שאטו דה בורדיי (Bourdeilles)
שתי טירות במחיר אחד

שאטו דה בורדיי (Bourdeilles) שתי טירות במחיר אחד
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

להבדיל מטירות מפורסמות כגון ביינאק (Beynac) או מילאנד (Milandes), שאטו דה בורדיי מוכרת הרבה פחות לקהל המטיילים במחוז הדורדון. והאמת, לדעתי זה ממש חבל מכיוון שמדובר בטירה מיוחדת משתי סיבות עיקריות:

  • היסטוריה מרתקת על משפחה שבנתה טירה, סולקה ממנה ואז חזרה אליה, כנגד כל הסיכויים.
  • בעצם לא מדובר בטירה אחת אלא בשתי טירות שמתקיימות זו לצד זו: מבצר ימי ביניימי וארמון רנסנסי.

שתי הסיבות הללו, לצד העובדה שהטירה נמצאת בכפר קטן וקסום על גדות נהר הדרון (Dronne), הופכות את המקום למומלץ מאוד לביקור. לכן היום הרשו לי לספר את סיפורו המיוחד של בורדיי ולתת לכם גם לא מעט מידע תיירותי חשוב, שיעזור לכם לשלב את הביקור שם בתוך הטיול שלכם בדורדון.

ההיסטוריה של בורדיי

עברה של משפחת בורדיי לוט בערפל ההיסטוריה ולא מעט אגדות נקשרו לאותה משפחה, עליה נדבר היום.

האגדה הידועה ביותר מדברת על אתילדה בורדיי (Athilda Bourdeille), בתו של מלך אנגלי, אשתו של המלך מרקומר (Marcomer), שעל פי האגדה, היה צאצא של המלך פריאמוס מטרויה. למלך היו 7 ילדים ושלושה מהם פלשו בשלהי המאה ה-4 לגאליה, על מנת "לשחרר" את חבל אקוויטניה משלטונם של הרומאים.

הסמל של העיירה בורדיי
הסמל של העיירה בורדיי

במהלך מסעם בים הם נתקלו בסערה קשה, שגרמה להם לסטות מהנתיב ולהגיע לאי קטן מול בורדו של ימינו. שם הם נאלצו להילחם כנגד יצור מיתולוגי, בעל גוף של אריה עם רגליים וכנפיים של נשר, המכונה גריפון (Griffon). רק אחד מהבנים שרד וניצח את הגריפון, לאחר שכרת את רגליו, ולכן הסמל של המשפחה ושל העיירה בורדיי הוא שני רגלי גריפון.

אותו בן משפחה, ששמו הפרטי נעלם בערפילי ההיסטוריה, הקים את המבצר הראשון של בורדיי וקרא לו על שם משפחתו (Bourdeille). אולם שנים אחר כך, פקיד עלום שם טעה בתעתיק וקרא למקום Bourdeilles והטעות נשארה עד ימינו. לכן, לשם הטירה ולכפר ישנה S מיותרת, בעוד שהמשפחה ששלטה שם מעולם לא הוסיפה את ה S הזאת לשמה.

בשנת 1183 מצאו בטירה מחסה מספר נזירים של מנזר ברנטום (Brantôme), אולם במקום להודות לבעל הטירה על הכנסת האורחים, קבעו הנזירים שבורדיי שייכת למנזר שלהם. ברנאר דה בורדיי, הבעלים של הטירה, פנה למלך אנגליה, שבאותה עת שלט בחבל אקוויטניה (Aquitaine) ודרש שיפסוק בנושא ואילו הנזירים פנו למלך צרפת פיליפ אוגוסט.

הוויכוח נמשך עד שנת 1269, עת קבע בית המשפט שאכן טירת בורדיי שייכת למנזר ברנטום והמשפחה סולקה מהטירה. את הטירה קיבל ז'רו דה מולמון (Géraud de Maulmont), אחיו של ראש מנזר ברנטום, והוא זה שבנה את המבצר הימי ביניימי שתראו, כשתבקרו בבורדיי (המבצר נקרא "הטירה החדשה" מכיוון שבעבר עמד במקום מבצר אחר, שממנו כמעט ולא נשארו שרידים).

המבצר של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי
המבצר של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי

כאשר ז'רו מת, התפתח ויכוח בין יורשיו לגבי הטירה ומלך צרפת התערב ולקח את הטירה לעצמו, בתמורה לשטחים שהוא העניק לבני משפחת מולמון באיזור חבל אוברן (Auvergne). כתוצאה מכך, בראשית המאה ה-14, הפכה בורדיי לבית כלא בו נכלאו הטמפלרים, שאת רכושם חמד המלך פיליפ היפה. יש האומרים שהציורים במרתפי הטירה הם בעצם גרפיטי של אותם אסירים (על הטמפלרים ניתן לקרוא בכתבה שלי על רובע המארה בפריז).

