אלא האוויר גם דלילי יותר. שם זה “אזור הציד” שלרוכבים הקולומביאנים המורגלים ברכיבות בגבהים דלילי אוויר.
ובכל זאת, אנחנו נחזיק אצבעות למנוקד שלנו מייקל ווד.
9 ביולי – עוף החול מכה שוב!
מקטע 13 שהתחיל בנים והסתיים בקרקסון, עיר ימי הבניים המופלאה ששימשה תפאורה לכל כך הרבה סירטי טירות כמו רובין הוד ועוד.
זהו מסלול ארוך – 220 ק”מ, של מסלול הנחשב סה”כ שטוח שהבטיח וקיים סיומת של לחימת ספרינטים.
מרק קבנדיץ- הפניקס, עוף החול, שכבר הוספד על כי נעלם מכל תארים מזה שלוש שנים, היכה שוב! בפעם הרביעית בטור הזה, ובפעם ה-34 המצטברת בכל מבצעי הטור דה פרנס, שהשתתף בהם, ניצח קבנדיץ במקטע. יותר מאשר כל רוכב לפניו בהיסטוריית הטור.
מלווה בשרתיו הנאמנים ויש לציין, המוכשרים ביותר, פילס לעצמו דרך אל קבוצת הפריצה לקראת המאות מטרים האחרונים. משחסמו את דרכו בתוך הקבוצה הזו, מוגן ע”י המריץ הסופר מוכשר שלו מורקוב, ידע קבנדיץ לתת כתף לימין, לתת כתף לשאול (קצת כמו בכדורגל) ולהדוף את המפריעים לו לפלס דרכו מתוך הפלונטר, שנקלע לתוכו ובעשרות המטרים האחרונים נחשפה החולצה הירוקה מבליל החולצות.
ממש בעקבותיו של משרתו הנאמן והסופר מוכשר, מורקוב שהוביל את מנהיגו לניצחון המדהים הזה. קצת צובט לב היה לראות את מורקוב, שלכל הדעות, יכול היה לקחת את המקטע הזה, מוחק עצמו לטובת הישג מנהיגו ועוד ממש על קו הסיום מגניב מבט מהיר לכיוונו של קבנדיץ, לוודא שאכן קבנדיץ ניצח ולא הוא, בטעות…
זהו התפקיד הדי כפוי טובה של פועלי הקבוצות. כולם עבור אחד ואחד עבור עצמו….
עד כה פרשו מהטור 33 רוכבים, היום פרשו ארבעה, שלושה בגלל נפילה שבה כמעט שגם מוביל הטור פוגצ’ר השתתף בה, חמק ממנה בזכות תמרון זריז.
אין שינוי בנושאי החולצות למיניהן. גריפל מהקובה שלנו שוב הצליח להתברג לא רע בכלל והגיע היום במקום השמיני!
עומר גולדשטיין, סיים את היום במקום ה- 105 מתוך 155 הרוכבים הנותרים. יש לציין שמהקב’ הישראלית, טפו, טפו- אף אחד לא פרש.
בדירוג הכללי מוביל מבין ה”ישראלים” הקנדי מייקל ווד שהוא ממוקם מכובד במקום ה- 30.
8 ביולי – “הכריש” מסיים את המקטע ראשון
תוכלו למצוא את האתרים בהם עבר הטור בכתבה הזאת.
אתמול היה 160 ק”מ רוח בגב מה שגרם לצפי למרוץ מהיר מאוד. בשלבים הראשונים של המקטע הזה הפלוטון מתפוצץ ומתפצל לקבוצות קבוצות. אך עד מהרה תחת מאמצים ניכרים מצליחות הקבוצות להקבץ סביב החלוצה הצהובה לפלוטון אחד. אך קבוצה של 13 בורחת לפלוטון, ביניהם גריפל הרוכב מהקבוצה שלנו. כמה עשרות ק”מ לפני הסוף רביעיה בורחת גם למקדימים. שבע וחצי ק”מ לפני הסוף, הגרמני ניל פוליט, כמו כריש, בפה פעור לקלוט מקסימום חמצן, בורח ומסיים לראשונה בחייו ראשון במקטע בטור. גריפל סיים שישי!
מהירות ממוצעת 47 קמ”ש. בחולצות אין שום שינוי.
מחר מקטע 13 מתחיל בנים ומסתיים בקרקסון עיר ימי הבניים המופלאה ששימשה תפאורה לכל כך הרבה סירטי טירות כמו רובין הוד ועוד. מסלול ארוך – 220 ק”מ, של מסלול הנחשב סה”כ שטוח. הנה תמונה של העיר קרקסון אותה תראו במירוץ של מחר ובה ביקרתי עם חברים לפני אי אלו שנים.
