צפון-מערב ברטאן: טרגייה, לניון פיניסטר פונט אוון ועוד

צפון-מערב ברטאן: טרגייה, לניון פיניסטר פונט אוון ועוד מאת דני אשכנזי
זמן קריאה משוער: 13 דקות

אמש באחת אחר חצות חזרנו, קארן ואני, מסיור בצפון-מערב ברטאן, בתקוה להביא מידע לאלה מכם שירצו לטייל שם.
המידע החשוב ביותר שהבאנו: אל תעשו את מה שעשינו. מה עשינו? 700 ק”מ, ב- 16 שעות. משמונה בבוקר עד חצות. יותר מדי. בחרו חלק, דלגו על חלקים אחרים. אפשרות אחרת: חלקו את המסלול לשניים, העבירו את הלילה באמצע, והמשיכו למחרת.

לפני שנתחיל: שיטת הדירוג, וידוי נאות וטיפ חשוב

חידוש בכתבות שלי: ברשותו של צבי, אתחיל לדרג אתרים במסלולים שאני מציע, לפי מידת העניין שאני מצאתי בהם:

“הכרחי” – ***
“מומלץ” – **
“אפשרי” – *

מובן שהכל, כאמור, לפי טעמי האישי, ולפי מידת העניין שאני מצאתי במקום, וכמובן אשמח להערות עוקצניות ולביקורת חריפה על הדירוג שלי.

וידוי נאות

אני אוהב לטייל. אבל אני אוהב עוד יותר את התחקיר שאני עושה לקראת הטיול, ואת השלמות המידע שאני אוסף אחרי שאני חוזר. והכי הכי אני אוהב לכתוב על המסלול שעשיתי, בשילוב המידע. זה מה שאני עושה עכשיו. אז תהיו סבלנים. סבלנות של כומר בתא וידוי. מדוע כומר? צעיר נכנס לכנסיה ומתיישב ליד תא הוידוי. “אבי, אני רק שבוע בעיר, וכבר ****י תשע נשים”. הכומר: “בני, זו לא התנהגות של נוצרי טוב”. הצעיר: “אני בכלל לא נוצרי”. “אז מדוע אתה כאן?”. “כי אני לא מכיר אף אחד בעיר, ולא היה לי למי לספר”. לא משהו, נכון.

טיפ לפני שמתחילים

אם יש לך בוורידים את סיסמת גדוד 890 “לא חוזרים עד שמבצעים”, ואתה נצמד אליה, למרות שאתה כבר מבין, שהתוכנית שאפתנית מדי, אבל בת/בן הזוג נמאס לה/לו ומתחיל/ה לנדנד שמספיק, ומה כבר יש לראות, והכל אותו דבר, וראית אחד – ראית את כולם. אל תעשה, חוזר: אל תעשה, את מה שהחבר של החבר עשה:

הוא הסתובב חזרה, אבל השאיר את ה”וייז” על היעדים המקוריים. זה טרטר כל הזמן “בצע פנית פרסה”, החבר של החבר קיווה שזה ירגיז את בת/בן הזוג, אבל בסוף הוא עצמו חטף עצבים, צרח על היועץ “תפרסס אתה לפיזדיומאט”, והטיח את הנייד בחלון הקדמי. אין נייד ואין חלון. ולך תמשיך בגשם בלי חלון קדמי.

מה כן תעשה? פשוט מאד. סע היישר לנקודה הרחוקה ביותר של הטיול. על כבישים מהירים. תגיע לשם עם בת/בן זוג רעננ/ה. מכאן תתחיל את הטיול. בדרך חזרה. אל חשש. אתה מוגן לחלוטין. הרי אתם בדרך הביתה. אין אפס.
לא שאני מכיר אישית מישהו שהעצה הזו רלבנטית לו. אבל שווה לשמור ליום סגריר.

