אנייס סורל (Agnès Sorel) – המאהבת המלכותית הראשונה של צרפת

אנייס סורל (Agnès Sorel) - המאהבת המלכותית הראשונה של צרפת
אנייס סורל (Agnès Sorel) - המאהבת המלכותית הראשונה של צרפת
זמן קריאה מוערך: 8 דקות

המלך שארל ה-7 (שלט בין השנים 1422-1461) קיבל את הכינוי "המנצח" (le Victorieux) בזכות נצחונו במלחמת מאה השנים על האנגלים. אין ספק שלהיסטוריה יש חוש הומור מאוד מרשים מכיוון שאותו מלך המכונה "המנצח", היה בעצם מוג לב חסר אישיות, שאת הניצחון העניקו לו שתי נשים שונות לחלוטין אחת מהשנייה: האחת בתולה (ז'אן ד'ארק) והשנייה מאהבת (אנייס סורל).

מבין השתיים, המפורסמת ביותר היא הבתולה ז'אן ד'ארק ועל חייה הקצרים והמרתקים ניתן לקרוא בכתבה ז'אן ד'ארק – מכשפה או קדושה? אולם הייתה זו דווקא המאהבת שלו, אנייס סורל (1422-1450), שעזרה לו לנצח את מלחמת מאה השנים, ועל הדרך להיות האישה הראשונה בצרפת שקיבלה את התואר "המאהבת המלכותית".

בכתבה הזאת אנחנו נתחקה אחר סיפור חייה המרתק והטרגי ונגלה כמה כח, עוצמה והשפעה היו לאישה שהספיקה לחיות בקושי 28 שנים.

המלך הקטן של בורז' (Bourges)

לפני שנתחיל לדבר על אנייס סורל הבה נלך מעט אחורה ונדבר על המלך שארל ה-7. הוא נולד ב-22 בפברואר שנת 1403, בן חמישי למלך שארל ה-6 (שלט בין השנים 1380-1422) ולאיזבל מבאווריה (1370-1435).

המלך שארל השישי
המלך שארל השישי

המשפחה אליה נולד המלך לעתיד הייתה הרוסה לחלוטין מכיוון שמלך צרפת, אביו, החל לאבד את שפיותו בשנת 1392 (ניתן לקרוא על כך בכתבה על אוליבייה דה קליסון) ובתחילת המאה ה-15, כאשר שארל נולד, הוא כבר היה במצב די קטטוני, חלק גדול מהזמן.

כל זה גרם ללא מעט "נשמות טובות" לשאול את עצמם האם המלך שארל ה-6 הוא אכן אביו האמיתי של מי שלעתיד יהפוך לשארל ה-7 ולשאלה הזאת תהיה חשיבות רבה מאוד בהמשך הדרך.

אולם בשנות חייו הראשונות הסוגיה הזו לא כל כך הפריעה, מכיוון שנראה היה שהסיכוי של שארל לרשת את כסא המלך קרוב לאפס. הסיבה לכך הייתה שלפניו, בסדר הירושה, היו 2 אחים צעירים ובריאים ולכן חיכתה לשארל קריירה של רוזן או איש כנסייה. אולם תוך שנתיים המצב השתנה לחלוטין.

ב-25 באוקטובר 1415 נערך קרב אז'ינקור (Agincourt), במהלכו ניצח מלך אנגליה הנרי ה-5 (שלט בין השנים 1413-1422) את צבאו של מלך צרפת. זמן קצר אחר כך מת יורש העצר לואי וכעבור שנתיים מת יורש העצר ז'אן. כתוצאה מכך הפך שארל לדופין (יורש העצר של מלך צרפת), אולם מהר מאוד מגלה שאימו מתכחשת לו ומעדיפה שמלך צרפת הבא יהיה בנם של אחותו קתרין ומלך אנגליה.

הצרות המשיכו להיערם על ראשו של הדופין והוא נאלץ לברוח מפריז בשנת 1418 מצבאותיו של דוכס בורגונדי. לאחר מכן החלו שיחות שלום בינו לבין הדוכס, אך אלו התמוטטו שנה מאוחר יותר, כאשר דוכס בורגונדי נרצח על גשר מחוץ לפריז ויורש העצר נאלץ לברוח אל העיר בורז' (Bourges) שבעמק הלואר.