6 ביולי – יום “רגיל” בלתי רגיל
יום המנוחה הסתיים ושוב יוצאים להרים, לאלפים למקטע ה-10.
יום ראשון בטור בלי דרמות גדולות. בלי פריצות ארואיות. בלי מהפכים, בלי התרסקויות המוניות. כמעט שאמרי יום של שגרה. אבל דבר ראשון אין דבר כזה בטור- “שגרה” וגם אם היה זה יום שגרה, הרי שהיה חריג ויוצא דופן בטור המדהים הזה.
יום של נופים, יום של רוח נגדית בק”מ האחרונים, יום של שמירה אישית, יום של בלגן בקב’ המובילה. כולם היו שם. כל הספרינטרים, אבל הם הגיעו לשם בודדים, חשופים, בלי הלוחמים עבורם. כולם פרט לקבדיש. 3 לוחמים ואחר כך 2 ובסוף בשפיץ בקצה לוחם אחד מפלס לקבנדיש את הניצחון השלישי בטור הזה.
הניצחון ה- 33 בקטעים בכל הטורים. משתווה בזה ל”קניבאל”- הרי הוא אדי מרקס הבלגי שזכה בתואר הזה לא רק בגלל שזכה ב- 33 קטעי מרוץ הטור, כמו שהיום “עוף החול שלנו” הבריטי קבנדיש בן ה-36 הצליח להשוות, אלא גם בגלל שזכה ב(למיטב זכרוני) חמישה טורים ברציפות ובכל החולצות האפשריות: המנוקדת, הירוקה וכמוב שכמובן גם הצהובה.
מכל מקום קבדיש שסיים היום ראשון, שמר על החולצה הירוקה שלו, קובצ’ר שמר על הצהובה, אוקונור שמר על מקומו השני בפודיום עם אותן שתי דקות ושניה פער מקובצ’ר ועוד אגדת טור, הקולומביאני קינטאנה על המנוקדת. ה”ישראלי” גרפל ממשיך להרשים והגיע היום שביעי. עומר שלנו במקום ה- 102 של היום.
4 ביולי – דו קרב בין אוקונור ופוגצ’ר
אני באמת מקווה שהצטיידתם בשמכות כדי לצפות במקטע הזה. היה קקקרררר! אבל הקרב היה חם. בדיוק כצפוי. מקטע השמור רק למקצוענים בלבד. מקטע של סבל וסיבולת ואנחנו?… אני כמו בימי רומי העתיקה באמפי צופים בנוחות מכורסותנו בסבל “המשחקים לפנינו”….מי ינצח? למי נתונה אהדתנו?
הבהלה מהסיכונים שלוקחם המשחקים לפנינו בסיבובים שבירידות הרטובות. מחסירים פעימה פה ומכפילים פעימות התרגשות שם. לעתים פשוט נחים נינוחים מהנוף הפסטורלי המשמש תיפאורה לתחרות הזו, תחרות שעד כלות הכוחות. אוקונור האוסטרלי דגדג היום את הצהוב של פוגצ’ר.
אוקונור ברח קדימה ונלחם כארי בעליות המסודרות בזו אחר זו, בקור המקפיא שאל מול הרוח שהרוכבים יוצרים בעצמם ובכך מחדירים את הקור מבעד לכפפות רכיבת החורף, מבעד לנעליים המוגנים מרטיבות, מבעד לחולצות הרכיבה המעובות בגופיות טרמיות. אוקונור חפר וחפר והעמיק את הפער בינו לבין הקבוצה שבה התחבה מוגן פוגצ’ר.
אבל פוגצ’ר הוא נמר צעיר- טיגריס של ממש, ציטה של מהירות וערום כמו שועל. פרץ ברגע הנכון, ברגע האחרון מתוך חגורת מאבטחיו וטיפס כארי וצימצם וצימצם וצימצם את הפער שאוקונור טרח עליו כל כך קודם. פריצה מדהימה כמו הפריצה המדהימה של אתמול. פשוט התפרצות של אנרגיה שממש קשה להאמין שנמצאת בבן אנוש.
אז כן, אוקונור סיים ראשון למקטע אבל פוגצ’ר שמר על החולצה הצהובה במרחק של שתי דקות מיריבו החדש – אוקונור הממוקם שני בדירוג הכללי המצטבר. אגב, וונטר פול, זוכרים ההולנדי עם החולצה הצהובה מרק שלשום? היום סיים במקום ה- 41.
