דף הבית » תרבות צרפת » היסטוריה » אלינור מאקוויטניה האישה החזקה של ימי הביניים מאת יגאל כנען

אלינור מאקוויטניה האישה החזקה של ימי הביניים מאת יגאל כנען

במסגרת המשך המחקר המבדיל בין נשים חזקות לנשים “חזקות”, כדאי להדרש לדמותה המדהימה של אלינור מאקויטניה. במסגרת זאת ברצוני להגיש לכם כמה פרטים מתולדות חייה, ולבסוף כמה תובנות.

אלינור מאקוויטניה הופכת למלכת צרפת ומלכת אנגליה

אקויטניה, באופן כללי, היא הפינה הדרומית מערבית של צרפת. מדינת הלאום כפי שהיא מוכרת לנו היתה רחוקה ממימוש. אנו מדברים על המאה ה 12, שיא ימי הביניים, הפאודליזם. דוכסים ורוזנים אריסים וצמיתים – הם שם המשחק. אם תארים כאלה מתכתבים לנו היום עם קשישים אלגנטיים המגיעים למרוצי הסוסים באסקוט, פעם אלה היו החיים עצמם: הדוכס מאקויטניה היה שליט מקומי חזק, שנתן לאיכרים בטחון, ובתמורה גבה מיסים.  כולם שואפים לעוצמה, לימדנו ניטשה, והדוכסים לא יצאו מכלל זה, מי שרצה לשרוד היה חייב להתחזק. להתחזק פירושו בריתות נגד אויבים משותפים. כולם ידעו, כמו בימינו שברית היא רק פיסת נייר, לכן היסוד האמיתי והברית בת קיימא, מאז ומקדם, היו המשפחה והנישואין.

דוכס אקויטניה, גיום השמיני, נשא את ביתו של דוכס גסקוניה (חבל הבאסקים הצרפתי) והגדיל משמעותית את דוכסותו.  נכדו, גיום העשירי גם הוא שאף לגדולה, ובימיו האחרונים השיא את ביתו, אלינור, לבנו של מלך צרפת, זה שיקרא בעתיד לואי השביעי. צרפת הייתה אז מצומצמת לשטח גדול באזור פריס של ימינו.
אם בימינו ימי הביניים הם סטיגמה לנשים בשפל המדרגה, הנה דוגמא הפוכה בתכלית: נערה בת 14, יורשת את הדוכסות העשירה בצרפת, ונישואיה עם לואי הפכו אותה למלכה של חצי צרפת דהיום. כל הגיבורים, האבירים הרוזנים והדוכסים סרו למרותה. אביה עמד על סעיף מאד חכם בנישואין, שיחזק אותה מאד אבל גם יסבך את המצב – כל נכסיה ואחוזותיה נשארים ברשותה הפרטית, ולא עוברים לבעלה.

אלינור היתה נערה מדהימה: יראת שמים, לא פחדה מאיש, שלטה בשירה ולימודים קלאסיים, היטיבה לרכב ולירות בקשת, והיה לה רצון ברזל. ב 1146 קרא אחד ממנהיגי הכנסייה , ברנר מקלרוו, למסע צלב שני לארץ ישראל. הראשונים שנענו לו היו לואי ואלינור. אלינור בעלת הרגש הדתי העמוק לא הסתפקה בתפילות והמתנה לאבירים, אלא יצאה עם בעלה בראש מסע הצלב. כמו שקורה גם בימינו, טיולים ארוכים מאתגרים את הזוגיות. כשהגיעו לאנטיוכיה, בגבול סוריה טורקיה של ימינו, אלינור הבינה ש”זה לא זה”, ופנתה לגירושין. גירושין , כידוע, אסורים בכנסיה הקתולית, אך פרט זה לא עמד בדרכה. היא הגיעה לאפיפיור ומצאה שאפשר לבטל למפרע את הנישואין בגלל סיבה טכנית. וזה בוצע.

החיים כאם חד הורית הם קשים, ואלינור פנתה מייד לשידוך חדש, הפעם עם אנרי, דוכס אנז’ו. הדוכס, היה צעיר מאלינור ב 9 שנים, חזק וחם מזג, שלט על אזור שהוא מרכז מערב צרפת של היום. אחרי הנישואין אלינור הייתה שותפה לשלטון בכל מערב צרפת של ימינו. אנרי, גבר-גבר, לא הסתפק בכך והיו לו טענות לכתר אנגליה. בריטניה היתה טקסס של המאה ה 12, מרחב גדול, פרימיטיבי וריק יחסית, שקרא להרפתקנים ופלישות: דנים, ויקינגים, נורמאנים, אנגלים קלטים ועוד. להנרי היו טענות מוצדקות, הוא היה נינו של ויליאם הכובש, שפלש לאנגליה ב 1066 ומלך עליה. המעז – מנצח יאמר לעתיד דיוויד סטירלינג, וכך היה במקרה זה. להפתעתו של כל העולם, שעמד בצד ומחא כפיים, אנרי, דוכס אנז’ו, הפך להנרי השני – מלך אנגליה. כך הפכו הנרי ואלינור למלכים של אנגליה וחציה המערבי של צרפת. מה שנקרא בפי היסטוריונים “האימפריה האנז’בינית”. מה שעוד מסבך את התמונה, בהירארכיה הפיאודלית הנרי החזק היה וסל, כפוף, ללואי השביעי, מלך צרפת, אויבו, והאקס של אשתו.

אלינור, למרות פעילותה המדינית הענפה, היתה רחוקה מלהיות טום-בוי. היא מלאה את כל תפקידיה כרעיה וכאם, וילדה לא פחות מ 8 ילדים. חמישה בנים ושלוש בנות. היא יצרה לראשונה בתי דין לענייני משפחה, ופעלה חיזוק התרבות הטרובאדורית, שירי האהבה של ימי הביניים. בכל הזדמנות נסעה, לבסיס כוחה, למולדתה האהובה אקויטניה.