יוצאים לדרך

הנה האתרים בהם ביקרנו:

מפת היעדים בצפון מערב ברטאן בהם ביקרתי
מפת היעדים בצפון מערב ברטאן בהם ביקרתי

יצאנו אתמול בשמונה בבוקר. במקרה החלטתי להצפין היישר לנקודה הרחוקה ביותר של הטיול: טרגייה Treguier.
215 ק”מ, הכל על כבישים מהירים. מאתנו לרן Rennes על D177, מעוקף רן לגאנגן (Guingamp) על E50. משם לטרגייה Treguier על D787. שעתיים וחצי. בקיצור: שמחה. או בשתי מלים – הבה נגילה !!!

הדרך לטרגייה (Treguier)
הדרך לטרגייה (Treguier)

טרגייה (Trguier) **

טרגיה ידועה כעירו של St. Yves, שכיהן כאן כבישוף במאה ה-13. הוא נודע כ”פרקליטם של העניים”, כי היה מייצג אותם בפני הערכאות, או לפחות מממן את הוצאות משפטיהם. באופן מוזר מעט, העניים נשכחו עם השנים, וכיום הוא ידוע כ”פטרונם של עורכי הדין”. נפלאות הטרנספיגורציה הקתולית. המקורית התרחשה אמנם על הר התבור שלנו, אבל לא נדקדק.

הקתדראלה מצטיינת בויטראז’ים מעניינים, המציגים סצנות מהברית הישנה והחדשה.

הויטראז'ים של קתדרלת טרגייה
הויטראז’ים של קתדרלת טרגייה

במרכז העיר, סביב הקתדראלה, רחובות קטנים עם בתים ששרדו מימי הביניים:

רחוב עתיק בטרגייה
רחוב עתיק בטרגייה

יש גם חדשים, או משופצים, עם הרבה כבוד לסגנון העתיק:

בניין משופץ בטרגייה
בניין משופץ בטרגייה

אבל, עם כל הכבוד לקתדראלות ולבתים, בעיני מרתקים יותר הפרטים הקטנים, המסתתרים בשלוה. הנה אחד, לפי המטה עם הקצה המגולגל זה בישוף, מן הסתם איב הקדוש עצמו, אבל הנה הוא עומד בענווה, ליד חנות משקפיים, חיוך מבויש על שפתיו:

סנט איב - הקדוש של טרגייה
סנט איב – הקדוש של טרגייה

קניות, רבותי, קניות !

לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה להתעכב רגע על מה שתראו פה ושם בדרכי ברטאן: מחסנים או חנויות בשם Brocante.
הנה אחד:

חנות Brocante
חנות Brocante

Brocante משמעותו, בערך, “סחר פשפשים” או “סחורות זבל”, אבל אל תטעו: הסחורות במחסנים האלה ממש לא זבל. מדובר בפריטים מוזיאוניים כמעט. המחירים מתחילים מעשרות יורו, ונוסקים במהירות. שווה להכנס ולראות. כמו המערה של עלי באבא:

אוצרות שמצאתי בחנות Brocante.
אוצרות שמצאתי בחנות Brocante.

לפעמים נתקלים במציאות. קחו למשל (אני לא לקחתי, השארתי לכם) את מזוודת הנסיעות הזו:

מזוודה עתיקה
מזוודה עתיקה

15 יורו. בתור מזוודה היא לא שווה הרבה, אבל חשבו איזה שימושים אחרים יכולים להיות לה !!!

בהזדמנות אכתוב על המקומות בהם ניתן להשיג סחורות זולות ועל הדרך גם להנות מהחיטוט. עכשיו רק על קצה השיפוד: בראש הפירמידה, כאמור, ה Brocante. שם נדיר למצוא סחורה זולה, אבל לפעמים יש הפתעות. אחריהם באים המחסנים המשתייכים לרשת Troc. יש כאלה בכל עיר גדולה. שפע סחורות נהדרות, במחירים מגוחכים. הרוב הם פריטי ריהוט גדולים יחסית, אבל יש גם קטנים יותר, שאף ניתנים לעתים לפירוק. הם עובדים בשיטת הקונסיגנציה, כלומר אנשים מוסרים פריטים למכירה, ומתחלקים עם החנות לאחר שנמצא קונה שמשלם.