כמעט כרגיל ה”ישראלי” שסיים ראשון היום הוא דניאל מרטין מקום 44. מיד אחריו מיכאל ווד במקום ה- 45. עומר גולדשטיין שלנו סיים היום במקום ה- 85. מקום טוב באמצע. נותרו רק 165 רוכבים. היום הזה עשה ניקוי רציתי בזנב של הרוכבים.
במיקום הכללי המצטבר ה”ישראלי” המוביל הוא מיכאל ווד (הקנדי). במקום המכובד ה- 31. מקום אחד מעל ז’ולין אלאפיליפ! דניאל מרטין במקום ה-61. עומר במקום ה- 145. מי שעדיין מתעניין באגדת הטור כריס פרום שהצטרף ככוכב זוהר לקבוצה הישראלית. אז הוא ממוקם במקום ה- 153 הכללי. עצוב להסתכל כך על אגדת טור אמתית נלחמת על כבודה האבוד בתחתית הטור.
3 ביולי – מהפך באלפים הצרפתיים
כיצד צופים בטור דה פראנס בטלוויזיה?
לפני שנדבר על מאורעות היום רציתי לתת לעזור לכם להבין את המידע שמוצג בפניכם על מסך הטלוויזיה, כך שתוכלו להבין טוב יותר את המתרחש במהלך המירוץ (סליחה על איכות הצילום, לא בדיוק תחום ההתמחות שלי 🙂. קחו בחשבון שהכל צולם בסה”כ בעזרת הסמרטפון הפשוט שלי). אז מה בעצם אנחנו רואים על המסך מלבד את תמונות המרוץ?
על המסך פזורות נקודות אינפורמציה, שלמעשה הן פשוטות מאוד לפיענוח. שימו לב על פס הנתונים בחלק העליון של המסך- שם פזורים, מספרים, חצים ולעתים גם איקון של חולצות בצבעים שונים לפי הצורך.
למטה כתובה שורה קצרה, אצלי זה בצרפתית כי אני צופה בטור בערוץ הצרפתי: בשורה כתוב “ראש המרוץ”. כלומר על המסך כרגע מופיע ראש המרוץ. במיקרה זה רוכב בודד שברח לפנים. בשורה העליונה משמאל לימין: 11.9 ק”מ, זה המרחק שנותר לרוכב המוביל כדי להגיע לסיום.
החצים הדו קיווניים מסמנים את הפער. במיקרה זה הפער הראשון הוא בין המקום הראשון לסיום שזה כאמור 11.9 ק”מ ואחר כך בין המקום הראשון לשני שכבר מסומן בזמן! דקה ועשר שניות וכך הלאה בין השני לשלישי שמוצמד למיקום השלישי איקון החולצה הצהובה. כלומר בקבוצה של השלישי נמצא מחזיק החולצה הצהובה וכך הלאה.
במסך השני הוסיפו מאין שעון קטן בתחתית המסך מימין. זו המהירות של הרוכב המצולם (לעתים זה מהירות הפלוטון שבצילום או הקבוצה הברחנית שמופיעה באותו רגע על המסך).
צילום מסך שלישי.- צילום גרוע שחתך את שוליו השמאליים של המסך. אבל בכל זאת ננסה להסביר מה רואים כאן- התוספת הפעם היא בתחתי המסך מצד שמאל. שם אנחנו מבחינים רשימת שמות ודגלים.
בגלל שהצילום חתוך קשה לי לומר למה בדיוק ההתייחסות. אבל בד”כ מראים כך או את סדר המובילים בשמותיהם באותו הרגע עם דגל הלאום שממנו הם באים, או שסבירים מיומי בקבוצת ברחנים (מאחר שבקב’ ברחנים מתחלפים טקטית, תדירות בסדר ההובלה, אין מחוייבות שהסדר המופיע בשמות על המסך הוא הסדר שבין הרוכבים באותו רגע. לעומת זאת, בד”כ מופיע, לצורך סיוע בזיהוי, גם מס הרוכב המספר הנשא על חזהו ועל גבו).
נושא הלאום הוא נושא מאוד מאוד מעניין, כי כביכול אין לו שום תגמול בשום צורה. אבל בכל זאת מה שבד”כ זוכרים הוא שם הזוכה ולאומיותו ולא שיוכו לאיזו קבוצה שלחמה עבורו כדי להובילו למיקום שאליו הצליח להגיע. הקבוצות בדיוק כמו זו הישראלית, הם בליל של לאומים שמי שעומד מאחוריהם זה בסה”כ גורם מממן ששואף פירסום.
באשר לסיכום של היום המטורף של אתמול- להזכירכם המסלול הארוך מזה 21 שנים- 250 ק”מ במהירות ממוצעת של למעלה מ 40 קמ”ש בממוצע לטור (המובילים אף למעלה מכך), כאשר לקראת הסוף, לא חוסכים מהרוכבים כמה עליות המזדקרות עד לכדי 13% שיפוע!