מאוחר יותר, עם מותו של הרוזן האחרון של ברז'ראק (Bergerac), החליט מלך צרפת פיליפ ה-6 (שלט בין השנים 1328-1350) לעשות עסקת חליפין עם רוזן פריגור ובתמורה לברז'ראק, קיבל הרוזן את טירת בורדיי.

פיסלו של ברטראן דו גקלן. צילם צבי חזנוב.
פסלו של ברטראן די גקלן. צילם צבי חזנוב.

אותו רוזן ובניו הגנו על בורדיי בפני מתקפות האנגלים בזמן מלחמת מאה השנים (1337-1453), אולם בשנת 1369 הצליחו האנגלים להשתלט על הטירה. למזלם של הצרפתים, באותה תקופה הם זכו ליהנות משירותיו של אחד מגדולי הלוחמים שלהם, הלא הוא ברטראן די גקלן , ושמונה שנים לאחר הכיבוש האנגלי הוא הצליח לשחרר את בורדיי.

רוזני פריגור חזרו לשלוט בבורדיי, אולם בתקופת שלטונם של ארשמבו ה-5 (Archambaud V 1361-1398) וארשמבו ה-6 (Archambaud 1398-1399), הפכה הטירה למאורת פשע ובסיס לפשיטות של שוד וגזל, אותן ניהלו הרוזנים. בסופו של דבר, למלך צרפת נמאס והוא הדיח את ארשמבו ה-6 והעביר את פריגור לאחיו מבית אורליאן (Orleans).

הטירה המשיכה לעבור ידיים מבית אורליאן, לדוכס מברטאן ומשם לבית אלברה (Maison d'Albret). כאשר ירש ז'אן ה-3 (1481-1516) את הטירה, לא היה לו צורך בה. לכן הוא החליט למכור אותה תמורת 4,000 מטבעות זהב, ללא פחות ולא יותר מאשר פרנסואה בורדיי, צאצא של המשפחה שבנתה את טירת בורדיי ונתנה לה את שמה.

פסל ראש (פרוטומה) של פייר בורדיי מעל המזרקה של ברנטום. צילום: צבי חזנוב
פסל ראש (פרוטומה) של פייר בורדיי מעל המזרקה של ברנטום. צילום: צבי חזנוב

בין השנים 1575-1582 התחוללה בפריגור מלחמת דת אכזרית. אנדרה דה בורדיי (André de Bourdeille 1519-1582), הצליח, במאמץ רב, לשמור את בורדיי במחנה המלך ואילו אחיו, פייר דה בורדיי (המכונה ברנטום), הצליח להציל את מנזר ברנטום מטבח של הפרוטסטנטים.

אשתו של אנדרה דה בורדיי, ז'אקט דה מונטברון (Jacquette de Montbron 1542-1598), היא זו שבנתה את הארמון הרנסנסי שנמצא ממש ליד המבצר הישן. כמו בעלה, גם היא היתה קתולית והיתה מקורבת לחצר המלוכה של צרפת.

זאת הסיבה שהיא בנתה חדר מיוחד, שנקרא חדר המלכה, למקרה שקתרין דה מדיצ'י (1519-1589), המלכה האם של צרפת, תבוא לבקר. אולם לצערה של ז'אקט, זה מעולם לא קרה ואנו לפחות נותרנו עם חדר מרהיב, עליו נדבר בפרק הבא.

לפני שנעשה זאת, עלינו לסיים לספר את סיפורה של הטירה ושל המשפחה שבנתה אותה. בנו של אנדרה, אנרי דה בורדיי, ירש מאביו את התואר של מושל פריגור מטעם המלך ואף קיבל את התואר מרקיז מהמלך אנרי ה-4 (שלט בין השנים 1589-1610). אולם בנו פרנסואה-סיקר (François-Sicaire) מת בשנת 1672 ללא יורשים ונוצר סכסוך בין הרוזן מז'ומיאק (Comte de Jumillhac) לבין ענף אחר של המשפחה, בעל השם בורדיי-מאטה (Bourdeille-Mata), כאשר כל אחד מהצדדים דרש את הטירה.

