מוזיאונים בפריז, רובע המארה, שאטו דה מנטנון ושארטר – טיפים מהשטח מאת צבי נתנאל

מוזיאונים בפריז, רובע המארה, שאטו דה מנטנון ושארטר - טיפים מהשטח של צבי נתנאל
זמן קריאה משוער: 6 דקות

צבי נתנאל טייל בעיר האורות ביוני 2018, ביקר בכמה תערוכות מסקרנות שמתקיימות עכשיו ואחר כך יצא מהעיר וביקר בשאטו דה מנטנון ובשארטר. הכתבה הבאה מבוססת על הרשמים שלו מאותם מוזיאונים בפריז והמקומות  בהם ביקר והיא מכילה כמה טיפים מצויינים. אני נורא שמח שפרנקופילים משתפים את רשמיהם באתר שלי ואני מזמין כל מי שביקר בצרפת לאחרונה ויש לו מה לספר לכתוב לי (את פרטי ההתקשרות ניתן למצוא בחלק התחתון של האתר). מכאן רשות הדיבור לצבי נתנאל…

תערוכה של קלימט ב ATELIER DES LUMIÈRES

כאילו חסרים בפריז מוזיאונים או תצוגות אמנותיות אז לא רחוק מהמארה פתחו מקום חדש שנקרא אטלייה דה לומייר ב- 38 rue Saint Maur. מדובר במין הנגאר ענק שמשמש כחלל לתצוגות מוקרנות ותערוכת הפתיחה שלהם מוקדשת לגוסטב קלימט. העיקרון הוא הקרנות של העבודות של קלימט או קטעים מתוכן על הקירות והרצפה בשילוב תאורה צבעונית ופס-קול (לפני כמה שנים היתה בארץ תערוכה דומה עם עבודות של ואן גוך).

כיוון שהחלל גדול אז בכל פינה מוקרן משהו אחר ולכן צריך להסתובב ולנסות לקלוט את הכל, כי ההקרנות חולפות מהר. בחלל הזה יש מן טראסה, שאפשר לעלות אליה ולהשקיף ממנה למטה ולקבל ראיה רחבה יותר על כל החלל, ויש שם גם כסאות שאפשר לשבת, אבל כאמור, גם משם אי אפשר לקלוט הכל אז אל תישארו במקום אחד.

הפסקול המלווה את המיצג מורכב ממוזיקה קלאסית ואוהבי הקלאסי יהנו ביותר. המיצג נמשך כ- 20 דקות ואחריו יש עוד שני מיצגים קצרים אחד של הונדרטוואסר ואחד יותר אבסטרקטי, ולכן כדאי לראות את כל המחזור כמה פעמים (אני ראיתי את המחזור פעמים ואני מצטער שלא נשארתי לעוד פעמיים לפחות. זה פשוט מהמם!!).

יש שיטענו שזה קיטש ושאין תחליף לעבודות המקוריות. נכון, אין תחליף לביקור בבלוודרה בוינה אבל כפי שהתערוכה מוגדרת זה immersive experience, וכשמה כן היא, טובעים בים הצבע, מה גם שניתן לראות בתקריב פרטים מתוך העבודות, כמו למשל את האפריז של בטהובן, שתצוגתו המקורית היא בבית הזצסיון בוינה. האפריז של בטהובן הוא “נחש” מצויר בגובה התקרה ומתאר בדמויות את הסימפוניה התשיעית של בטהובן.

בוינה תצאו עם צוואר תפוס. כאן לא. אני ביקרתי בתערוכה ביום שבת ובחוץ היה שלט שבסופ”ש מכירת הכרטיסים היא רק דרך האינטרנט, אבל בגלל שהגעתי ממש בפתיחה אז פתחו קופה. לא יודע אם המשיכו למכור אחר כך אז כדאי לקחת את זה בחשבון. אני התלהבתי מאוד מהמקום ומהתערוכה ואני ממליץ עליה מאוד, ומומלץ גם לילדים.

לקניית כרטיסים

סיור קצר במארה

משם המשכתי ברגל לטיול כיפי בין הגינות הקטנות והחבויות של המארה Square Saint-Gilles du Grand Veneur, היא ממש מקום קטן וקסום לנוח בו כמה רגעים. משם המשכתי ל-Square Léopold-Achille הנמצאת בין rue paynne ל- rue de Sevigne. כבר טיילתי במארה אבל הפעם ממש חדרתי לעומק האיזור.

בכיכר “ראשי השור” יושבים מלא אנשים ואוכלים פלאפל. אז מתברר בהצטלבות הרחובות הללו יש מלא פלאפליות וכולן מלאות מבקרים. ביקרתי בפלאלפל “מי ומי”, שהיה תיקון לכל הפלאפלים המעפנים שאכלתי עד היום באירופה. נכון. לא נוסעים לפריז בשביל פלאפל אבל היה קשה לעמוד בריח המגרה וכבר היתה שעת צהריים, וזה גם זול (לקמצנים כמוני כשזה קשור לאוכל….).

