מריאן – טיול בפריז בעקבות סמל צרפתי

הכירו את  מריאן!

הימים הם ימי “אם אין לחם יאכלו עוגות” . העם הצרפתי גווע ברעב. מתוך ייאוש כבד מהמונרכיה נולדה מריאן. שמה ,הוא, כנראה הכלאה בין מארי ואן, שני שמות נפוצים בקרב פשוטות העם. המהפכנים בני המאה ה – 18 בקשו להתנער משלטון גברי, מדכא ומיושן ובחרו בדמות אלגורית פרי דמיונם, שנבראה כדי לייצג את ערכיה של צרפת החופשית, החדשה. המורדים בחרו באישה כאנטיתזה מרעננת וחדשנית לשלטון, בתקווה  שתוביל אותם לעתיד חדש.

מריאן הפכה לאחד מסמלי הרפובליקה לצד דגל הטריקולור והמוטו הלאומי : “חירות, שוויון, אחווה”. היא הצליחה לשמור על מעמדה כאחת הנשים המשמעותיות ביותר בתרבות הצרפתית למעלה מ 200 שנה.

מריאן היא אישה יפה. לצרפתים תמיד הייתה תשוקה ליופי וחושניות. מבנה גופה מוצק ועיניה יוקדות. על ראשה מתנוססת מצנפת הפריגית שהייתה כובעם של העבדים המשוחררים ברומא העתיקה. המצנפת הפריגית מסמלת מאז המאה ה – 18 את המאבק למען החופש ואת האמונה בערכי חרות האדם. החלו בכך היעקובינים בצרפת שאמצו את המצנפת פריגית האדומה כסממן ההיכר שלהם. בצרפת היא מכונה “מצנפת החירות”.

כבר בימים הראשונים לאחר הריסת הבסטיליה הסעירה הדמות הזאת את הצרפתים . מריאן צלחה את השנים והפופולריות שלה הלכה וגברה, כך שהיום דיוקנה מתנוסס על הלוגו הרשמי של ממשלת צרפת

דיוקנה מוטבע על מטבעות ובולים

במשך 200 שנה הצרפתים והממסד  לא העניקו למריאן פנים משלה. כוחה היה טמון בסמליות שלה :מצנפת החופש הפריגית, לפעמים השריון שהיא עוטה מציין את הכוח והחוזק של העם, הכתר עם הכוכב מסמל את החוכמה , האריה שמלווה אותה  לפעמים מסמל את האומץ ואת חוזקו של העם וכו’.

מריאן לובשת עור וגידים

מדוע מריאן גולמה כיפהפייה צעירה שחולצתה מבליטה או חושפת חזה ? ככל הנראה הצרפתים נוטים להעדיף חילוניות, אינם נבהלים מעירום, מעריכים יופי טבעי ומעריצים אסתטיקה.

לאחר 200 שנים של מריאנות אנונימיות , הוחלט להעניק לפסל האלגורי פנים צרפתיות מוכרות וכמובן יפות. סמל הרפובליקה הצרפתית לא יכולה להיות חסרת שיק…

כך נפתחה המסורת להעניק לפסל אלגורי פנים צרפתיות מוכרות. הראשונה שנבחרה הייתה השחקנית בריז’יט בארדו. בצרפת, כמו בצרפת, יופי מתפרץ, עירום וחיי אהבה סוערים אינם נתפסים כבעייתיים. להיפך, הם סמלה של החירות המקודשת.

כך , למעשה , נפרצה הדרך לתרבות ה”סלבריטאיות”, לא אישה עמוסת סמלים ורעיונות מהפכנים, אלא …דוגמנית.

דוגמניות אחרות היו : השחקנית קתרין דנב , הזמרת מיריי מתיה, אשת האופנה אינס דה לה פרסאנז’, הדוגמנית לטיסיה קסטה וכו’. תוכלו להכיר את כל הנשים שדגמנו את מריאן בסרטון הבא:

כמו כן מריאן הופיעה גם באחד משירי הפופ הפופולריים צרפת, הלא הוא Que Marianne était jolie (כמה יפה הייתה מריאן) של מישל דלפש:

אם תרצו לקרוא מעט יותר על השיר ועל הזמר אתם מוזמנים להיכנס לכתבתה של ד”ר אורנה ליברמן מישל דלפש, הטרובדור ששר מן הלב אל הלב.