המנצח של המקטע הזה היה עוד סלובני בשם – מאטז’ מוהוריץ ,שברח לטור כבר די בתחילתו והצליח לשמור על ההובלה הזו לאורך כל יתרת התור עד קו הסיום ובכך גם זכה בחולצה האדומה שזו חולצת הלוחם וכאילו בדרך אגב, גם בחולצה המנוקדת שזו החולצה של המטפס הטוב ביותר בטור.
אבל מאטיו ואן דר פול במאבק הרואי חסר תקדים משל עצמו, הצליח לשמר את החולצה הצהובה של הטור כולו עד כה. לא זכורה לי פריצה כזו של המחזיק בחולצה הצהובה. בדרך כלל מחזיקי החולצה הצהובה הם במצב של מיגננה ולא פריצה. הקבוצה שומרת עליו מפני יריביו המאיימים על מיקומו ושומרים על כוחותיו.
נדיר ביותר לראות כזה רוכב מגיע לקו הסיום וממש מתמוטט מתשישות. שוכב פרקדן, כולו מיוזע, קצר נשימה שעון חסר אונים אל הגדר שותה בשקיקה ושופך על עצמו מים לצינון גופו. אין לי ספק שהמאמץ האדיר הזה שלו לשמר לעוד יום את החולצה הצהובה תעלה לו במיקומו בימים הבאים בהרים, שכן, זהו מתחילים ההרים ועל ההתחלה האלפים.
ה”ישראלי” הממוקם ראשון (עד כה), מתוך הקב’ שמיתגת אותנו, בדירוג הכללי, הוא דניאל מרטין 63 מקום . עומר גולדשטיין שלנו במקום ה 155 . היום המקטע השמיני. מכאן מתחיל, למעשה המרוץ האמתי- קטעי ההרים ולפנינו מקטע ראשון בהרי האלפים.
סיכום הטור להיום
כצפוי, היום היו שינויים בצמרת. פגאצ’ר המם את הטור ופרץ בעליות של האלפים תלת מזג אוויר קר וגשום ופתח פעם של דקה וארבע ושמונה שניום מהמקום השני. החולצה הצהובה החליפה כתפיים ועברה מההולדני לסלובני הצעיר ולא סתם עבר, אלא עוד עם פעם משמעותי כל כך על תחילת ההרים.
ההפתעה הטובה של החמוץ מתור בא לנו מהקנדי שלנו – מייל ווד. זמן די ממושך הוביל את הטור עד ממש הק”מ האחרונים, אבל אז הופיע דילן טון הבלגי שלא רק לקח ממנו את ההובלה של היום, אלא גם את החולצה האדומה של לוחם היום. ובכל זאת רוכב מהנבחרת הישראלית הצליח להגיע שלישי במקטע, כשצמוד לגבו נמצא פוגצ’אר המהם.
מיכאל ווד מדורג בדרוג הכללי מקום 33. בהחלט מכובד. גניאל מרטין מקום 64 בדרוג הכללי המצטבר. גיליום בואהוון 93. אנדרה גרםל 156. עומר גולדשטיין 157. ריק זבל 165 כריס פרום 166. רטו הולנשטיין 171. כל זה מתוך 177 רוכבים. עומר סיים היום במקום ה- 157 (האחרון בקבוצה שלנו).
קישור לאטרקציות תיירותיות לאורך מסלול היום
2 ביולי – המקטע הארוך ביותר של המירוץ
היום יעשו את המקטע הארוך ביותר מזה 21 שני: כ- 250 ק”מ!!! וזה לא שיחסכו מהם, בתמורה, בעליות. לדעתי, גם מזג האוויר לא משחק לטובת הרוכבים- חם! מצורף כאן חתך המסלול:
למטה תמצאו קישור לדף אטרקציות תיירותיות לאורך המסלול. מסודרות לפי ציר הק”מ של המסלול (אפשר להחליף את שפת הטקסט – בפינה העליונה מימין, יש דגלון קטן לבחירת השפה):
קישור לאטרציות על מסלול הטור דה פראנס
1 ביולי – מגיעים לעמק הלואר
היום מצפים לנו 160 ק”מ, מסלול שטוח. יציאה מהעיר טור. מסתיים בעיר שאטו רו. יוצאים מחבל ברוטיין למרכז צרפת. מסלול כזה מזמין סיומת של קרב ספרינטרים.