קפצתי לטייל גם בגנים הרחבים של הארכיב הלאומי (אוטל דה סוביז) והגעתי עד לגינת אנה פראנק הסמוכה לפומפידו. בדרך לשם לא לפספס את השוקולטייה פרנסואה פרלו ב- rue rambuteau 35. ואם הגעתם עד לשם או אתם בדרך לפומפידו תנו קפיצה קטנה לרחוב הקטן brantome והכנסו לרובע השעון, המכונה כך בגלל שעון אדיר מימדים בגובה 4 מטרים העשוי פסל אדם הנלחם בסרטן, דרקון וציפור. אם תגיעו בשעה עגולה תוכלו לצפות במאבק של האיש החמוש בשלוש הדמויות (אני פספסתי את השעה העגולה…).

https://youtu.be/K_77ujFbWwE

לסיכום המסלול הזה, לא רחוק מפומפידו, ב- rue de la grande Turanderie 15 נמצא הספא הקטן Massage Concept Paris, שם תמורת 55 יורו ל- 45 דקות קיבלתי מידיה האמונות של וירז’יני את אחד המסאז’ים הכי טובים שהיו לי.

טינטורטו לידתו של גאון – תערוכה במוזיאון לוקסמבורג

הסגנון של טינטורטו פחות אהב עלי, אבל העבודות שלו ברובן גדולות ולכן יש להן השפעה מאוד גדולה, וכאשר מתמקדים בפרטים אז מגלים כמה הוא גאון בבחירת הצבעים, בהבעות הפנים, בתנוחות ובקומפוזיציה. מי שמכיר קצת את העבודות של טינטורנטו יודע שמדובר בקנוואסים עצומים עם דמויות גדולות עזות מבע, לכן כמה מפתיע למצוא באמצע התערוכה את “מבוך האהבה” שכולו עדינות ומשיחות מכחול דקות.

קניית כרטיס לתאריך מסויים (האופציה הזולה יותר)

קניית כרטיס פתוח (אופצייה יקרה מעט יותר) 

קורו אמן הפורטרטים

תערוכה מופלאה של ז’אן בטיסט קאמי קורו במוזיאון מרמוטן. קורו ידוע מאוד בציורי הנוף שלו אבל הוא יצר גם הרבה פורטרטים ורובם מהממים. על ההתחלה יש סדרת דיוקנאות שובי עין של ילדי משפחתו ושיא התערוכה ציור מונומנטלי שנקרא “הנערה היווניה” שאפשר לעמוד ולצפות בו דקות ארוכות. מומלץ מאוד מאוד.

יחד עם זאת, החלל המוקדש לתערוכות זמניות הוא קטן וצר וכשיש הרבה מבקרים (ותמיד יש, אולי בשעות הערב הלחץ פוחת) זה מקשה על התבוננות ביצירות. לבאי המוזיאון המקסים, לאחר שביקרתם בתצוגת עבודותיו של מונה בקומה התחתונה ובזבזתם מיטב כספכם בחנות (ובהחלט יש על מה….) לא לפסוח על עבודותיה המקסימות של ברת מוריזו בקומה העליונה.

לקניית כרטיסים

תערוכת דלקרואה במוזיאון הלובר

הפעם האחרונה שבפריז הוקדשה תערוכה שלמה לדלקרואה היתה ב- 1963 לציון 100 שנה למותו. מתוך אוספי הלובר וכמובן השאלות ממוזיאונים נוספים אוגדו כ- 180 יצירות המכסות את כל תקופת יצירתו של דלקרואה והתפתחות הסגנון שלו, מהציורים הפיגורטיביים כמו “החירות מובילה את העם” המאוד מפורסם, דרך דיוקנאות, סצנות דרמטיות, ציורי קיר, ציורים בהשראת נופי ואנשי מרוקו, תמונות נוף ועד עבודות על נושאים נוצריים. התערוכה גדולה ומרתקת ומומלצת מאוד ויש הרבה מה לראות. הפייבוריטים שלי היו “טיגריס צעיר משחק עם אמו”, “נערה יתומה בבית הקברות”, “אשה יווניה על חורבות מיסולונגי”, “מדאה” ו”ישו ישן בספינה”.

Chateau de Maintenon

התוודעתי למקום הזה דרך כתבה באינטרנט וזה הספיק כדי להלהיב אותי. מטנון היא עיירה קטנה דרומית לפריז בדרך המובילה לשארטר. הטירה היתה שייכת לפרנסואז ד’אוביניה, אחת הפילגשים של לואי ה- 14. מדובר בטירה לא גדולה אך שמורה היטב, הצופה על גן יפה מאוד. המקום אינו הומה אדם אך כשהגעתי אזלו כל המדריכים הקוליים (שעה אחרי הפתיחה!).