בתחתית הסולם, לטעמי בראשו דווקא, אלה ה vide grenier. בתרגום חופשי: “עליית גג”, אין מדובר כלל בעליות גג, אלא בשווקי יום ראשון, המתקיימים בתורנות בכפרים קטנים בכל אזור בצרפת, וגם בבלגיה ובשווייץ. הרעיון הוא, שבכל אזור, הכפרים מקיימים תורנות של שווקים, כלומר בכל שבוע השוק מתקיים בכפר אחר.

בדרך כלל יש בטווח נסיעה של כמה עשרות ק”מ לפחות 2-3 שווקים בכל שבוע. שם יש ממש מציאות, כי אנשים מוציאים מהבתים דברים שבעד שום הון לא תסכים האשה להכניסם חזרה. אלה יימכרו, אפילו בפרוטות. הסחורה על המדרכה או על דוכנים מאולתרים. זו חגיגה צבעונית יפהפיה, כמובן יש גם דוכני אוכל, לפעמים מוזיקה. אפשר לתכנן מראש ולבדוק היכן נמצא השוק הקרוב בתאריך מסוים, באתר הזה. לכו לאיזור בו תהיו (ברטאן, כמובן) ובחרו את מועד הטיסה לפי השוק. או להיפך.

בדרך כלל הכפר מעמיד שומרים שמונעים כניסת רכב למרכז, ומפנים את המגיעים למגרשי חניה מאולתרים בשדות שסביב. המהומה רבה, והאוירה שמחה. כדאי להגיע מוקדם, כי לקראת צהריים דוכנים רבים מתקפלים. כמו שאף אחד לא ייקח מהאנגלי את תה-שעה-5, אף אחד לא ייקח מהצרפתי את מנוחת הצהריים.

שוק פשפשים בברטאן
שוק פשפשים בברטאן

מה היה לנו? Brocante יקרים, Troc פחות, vide grenier זולים. יש, כמובן, גם באמצע: השוק של נאנט, למשל, דווקא בשבתות ולעתים גם בימי ראשון, עד הצהריים. שילוב של אנשים פרטיים המוכרים סחורה מהבית, עם סוחרים המגיעים בוואנים מסחריים. גם המחירים ככה – ככה. באמצע. Place Viarme, ניתן להגיע בחשמלית מס.3 עד לשוק ממש.
כאמור, אכתוב בהזדמנות בפרוטרוט.

חוף הסלעים הורודים ***

נמשיך מטרגייה מערבה, דרך חוף הסלעים הוורודים Cote de Granit Rose, אל Lannion ו – St. Thegonnec. הנה המסלול:

הדרך אל הסלעים הורודים ולניון
הדרך אל הסלעים הורודים ולניון

במלים: יוצאים מטרבייה על D786, אחרי 5 ק”מ פונים צפונית-מערבית על D6, אפשר לשים בוייז את Perros-Guirec. אחריה, אפשר לשים בוויז את אחד הכפרים מערבה לה, החוף מסומן במפת מישלן כ Rochers. מראה שלא מהעולם הזה. בולדרים בגדלים שונים, הכל מצדף קטן ועד לגודל של ממותה, בצבעי ורוד עז, רובצים סביב לחול לבן, נקי.

הסלעים הורודים
הסלעים הורודים

לניון (Lannion) *

מכאן ממשיכים ל Lannion. יורדים דרומה על D65 או על D21.

ספינת המדבר? לא. אבל ספינות על חול – כן

הערת ביניים: במקומות שונים לאורך הדרכים, תראו מרחבים גדולים של חול שנחשף בשפל. הנה אחד לדוגמא:

השפל של ברטאן
השפל של ברטאן

התופעה חוזרת גם בנחלים שמגיעים למרחק קילומטרים רבים בעומק הארץ. בעת הגאות עובר במרכז הכפר נהר רחב. אלא שזה מעט מאד נהר, והרבה מאד ים שחדר והרחיב אותו. בשפל נסוג הים, ובאמצע הערוץ היבש מזרזף לו, נכלם, הנחל המקומי.

