טיול בפריז – שישה ימים של קולינריה מאת רות אופק

פריז, הו פריז… העיר האהובה עלי בעולם. יש משהו בעיר הזאת ובקסם שלה שכובש אותי בכל פעם מחדש וגורם לי לרצות לחזור אליה שוב ושוב. מי מכם שעוקב אחרי דף הפייסבוק של שמח במטבח בטח יודע שבמאי האחרון ביקרתי בעיר האורות,

שאותם הקדשתי לתחום הקונדיטוריה, שזה אומר ביקור בכמה שיותר קונדיטוריות, חנויות מתמחות, היכלי אוכל, המון שופינג (ולא של בגדים ונעלים), וחזרה עם טעם מתוק מתוק בפה מכל העוגות שטעמתי (בהנאה מרובה).

טיול בפריז – תחנות חובה (או בקיצור – הטופ 5 שלי)

לאפייט גורמה

48 boulevard Haussmann מטרו: opera, saint lazare, Caussee d’antin la fayette

בחרתי לפתוח את ההמלצות שלי דווקא עם היכל שמוקדש לאוכל ולא עם קונדיטוריה ספציפית, פשוט כי מצאתי עצמי מבקרת במקום כמעט בכל יום שבו הייתי בפריז (טוב, לא חוכמה, המלון שלי היה קרוב לשם, ולא בכדי) , ואם הייתי יכולה לעבור לגור שם הייתי עושה את זה 🙂 מדובר בעצם באגף הגורמה של בית הכלבו המהמם גאלרי לאפייט שמהווה one stop shop לפודיס. תארו לכם היכל גדול של 2 קומות ובו דוכנים של כל הפטיסרי הכי שוות בפריז, סופרמרקט גורמה, מעדניה, תחנות למכירת אוכל (נקרא לזה פאסט פוד גורמה) ושאפשר למצוא בו הכל מהכל.

אחד היתרונות הגדולים של המקום נעוץ לדעתי  בעובדה שניצבים בו דוכנים של הקונדיטוריות הכי שוות בעיר (או לפחות מרביתן). מאחר ותכננתי לבקר בהרבה קונדיטוריות בטיול שלי לפריז, המקום פשוט חסך לי התרוצצויות ברחבי העיר. מי לא נמצא שם? פייר הרמה – עם סניף שמוקדש למקרונים, אקליר דה ג’ני, אאוקי, זאן פול הבין ועוד ועוד. רק לדורה חסרים שם וזה בגלל שלדורה הציבו דוכנים בכל רחבי בית הכלבו המתחרה, פרינטמפס, השוכן בצמוד לגאלרי לאפייט – כך שהוא ממילא נמצא קרוב. מעבר לקונדיטוריות, קיימים שם דוכני מזון מהיר גורמה שניתן לקנות ולאכול במקום, וכמובן ניתן לרדת לקומה התחתונה ולקבל את סופרמרקט הגורמה שכל פודי חולם עליו. מה לא נמצא שם?? יש בו אזורים שלמים שמוקדשים למלח, תה, שוקולדים שונים, סוכריות ואפילו “קוביות” סוכר מעוצבות לתה. בתמונה שמעל ניתן לראות 2 דוגמאות לכך (הכדורים הצבעוניים והמלאכים). ביום האחרון שלי בפריז ערכתי שם קניה גדולה וקניתי שם הכל מהכל. תה, מלח, הסוכריות היפות שבצנצנת שרואים בתמונה שמעל (הילדים השתגעו אחריהן ולי הן הזכירו את סוכריות הג’ולים של פעם), שוקולה שו של אנג’לינה שנמכר בבקבוק (ואפשר לי לטעום ממנו בבית כשהגוף שלי לא במתקפת סוכר מכל המתוקים שטעמתי), סוכריות קרמל של אנג’לינה שנמכרו בקופסה מהממת, חומץ בלסמי עם שמן כמהין ועוד ועוד. המבחר שם היה פשוט ענק וביליתי שם שעות בהתלבטות מה לא לקנות (כי רציתי לקנות הכל מהכל…).