המתעניינים יותר בנופים יכולים להשאיר את הטלביזיה פתוחה ברקע ולהציץ מיידי פעם מתחילתו של הטור ועד סופו. אבל המאבק האמתי מתחיל ב-20 הק”מ האחרונים. עד אז הזירה פתוחה, פחות או יותר, לברחנים סוליסטים או בקב’ קטנות. זו ההזדמנות שלהם להתבלט, לזכות בחשיפה וגם בחולצת הלוחם האדומה ואולי, אולי אפילו לזכות במקטע.
מחזיקי החולצות למיניהן שומרים מקרוב שיריביהם המסכנים אותם, לא יברחו מהם. “הברחנים” שלא מסכנים אותם, לא מעניינים אותם כל כך. יש מי שכל הזמן מדווח לתוך האוזניות שלהם את מצבו של הטור ובעיקר את מצבם ביחס ליריביהם.
אגב, אחת התלונות של מי שמייצג את הרוכבים בענייני הבטיחות בטור, הן על אותן אוזניות שדרכן מאיצים ברוכבים להידחף קדימה, להלחם על מיקום טוב יותר לקראת שליחת הספרנטרים. זאת גם כאשר ההידחקות בראש הטור מסכנת את הרוכבים, כפי שקרה בקטע שני של הטור הזה, כאשר הכביש הצר לא יכול היה להכיל הצטופפות זו והבלתי נמנע קרה…
מכל מקום, בערך ב- 20 הק”מ האחרונים מתחילים להבחין באופן ברור בהתארגנות הקבוצות (לפי הצבעים שלהם) להובלת הספרינטרים שלהם לעמדת הזינוק הטובה ביותר.
כל קבוצה נלחמת על מקומה ובכך הפלוטון מקבל גם תאוצה והופך ל”מפלצת” שבולעת בדרכה את כל חלומות הברחנים.
אז הסתדרו לכם היום בנוחות בכורסותיכם אל מול הטלביזיה ובטוח שתזכו בהצגה הטובה בעיר ובעצם בעולם. הצגה שיש בה גם מתח, גם נופים נפלאים, גם הוואי קרנבל ובעיקר הרבה, הרבה דרמה.
30 ביוני – נעצרה את האוהדת שהניפה את השלט שגרם להתרסקות של יום ראשון
היום הייתי בהצגה ולא צפיתי בטור מקטע 5 נגד השעון. כאמור, כצופה, לטעמי הוא מקטע משעמם- בודדים יוצאים באותו מסלול בהפרש קבוע זה מזה להתחרות על הזמן.
המקטע הזה יחסית קצר כי הוא אמור להיות במאוץ מתמיד ובלי עזרת קבוצות. בכל מקרה, יש לו חשיבות בניקוד שמעניק לרוכבים ואכן חלו שינויים, כאשר העיקרי שבהם הוא שפגצ’ור שסיים ראשון במקטע זה טיפס למקום השני בהפרש 8 שניות בלבד מהחולצה הצהובה שנותרה על כתפיו של מטיו וואן דר פול, שסיים את המקטע הזה חמישי.
וגצ’ר הצעיר מאוד עלה למקום השני הכללי על חשבון אלאפיליפ שסיים היום במקום ה14 בלבד ובכך ירד במיקום הכללי למקום הרביעי. בין “הישראלים” סיים ראשון עומר שלנו שסיים את היום הזה במקום ה82 כאשר יתר הקבוצה מפוזרת מתחת למקום ה 100. בדירוג הכללי עומר ממוקם 161 הראשון מבין הקבוצה שלנו הוא דניאל מרטין במקום ה 70. 12:01 דקות מהמקום הראשון.
אז זהו, מתחילים לחוש בפוגצ’אר האלוף של השנה שעברה וכנראה, למה לא גם של שנה זו. כנראה שיהיה עימנו עוד שנים רבות שכן הבחור הזה הוא פשוט פנומן. רק בן 22 וכל העתיד עוד לפניו. בד”כ מחזיקי החולצות הצהובות של הטורים מתחילים לפחות בעשרים המאוחרות אם לא בתחילת ואמצע השלושים.
ועוד חדשה מעניינת: נעצרה האישה שהניפה את השלט שגרם לנפילה הגדולה של היום הראשון. היא עצורה כרגע בתחנת משטרה בעיר ברסט וצפויה לקנס ויתכן שגם תביעות אזרחיות על ידי רוכבי האופניים שהתרסקו על האספלט בגלל הנפת השלט הבלתי זהירה שלה.