העיר לניון יפה ונעימה, בתים מימי הביניים. לא משהו יוצא דופן, אבל כיון שהדרך עוברת בה, אפשר לעצור באחד מבתי הקפה שלאורך הרחוב הראשי.

העיירה לניון
העיירה לניון

מכאן אנחנו ממשיכים לכיוון St. Thegonnec, על D786 בגרנד-רוש, שסימנתי במפה שלי, אפשר לטפס לנקודת תצפית בגובה 80 מטר, ולהשקיף על מפרץ Lieue de Grave. לא טיפסתי.

פסלי האבן המופלאים, הנפלאים, היפהפיים

St. Thegonnec והפסלים המופלאים ***

כפר קטן, שום דבר מיוחד, זולת ה calvary, שהוא, ועוד דומים לו, ברחבי ברטאן, הם… לא פחות מאשר אתרי חובה. תחילה נעיף מבט, דיבורים אחר כך:

ה - Calvary של St. Thegonec
ה – Calvary של St. Thegonec

מדובר בקבוצות של פסלי אבן, המציגים דמויות ואירועים מהפסיון, מסלול הייסורים של ישו, החל בסעודה האחרונה ועד הורדתו מן הצלב. לפעמים גם אירועים קודמים בחייו, או אפילו לפני לידתו, הבשורה, למשל. מקור השם Calvary הוא במלה הרומית Calvaria, גולגולת. זה מחזיר אותנו ל”גולגולתא” בארמית, שהיא מקום הצליבה מחוץ לחומת ירושלים, שם נצלב גם ישו.

הפסלים ברובם מהמאה ה-17, וקשורים כנראה למגפה שפקדה אז את האזור. הם לא פרי יצירתם של אמנים דגולים, ולכן אינם מפארים ארמונות או קתדראלות מפורסמות. הם נעשו על ידי בעלי מלאכה כפריים, מאבן מקומית פשוטה, לפעמים תוך ניצול מנהירים (עמודי גרניט פרהיסטוריים, ששימשו לפולחן).

הפסלים גסים, נאיביים, אבל אנושיים מאד. הם מציגים הבעות פנים מרשימות. יש מידע על כך, שהכומר הכפרי היה משתמש בהם בדרשות שלו בפני אנשי הכפר, מצביע על סצנה מסוימת כשהוא מדבר עליה. אפשר לומר שה Calvary היה מעין איור תלת-מימדי שליוה והמחיש את תוכן הדרשה.

כיון שה Calvary אינו מציג אירוע אחד מסוים, אלא שורת אירועים, נכון יותר לדמות אותו לקומיקס, בו תמונה רודפת תמונה, ואותן דמויות משחקות תפקידים שונים בזה אחר זה, על אותה במה. בפרט אפשר לראות את ישו, פעם כשהוא בסעודה האחרונה, פעם כשהוא בדרכו להיצלב, אחר כך על הצלב, בסוף מורד ממנו. בתצלום שהבאתי רואים מצד ימין את ישו כבול בחבל, המחוזק בידי שני חיילים רומיים, במדים שהיו נהוגים במאה ה 17.

הנה סצנה נוספת, מכיוון אחר:

הפסלים מכיוון אחר
הפסלים מכיוון אחר

אפשר להיפרד. אל דאגה, רק לזמן קצר. אנחנו בדרכנו לעוד אחד. לטעמי מרשים יותר. אנחנו מתחילים לרדת דרומה.