פייר הרמה

72 Rue Bonaparte מטרו: Saint suplice; Saint Germain des pres

מכל הקונדיטוריות שבהן ביקרתי בפריז, אין ספק שהביקור בסניף הדגל של פייר הרמה ייחרט בזכרוני כאחת החוויות הכי זכורות מפריז. לא יכולתי להפסיק להתפעל מהמבחר המהמם שבויטרינה ובוודאי שהתקשיתי לבחור מה אקח איתי לטעימה. אז החלטתי לא לבחור ולקחתי לא פחות מארבעה קינוחים ועוד קרואסון אחד (וכן.. אכלתי את כולם יחד עם אמי, זה רק לקח לנו יום יומיים להשתלט על כל המתוק הזה אבל היה שווה כל ביס). כל אחד מהקינוחים שטעמתי היה כמו יצירת אמנות בפני עצמה. מוקפדים על לפרט הכי קטן והטעם?? גן עדן של ממש. מאחר ובסניף אין מקומות ישיבה, מומלץ לקחת את העוגות לכיכר סן סולפיס היפה, לשבת על ספסל מול המזרקה וליהנות מכל המתוק הטעים הזה, או ללכת עוד טיפה עד לגני לוקסמבורג וליהנות שם מהעוגות תוך ישיבה על כסאות נוח וצפיה בכל היופי שיש לגנים להציע (מזרקות, גינות, וכו’).

מימין לשמאל: פלזיר סוכרה, איספהן, פרופיטרול במילוי מסקרפונה ופירות יער, וטארט וניל אינסופי

בנוסף לעוגות הייתי חייבת לנסות את הקרואסון איספהן המהולל של פייר הרמה והוא לא אכזב. מדובר בקרואסון הכי טוב שטעמתי בפריז (וטעמתי הרבה, גם של קונדיטוריות עילית וגם של קונדיטוריות אלמוניות באזור המלון שלי, כולם טובים אבל זה היה הכי הכי שווה). ומה כל כך מיוחד בו? מעבר למרקם הנימוח ולטעם העשיר, התחבאה בתוכו מלית פירות יער שהשתלבה באופן מושלם עם המעטפת העשירה והחמאתית של הקרואסון. הוא גם כלל עיטור של עלי ורדים מסוכרים שלא רק הוסיפו לו יופי אלא גם הוסיפו לטעם (ואני אינני מחובבי טעמי הורדים בעוגות שלי).

בנוסף לכל הקינוחים שתארתי קודם, לפייר הרמה יש ליין מדהים של מקרונים שגם מהם יצא לי לטעום. חשוב שתדעו שבנוסף לסניף הדגל ישנם סניפים שבהם נמכרים רק מקרונים (כמו למשל בלאפייט גורמה עליו אפרט בהמשך) כך שאם בא לכם לפצל את הקניה תמיד תוכלו לטעום מקרונים בסניפים אחרים.

LADUREE

16-18 rue Royale מטרו: Concorde, Madeleine
75, avenue des Champs Elysées מטרו: Georges V

פריז איננה פריז מבחינתי ללא חלונות הראווה המרהיבים של לדורה, שבהם נתקלתי כמעט בכל מקום, בין כבתי קפה מפוארים (כדוגמת זה ששוכן בשאנז אליזה) ובין כתחנות מתוקות ברחבי העיר ובמיוחד בבית הכלבו המפואר printemps. בכל חלון ישנה תצוגה הורסת של מקרונים ומאפים נוספים שיחד יוצרים מראה שאופייני ללדורה. צבעי פסטל רכים, הלוגו הייחודי עם הפיתוחים ובעיקר יופי שניבט מכל מקום.

ויטרינת העוגות שלהם אינה נופלת מזו של פייר הרמה, ולמעשה בביקור שלי שם המוכר התעקש איתי שהאיספהאן בכלל הומצא על ידם ולא על ידי פייר הרמה. לאחר התלבטות קשה לקחנו 2 קינוחים מפונפנים – סנט הונורה אישי שכלל פרופיטרולים עם מעטה קרמלי פתיח וקצפת וניל סמיכה מהסוג שלא רוצים להפסיק לאכול ממנה וקינוח שוקולדי שנקרא אליזה וכלל שכבות שכבות של שוקולד. שניהם היו לא פחות ממדהימים (והעובדה שזללנו מהם על ספסל בשאנז אליזה בהחלט הוסיפה לאווירה) . הממממ…