אולם כאן לא הסתיימו צרותיו של שארל. הוא נאלץ לברוח שוב בשנת 1420 אל קרוב משפחתו לואי ה-2 מאנז'ו, שם לפחות הזדמן לו משהו חיובי, לשם שינוי. הוא זכה להכיר את בתו של הדוכס מארי, שתהפוך זמן קצר אחר כך לאישתו.

אולם הצרות לא הפסיקו ובאותה שנה הוא מגלה שבעקבות הסכם טרואה (Troyes) הוחלט שהנרי, בנו של הנרי ה-5 מלך אנגליה ירש את שארל ה-6 ויהפוך למלך צרפת ואנגליה, לאחר מותו של מלך צרפת.

המלך שארל ה-7. דיוקן מאת ז'אן פוקה המוצג במוזיאון <a class=
המלך שארל ה-7. דיוקן מאת ז'אן פוקה המוצג במוזיאון הלובר.

למזלו הגדול של שארל, הנרי ה-5 מת מדיזינטריה מספר חודשים לפני אביו והשאיר אחריו מלך תינוק. ב-22 באוקטובר 1422 מת שארל ה-6 והדופין החל לקרוא לעצמו המלך שארל ה-7, אולם איזה מלך הוא היה? צבאו היה קטן והוא איבד את רוב אדמותיו. לא פלא שאויביו קראו לו המלך הקטן של בורז' ובאותם ימים רק מעטים יכלו להמר שיבוא יום ויקראו לו "שארל המנצח".

שתי נשים מצילות את המלך הצעיר

כאן מתחיל גורלו של המלך להשתנות בזכות שתי נשים. האישה הראשונה, שעזרה לשארל ה-7 לנצח את האנגלים ולסלקם מצרפת לא הייתה ז'אן ד'ארק, כי שרובכם בוודאי חושבים, אלא דווקא אישתו מארי מאנז'ו.

מארי מאנז'ו, מלכת צרפת
מארי מאנז'ו, מלכת צרפת

המלכה, שנחשבה לאישה מאוד יפה (למרות שבתמונה רואים שיש לה אף ענקי), הייתה מאוהבת בשארל ה-7 ללא תנאי (למרות, שכפי שראיתם בתמונה למעלה, הוא לא היה בדיוק מלך היופי) ואהבה זו נשארה עד יום מותו של מלך צרפת.

מארי הייתה לא רק יפה אלא גם אישה חכמה מאוד עם יכולות של דיפלומטית ממולחת ובזכות חוכמתה והקשרים שהיא צברה היא הצליחה להשיג למלך תומכים רבים מברטאן, לוריין ופרובאנס. תומכים אלו היוו את חוט השדרה של צבאו ובלעדיהם הוא שארל ה-7 היה כנראה מאבד את מה שנשאר מאדמותיו.

במקביל, אישה נוספת, הפעם זוהי ז'אן ד'ארק, שהגיעה באופן פתאומי מכפר קטן בחבל לוריין, הצליחה להפיח רוח חדשה בגייסות המלך, להציל את העיר אורליאן ואף למשוח אותו למלכות בקתדרלה של העיר ריימס (Reims). אך האם המלך ידע לגמול לשתי הנשים הללו על עזרתן? כלל וכלל לא.

ז'אן ד'ארק נפלה בשבי האנגלי ומלך צרפת לא נקף אצבע על מנת להצילה מעונש המוות הצפוי לה. אישתו המשיכה לעבוד בשבילו והביאה לו הישג דיפלומטי גדול בדמות הסכם שלום עם דוכס בורגונדי בשנת 1435. אולם במקום להודות לה ולאהוב אותה עד סוף חייו, המלך בגד בה, עם אחת מבנות הלוויה של איזבל מלוריין, אישתו של רנה מאנז'ו, אחיה של רעייתו.

לאישה הזאת קראו אנייס סורל ועליה אנחנו נדבר כעת.