ועכשיו נצא בעקבותיה של מריאן בפריז…משימה קלה וגם קשה… משימה קלה , היות ופסלי מריאן הוצבו מאז המהפכה במשרדי הממשלה, בתי המשפט, בתי העירייה וכיכרות יצירות אומנות רבות הנציחו את דמותה. משימה שהיא גם קשה…כי צריך לבחור רק דוגמאות מעטות..

מסלול טיול בפריז בעקבות מריאן

מוזיאון הלובר : “החירות מובילה את העם ” Eugene Delacroix 1830

הציור שנמצא במוזיאון הלובר מנציח את ההפיכה של יולי 1830 בצרפת. אזרחי צרפת מרדו נגד המלך שארל העשירי. המורדים התנגדו למדיניותו של המלך שחיזקה את מעמד המלך והכנסייה. בעקבות המהפכה התמנה לואי פיליפ למלך צרפת. בשונה מקודמו, לואי פיליפ היה כפוף לחוקה, ותחת שלטונו הוענקו יתר זכויות פוליטיות לאזרחי המדינה.

בקדמת הציור נישאת מעל כולם דמותה הקולוסלית של מריאן, הדמות האלגורית של החירות. זו ההתגלמות הראשונה או הבולטת בציור של הזכות הטבעית החדשה, מפירות הפילוסופיה הנאורה, שהולידה המהפכה. הציור מפאר את החירות.

החירות, כמו המוזות הקלאסיות, היא אישה, דמות בדיונית, אמזונה עצומת ממדים שמובילה את המאבק הקרוי על שמה. החזה שלה חשוף. הפיתוי והמיניות נספחים אליה …החזה החשוף הוא החוט המקשר ליוון העתיקה (ערש הדמוקרטיה ) והרפובליקה הרומית העתיקה.

בידה האחת היא מניפה את דגל הטריקולור ובידה השנייה היא אוחזת רובה מכודן. מבטה מופנית הצידה, אל הלוחמים למען שמה, היא פוסעת יחפה בשדה הקטל.

דלקרוא שהיה עד ראיה למהפכה ב 1830 כתב : “אם לא יכולתי להילחם למען החירות , לפחות יכולתי לצייר למענה”

שער הניצחון ( Arc de Triomphe)

בביקור בשער הניצחון , האתר המונומנטלי, נתרכז בפסל המפורסם ביותר .

יצירת המופת של Francois Rude מתארת אירוע היסטורי: ב שנת 1792 התקיים קרב Valmy . חיילים מתנדבים יצאו לקרב הגנה של הרפובליקה הצעירה כנגד כוחות אוסטרים ופרוסים.

לפרנסואה ריד היה קשר אישי לאירוע , מבחינתו ביצוע הפסל היה סגירת מעגל. הוא נולד בזמן המהפכה הצרפתית וזכר שאביו הנערץ התגייס לצבא המתנדבים כדי להגן על הרפובליקה הצרפתית החדשה. פרנסואה ריד היה בונפרטיסט נלהב. כשנפוליאון הובס סופית ונשלח לגלות פרנסואה ידע שאין לו מה לעשות בפריז בתור אחד שמזוהה עם תומכי נפוליאון. הוא יצא לגלות בבלגיה וחזר אחרי יותר מעשר שנים.

ב-1830 עולה לשלטון המלך לואי פיליפ שהחליט לסיים את בניית שער הניצחון שהחלה בזמן שלטון נפוליאון.

ריד מוזמן לפסל פסל שמיועד לחזית השער. המשימה מתקבלת בהתלהבות.