מעבר למקרונים המופלאים ולעוגות המדהימות, ללדורה יש תעשיה שלמה של מוצרים שנמכרים בסניפים, וביניהם מחזיקי מפתחות בצורת מקרונים במחיר “סמלי” של 45 יורו והספרים השווים שמגיעים בקופסה מפוארת. מאחר וגם ככה חזרתי עם מזוודה נפרדת לכל הקניות שלי העדפתי לא לסחוב איתי את הספר ופשוט רכשתי אותו און ליין ובאופן פלאי בדיוק היום, בעודי כותבת את הפוסט הוא הגיע :-).

l’eclair de genie

14 rue Pavee מטרו: saint paul. בנוסף, או במקום, מומלץ בחום לבקר בסניף בחנות לאפייט גורמה, מול גאלרי לאפייט.

אקדים ואומר שמבחינתי מדובר בתחנת חובה בפריז ושלא סתם הם נקראים האקלרים של הגאון (“ניצוץ של גאונות”). אלה האקלרים הכי טובים שטעמתי בחיים שלי ואין לי אלא לקוות שמתישהו יפתח פה סניף שלהם, כדי שלא אצטרך להגיע עד פריז כדי ליהנות מהם שוב. מדובר בחנות קונספט שמתמחה ב… אקליירים – שהם פחזניות מאורכות ממולאות בקרמים חלומיים ועם שלל ציפויים. במקום נמכרים גם מתוקים נוספים אבל אין ספק שגולת הכותרת היא האקליירים. ומהם יש המון.

כריסטוף אדם הוא השף פטיסייר העומד מאחורי האקליירים, ובכל פעם הוא ממציא קונספט חדש ומרגש. ביקור בדף האינסטגרם של המקום מגלה למשל קולקציות מיוחדות עם שלל עיצובים, כגון מאקליירים עם מעטה לבן ו… שפם, אקליירים עם צבעי דגל צרפת לכבוד חג הבסטיליה ושלל עיטורים מיוחדים נוספים. קולקציה נוספת שתפסה את עיני היא דווקא של טארטים מאורכים שנראים כמו אקליירים פתוחים אבל הם על בסיס בצק פריך. גם עם מגיעים עם שלל של מליות ועיטורים. מאחר ובשלב שבו הגעתי לחנות הייתי בהתקפת סוכר מכל המקומות בהם ביקרתי לפני כן, הסתפקתי באקלייר קרמל מלוח שהיה פשוט מדהים. בהמשך חזרתי לחנות בסניף של לאפייט גורמה וטעמתי אקלייר נוסף, בטרם פרלינה וגם הוא היה נפלא. אין ספק שנשארתי עם טעם של עוד, ובינתים אני מנסה לשחזר בבית את הטעם והמרקם המיוחד ההוא. כשאצליח אני מבטיחה לשתף במתכון בבלוג.

אקלייר פרלינה של גאון האקליירים

קפה פושקין

64 boulevard Haussmann מטרו: Havre Caumartin, Saint Lazar

שימו לב שקיים גם סניף גדול יותר בסן ז’רמן מול קפה פלור ועוד סניף חמוד ליד כיכר ווז’.

קפה פושקין הוא בית קפה חדש יחסית בפריז, שיושב בצידו של בית הכלבו המהמם פרינטן (זה שצמוד לגאלרי לאפייט ומומלץ מאוד לבקר בו). אודה ולא אבוש שעברתי לידו כמה פעמים ואפילו לא שמתי לב למקום, עד שהלכתי לחפש אותו באופן ספציפי. מדובר בחנות קטנה יחסית, עם כמה מקומות ישיבה, אבל כשרואים את הויטרינה של העוגות אי אפשר שלא להתפעל.

הדרך הכי טובה לתאר זאת היא פאר וסטייל רוסי בשילוב עם רזי הקונדיטוריה הצרפתית. כל קינוח שם נראה כל כך שונה ומיוחד ומושקע. העיצוב הרוסי שונה מיתר העיצובים שראיתי בפריז ואם לא די בכך, גם הטעמים משלבים כל מיני קלאסיקות רוסיות. כך למשל שתי המנות שטעמתי היו מאוד ייחודיות. האחת נקראת ורד פרינטן לרגל חגיגות ה 150 לבית הכלבו, שהלוגו שלו הוא ורד.

