העיר ולטה נבנתה לאחר המצור הטורקי על האי מלטה בשנת 1565, והיא אחת הדוגמאות היפות ביותר לתכנון ערים רנסאנסי. תמצאו בה ארמונות מרשימים, כנסיות יפהפיות (אחת מהן נמצאת, לטעמי, בחמישייה הפותחת של כל אירופה), נוף מדהים על המפרץ, וכל זה לצד לא מעט מקומות פחות מוכרים אך מרתקים.
לדעתי, ולטה שווה לפחות יום שלם, ולמהדרין – אלה שירצו לבקר בכל האטרקציות שלה – מומלץ להקדיש גם יומיים. כדי לעזור לכם לא לפספס אף אחת מהאטרקציות של העיר, יצרתי עבורכם מסלול טיול מ שמתחיל בשערי העיר ומסתיים עם נוף מדהים למפרץ הראשי של ואלטה.
אולם לפני שנצא לטיול שלנו, הרשו לי לתת לכם טיפ קטן שישדרג את החוויה. למדו את ההיסטוריה של ולטה. היכרות עם ההיסטוריה תעניק לכל מה שתראו קונטקסט רחב יותר ותעזור לכם להבין טוב יותר את מה שאתם חווים שם.
כדי לחסוך לכם זמן, עשיתי עבורכם את העבודה ויצרתי כתבה שמסכמת בקצרה את ההיסטוריה של ולטה. סיימתם לקרוא את הכתבה? מצוין! בואו נצא לדרך!
מסלול הטיול בעיר ולטה
מזרקת הטריטון, בניין אופרה שנהרס ובניין פרלמנט שראוי היה להיהרס
אנחנו מתחילים בשעה הכניסה לולטה ליד תחנת האוטובוס הראשית, ממנה ניתן להגיע, בזיל הזול, לכמעט כל מקום במלטה. ברחבה מול השער תמצאו את מזרקת הטריטון, שנבנתה על ידי וינסנט אפאפ (1909-2003 Vincent Apap) וויקט
אנחנו מתחילים בשער הכניסה לולטה, ליד תחנת האוטובוס הראשית, שממנה ניתן להגיע, בעלות נמוכה, כמעט לכל מקום במלטה. ברחבה מול השער תמצאו את מזרקת הטריטון, שנבנתה על ידי וינסנט אפאפ (Vincent Apap, 1909-2003) וויקטור אנסטזי (Victor Anastasi, 1913-1992) והושקה בשנת 1959.
המזרקה הזו מסמלת את העבר הימי של מלטה באמצעות שלושת הטריטונים שמחזיקים אגן מים (שבשנת 1978 התרסק לפתע, מה שדרש שיפוץ משמעותי).
לאחר שסיימתם להתבונן במזרקת הברונזה והבטון, אתם מוזמנים להיכנס לשער הראשי של ולטה, תוך כדי שאתם מתרשמים מהחומות העבות והבלתי חדירות שהקימו אבירי מלטה כלקח מהמצור ב-1565 (תוכלו לקרוא עליו בכתבה על ההיסטוריה של ולטה).
מימינכם תבחינו במבנה מודרני ומכוער בסגנון ברוטליסטי. זהו בניין הפרלמנט של מלטה, שנבנה בין השנים 2011 ל-2015 ועלה למשלמי המסים המלטזים כ-90 מיליון יורו. את הבניין תכנן אדריכל מוכר לכל חובב אדריכלות צרפתית (לטובה או לרעה, תלוי עד כמה אתם אוהבים או שונאים אדריכלות מודרנית) – כמובן, אני מתכוון לרנצו פיאנו, שתכנן גם את מרכז פומפידו בפריז.
ובכל זאת, אפשר לומר על המבנה הזה שני דברים טובים:
- לא היה צורך להרוס בניינים היסטוריים כדי לבנות אותו (את זה עשו הנאצים שהפציצו את האזור במהלך מלחמת העולם השנייה).
- עד הקמתו, הפרלמנט שכן בארמון של ראש מסדר אבירי מלטה, שעליו אכתוב בהמשך. מאז שנפתח בניין הפרלמנט החדש, הארמון הפך למוזיאון ונפתח לציבור הרחב – ובזכות זה תוכלו לבקר בו.