29 ביוני – מחאה של הרוכבים על המסלול הקטלני
היום המרוץ יהיה נגד השעון. הדרוג של הישראלים לאתמול (לא מיקום מצטבר, אלא של אותו יום):
- Andre Graipel 10
- Rick Zabel 15
- Guillaume Bairin 21
- MichaelWoods 108
- הישראלי עומר גולדשטיין מקום להיום 101
- Chris Froome 127 (עד כה אכזבה מרה ממנו, אבל אולי בגלל הנפילה של היום הראשון)
- Reto Hollenstein 156
רוצים דרמה או טרגדיה הכל כך מאפניים את הספורט המיוחד הזה ובמיוחד את הטור הזה? אז הינה לכם: ואן מור (Van Moer) הבלגי ברח לפלוטון ולקח הובלה בערך מחצי המקטע השלישי (אתמול), בריחה ארואית ש… 150 מ’ מקו הסיום, נבלע ע”י גל הספרינטרים של הטור.
לניחומים קיבל את החולצה האדומה שהיא, כידוע חולצת הלוחם. M. Cavendish, עוד שם ענק נשכח, ששב פתאום כעוף החול מעמקי השיכחה פרץ וסיים ראשון למקטע הזה! תופעה שלפחות אני, לא זוכר כמותה.
אז מה היה לנו במקטע הזה, מיקום לא רע ל”ישראלים”. 3 דרמות בקדמת הטור הזה. למה אני אומר 3 והזכרתי רק שתיים? כי את השלישית למעשה כבר הזכרתי בסיכומם הקודם- Mathieu Van der Poel בן לשושלת הרוכבים ממשיך להוביל את הטור במצטבר (חולצה צהובה).
אה, כמעט ושכחתי – ביוזמת שטח, הרוכבים עצמם, עצרו לדקת מחאה את הטור. מחאה על המסלול הקטלני של המקטע הקודם. היום כאמור יהיה קטע נגד השעון, לטעמי הקטע הפחות מעניין בטור , אבל מבחינת הניקוד מאוד חשוב. אז להתראות לכם ברמה הבאה…
28 ביוני – עוד נפילות
היום שוב נפילות בקטעי הסוף. יש ההההמון כעס על המארגנים. מסלול היום היה מסלול שטוח שהיה צפוי שיסתיים במאבק פירצה מתוך הפלוטון שאמור להגיע די מגובש ממש לסף הסוף כדי להוביל את הספרנטרים של הקבוצות למיקום אופטימלי לפריצה.
אלא שהכביש היה צר מאוד- כ 3 מטרים בלבד וכולם מנסים להדחק לפנים. הצפיפות היא כמעט בלתי ניתנת לשליטה ועוד במהירויות השיא שלקראת תפיסת מיקום, לקראת הפריצה של הספרינטרים. הבלתי נמנע התרחש- תחילה בערך בק”מ השישי נפילה חריפה שבה נפגע די קשה אחד הפיבוריטים לנצח בטור הזה-הסלובני רוגליק שאיבד המון זמן עד שהתאושש והצליח לחזור, פצוע, לטור.
בנפילה נוספת כתוצאה מהתגשות בצפיפות הבלתי נסבלת הזו נפגע הפיבוריט השני – פגאצ’ר, מחזיק הגופיה הצהובה מהטור של שנה שעברה. אבל הוא מיהר להתאושש ולשוב לטור ואז, אולי כ-150 מטרים מקו הסיום, בשיאה של הפריצה, שוב התנגשות בין 2 מבחירי הספרינטרים- פיטר סגן, שדי מהר התאושש, אך ודאי לא מספיק מהר כדי לסיים כראוי את הספרינט לקו הסיום, וקאבן נפגע קשה הרבה יותר (בבדיקות רפואיות לבדוק אם יוכל להמשיך בטור).
שמעתי את הכעס של מאמנים ושל פרשנים שהיו רוכבי עבר על הארגון המסוכן הזה. במקום לעודד רכיבה, הם מצליחים להרטיע ילדים והורים שנבהלים מהספורט הזה עם הנפילו הקשות הללו. אלאפיליפ שמר על המקום הכללי השני כ- 8 שניות בלבד מהמוביל ושמר גם על החולצה הירוקה.
מטיו וואנדר פול שכלכל בתבונה צעדיו לקראת הסיום ומהיר לקחת הובלה על מנת לא להסתבך בצפיפות הצליח לסיים את המקצה הזה בן הראשוני ובכך גם הצליח לשמור ליום נוסף על החולצה הצהובה.
באשר לדירוג של הרוכבים הישראלים להיום- פרום סיים במקום ה- 123. מיכאל ווד הקפטין הקנדי של הקבוצה סיים במקום ה 125 ואילו הישראלי שלנו עמר גולדשטיין סיים במקום ה- 157. דניאל מרטין במקום ה- 121.
ולסיום, אחד המקומות המקסימים בהם התרחש המירוץ היום היא העיירה ז’וסלן. תוכלו לקרוא על הטירה שנמצאת בה בכתבה ז’וסלן (Josselin) ומשפחת רואהן (Rohan): אלף שנים של הסטוריה.
