התערוכה הבינלאומית הראשונה בעולם נערכה בפריז ב-1844 כדי לפאר ולרומם התעשיה הצרפתית – אז, בין המפותחות והמתקדמות בעולם. בריטניה, מעצמה עולמית, ערכה ב- London תערוכה דומה ב-1851, וצרפת ערכה תערוכה נוספת ב-1855, שהוקדשה הפעם לתוצרת חקלאית. לקראת התערוכה, ביקש הקיסר נפוליאון ה-III לשים דגש על היינות הצרפתיים.
לשם כך נקראה “מועצת סוחרי היין” (יש גוף כזה….) שמושבה בעיר הנמל בורדו – נמל יצוא היין העיקרי של צרפת – לסווג ולדרג את יינות צרפת. באמצע המאה ה-19 כמעט שלא הכירו בעולם יינות אחרים מלבד אלו המיוצרים בדרום-מערב צרפת, סביב העיר בורדו. “הרשימה של 1855” היא המסמך הראשון בהיסטוריה המדרג יינות כלשהם בצורה מסודרת, מנומקת, כמעט מדעית.
זוהי גם הרשימה הראשונה המעניקה גושפנקה רשמית למיטב אחוזות היין הצרפתיות, בעיקר האדומים, של מחוז Bordeaux . בעקבות רשימה זו נוסד מאוחר יותר מכון היין הצרפתי שהסדיר החוקים, התקנות והשמות של כל עולם היין הצרפתי (נושא בפני עצמו לכתבה אחרת).
1,160,000 דונם, 57 יינות AOC (דירוג היין הגבוה ביותר), 80% יינות אדומים, 20% יינות לבנים, 9,820 יצרני יין, 590 מליון ליטר יין, 55,000 עובדים בתעשיה ומגיפת Phyloxera אחת – אלו הם המספרים של תעשיית היין בדרום-מערב צרפת (מחוז Gironde).
דרכי היין של בורדו
יין יוצר כאן כבר על ידי הרומאים במאה ה-I לפני הספירה והם אלו שהעניקו את השם Medoc לאחד ממחוזות היין היוקרתיים באזור (לטינית, “In-Medio Aquae”, “באמצע, בין המים”. חלקות היין שוכנות בין נהר ה- Gironde לחוף האוקינוס האטלנטי).
בצער רב מודים הצרפתים שהם חבים הפרסום העולמי של יינות בורדו…. לאנגלים. בימי הביניים שלט בכיפה יין אדום קל למדי שזוהה עם המונח “Rouge Bordeaux”, “בורדו אדום”, יין אדום שהגיע מהנמל של Bordeaux (עבור האנגלים בימי הביניים, “יין אדום” הוא…. “יין אדום”. הם לא מתעסקים בקטנות כמו Merlot , Cabernet , Syrah או אחרים….).
יין שהאנגלים, שבמרבית ימי הביניים שלטו בדרום צרפת (Aquitaine), כינו “Claret”, שיבוש של השם הצרפתי “Clairet”, המציין יין שצבעו אדום בהיר (או ורוד כהה….). האנגלים כה אהבו יין זה, עד שסוחרים ויצרנים, על משפחותיהם, היגרו לדרום צרפת כדי לגדל ולפתח כרמים ולעסוק מקרוב בייצור ושיווק יין למולדת האנגלית (תופעה שחזרה על עצמה מאות שנים לאחר מכן עם יין ה- Port בצפון פורטוגל, לאורך נהר ה- Douro – סיבה שעד היום קיימות אחוזות יין בעלות שמות אנגליים בדרום צרפת ובפורטוגל).
ובכל זאת, עם כל ההיסטוריה הקדומה והעשירה של היין והאזור, רק בדצמבר 2015 הכריזה מועצת התיירות של המחוז על “דרך היין של Bordeaux” – למעשה, כדי לא לקפח אף אחד, הוכרזו במקביל 6 דרכי יין המאפיינות אזורים ומחוזות שונים בין חלקות היין:
Medoc – Route des Chateaux
זוהי הדרך היוקרתית ביותר, לאורך כביש מחוזי מספר 2 (D2, Departementale) המתפתל כמעט במקביל לנהר ועובר בכל אחוזות היין המפוארות ביותר, שמות הגורמים לכל חובב יין לעצום עיניו ולחלום…. Margaux, Lafite-Rotschild, Moulis, Saint-Julien, Saint-Estephe, Mouton-Rotschild ואחרים.
הנה סרטון קצר על האיזור לדוברי צרפתית (אלו שאינם דוברים את השפה יכולים להנות מהנופים 🙂 ).