מעבר למראה המדהים של הורד, כשטועמים ממנו מגלים בו את השילוב המעלף של דובדבנים ופירות יער עם שמנת חמוצה. מדהים בכל ביס. אז כמובן שלא יכולתי להתאפק וצילמתי לכם את הורד בשלמותה וגם בחתך שמראה את כל השכבות המדהימות שבה.

בנוסף טעמתי מהסנט הונורה שבמקום הקצפת הרגילה הכילה קרם של גבינת טובורג (מופיע למעלה מימין בתמונה המחולקת שמעל). מאוד רוסי. לצערי אינני מחובבי קרם הגבינה ולכן פחות אהבתי. אבל מי שאוהב עוגות גבינה יתעלף על הקינוח הזה. בקיצור, כללתי את פושקין ברשימת חמשת המקומות שהכי אהבתי בפריז פשוט כי יש בו משהו מיוחד ושונה מיתר הקונדיטוריות ואם הייתי יכולה הייתי טועמת ממנו קינוחים רבים נוספים.

קונדיטוריות/בוטיקים נוספים שכדאי לבקר

ז’אק ז’נה

133 rue de Turenne מטרו Republique

מעבר לעובדה שנמכרים במקום גם מוצרי קונדטוריה מדובר למעשה בבוטיק שבו נמכרים שלל מוצרי שוקולד, ובראשם פרלינים מהממים, סוכריות קרמל בכל טעם שרק תרצו (ותאמינו לי שטעמתי כמעט מכולן, חלק רק אחרי שחזרתי לארץ), ומרמלדות בשלל טעמים (גם מהן טעמתי כמעט מהכל, פשוט לקחתי איתי בקופסה וזללתי להנאתי עם חזרתי לארץ). החנות נראית כמו גן עדן לעמי ותמי עם המון מתוקים יפייפיים שקרצו אלי מכל פינה. גם השירות שקיבלתי היה אדיב מאוד, ובזכותו גם הצלחתי לצלם שם לא מעט תמונות כשהצוות שיתף איתי פעולה בשמחה. וכנראה שהתמונות מצאו חן גם בעיני המקום, כי קצת אחרי שחזרתי לארץ גיליתי שדף האינסטגרם של המקום עשה לייק לתמונה ששיתפתי של המרמלדות 🙂 אהבתי את העובדה שכל מה שקניתי שם נשמר היטב והחזיק מעמד יפה ולכן גם יכולתי לקחת אותם איתי בחזרה לארץ וליהנות מהם פה (והרי כבר הבנתם שבפריז חייתי בעיקר על עוגות…).

פטריק רוז’ה

כשנכנסתי לחנות של פטריק רוז׳ה הדבר הראשון שהכה אותי הוא ריח נפלא של שוקולד. למעשה לקח לי זמן להכנס לחנות, ועברתי לידה כמה פעמים בחיפוש אחר המקום, פשוט כי הייתי בטוחה שזו חנות תכשיטים. רק לאחר שביקשתי הכוונה נכנסתי והבנתי שכל קופסאות התכשיטים שבחנון הן בעצם קופסאות של שוקולדים 🙂 בכניסה לחנות ניצב פסל משוקולד פרי עיצובו של פטריק רוז’ה, שהינו בראש ובראשונה אמן שוקולד. מדובר בתצוגה מתחלפת ובכל פעם נתקלים בפסל אחר. אודה שקצת התאכזבתי שלא היה מדובר בפסל של איזושהי חיה (בעבר היו היפופוטם ענק וגם קוף) אבל המראה היה מהמם והריח משגע. לזכות המוכרת ייאמר שמאחר והתלבטנו מה לקחת היא הציעה לנו טעימה קטנה מהפרלינים.