האתר הראשון הוא Plougastel Daoulas, אחריו ננוע מזרחה ל Pointe de Pen Hir, כף בולט לים בקצה המערבי של חצי האי Crozon, משם להר Menez Hom, לתצפית על האזור. נשוב מערבה לחצי האי הסוגר על מפרץ Douarnenez מדרום, נבקר בשני הכפים Pointe Du Van ו- Point du Raz, נחפש את טחנות הרוח העתיקות, ונסיים בפסלה של Notre-Dame des Naufragés “גבירתנו של הספינות הטרופות”. שם תעזרו לי להבין את כוונת הפסל הפולני.

מפת המשך המסלול
מפת המשך המסלול

Plougastel Daoulas ***

מ St. Thegonnec לתחילת חלק זה של המסלול, ב Plougastel Daoulas, איני מביא מפה. כל הדרך על האוטוסטראדה, E50. תחילה מערבה, אחר כך יחד איתה עוקפים את ברסט ויורדים ישירות ל Plougastel Daoulas. האמת, אין לי סבלנות למפות עכשיו, אני מת לדבר על ה Cavalry של Plougastel Daoulas.
שימו לב:

ה Calvaire של Plougastel Daoulas
ה Calvaire של Plougastel Daoulas

התנוחה המיסיונרית… או: נצרות למתחילים

מה יש לנו כאן ? מה אין לנו כאן.

בצד ימין למטה, סצנה מימיו הטובים של ישו. מרים מבית היני, שהכנסיה הקתולית מזהה אותה עם מריה מגדלנה, הקרויה על שם הכפר מגדל שבצפון הכינרת, סכה את רגליו בשמן יקר. נציץ רגע בברית החדשה, הבשורה עפ”י יוחנן, פרק יב’.

וַתִּקַּח מִרְיָם מִרְקַחַת נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר מְאֹד לִטְרָא אַחַת מִשְׁקָלָהּ וַתָּסָךְ אֶת־רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַתְּגַנֵּב אֶת־רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַבַּיִת יִמָּלֵא רֵיחַ הַמִּרְקָחַת׃

הקטע הזה בברית החדשה אהוב עלי במיוחד, כי מתגלה בו פן יוצא דופן של ישו: חוש הומור חד!
לפי המסופר בהמשך, אחד התלמידים, מתיימר להיות צדיק גדול, ופונה לישו בשאלה:

מַדּוּעַ לֹא־נִמְכְּרָה הַמִּרְקַחַת בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים ?
ישו מחייך (כך אני רואה זאת), ומשיב:
כִּי הָעֲנִיִּים תָּמִיד עִמָּכֶם וַאֲנִי אֵינֶנִּי תָמִיד עִמָּכֶם.
במלים אחרות: תנו להנות קצת, לפני הסוף. העניים לא יברחו.

בצד שמאל למטה, הסעודה האחרונה. אפשר, במאמץ, לזהות חלק מהשליחים. מימין, שפל (כמובן) יהודה איש קריות, עם שקיק 30 הדינרים שקבל בשכר הסגרת ישו. אפשר לזהות את פטרוס, מחזיק את מפתחות השמיים שקבל מישו, ואותם יעבירו האפיפיורים מדור לדור. ישו שוכב משום מה בחיקו של אחד השליחים, כאילו הוא כבר מת. רק ראשו נראה.
מימין למעלה: ישו נכנס לירושלים רכוב על עייר. למה?

בבשורה על פי יוחנן, פרק יב’, יש תשובה:

יֵשׁוּעַ מָצָא עַיִר וְיָשַׁב עָלָיו, כַּכָּתוּב: ‏”אַל תִּפְחֲדִי, בַּת צִיּוֹן. הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא רָכוּב עַל עַיִר”

ההסבר פשוט:

בספר זכריה פרק ט’ נאמר על המלך המשיח שיגיע לירושלים:

גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת.