Sauternes – Route des Graves
האזור שוכן מדרום לעיר בורדו ונמצאות בו אחוזות יין פחות מפורסמות, למעט זו של Yquem , אחד מהיינות היוקרתיים (והיקרים) ביותר בעולם – Brion, Lasalle, Cerons, Smith-Haut-Lafitte ונוספות.
הנה סרטון שמסביר את ההבדל בין יינות מדוק לבין אלו סוטרן:
Route des Bastides
דרך זו מתפתלת ממזרח ל- Bordeaux, יותר בפנים הארץ. הדרך נקראת גם “Entre-Deux-Mers”, “בין שני הימים” מכיון שהיא תחומה בין שני הנהרות הגדולים של דרום-מערב צרפת, ה- Dordogne מצפון-מזרח וה- Garonne בדרום-מערב. הדגש באזור זה הוא יותר על מבנים מימי הביניים, מנזרים, טירות וכנסיות מבוצרות (“Bastide” הוא הכינוי לעיר הבנויה בריבוע, רחובותיה ישרים ומצטלבים, מוקפת חומה וכולה מיועדת למלחמה ובלימת אויבים פולשים). היינות באזור זה קלים ורעננים יותר והם נצרכים בדרך כלל צעירים – יינות ה- Garonne אינם מתבגרים….
הנה סרטון חמוד שמצאתי שמראה לכם את הקסם של האיזור:
Saint-Emilion – ימי ביניים וגפנים
באזור קטן זה שוכנות שתי עיירות ששמן מפורסם בעולם כולו – Saint-Emilion ו- Libourne . שתיהן עיירות ימי ביניים ציוריות ויפהפיות שסביבן נטועים כרמים עתיקים ומפורסמים מהם מופקים כמה מהיינות הגדולים של צרפת – Pomerol, Fronsac, Petrus .
הנה סרטון קצר על הכפר סנט אמיליון:
דרך הקונייאק (Route de Cognac)
כמו השמפניה – המיוצרת בלעדית במחוז Champagne (שמפיין) – גם המשקה האלכוהולי המיוצר רק במחוז שסביב העיר Cognac (קוניאק), רשאי להיקרא בשם זה, או כפי שמכנים אותו יצרניו וחובביו – “ליקר האלוהים”. כל האחרים, המיוצרים בתהליך זהה – הם “רק” ברנדי (Brandy). האזור נמצא מצפון לעיר Bordeaux ולמעשה, נמתח מהעיר Saintes עד ל- Angoulem.
הקוניאק הומצא במאה ה-16 כשמישהו העלה רעיון לזקק יין פעם שניה, כדי להעלות אחוז האלכוהול שבו. הוא מיוצר מענבים לבנים, לרוב מזן Ugni-Blanc , העוברים סחיטה ותסיסה בת 5 ימים בלבד. לאחר מכן, היין הגלמי מזוקק באלמביק העשוי נחושת בלבד (כל חומר אחר משקיע טעמים בנוזל המזוקק. אלמביק= מיכל זיקוק מסורתי בהרתחה. בתמונה).
הזיקוק הראשון מביא היין לריכוז אלכוהול של 28-30%. לאחר התקררותו, עובר המשקה זיקוק נוסף – עד 60-70% אלכוהול. המשקה המוכן מועבר לחביות עץ אלון צרפתי לתהליך יישון במהלכו יספוג הקוניאק את צבע העץ הזהוב האפייני לו (המהדרים מוסיפים מעט קרמל לחבית כדי לחזק הגוון).
במהלך יישון של 10 שנים מאבד המשקה אלכוהול, עד לריכוז של 40% בערך. כאשר “אדון החביות” (Maitre de Chais , כינויו של האחראי ביקב, מערבב המשקאות) מחליט שהמשקה סיים להתיישן והגיע לגילו האופטימלי, מתחיל תהליך הייצור. בעזרת מים ומשקאות קוניאק ישנים, משנים קודמות, נמהל הקוניאק החדש בכמויות ומינונים מדויקים ומדודים עד לייצוב משקה בעל הטעם מבוקש.
גיל הקוניאק הסופי נקבע על פי גילו של המרכיב הצעיר ביותר בתערובת. הזמן המינימלי ליישון קוניאק הוא 3 שנים (מוגדר בחוק, כדי לקבל הדרגה הראשונה, V.S., Very Special). אך בינינו, צרפתי – וכל חובב אמיתי – לא ישתה קוניאק בן 3 שנים…. הספירה האמיתית מתחילה רק אחרי 6 שנים, וככל שיותר – עדיף.