אנייס סורל – הנשק הסודי של צרפת במלחמת 100 השנים

אנייס סורל נולדה בתור אנייס סורו (Soreau) בשנת 1422. על טעם וריח אין כמובן להתווכח, אך לי קשה מאוד להבין מהדיוקנאות שנשארו, מדוע נחשבה אנייס לכל כך יפה. אולם אוליביה דה לה מארש (Olivier de la Marche) אחד מאנשי החצר של דוכס בורגונדי תיאר אותה בשנת 1444 (השנה בה הכירה את שארל ה-7) בתור אחת הנשים היפות בצרפת, אז מי אני שאתווכח.

תמונה של אנייס סורל שצויירה במהלך המאה ה-16, זמן רב אחרי מותה.
תמונה של אנייס סורל שצויירה במהלך המאה ה-16, זמן רב אחרי מותה.

באופן מפתיע לא נשאר לנו תיעוד של פגישתם הראשונה ומתי ואיך הם התאהבו זה בזה. אולם דבר אחד ידוע בוודאות: שארל ה-7 הכיר את אנייס סורל, באחד מרגעי השפל הגדולים שלו.

בשנות ה-40 של המאה ה-15, בזמן פגישתם הראשונה, זכרון נצחונותיה של ז'אן ד'ארק כבר נמוג וגייסותיו של המלך הוכו מכה קשה בוורניי (Verneuil) שבנורמנדי. המלך ישב אפתי בארמונו שבבורז' ולא ניסה אפילו להפיח רוח קרב במה שנשאר מצבאו.

מה שידוע לנו מהמקורות ההיסטוריים, היא העובדה שכאשר ראה המלך את אנייס בת ה-21 הוא התאהב בה באופן מידי ומאז הם לא נפרדו. אולם זמן קצר יחסית אחר כך באה אנייס סורל אל המלך וביקשה ממנו רשות לעזוב את חצרו. כששאל אותה מדוע היא רוצה לעשות זאת, היא ענתה לו שאסטרולוג ניבא שהיא תהיה מאהבת מלכותית ומכיוון שהוא לא מתנהג כמו מלך, לא נותר לה אלא לעזוב את חצרו ולהפוך למאהבת של מלך אנגליה.

נראה ש"הטיפול בהלם" עשה את שלו ומאותה נקודת שפל החל המלך ליזום בשדה הקרב וצבאותיו החלו לנצח את האנגלים. יש לציין שאנייס עסקה לא רק בשיפור המורל וההחלטיות של המלך, אלא גם חברה למלכת צרפת ולדוכסית דה לוריין ועזרה לקרב בין מלך צרפת לדוכס ברטאן, רוזן אנז'ו וכמובן דוכס בורגונדי. לכל המהלכים הללו הייתה תרומה עצומה לנצחונו של שארל ה-7 במלחמת מאה השנים, שאת סופה היא לא זכתה לראות.

מוראל ודיפלומטיה הם כמובן דברים חשובים מאוד, אולם ללא כסף לא ניתן היה להחזיק צבא חזק שינצח מלחמות.

גם כאן אנייס סורל הצליחה לעזור למלך בכך שהכירה לו את ז'אק קר (Jacques Coeur), סוחר שעשה הון עצום מסחר ביהלומים ובבדים יקרים. ז'אק קר הפך במהרה למעין "שר האוצר" של המלך והוא ניצל את ההון שצבר על מנת לממן את הצבא, שהביא לשארל השביעי לא מעט נצחונות.

דיוקן של ז'אק קר מאת צייר לא ידוע
דיוקן של ז'אק קר מאת צייר לא ידוע

ההצלחה מביאה אויבים חדשים

השילוב בין יופיה של אנייס סורל לבין התרומה הרבה שלה להצלחת המלך הביאו לה לא רק את תואר המאהבת המלכותית הרשמית (עד אז לא היה תפקיד כזה בחצר המלך), אלא גם לא מעט עושר, מכיוון שמרגע שמצב הכספים בממלכה החל להשתפר, החל שארל ה-7 להמטיר עליה מתנות.