ברור שישו צריך היה לקיים את הנבואה, והנה אנחנו צופים בו במו עינינו, אמנם בצרפת, עושה זאת. מובן שיש אפשרות הפוכה: ישו הגיע רכוב על חמור, כי כאבו לו הרגליים. הקטע בספר זכריה הושתל שם על ידי משכתבים נוצרים, כדי לנצל את החמור שכבר קיים, לטובת הגשמת נבואה קדומה שנוצרה מאוחר יותר.

באמצע רואים את ישו סוחב את צלבו, בויאה דולורוזה. שימו לב לחצוף שמניח רגלו בחינניות על הצלב. שמאלה יותר שתי המריות, מרים הקדושה, אמו של ישו, ומרים המגדלית. שמאלה מהן ורוניקה הקדושה, מחזיקה לפניה את הצעיף המפורסם. בברית החדשה אין לה שום זכר, אבל על פי מסורות מאוחרות יותר, מדובר באשה (כנראה “ברניקיי”, שם שעבר לטיניזציה ל”ורוניקה”), אשר נתנה לישו המתייגע במסלול הייסורים את מטפחתה, הוא מחה את זיעת פניו והחזיר לה את המטפחת.

באורח פלא נשמר דיוקן פניו מוטבע על הבד. לפי מספר הכנסיות ברחבי העולם המחזיקות במטפחת המקורית, או לפחות בקרע ממנה, סביר להניח שלגברת היה מלאי עצום של צעיפים, או אולי מדפסת תעשייתית. טוב, מספיק ללעוג, אני מוציא כרטיס צהוב לעצמי, וחוזר לרגע של רצינות: צריבת תבנית פניו של ישו במטפחת, איננה בלתי אפשרית.

הזעה היא חומצית, ואם הבד היה עדין, וצבוע בצבעים לא עמידים במיוחד, בהחלט תתכן צריבה של הפנים עליו. ועוד משהו: צעיפה של ורוניקה מתפקד כמו צילום בן זמננו. זה התיעוד היחיד לכך שישו היה קיים, היתה לו דמות, היו לו פנים, הנה הם מתועדים.

אגב, מפעם לפעם צץ איזה חוקר שבאמצעות קרני רנטגן, או אמצעי טכנולוגי אחר, חושף בתוך סיבי פיסת בד את פניו של ישו. זו אינה תרמית עכשווית. סביר יותר להניח, שזו רפליקה מאוחרת, שחזור המטפחת המקורית, מימי הביניים או אפילו לפניהם.

פיניסטר (Finistère) כפים שהם כייף

אני עוזב, בצער, את ורוניקה, מוחה את פני במטפחת, וממשיך ל Pointe de Pen Hir. זה כף הנשקף מצפון אל מפרץ Douarnenez, בקצה חצי האי Crozon. מדרום למיפרץ נמצאים הכפים של Point du Raz. מכל כיוון יש תצפית מצויינת על הצד האחר.

התצפית אל האוקינוס
התצפית אל האוקינוס

הנה סרטון על המקום, באדיבות לשכת התיירות של פיניסטרה:

מדוע פיניסטרה? זה שמו של המחוז כולו, Finistère, כלומר “סוף העולם”. אמנם יש עוד כמה מקומות באירופה המתגאים בהיותם סוף העולם. למשל סמוך לסנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד, שאולי איננה סוף העולם, אבל היתה כמעט סוף רגלי השמאלית. על זה בפעם אחרת.

אם נשוב רגע ל Pointe de Pen Hir, אזכיר שבמקום גם אנדרטה עצומה ללוחמי הקומנדו הברטוניים בצבא צרפת החופשית. אי אפשר להגיע ברכב, צריך לחנות כמאתיים מטר משם.

אנדרטת הלוחמים הברטוניים
אנדרטת הלוחמים הברטוניים

לוחמים ברטוניים היו בין הנוחתים בנורמנדי בפלישה, חלוצים שלהם צנחו כבר קודם לכן באזור, ולחמו עם אנשי הרזיסטאנס על שחרור צרפת. אדייק יותר: על שחרור ברטאן. במקום כלשהו קראתי, שבעת הכיבוש הגרמני נהגו הברטונים לענוד טבעת עם לב כפול, האחד מסמל את צרפת שבלבם, השני את ברטאן שבלבם. אחד היה גדול מהשני, לך תדע איזה. ברור שידוע.