בבוטיק נמכר מבחר היסטרי של פרלינים בשלל טעמים ומרקמים ובמראה מרהיב. במיוחד התלהבנו מהפרלינים שנראו כמו ג’ולות גדולות עם מעטה צבעוני מבריק. הבחירה לא היתה קלה אבל בסוף יצאתי עם שקית ובה מבחר נפלא של פרלינים. גם פה הצלחתי להתאפק וחזרתי לארץ עם חלק מהפרלינים (הייתי חייבת לטעום כמה מיידית 🙂 ). אז אם אתם מחובבי השוקולד אל תפספסו ביקור במקום. הפרלינים היו מדהימים, והמראה של המקום כל כך מיוחד. ובכלל הוא נמצא באזור שכיף להסתובב בו (רובע סן ג’רמיין) ובסביבתו מצאתי כמה חנוית ממש נחמדות לכלי בית, חלקן אפילו לא יקרות.

בלה סוכרה

72 rue Antoine Vollon מטרו: Ledru-Rollin

בכל חיפוש שערכתי על פריז נתקלתי בהמלצה על הקונדיטוריה החביבה הזו. במקומות רבים נטען שהקרואסון שלהם הוא הכי טוב בפריז. כבר אקדים ואומר שהקרואסון באמת מעולה, אבל לטעמי הוא לא עולה על קרואסון האיספהאן של פייר הרמה.החנות עצמה נראית קטנה יחסית וחביבה ונמצאת במרחק הליכה מכיכר הבסטיליה. ובחזרה לבלה סוכרה. קטע נוסף ומשעשע היה שבדרך נעזרתי בהכוונה של מישהי מהאזור וכשסיפרתי לה שמדובר בקונדיטוריה מוכרת ובעלת שם היא היתה כמעט בשוק וסיפרה לי שהיא גרה ליד המקום וקונה שם הרבה ומעולם לא שיערה שמדובר במקום “מפורסם”. ככל הנראה זה קשור למראה הצנוע של המקום שנראה באמת יותר כמו קונדיטוריה שכונתית עם תפריט מגיר ויטרינה קטנה יחסית ובלי הרבה “פוזה” אבל בהחלט מגרה ומושקעת מבחינת איכות הקינוחים.

הפעם בחרתי להתמקד בקרואסון של המקום (כאמור, שווה מאוד), במאפה שמרים עם מלית תפוחים (טעים להפליא) ובמדלנים, שאישית ממש לא היו לטעמי (אבל נראו יפה).

 Le Bon Marche

38 rue de sevres

ברובע סן ז’רמן ישנו רחוב אחד קסום שבו יש המון אטרקציות – rue de bac ובסופו היכל הפודיס לה בון מארשה. מה אין שם? כל מה שיש בסופר רגיל, רק בגורמה (פירות, ירקות, חומרי גלם וכל דבר שרק תרצו לקנות) אבל מעבר לכך יש במקום קומות נוספות מלאות בציוד, מכשירים , סירים וכלים. הכל כמובן יקר אבל איכותי ויוקרתי. אני אישית יותר התלהבתי מלאפייט גורמה אבל אין ספק שמדובר בתחנה מכובדת לחלוטין לפודיס וששווה ביקור (ותודה למיקי שמו על ההמלצה, גם על רח’ באק וגם עם הבון מארשה).

לסיכום

אז זו היתה החוויה שלי בפריז ואלה ההמלצות שאני שמחה לחלוק אתכם. פריז היא עיר אפשר לבלות בה שעות סביב מקדשי אוכל. מאז ביקורי הראשון הספקתי לבקר שוב בפריז ולבקר שוב במקומות שאהבתי, כמו גם להתוודע למקומות חדשים, שהשווים מכולם הם הקונדיטוריה של מישלאק מאחורי הוטל דה ויל והקונדיטוריה של ארנו לארר שכללה עוגות יפייפיות בעיצובים מיוחדים. אם אתם פודיס שמתכננים טיול בפריז אני מציעה שתכינו את עצמכם לאכילה אינסופית של מתוקים ולשם כך רצוי להתמקד ב 2-3 קונדיטוריות ביום, רצוי עם פרטנרים שיטעמו אתכם את המנות. כמובן שרצוי גם לאזן את כל המתוק עם מלוחים שונים, ואין כמו בגט טרי עם חתיכת גבינה טובה כדי לנקות את הפלטה ולצאת עם חיוך ענק על הפנים.

כמה מילים על רות אופק

רות אופק היא עורכת דין, אשר מאוד אוהבת אפייה. בבלוג המקסים שלה היא משתפת את המשוגעים לדבר באהבתה לתחום ובמה שקורא במטבחה.