בתחילה היו אלו תכשיטים יקרים, אולם בהמשך נתן לה המלך אחוזה בעלת השם המחייב Beauté sur Marne (יופי על נהר המארן), שלצערי איננה קיימת כיום. מכיוון שאנשי אצולה נקראו על שם הנחלות שלהם, הרי שהתואר של אנייס סורל הפך להיות "אדונית היופי" (Dame de Beauté). לכל זה נוספו אחוזות נוספות ולא מעט זהב, מה שהפך אותה לאחד האנשים העשירים בממלכה (למרות שהיא תרמה לא מעט ממנו לצדקה).

ההצלחה העצומה לה זכתה אנייס הביאה לה לא מעט אוייבים. האויב הראשון היה הממסד הדתי, שמאוד לא אהב את השפעתה על המלך ואת העושר שהרעיף עליה. אליו הצטרפו תושבי פריז שצעקו קריאות גנאי כנגד המאהבת המלכותית, עת נכנסה לעירם בפאר והדר, בעוד שלהם לא נותר מה לאכול, בעקבות פגעי המלחמה וחורף קשה במיוחד.

אולם אין ספק שהאויב הראשי של אנייס סורל היה לא אחר מאשר יורש העצר, לואי (לעתיד המלך לואי ה-11). היריבות בינהם החלה, כאשר מרד יורש העצר במלך, מרד שנכנס להיסטוריה בתור ה"פרגרי (Praguerie), מכיוון שקיבל השראה ממרד אחר שהתרחש בעיר פראג.

הדופין לואי, לעתיד לואי ה-11.

עם פרוץ המרד הייתה זו אנייס סורל שעזרה לשארל ה-7 להתחמש ועזרתה הכספית והמורלית עזרו לאב לנצח את בנו המורד. לואי לא שכח זאת לעולם ומאז החל לנטור טינה עצומה כלפיה (העובדה שהייתה המאהבת שבעזרתה בגד אביו באמו בוודאי לא גרמה לו לאהוב אותה יותר).

בתחילה עסק יורש העצר בליבוי שמועות מעליבות כלפי המאהבת המלכותית. אולם יום יום אחד, כאשר פגש את אנייס סורל בחצר המלך, הוא לא התאפק וסטר לה בחוזקה על לחיה, תוך שהוא ממטיר עליה צעקות.

לאחר המאורע הזה אנייס לא חזרה אל חצר המלך אלא אעדיפה להתגרר בטירת לוש (Loches), שבעמק הלואר או באחוזה שלה. שארל, חלש האופי, לא העמיד את בנו במקומו אך גם לא רצה לוותר על המאהבת שלו. לכן הוא המשיך להיפגש איתה וכל ביקור היה שילוב של Business (התייעצות לגבי ענייני דיומא) ו Pleasure (אתן לכם לנחש מה זה כלל).

האם אנייס סורל נרצחה?

המפגשים התדירים בין המלך למאהבת שלו הביאו לכך שאנייס סורל נכנסה להריון בשנת 1449. למרות שהייתה בהריון מתקדם היא יצאה בפברואר 1450 לפגוש את אהובה, שבאותה עת צר על ז'ומייז' (Jumièges). מה גרם לאישה בהריון מתקדם לצאת למסע מסוכן שכזה באמצע החורף? את זאת לא נדע לעולם אך שמועות מאותה תקופה דיברו על כך שאנייס למדה על כך שמישהו בחצר המלך עומד לבגוד בו והיא החליטה לסכן את חייה ולנסוע על מנת להזהיר אותו.

במהלך המסע הזה תקפו אותה כאבי בטן עזים והיא לא יכלה להמשיך. אנייס סורל נלקחה לחווה שנמצאה לא הרחק מז'ומייז' ושם, לאחר לא מעט יסורים, היא החזירה את נשמתה ב 22 בפברואר 1450 והיא בת כ-28 (תאריך הלידה המדויק שלה לא ידוע).

בתחילה חשבו שהמוות נגרם כתוצאה מדיזינטריה, מחלה קשה שהפילה לא מעט חללים בקרב חיילים ואזרחים כאחד.