המשיכו עוד קצת קדימה ברחוב הרפובליקה (Republic Street), ותראו מבנה שמזכיר מקדש רומאי הרוס. למעשה, למרות המראה, לא מדובר בבניין עתיק במיוחד, אלא בבית האופרה המלכותי של מלטה, שנבנה בין השנים 1862 ל-1866 על ידי אדוארד מידלטון בארי (Edward Middleton Barry, 1830-1880), שתכנן גם את הקובנט גרדן (Covent Garden), בית האופרה המפורסם בלונדון.
הבניין הזה הופצץ על ידי מטוסי הלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה לא היו די משאבים לבנותו מחדש. במקום זאת, הוחלט להפוך את מה שנשאר ממנו לתיאטרון תחת כיפת השמיים. אם תרצו לדעת מה מוצג שם, תוכלו לבדוק זאת בקישור הזה.
אחת הקתדרלות הכי יפות באירופה
המשיכו ברחוב הרפובליקה עד שתגיעו לקתדרלה על שם יוחנן הקדוש. אל תתנו למבנה הלא ממש מרשים מבחוץ להטעות אתכם – מדובר באחת הכנסיות היפות באירופה, ולכן חובה לבקר בה.
הכנסייה הזו נבנתה בין השנים 1573 ל-1578 על ידי האדריכל המלטזי המפורסם ג’רולמו קסאר (Girolamo Cassar, 1520-1592) עבור מסדר אבירי מלטה. במהלך המאה ה-17 היא עוטרה על ידי הצייר הנפוליטני הנודע מתיאה פרתי (Mattia Preti, 1613-1699), שאחראי לעיצוב הפנים המרהיב שלה.
קחו לכם את הזמן וטיילו בין הקפלות, שכל אחת מהן מוקדשת לחלק אחר של מסדר אבירי מלטה. כל קפלה יפה ומפוארת מקודמתה, והעיניים לא מפסיקות להתפעל מהפאר וההדר.
חובבי התרבות הצרפתית שביניכם ישימו לב שבקפלה השייכת לחלק הצרפתי של המסדר קבור אחיו של לואי פיליפ, ששלט כמלך צרפת בין השנים 1830 ל-1848.
לאחר שביקרתם בכל הקפלות ואף עליתם למרפסת כדי לצפות בכנסייה מלמעלה, אתם מוזמנים להיכנס לאורטוריום של הכנסייה ל”מנה העיקרית”. אני מתכוון, כמובן, לציור “ההוצאה להורג של יוחנן המטביל” משנת 1608, שצויר על ידי לא אחר מאשר קאראווג’ו (Michelangelo Merisi da Caravaggio, 1571-1610).
הצייר בעל הכישרון העצום והאישיות הסוערת הגיע למלטה כשהוא בורח מאיטליה בעקבות רצח שביצע. כישרונו המופלא גרם לראש המסדר להתעלם מעברו הפלילי ואף להעניק לו את התואר “אביר מלטה”. כאן הוא צייר את התמונה הגדולה היחידה שלו (5.7 מטר אורך על 3.2 מטר גובה), המעוטרת בחתימתו.
קאראווג’ו הסתבך שוב בצרות כשתקף אביר מלטה ופצע אותו קשה. הוא נכלא, אך הצליח לברוח מהכלא במלטה ולהגיע לסיציליה. סופו שהלך לעולמו כשנתיים לאחר מכן בנאפולי, ויש הטוענים שלא מת מוות טבעי אלא נרצח בידי אבירי מלטה.
אני אישית ממליץ להגיע לכנסייה הזו בשעה 09:30, לפני שהתיירים מתחילים להגיע, כדי שתוכלו ליהנות מהמקום בנחת. אם תרצו להזמין כרטיסים מראש, תוכלו לעשות זאת דרך האתר הזה.
שעות פתיחה:
שני עד שבת: 09:30–16:30; ימי ראשון וחגים דתיים: 09:30–12:00.
תיאטרון מנואל
המשיכו ברחוב הרפובליקה, עד שתגיעו לרחוב להצטלבות עם Old Theater Street. מימינכם תוכלו לראות את הספרייה הישנה של ולטה ופסל של המלכה ויקטוריה, לזכר הימים שבהם מלטה הייתה מושבה בריטית. לכו שמאלה ב Old Theater Street עד לתיאטרון מנואל (Teatru Manuel).