התצוגה לא מאוד מפורטת, אין שילוט או תיאור מספק בחדרים וגם אין הכוונה מסודרת מהו סדר הביקור המומלץ (יש כמובן מפה שמחולקת חינם בכניסה). הטירה עצמה לדעתי לא מאוד מלהיבה, למרות כמה דיוקנאות מאוד מרשימים של ד’אוביניה וגם של לואי ה- 14 וגם גלריה ארוכה ומפוארת בסגנון אולם המראות בוורסאי.

עיקר האטרקציה של העיר היא האקוודוקט האדיר הבנוי על קשתות, שנראה היטב גם מגני הטירה. שלושה רבעים מ- 80 קילומטרים שתוכננו להבנות אכן הושלמו בעשר שנים, אך המלאכה מעולם לא הושלמה. נוף נהדר נשקף מן הטרסה שבטירה הצופה אל הגנים והאקוודוקט. לוקיישן נהדר להצטלם בו. הטירה כולה נטועה בתוך ריאה ירוקה ועצומה וניתן גם לטייל לאורך האקוודוקט מוחץ לתחומה.

שארטר

אמנם אפשר להמשיך ממנטנון ישירות לשארטר בנסיעה קצרה מאוד אבל החלטתי להקדיש לה יום נפרד. האטרקציה המרכזית בשארטר היא כמובן הקתדרלה, שהיא יצירת פאר של האדריכלות הגותית הצרפתית, ומהווה אתר עלייה לרגל. ביקרתי בה לפני 7 שנים ואז עמדה בשיפוצים.

היום, לאחר שהשיפוץ הסתיים, הקתדרלה זוהרת ומבריקה, וכיוון שהיום היה יפה ושמשי הויטרז’ים היפייפיים, הידועים בזכות צבעם הכחול העמוק, היו מוארים היטב והרוזטות הענקיות הן מראה שקשה לעזוב. אחת התעלומות הגדולות של הקתדרלה, המבוך שנמצא במרכזה, עדין מוסתר תחת עשרות כסאות וזה חבל וצורם במיוחד. חומת הפסלים המיניאטוריים שמקיפה את המזבח מבחוץ מרתקת ורק לה אפשר להקדיש שעות.

אטרקציה מופלאה שגיליתי בשארטר היא בית קטן וקסום בשם Maison Picassiette שהיה שייך לריימונד איזידור, שהיה עובד עיריה בשארטר. החל משנת 1938 הוא החל לקשט את ביתו בשברי חרסינה שמצא באקראי, ולמעשה, בתרגום גס פיקסייט זה “גונב הצלחות”.אט אט הפך התחביב הרגעי למפעל חיים שהיה לעבודת מוזאיקה עצומה. למעשה במשך 25 שנה קישט איזידור את כל הבית ותכולתו במוזאיקה. קשה לתאר במילים את הפלא הקסום ועוצר הנשימה הזה.

maison picasiette
maison picasiette

המוזאיקות כל כך שופעות ומדויקות ומפורטות שקשה לקלוט את כל הפרטים ולמרות שמדובר במקום קטן כדאי להקדיש לו לפחות שעתיים. חוץ מהבית והחצר יש שם גם קפלה קטנה שהצבע השולט בה הוא כחול (סמל הבתולה, צבע בית המלוכה, או סתם סימן ההיכר של שארטר), חצר פנימית שבה יש דגם של קתדרלת שארטר, קיר גדול בחצר האחורית המכונה “קיר ירושלים”. בתוך אחד החדרים נמצא גם “קברה של הרוח”. אם אתם מגיעים לשארטר אל תחמיצו את הבית הזה, ובכל מקרה הבית והקתדרלה הם סיבה מספיק טובה לנסוע לשם (שעה ורבע ברכבת ממונפרנאס).

מילה אישית לסיום

הנסיך הקטן, ספר שקראתי מליון פעם כשהייתי ילד, ובטח לא הבנתי את רוב המשמעויות שלו. אני יודע כמעט את כולו בעל פה וגם מצטט ממנו לפעמים. והוא כמובן אייקון צרפתי, והמחבר, אנטואן דה סנט אקזופרי קבור בפנתאון. בשיטוטים באחת החנויות למזכרות מכרו גלויות עם תמונות מהספר וציטוטים מתוכו. פתאום שמעתי בדמיון קול של story teller מקריא את הספר (בצרפתית כמובן), וזה העיר בי נשכחות. כמו נקישת גונג עתיק, שאת הדיו ממשיכים לשמוע הרבה אחרי המכה, ככה הדהדו המשפטים בראש שלי והמשמעויות של המשפטים קיבלו את העומק האמיתי שלהן. אז רגע לפני העליה למטוס קניתי את הספר, שימצא את מקומו המכובד ליד העותק העברי המהוה מרוב שימוש וכמובן גם מגנט שיעטר את המקרר ❤

מחפשים מידע נוסף על מוזיאונים בפריז ועל תערוכות שמתקיימות כעת?

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!