קברה של אנייס סורל בטירת לוש (Loches)
קברה של אנייס סורל בטירת לוש (Loches)

אולם במהרה החלו לא מעט אנשים להאמין שלא היה זה מוות טבעי, אלא הרעלה באמצעות כספית. החשוד הראשון ברצח היה ידידה ז'אק קר, אך מכיוון שלא היה לו באמת מוטיב לרצוח את מי ש"שידכה" לו את מלך צרפת, עבר החשד במהרה לעבר הדופין לואי.

אין ספק שלדופין היו כל הסיבות להתנקש בחייה של המאהבת של אביו וכמובן שהיו לו גם האמצעים (לא היה כל כך קשה לשחד משרת על מנת שזה יחדיר את הרעל לתוך המזון והמשקה של גבירתו). אולם דבר אחד לא הסתדר, אנייס סורל גססה במשך 40 יום. האם לא מדובר בזמן ארוך מאוד כשמדובר ברצח? לא עדיף היה להרוג אותה כמה שיותר מהר?

בשנת 2005, הוצאו שרידיה מקברה שבטירת לוש והעוברו למעבדת לזיהוי פלילי. בשרידיה אכן נמצאה כמות גדולה של עופרת, אולם יש לזכור שבמאה ה-15, חלק גדול מהתמרוקים בהם השתמשה המאהבת המלכותית הכילו את החומר הזה. אם כך האם יתכן שאנייס סורל הרגה את עצמה בטעות? כנראה שלעולם לא נדע את התשובה לכך לעולם.

מסיכת המוות של אנייס סורל
מסיכת המוות של אנייס סורל

לאחר מותה של אנייס סורל, החליט שארל ה-7 להעלותה לדרגת דוכסית ולבנות לה קבר מפואר, אותו ניתן למצוא בטירת לוש.

האם מותה של המאהבת גרם לו לחזור לאישתו שכה אהבה אותו? ממש לא. המלך פשוט החליף מאהבת אחת במאהבת אחרת והחל רומאן עם קרובת משפחתה של אנייס סורל (מצד האם), הלא היא אנטואנט דה מיינליי (Antoinette de Maignelais). המלך חי עוד כ-11 שנים אחרי אנייס סורל ומת בשנת 1461.

אנייס סורל השאירה למלך 3 בנות, אחת מהן נקראה על שמו (שארלוט) והיא התחתנה עם ז'אק דה ברזה (Jacques de Brézé 1440-1494). הנישואים הללו לא היו מוצלחים ובסופו של דבר מצאה לה שארלוט מאהב. אולם בלילה שבין ה 31 במאי וה-1 ביוני 1477 הפתיע אותם בעלה ורצח את שניהם במכת חרב.

בנם לואי דה ברזה (Louis de Brézé 1463-1531) הפך לסנשל של נורמנדי. כאשר היה בן 52 (זקן מופלג בתקופתו) הוא התחתן עם נערה בת 16 בשם דיאנה דה פואטייה, שתהפוך גם היא לאחת המאהבות המלכותיות הגדולות ביותר של צרפת ועליה תוכלו לקרוא בכתבה זה לא הגיל זה התרגיל.

מעוניינים לקרוא עוד על אנייס סורל?

אנייס סורל השפיעה לא רק על ההיסטוריה הפוליטית של צרפת אלא השפיעה גם על עולם האופנה והאומנות בזכות הדיוקן המפורסם שלה בתור המדונה, אותו צייר ז'אן פוקה (Jean Fouquet). אם תרצו, תוכלו לקרוא עליו בכתבתה של אורלי גונן דיוקנה ומותה המסתוריים של אנייס סורל.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 4.5 / 5. דירוג הכתבה: 2

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

נושאים בהם עסקה הכתבה:
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם
הרצאה חדשה!

סיפורה של "כרמן", האופרה הפופולארית ביותר בעולם

הרצאת זום מרתקת של שלומי קינן

24.11.2021 בשעה 20:30
26.11.2021 בשעה 10:00

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

כתבות הכי פופולריות באתר כרגע

עוד כתבות שיכולות לעניין אותכם

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    צבי חזנוב (הפרנקופיל)
    בואו נשמור על קשר

    הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.