על האנדרטה חקוקה הכתובת:

Aux Bretons de la France Libre – MCMXL – MCMXLV – La France a perdu une bataille, mais la France n’a pas perdu la guerre. Dans l’univers libre des forces immenses n’ont pas encore donné. Un jour ces forces écraseront l’ennemi.

לברטונים של צרפת החופשית – 1940-1945 – צרפת הובסה בקרב, אך צרפת לא הובסה במלחמה. בעולם החופשי, כוחות עצומים טרם הרימו ידיים. יום אחד כוחות אלה ימחצו את האוייב

ההקדשה בפתיחה היא כמובן מאוחרת יותר, אבל מה שנאמר לאחר מכן הוא ציטוט מנאומו של הגנרל שרל דה גול לונדון, ברדיו של ה BBC, ביום 17.6.1940, ממש לפני שממשלת צרפת עמדה לחתום על הסכם הכניעה עם גרמניה הנאצית. בצידה האחורי של האנדרטה הכתובת, בברטונית: Kentoc’h mervel eget em zaotra שפירושו “מוות עדיף על טומאה”.

האנדרטה היא בצורת צלב לורן, שהיה סימלה של צרפת החופשית. זה צלב עם שני קוים מאוזנים שחוצים את הקו המאונך. המאוזן התחתון ארוך יותר. זה היה גם סימלו האישי של דה גול. צ’רצ’יל, שהסתכסך לא פעם עם דה גול, אמר פעם “הצלב הכבד ביותר שנאלצתי לשאת, היה צלב לורן”.

צלב לורן מפיע בהמון מקומות בצרפת, באתרים המנציחים את צרפת החופשית. הנה באנדרטה שבחזית הטירה שלנו:

האנדרטה בכניסה לטירה
האנדרטה בכניסה לטירה

נעבור לצד השני של המפרץ, אל Pointe du Raz. יש שם שני כפים, האחד כאמור Pointe du Raz, השני Pointe du van. לאורך הצוקים, במספר מקומות, נותרו שרידים של ביצורים גרמניים, חלק מהחומה האטלנטית:

ביצורים גרמניים בברטאן
ביצורים גרמניים בברטאן

לא הולנד, אבל טחנות רוח יש

בדרך חפשו את תחנות הרוח. יש המון מהחדישות, המייצרות חשמל, אבל יש גם כמה עתיקות:

תחנת רוח בברטאן
תחנת רוח בברטאן

אהה. אי שם באזור Point du Raz נצבת לה Notre-Dame des Naufragés “גבירתנו של הספינות הטרופות”.
הנה היא, במלוא הדרה:

Notre-Dame des Naufragés
Notre-Dame des Naufragés

את הפסל יצר Cyprian Godebski, פסל פולני, לזכר בנו שנהרג בטונקין. בכל שנה, ביום ראשון האחרון של חודש יולי, שרה שם מקהלה את ההמנון המקומי, כמובן בברטונית צחה, שאפילו גוגל לא יכול לתרגם.

Intron Varia Beg ar Raz,
Dirazoc’h e ma ar mor braz,
War hon listri, war hor bagou,
Savit ho torn leun a hrasou.

ועכשיו, עזרו לי.

פסלים רבים של הבתולה הקדושה, גבירתנו, נוטרה-דאם, מציגים אותה מחזיקה את בנה המתוק בזרועותיה. אבל בפסל הזה, כפי שאני מבין אותו, ניצול מספינה טרופה מושיט ידו אל אם האלוהים, מתחנן שתציל אותו. היא מתבוננת באדישות. גם לו רצתה, לא היתה יכולה להושיע, שהרי היא מחזיקה את בן האלוהים בשתי ידיה. אבל לא נראה שהיא מצטערת על כך. דווקא התינוק מושיט ידיו אל האומלל, אבל ברור שהוא לא עומד למשות אותו.