27 ביוני 2021 – נראה שפרום מתאושש מהנפילה
בשורות טובות: נראה שפרום עבר את הבדיקות ואין לו שברים. כל הקבוצה הישראלית נפגעה בהתרסקות של היום הראשון, מי יותר ומי פחות, אבל אין פורשים. ברור שזה פגע/פוגע ביכולת שלהם, הן כקבוצה והן כיחידים. עד כמה זה פגע? נראה בהמשך?
בנתיים החולצה הצהובה החליפה כתפיים, מלאפיליפ לרוכב הולדי (צרפתי במוצא אבותיו ולא סתם צרפתי, אלא סבו ואביו היו רוכבים אגדיים בצרפת. הסבא שלו, ז”ל היה הסגן הנצחי והינה נכדו זכה בחולצה הצהובה). ממש שושלת של רוכבים! היה מרגש לראות אותו פורץ בבכי כשזכה בחולצה הצהובה מה שסבא שלו ז”ל, שליווה אותו בכל המרוצים, לא הצליח בכל שנות הקריירה המפוארת שלו.
דבר אחרון, אחת הערים היפהפיות שהופיעו היום הייתה דינאן, ותוכלו לקרוא עליה בכתבה הזאת.
26 ביוני 2021 – מה צפוי לנו במירוץ שמתחיל היום?
גיא ניב (לא להתבלבל עם הרוכב גיא שגיב…). בן 27 במקור רוכב שטח שעשה הסבה לכביש ב 2017. Israel Start-Up Nation. תחום התמחותו היא רכיבה נגד השעון. בטור דה פראנס 2020 סיים במקום ה-139 מבין 176 רוכבים שהחלו את המירוץ ומתוך ה-146 רוכבים שסיימו. מקום שביעי ואחרון בק’ הישראלית. נציג ראשון לישראל בטור. הפעם יזנקו 184 רוכבים.
כריס פרום האגדי יוביל את נבחרת ישראל לנסיון להגשים את החלום לזכות במקטע אחד לפחות. יש להזכיר שכריס אומן אגדי, אבל מאז ההתרסקות שלו לפני שנתיים לא התחרה בטור, לכן הכושר שבו הוא נימצא הוא די תעלומה.
הפעם, הטור שהוא בסימן מגפת הקורונה. השפיע על ההחלטה של נקודת היציאה של הטור הזה. היציאה תוכננה מקופנהגן אך בשל שיקולי קורונה הוסט חזרה לצרפת לברסט אשר בחבל ברטאן. כך גם מועד הפתיחה אוחר למועד ה- הועבר ל-26 ביוני עד ה-18 ביולי. אורך המסלול שנקבע יהיה בן 3,383 ק”מ , הוא יכיל את המקטע הארוך ביותר מאז טור של – 248 ק”מ בשלב שבע! כמו תמיד הקטעים ההרריים הם שיקבעו מי יהיה המנצח.
תמיד הטור מכיל פסגות שהן אגדות במרוץ. הפעם יבלטו ביניהן שתים:
מון ונטו
השבוע השני של המירוץ שיתמקד באלפים, יכלול את המון ונטו, זירת התגוששות בכירה בטור כבר 60 שנה. קחו לדוגמא את היום שבו אדי מרקס (הקנביל) איבד הכרה לזמן קצר לאחר שזכה בקטע. לחלופין, מי לא זוכר את הקרב בין ארמסטרונג למרקו פנטאני בדרך לפסגה בשנת 2000, שנחשב נחשב לקטע אגדי בעולם האופניים.
אולם מבחינתנו יותר מכל נוגע כריס פרום, שכאמור הפעם מקשט את הנבחרת שלנו. הוא ודאי לא שכח איך ברח לירביו במעלה ההר ב-2013, אבל יותר מכל יזכור את מון בוונטו של-2016. כריס פרום, עם החולצה הצהובה על כתפיו, ניסה לברוח לדבוקה כקילומטר מקו הסיום! הוא יחד עם עוד שני רוכבים.
השלושה נתקלו באופנוע שרכב לפניהם ונעצר לפתע בגלל הקהל הרב ונפלו. שני הרוכבים שהיו עם פרום חזרו במהירות לאופניהם לסיום המסלול. פרום, שאופניו נשברו, החל לרוץ לעבר קו הסיום, עד שקבוצתו הצליחה לספק לו אופניים חלופיים… השנה יטפסו אל פסגתו פעמיים!