פרנסואה מכין פסל דרמטי, דינמי , מרשים. מריאן, גם כאן דמות אלגורית, אלת מלחמה למען חירות. אבל, למען החירות צריך להילחם! היא עוטה שריון וקסדה. היא מחזיקה חרב ארוכה. הפה שלה פתוח, היא צועקת ומדרבנת את המתנדבים לצאת למתקפה. מתחתיה שישה גברים שמחזיקים כלי נשק ומוכנים להילחם.

הצרפתים חשבו שזה הפסל היפה ביותר בשער הניצחון והם קראו לו ” לה מרסייז ” על שם ההמנון הצרפתי שנכתב בשנת 1792.

כיכר הרפובליקה ( Place de la Republique )

כיכר הרפובליקה בפריז ממוקמת בגבול הרובע השלישי, העשירי והאחד עשרה. במרכזה עומד פסל גדול המוקדש למריאן ולרגליה נמצאים שלושה פסלים אלגוריים שמייצגים את החירות, שוויון ואחווה.

הכיכר קיבלה את צורתה בזמן הקיסרות השנייה כחלק מתוכנית Haussmann להתחדשות פריז.

כיכר האומה (Place de la Nation)

כיכר האומה ממוקמת בין הרובע ה-11 לרובע ה-12. במרכז הכיכר פסל ברונזה גדול שנקרא ” ניצחון הרפובליקה” ובו מככבת מריאן. עד המהפכה הצרפתית הכיכר נקרא : “כיכר כס המלכות”. ב 26 ליולי 1660 הוקם במקום כס מלכות לכבוד חזרתו של לואי ה-14 ומריה תרזה מחתונתם שהתקיימה ב Saint Jean de Luz. בזמן המהפכה הצרפתית הכיכר נקראה “כיכר כס המלכות ההפוך” וגיליוטינה הוצבה בחלק הדרומי של הכיכר. זאת הייתה הגיליוטינה הפעילה ביותר בעיר. הגופות נקברו בבית הקברות הסמוך Picpus.

אחד ההרוגים היה המשורר  (André Chénier 1762–1794). סיפורו הטראגי מתואר באופרה של המלחין האיטלקי Umberto Giordano. לרוע מזלו הוא הוצא להורג שלושה ימים לפני תום ימי הטרור.

הפסל המרכזי בכיכר  הוצב ב 1889 לציון 100 שנה אחרי המהפכה הצרפתית. מריאן עומדת מעל גלובוס בכרכרה וסביבה דמויות סימבוליות.

בעבר הפסל עמד בבריכה וסביבו צצו מהמים תנינים. התנינים היו סמל לאויבי הדמוקרטיה. התנינים נעלמו בזמן הכיבוש הגרמני של צרפת במלחמת עולם השנייה. ממשלת Vichy הורתה על הסרה והשמדה של כל המונומנטים ופסלי מתכת לצורך התכה, אלא אם כן היה בהם “עניין היסטורי או אומנותי”. כל דבר שהיה עלול לפגוע בגרמנים נחשב מכוער או רדיקלי ונשלח לקבר נוראי של מתכות. כך קרה לפסלים שסימנו ליברליות. התקדמות, אוונגרד…

מבנה הסאנט (Senat) הצרפתי

מבנה הסנאט הצרפתי שוכן בגני לוקסמבורג הנפלאים. בבניין מוצג אוסף עשיר של פסלי בוסט (Buste) של מריאן.

ולסיום…

בגני לוקסמבורג נשב על אחד הספסלים ונסיים את הסיור בעקבות מריאן. אפשר להוציא אוזניות ולשמוע אריה נפלאה מהאופרה André Chénier. האריה מכונה “La mama morta” והיא מתארת את זוועות תקופת הטרור.

בהמשך תוכלו לצפות בקטע מהבלט ” להבות פריז ” בו מופיעה הרקדנית בתלבושת מריאן.

תהנו!

ובאמת לסיום…

המשחקים האולימפיים של קיץ 2024 אמורים להיערך בפריז בפעם השלישית בתולדותיה. מי יתן…מי יתן…שנגיע ליום הזה באווירה אחרת …נחשו מי מפאר את הלוגו ה ” שיק ” של האירוע !?