יש הסבר ? אנא.

מפרץ Douarnenez ***

אנחנו יוצאים ממפרץ Douarnenez לאתרים האחרונים שברשימתנו הארוכה. השעה כבר שבע בערב, אבל לפנינו עוד כארבע שעות אור.

הדרך לקונקארנו
הדרך לקונקארנו

Menez Hom **

בדרך לפסגת ה Menez Hom, חלק משרשרת ההרים Montagnes Noires, החוצה את דרום פיניסטרה. “הרים” קצת גדול על הגבעות האלו, אבל מהפסגה הזו יש תצפית טובה מאד, 360 מעלות, על הסביבה כולה, כולל מפרץ Douarnenez ממנו הגענו:

התצפית על הסביבה.
התצפית על הסביבה.

Concarneau *

מכאן אנחנו יורדים דרומה, לקונקארנו Concarneau. כיום נמל דייג חשוב, אבל המעניינת היא העיר העתיקה, המבוצרת בחומות אבן מהמאה ה- 14. היא מחוברת לחוף באמצעות שני גשרים צרים, שהיו ניתנים להגנה בקלות יחסית.

העיירה Concarneau
העיירה Concarneau

Pont Aven *

ודאי ידעתם שאמנים רבים מפולין בחרו להשתקע וליצור בברטאן. אני לא ידעתי. חלקם הסתופפו בכפר Pont Aven בסוף המאה ה 19, בצילו של גוגן, שהואיל לפוש שם מגיחותיו אל נערות טהיטי.

מפורסם ציורו של Henri Lebasque על גשרון בפונט-אוון:

הגשר של פונט אוון מאת Henri Lebasque
הגשר של פונט אוון מאת Henri Lebasque

אינני יודע היכן הגישרון הזה בפונט אוון. לפי רוחב הנהר, כנראה הוא הרחק ליד השפך לים. גשרון נגיש יותר, המופיע בכל תמונות לשכת התיירות המקומית, ולכן תיירים מרבים להצטלם עליו, נמצא בכפר עצמו:

התמונה של הגשר של פונט אוון.
התמונה של הגשר של פונט אוון.

גם אני חשתי שחובתי לעמוד שם, בתנוחה זהה לזו שבציורו של Henri Lebasque, מחזיק בידי את ספרו של Henryk Adam Aleksander Pius Sienkiewicz, הידוע במחוזותינו כ “ה. סנקביץ”. הספר הוא, כמובן, קוו ואדיס (Quo Vadis) , שפירושו בשפתנו “לאן מועדות פניך?”. אני אמנם לא מועיד פני להיצלב שנית, אף לא לראשונה, אבל בהחלט תוהה לאן כן.

חידה לסיום: מה הקשר לברטאן ?

שמתי את הספר בצד המצלמה, ערב לפני הטיול הגדול. וכמובן שכחתי אותו שם. לא נותר לי אלא לסרוק את כריכתו ולהעמיד עצמי בדמיון על הגשר, עד שאשוב אליו להצטלם אתו:

הספר קוו ואדיס.
הספר קוו ואדיס.

מה להנריק ולברטאן שלנו ? זאת עליכם לגלות בעצמכם.

אהבתם את הכתבה? רוצים להתגורר בטירה שלי?

רוצים לגלות בעצמכם את טירת רושה ועוד לא מעט אטרקציות שנמצאות במגוון מסלולי הטיול בברטאן שפרסמנו? אתם מוזמנים להתארח בטירה של דני ולהפוך אותה לבסיס לטיולי הכוכב שלכם. מידע נוסף על הטירה תוכלו למצוא בכתבה Manoir de la Chausée – לגור בטירה ישראלית בברטאן.

ומי יודע, אולי יתמזל מזלכם לפגוש שם את הפרנקופיל ולטייל ביחד אתנו בברטאן 🙂

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!