מרבה נכסים מרבה דאגה

ילדיהם של הזוג גדלו, והיו להם דעות משלהם על האימפריה. האבא מצד אחד, האמא, רוב הבנים ואצילי צרפת מצד שני. הבן השלישי התבלט. הבן המועדף על אמו, אדמוני, גבוה (1.90מ’ שבימי הביניים זה שאקיל או’ניל) ואמיץ. שמו היה ריצ’רד, וכינוי היה “לב הארי”, הנרי רתח על אלינור, וציווה לכלוא אותה במצודה. בגיל 50, אלינור, מלכת אנגליה, דוכסית אנז’ו אקויטניה וגסקוניה, נכלאה ל 15 שנה (!) במצודה. הסכסוך היה למלחמה גלויה שבסופה ניצח ריצ’רד, הנרי נפל למשכב, ואלינור יצאה לחופשי. באופן אצילי ומרשים, על ערש דווי, הנרי השני העניק את המלוכה לריצ’רד בנו-אויבו, ומנע אותה מהבן המועדף עליו, ג’ון “בלי ארץ”. כאשר בנה מלך אנגליה וחצי צרפת, בת 67, פרשה אלינור חזרה לאקויטניה. אך החיים לא הפסיקו לאתגר אותה.

בנה ריצ’רד יצא למסע הצלב השלישי, בנלחם בסלח-א-דין המוסלמי, הוכיח את גבורתו וכישורי המלחמה שלו, אך נאלץ לחזור בטרם עת, אחיו ג’ון ניצל את העדרו וניסה למרוד. בדרך, לא מוכן, תפס אותו דוכס גרמני שהעבירו לקיסר הגרמני שלקחו בשבי ודרש תמורתו סכום עתק. ריצ’רד לב הארי היה לגלעד שליט. אמא זו אמא. אלינור כמעט יצאה מדעתה מרוב דאגה, ובגיל שבעים ושתים יוצאת למסע רכוב לאיסוף כספים למען בנה. היא גבתה מאיכרים, ממנזרים, מהאוצר האנגלי, מאצילים כפופים…הקיסר היינריך הששי סחט מאנגליה סכום של לערך שתי שנות תקציב – בעבור מלכה. זה שולם – וריצ’רד יצא לחופשי. קוריוז לגבי ריצ’רד: Richard the lionheart , מלך אנגליה, מהאייקונים שעיצבו את מורשתה. חי באנגליה, במצטבר, שנה אחת בלבד, ושפתו הייתה צרפתית. כשאלינור בת 80 מת ריצ’רד מפציעה בשדה הקרב ולשלטון עלה ג’ון “בלי ארץ”, בנה הצעיר. הוא כונה כך כי לימים נשאר אמנם מלך אנגליה – אך איבד את כל נחלותיו במערב צרפת. בתקופה בה זיהום קטן היה ממית, אם ל 8, לא כל שכן מלכה, בעלת אויבים, ומשתתפת במלחמה – עצם ההגעה לגיל 82 הייתה פשוטו כמשמעו, הגעה לגבורות. היא נפטרה, שבעת עלילות ב 1204, ונקברה, כמו בנה, ריצ’רד לב הארי, במנזר פונטברו.

קברה של אלינור מאקוויטניה במנזר פונטברו. מקור תמונה: ויקיפדיה.
קברה של אלינור מאקוויטניה במנזר פונטברו. מקור תמונה: ויקיפדיה.

גירושיה של אלינור ממלך צרפת והנישואין שלה להנרי השני, עתידים היו להשפיע עוד מאות שנים קדימה, בתביעות שהיו מלכי אנגליה על נחלות במערב צרפת, והיו אחת הסיבות לפריצת מלחמת מאה השנים. בסיפור החיים המרתק הזה הפכה ילדה בת 14, יורשת דוכס בעיר שדה של צרפת, לדמות החזקה באירופה של אותו דור: לאישה של שני מלכים, ולאמם של שני מלכים, משתתפת במסע צלב, ולמשתתפת בכירה בעיצוב הפוליטי, לטוב ולרע, של אירופה.

כמה תובנות אישיות

  • לנשים חזקות, רק השמיים היו הגבול. מעולם לא הייתה תקרת זכוכית. רק הקשרים והכישורים שיחקו.
  • בין בני זוג : המפגש בין שני בני זוג דומיננטיים יוצר עוצמות “פסיכיות” (במובן הסלנגי) ותוצאות מוצלחות, וגם רעות בקנה מידה גדול.
  • אירופה של היום, של מדינות לאום, ללא גבולות, סטטית ואוהבת שלום היא תוצאה של מאות שנות מלחמה. לכן כה צבועים ומגוחכים דברי המוסר של ארצות אירופה על “גבולות בטוחים ומוכרים”, ו”פתרונות בדרכי שלום”, על איסור ה”שליטה על עם אחר” והכרה בזכותה של “אחר”.
  • רק מי שהצליח לשלוט על האחר, זכה, באבולוציה של ההיסטוריה, לשלטון בר קיימא.

אם לא שמעתם על הסיפור הזה, זה אולי בגלל שהורס יותר מדי מיתוסים: הדיכוי של ימי הביניים, נצחיותן של מדינות הלאום, מעמד האישה, שימוש הלאום בכוח. אם אתם רוצים נשים חזקות, אלו אינן נשים הנזקקות לקביים פוסט מודרניות. לספסלים מטאפוריים שעוזרים לעבור קירות. לקשקושי מיגדר ובג”צ.
אלא משהו קרוב יותר לאלינור מאקוויטניה.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.