הפירנאים
בשבוע שלאחר מכן ירכבו ברכס הפירנאים, כאשר הקטע ה-18 – הקטע ההרי האחרון של השנה – יכלול גם טיפוס לפסגת הקול דה טורמאלה, עוד אחד מהאייקונים של המירוץ. 87 פעמים עברו הרוכבים במעבר המפורסם, יותר מכל הר אחר. קטע הטיפוס הזה יסתיים בטיפוס לאתר הסקי לוז-ארדידן – קטע קצר יחסית “רק” בן 130 ק”מ. זו העליה העליה שבה הופל לאנס ארמסטרוג ב-2003 בגלל שתיק של צופה הסתבך בכידון שלו.
הפעם אין ממש מוביל ברור לטור, אבל עם זאת, כנראה שצפוי לנו דרבי סלובני מסקרן על ההובלה – הצמד פוגאצ’אר, המוביל היוצא ובן ארצו רוגליץ’ שבמקור הגיע, בכלל מתחום קפיצות הסקי מסתמנים כפיבוריטיים לזכות בחולצה הצהובה.
כצופה בטור מהטלביזיה החוויה איננה רק התחרות והדרמות שמתחוללות לאורך המסלולים, אלא גם הצפיה בנופי צרפת המרהיבים. הטור הרי מצולם מכל זווית אפשרית מאופנועי סטים ממלווים את המתחרים באותו מסלול עם המתחרים, עורבים להם בכל מיני נקודות מפתח קריטיות וגם מהאוויר ע”י מסוקים. בטור הקודם הייתה אפילו רכבת שנשכרה כדי ללוות מקטע של המסלול! הנופים מלווים בהסברים ע”י מומחים. מי שמלווה את הטור על הקרקע הוא שותף לחגיגה באווירת קרנבל בין-לאומי.
מי שמלווה את הטור על הקרקע מהשטח, הוא שותף לחגיגה באווירת קרנבל בין-לאומי – תחפושות מטורפות, שלל דגלים, רעשנים ובוזלות, קרוואנים, אהלים ושק”שים, שלל אנשים משלל מדינות דוברי שלל שפות. בנקודות מפתח, בעיקר במוצא או סיום מקטע דוכנים מכל הסוגים- בידור, אוכל ומזכרות.
דרך אגב יש לי בשני מקטעים נקודה אישית:
האחת באלפים שם הייתי בפנימיה בה Villard de lans כילד (יש לי תמונה משם 🙂 ):
ובפסגה המדוברת המפורסמת בפירנאים שהיא גם תחנת סקי, שם עברתי במסע רגלי עם הבן- חוצה פיראי- מהים התיכון לאוקיאנוס… 850 ק”מ עם תרמילים (28 ק”ג) על הגב. חווית חיי!
המרוץ החל וכבר נפילה!
על היום הראשון דרמה בלתי רגילה. במיוחד לנו כישראלים העוקבים אחרי הנבחרת המייצגת אותנו. שתי התרסקויות ענק התרחשו ביום הדרמטי הזה. הראשונה בגלל צופה גרמניה שהתעניינה יותר בלהתבלט בצילומים מאשר בטור עצמו, נשאה שלט מאולתר בגבה לפלוטון הדוהר לקראתה ופניה מחייכות בפוזה אל הצלם ו… הבלתי נמנע התרחש.
רוכב ניכנס בשלט שלה שבלט מאוד אל תוך הכביש הצר וכל הפלוטון התרסק זה על זה אופניים נשברו מעוצמת ההתרסקות 3 רוכבים נאלצו לפרוש בשל פציעות. התרסקות שנייה כ-4 ק”מ מקו הסיום. הרוכבים הישראלים מסודרים לא רע ו…שוב התרסקות ענק. הפעם הרוכבים הישראלים לא חמקו ממנה, הבחנתי לפחות בשני רוכבים ישראלים שנפגעו, ביניהם באורך קשה למדי, ה(!)רכש הישראלי- כריסטופר פרום, שבקושי הצליח לעלות מחדש על אופניו ולסיים את המסלול.
לא ברור אם מחר יוכל להמשיך במרוץ. כעת הוא עובר סידרת צילומים לבדיקה. המנצח של המקצה היה אנטואן אלאפיליפ הצרפתי שבבריחה מרשימה בעליית הסיום ברח לכולם. אלאפיליפ הוא התקווה הצרפתית הגדולה של הטור הזה. בטור הקודם בעודו נושא את החולצה הצהובה באחר מהמקצים הדרמטיים נפסל בגלל עבירה טכנית של הצוות שלו, ממש לקראת הסיום. החולצה הצהובה נגזלה ממנו והוסרו לו נקודות רבות. ברור היה ששברו את רוחו ומאז לא הצליח עוד להתאושש. אז אולי הפעם?…
