טוקיו רועדת – סרטו של אוליבייה פיון

“דרמה אנושית שמציבה אישה אמיצה בלב הסערה” — LE JOURNAL DU DIMANCHE

אלכסנדרה, מנהלת צרפתיה צעירה שהועברה לטוקיו כדי לאייש משרה בכירה בבנק, לא מרוצה מהמצב החדש שנכפה עליה. ביום בהיר אחד, הכול משתנה: 11 במרץ, 2011. אלכסנדרה מוצאת את עצמה בלב אחד האירועים המטלטלים בהיסטוריה המודרנית: רעידת אדמה אדירה פוקדת את יפן וגורמת לגל צונאמי, שמוביל לאסון הגרעיני בפוקושימה. קהילת התושבים הזרים בטוקיו נשטפת גם היא בגל הכאוס שמציף את העיר, ואלכסנדרה נקרעת בין ההוראות של מנהליה לבין הרצון להגן על בני משפחתה וחבריה לעבודה, תוך כדי ניסיון למצוא מידה של אנושיות בתוך הבלאגן.

סרטו החדש של אוליבייה פיו הוא דרמה אנושית מרגשת, חדה ושנונה, בהשראת סיפור אמיתי מפתיע ונוגע ללב.

אורך הסרט: 101 דקות.

ניתן לצפות בסרט בסינמטק תל אביב ובבתי קולנוע נוספים ברחבי הארץ.

שחקנים

אלכסנדרה: קרין ויאר KARIN VIARD
אמאני: סטפן בק STEPHANE BAK
קימיקו: יומי נריטה YUMI NARITA
בס: פיליפ אושן
מישל: ז’אן פרנסואה קיירי
ביאטריס: אמלי גבואה-קהן
ברטרן: צ’רלי דופון
קאמי: נולה בלוסום
ויקטוס: סימון אייש

בימוי – אוליבייה פיון

פיון הוא יליד פריז, למד כלכלה ועם סיום לימודיו החל לעבוד בחברת הפקה. בין היתר עסק בתרגום סרטים מאנגלית לצרפתית, בהם סרטים של האחים כהן, קן לואץ’, ועוד יצירות של בכירי היוצרים.

את סרטו הקצר הראשון יצר ב-1996, ואחריו סרט נוסף שהשתתף בתחרות בפסטיבל ונציה. סרטו הארוך הראשון, “חופשות גנובות” יצא לאקרנים ב-2007, בכיכובם של השחקנים הוותיקים קלוד ברסר וברנדט לאפון. אחריו יצר שני סרטים דוקומנטריים באורך מלא. סרטו הדוקומנטרי השלישי, “איך התחלתי לשנוא מתמטיקה”, זכה להצלחה ביקורתית ולהצלחה מסחרית והיה מועמד לסזאר בשנת 2014. בשנת 2017 יצא סרטו העלילתי הבא, “חיים במקום אחר”. אחריו, חזר פיון ליצור סרט דוקומנטרי – “לטיפה לב במאבק”.

“טוקיו רועדת” היה סרטו הבא, ואחריו פירסם ספר קומיקס אותו כתב לציורים של ליביו ברנרדו.

בראשית השנה הבאה יצא סרטו הבא של אוליבייה פיון, עיבוד מרגש לספרו של פיליפ בסון “די כבר עם השקרים שלך”. בכיכובם של גיום דה טונקנדק וויקטור בלמונדו.

אודות השחקנית קארין ויאר

אחת השחקניות העסוקות והמעוטרות ביותר בצרפת. שחקנית רב גונית המצליחה לשלב היטב בין קומדיות לדרמה. לאחר סדרה ארוכה של תפקידים קטנים החלה לבלוט. הפריצה שלה היתה בסרטה של סולויג אנספך, עליו זכתה הן בפרס הסזאר ובפרס הלומייר (המקבילה הצרפתית לגלובוס הזהב).


על תפקידה בסרטו של מישל בלן, “נשיקות צרפתיות”, זכתה ויאר בפרס הסזאר לשחקנית משנה.


ויאר השתתפה במגוון סרטים שהוצגו בארץ, כמו “משפחת בלייה”, “פוטיש”, “פריס”, “שינוי בתכנית” ועוד.

כתבות נוספות מאותו נושא

הירשמו לעלון שלי

וככה לא תפספסו אף כתבה או אירוע פרנקופילי (מכיוון שאני לא נפוליאון אני מבטיח לא להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם).

מוזמנים לספר לחברים שלכם

צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!

דילוג לתוכן