זהו אחד התיאטראות הותיקים ביותר באירופה, שעדיין קיימים והוא שנבנה בשנת 1731 בפקודתו של ראש מסדר אבירי מלטה נטוניו מנואל דה ויליינה (Manoel de Vilhena 1663-1736). אני ממליץ בחום לבקר במקום (מחיר כרטיס לביקור עולה כמה יורו בודדים, פעם אחרונה שבדקתי) ולהנות מאולם האופרה המפואר בעל ה 650 מושבים והתקרה המצויירת בסגנון רוקוקו.
אם יש לכם מזל וישנו קונצרט או אופרה שמתקיימים בדיוק בזמן שאתם במלטה, הרי שתוכלו להזמין כרטיסים דרך האתר הזה. יצא לי לשמוע שם קונצרט פעם אחת ומאוד מאוד נהנתי הן מהיופי של האולם והן מהאקוסטיקה המצויינת.
שעות ביקור בתיאטרון מנואל
ימים ב’ עד ו’: הסיורים מתקיימים בשעות 11:00 ו-15:00 בחורף (מ-1 בספטמבר), ובשעות 11:00 ו-12:00 בקיץ (מ-20 ביוני).
שבתות: הסיורים מתקיימים בשעות 10:30, 11:30 ו-12:30.
ראשון וחגים: התיאטרון סגור.
לאחר שסיימתם לבקר בתיאטרון מנואל אתם מוזמנים לבקר ב”בזיליקת של גבירתנו על הכרמל”, שנמצאת במרחק מספר צעדים מכאן ושהכיפה שלה הפכה לאחד הסמלים של ולטה. הכנסייה המקורית נבנתה במאה ה-16 ועברה שינויים במהלך המאה ה-19.
אולם, כמו לא מעט מבנים, הכנסייה הזאת נהרסה לחלוטין בהפצצות ונבנתה מחדש במהלך שנות החמישים. זאת הסיבה, שלדעתי, הכנסייה הזאת לא יפה במיוחד (בטח אם נשווה אותה לקתדרלת יוחנן הקדוש), אך אם כבר הגעתם עד הלום לא תיכנסו?
ארמון ראש המסדר
חזרו על עקבותיכם ב Old Theater street ופנו שמאלה ל Republic Street. הגעתם לכיכר סן ג’ורג’ (Saint Georges המשיכו ברחוב הרפובליקה, עד שתגיעו לרחוב להצטלבות עם Old Theater Street.
רגע לפני שתגיעו להצטלבות הרחובות תראו משמאלכם מזרקה קטנה ויפה. את המזרקה הזאת בנה עמנואל דה רואהן-פולדוק (Emmanuel Marie des Neiges de Rohan-Polduc 1725-1797) ואוהבי ההיסטוריה הצרפתית בוודאי ידעו שהוא נצר למשפחת רואהן המפורסמת, שהשאירה אחריה טירה מרשימה בברטאן, ארמונות בפריז, בורדו ושטרסבורג ועוד. מי שרוצה להכיר טוב יותר את המשפחה הזאת מוזמן לקרוא את הכתבה ז’וסלן (Josselin) ומשפחת רואהן (Rohan): אלף שנים של היסטוריה.
מימינכם אתם רואים את הארמון של ראש מסדר אבירי מלטה (Grandmaster’s Palace) וכן את הספרייה הישנה של ולטה ופסל של המלכה ויקטוריה, לזכר הימים שבהם מלטה הייתה מושבה בריטית.
ארמון ראש המסדר החל להיבנות בשנת 1571 והורחב על ידי ראש מסדר אבירי מלטה השונים במהלך השנים. בוולטה, מלטה, הוא מבנה היסטורי ומרכזי בעיר, אשר שימש לאורך השנים כמוקד שלטוני חשוב. בין השנים 1800-1964 התגורר כאן המושל הבריטי ובין 1964-2015 שכן כאן הפרלמנט המלטזי, לפני שעבר למבנה החדש, עליו דיברנו קודם.
כיום מתגורר כאן נשיא מלטה ובמקביל חלקים מהארמון מתפקדים בתור מוזיאון חביב, שבהחלט שווה ביקור. שני האטרקציות המרכזיות כאן הם:
- “חדר כס המלכות”, המעוטר בציורים המתארים את המצור הגדול על מלטה ב-1565.