יש באזור כ- 200 יצרני קוניאק והשמות הגדולים כאן הם Hennessy, Martell, Tesseron, Rémy Martin, Otard, Courvoisier ומפורסמים אחרים, המרעידים כל נימה בלב השתיינים, מזעזעים כל לב למראה הכוס השמנמנה, בעלת הרגל הקצרה, בה שלולית קטנה של משקה כתום-זהוב המדיף ריח אלוהי….
“איגוד יצרני הקוניאק” יצר הדרך המתפתלת בין היצרנים והיקבים השונים, מלווה בטעימות – זהירות, זה לא יין בן 12% ! – ב- 1996. הדרך עוברת בין יקבים לכרמים, עם הסברים על תהליכי הייצור ובעיקר היישון, מלווה בטעימות, בהן ניתן להמחיש היטב ההבדל בין קוניאק בן 3 שנים לזה בן ה-20.
תכנון טיול בדרך היין של בורדו ושל קוניאק
אם כל מה שקראתם גורם לכם לרצות לנסוע ולטייל בדרך היין של בורדו או של קוניאק, אני יותר מאשמח לבנות לכם טיול מושלם המותאם לצרכים ולתחומי העיניין שלכם. כל מה שצריך זה לפנות אלי דרך האימייל yossi.drory@gmail.com.
במידה ותרצו לתכנן את הטיול בעצמכם הנה מעט מידע לוגיסטי שיכול לעזור לכם:
טיסה לבורדו
לשמחתי הרבה כבר כמה שנים מתקיימות טיסות ישירות לבורדו. זה מאפשר לכם לקחת את הרכב משדה התעופה ולהתחיל לטייל או דווקא לבלות כמה ימים בעיר בורדו עצמה לפני שיוצאים לטיול .
אז במידה ולא קניתם עדיין כרטיס טיסה אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזאת. שם תמצאו רשימה של האתרים הטובים ביותר להזמנת כרטיס טיסה לבורדו ובעזרתם תוכלו למצוא את הטיסות הזולות והנוחות ביותר.
השכרת רכב
לא ניתן לעשות טיול בין יקבים וכפרים קטנים ללא שימוש ברכב מכיוון שהאוטובוסים בסביבה די נדירים ואיטיים. לכן מומלץ מאוד לשכור רכב בעיר בורדו עצמה או בשדה התעופה (אם אינכם מעוניינים לשכור רכב המשיכו לקרוא כי יש לי עוד אופציה בשבילכם). במידה והחלטתם לשכור רכב אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה השכרת רכב בצרפת ושם תמצאו טיפים ואתרים שיעזרו לכם לשכור רכב במחיר ידידותי מאוד.
לינה בדרך היין של בורדו
האופציה הטובה ביותר בעיני היא להתגורר בבורדו עצמה, מכיוון שמדובר בעיר מקסימה בה ניתן לבלות בערבים ולעשות קניות. במידה והחלטתם לקבל את עצתי אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה לינה בעיר בורדו – מלונות מומלצים ודירות נופש שאספתי בשבילכם.
במידה ואתם רוצים להתגורר דווקא באחד הכפרים והעיירות שנמצאות על דרך היין תוכלו להתגורר באחת מהמקומות הבאים:
לינה בקונייאק
בדרך היין של קוניאק ניתן לבקר בעודכם מתגוררים בבורדו (מדובר בכשעה וחצי נסיעה משם) אולי אם תרצו לטייל בניחותא ולא לנהוג שעות רבות ברכב אזי מומלץ לכם להתגורר בקונייאק עצמה. תוכלו למצוא מלונות ודירות שם בקישור הזה.
סיורים מודרכים בדרך היין (ולא רק)
במידה ואינכם מעוניינים לחסוך לכם את כל כאב הראש של השכרת הרכב ותכנון הטיול, תוכלו להגיע לעיר בורדו, להתגורר בה ולצאת ממנה לשורה של סיורים מודרכים שונים (הן בתוך העיר והן בדרך היין). תוכלו למצוא מידע על כל זה בכתבה מה לעשות בבורדו? אטרקציות, סיורים, יקבים, טירות, שייט נהרות ועוד.
כמה מילים על יוסי דרורי
יוסי דרורי הוא שילוב מנצח בין פרנקופיל לבין מתכנן טיולים פרפקציוניסט. אם אתם יוצאים לטייל באחד ממחוזותיה של צרפת וזקוקים למישהו שיבנה בשבילכם מסלול טיול מפורט שיחסוך לכם זמן וכסף, אתם מוזמנים ליצור עם יוסי קשר באימייל yossi.drory@gmail.com.