- מוזיאון השריון המציג אוסף מרשים של כלי נשק ושריון מתקופת מסדר ההוספיטלרים. זהו אחד האוספים החשובים מסוגו בעולם.
ארמון ראש מסדר אבירי מלטה פתוח לקהל הרחב כל יום בין השעות 09:00-17:00. שימו לב כי המוזיאון שבארמון נסגר שעה מוקדם יותר, כלומר בשעה 16:00.
קאזה רוקה פיקולה
לאחר שביקרתם בארמון הגדול והמרשים של ראש מסדר אבירי מלטה, מה דעתכם לבקר בארמון קטן ואינטימי יותר? צאו מהארמון וכשגבכם אליו לכו ימינה ב Republic Street עד שתגיעו למספר 74, שם נמצא קאזה רוקה פיקולה (Casa Rocca Piccola).
זהו ארמון ששייך למשפחת דה פירו (de Piro), משפחת אצולה ממוצא איטלקי שעברה למלטה ובניה מילאו, עם השנים, שורה של תפקידים במסדר ובכנסייה האיטלקית (כולל מזכיר האינקוויזיציה בשנת 1720).
משפחת דה פירו עדיין מתגוררת בארמון ומציעה לכם לבקר ב-12 מתוך 50 החדרים שלו וללמוד על חייה האצולה במלטה במהלך ה-500 שנים האחרונות. תמצאו שם אוסף עשיר של רהיטים עתיקים, יצירות אמנות, כלי כסף ותשמישי קדושה.
בנוסף, ניתן לראות בגדים אופייניים לנשפים ולחיי האצולה, לצד פריטים ייחודיים כמו משקפיים עתיקים ומקלות הליכה. אם יהיה לכם מזל, הרי שאת הסיור שלכם ידריך אחד מבעלי הארמון, שישמח לספר לכם על ההיסטוריה המקומית.
אם תרצו להכיר עוד את המקום אתם מוזמנים לצפות בסרטון המצויין הזה (הוא במלטזית אבל עם תרגום לאנגלית).
מבצר סנט אלמו ומוזיאון המלחמה
המשיכו ללכת למטה ברחוב הרפובליקה עד שתגיעו לסופו ואז תפנו ימינה. מיד תראו מולכם את מבצר סנט אלמו (Fort Saint Elmo), אחד המבצרים המיתולוגיים של מלטה.
המבצר נבנה בשנת 1533 על ידי אבירי מלטה ובשנת 1565 התנהל כאן קרב אכזרי בין 100 אבירי מלטה מחוזקים בעוד 700 חיילים, לבין צבא עותמאני שמנה עשרות אלפי חיילים. למרות ההפרש העצום בכמות החיילים לקח לעותמאנים חודש לכבוש את המבצר, במחיר של כ-8,000 הרוגים, וכך הפך סנט אלמו לסמל לעמידה האיתנה של המלטזים נגד הטורקים.
מאוחר יותר המבצר שופץ והורחב, וכיום שוכן בו מוזיאון המלחמה המלטזי. כמו כן בשטח המבצר נמצא המופע האורקולי “The Malta Experience”, שמציג את ההיסטוריה של מלטה (מומלץ מאוד בין אם קראתם את הכתבה שלי על ההיסטוריה של מלטה ובין אם לא).
הנה סרטון קצר על המקום:
ניתן להזמין כרטיס למופע ולבית החולים הישן, עליו אכתוב עוד רגע, באמצעות הקישור הזה.
ימי ושעות פתיחה
ימי חול (שני עד שישי): מופעים בשעות 11:00, 12:00, 13:00, 14:00, 15:00 ו-16:00.
ימי שבת: מופעים בשעות 11:00, 12:00, 13:00 ו-14:00.
ימי ראשון: מופעים בשעות 11:00, 12:00, 13:00 ו-14:00 (בחודשים יולי עד ספטמבר אין מופע בשעה 14:00).
בית החולים הישן
ממש ליד ה”Malta Experience” נמצא “La Sacra Infermeria” (בית החולים הקדוש). כידוע לכם, מסדר אבירי מלטה נקרא גם מסדר ההוספיטלרים, מכיוון שמאז היווסדם הם עסקו ברפואה. בית החולים של המסדר נחשב לאחד הטובים באירופה במהלך י