מבט אל הארמון הרנסנסי של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי
מבט אל הארמון הרנסנסי של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי

לבסוף הוחלט שהרוזן דה ז'ומיאק ירכוש את הטירה ב-85,000 ליברות. אולם, כעבור מספר שנים, הוא מכר את הטירה ברווח עצום של 438,000 ליברות לז'אן ברטאן (Jean Bertin), איש עסקים עשיר, שהתגורר בסביבה. בזמן משפחתו של ברטאן התגוררה מספר שנים בטירה עד שנאלצה לברוח מצרפת בזמן המהפכה הצרפתית ובורדיי הולאמה.

הטירה אמנם הוחזרה לבעליה בשנת 1797, אך החליפה ידיים מספר פעמים, עד אשר בשנת 1842 היא נמכרה תמורת 6,000 פרנקים לז'וזף מארי ארמן המרקיז דה בורדיי (Joseph Marie Armand de Bourdeilles). כן, גבירותי ורבותיי, טירת בורדיי הוחזרה למשפחה שהקימה אותה, בפעם השנייה!

תחנת הקמח של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי
תחנת הקמח של בורדיי. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי

בני משפחת בורדיי המשיכו להתגורר בטירה עד שנת 1947, כאשר אחרון בני בורדיי מת ללא יורשים והטירה עברה לידיו של הברון דה בוסו וולקור (Bossu-Walcourt) שהיה השליש של מלך בלגיה. לאחר מותו של הנ"ל, החליטה אלמנתו לתת את הטירה לממשלת צרפת, שפתחה אותה לקהל הרחב.

כעת הגיע הזמן שלכם לבקר בה…

ביקור בטירת בורדיי

כפי שכתבתי קודם, בורדיי מורכבת משתי טירות: האחת מבצר ימי ביניימי והשנייה היא טירה רנסנסית. כמובן שלא אתאר כל חדר וחדר שתראו שם (ויש לא מעט מה לראות), אך אשתדל לתת לכם טעימה קטנה ממה שצפוי לכם.

לפני שנתחיל לבקר בטירה, בואו נסיים עם כל הנושאים הלוגיסטיים.

מיקום ושעות פתיחה

טירת בורדיי נמצאת בחלקו הצפוני של פריגור (הדורדון). על מנת להגיע לשם עליכם לחפש ביישומון הניווט שלכם את המילים Château de Bourdeilles.

הטירה פתוחה שבעה ימים בשבוע ושעות הפתיחה הן:

  • 5 בפברואר עד ה-8 באפריל: בשעות 10:00-12:30 ובשעות 14:00-17:30
  • 9 באפריל עד ה-6 ביולי: בשעות 10:00-13:00 ובשעות 14:00-18:00
  • 7 ביולי עד ה – 26 באוגוסט: 10:00-19:00
  • 27 באוגוסט עד ה-6 בנובמבר: בשעות 10:00-13:00 ובשעות 14:00-18:00
  • 7 בנובמבר עד ה-31 בדצמבר: בשעות 10:00-12:30 ובשעות 14:00-17:00

כרטיסים

מחיר כרטיס (נכון ליולי 2022) הוא 9 יורו למבוגר ו 6 יורו לילד. ניתן לקנות כרטיסים בקופה או להזמין אותם מראש באתר הזה.

מה תוכלו למצוא בבורדיי

אם אתם מבינים צרפתית ובא לכם לצפות במה שמחכה לכם בבורדיי, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא:

כל השאר מוזמנים להמשיך ולקרוא…

לאחר שנכנסתם למתחם הטירה וקניתם כרטיסים, הגיע הזמן להתחיל את הביקור שלכם. כפי שכתבתי בהתחלה, במחיר של כרטיס אחד תקבלו בעצם שתי טירות, אחת מימי הביניים והשנייה מתקופת הרנסנס. אנחנו נתחיל את הסיור עם הטירה מימי הביניים.

הטירה הוקמה על ידי בני משפחת מולמון, עליהם כתבתי קודם, והיא בנויה מחצר המוקפת בקירות עבים ומגדלים, שנוצרו לצרכי הגנה. באחד המגדלים הללו נמצאים המגורים של בעל הטירה, המורכבים ממספר חדרים, שחלקם משמשים היום, בין השאר, גם לקונצרטים. לכן בהחלט שווה להציץ בקישור הזה, כדי לבדוק אם אין איזשהו מופע מוזיקלי מעניין שמתרחש בזמן שאתם מבקרים בפריגור.

החלק המעניין ביותר בטירה הישנה הוא ללא ספק המצודה, שנבנתה במשך כמאה שנה, החל משלהי המאה ה-13. תוכלו לבקר במצודה ולטפס שלוש קומות, כאשר בכל קומה תמצאו חדרים שונים. באחד מהם תוכלו למצוא תחריט מסתורי מהמאה ה-14, שמקורו אינו ידוע, אך יש שטוענים שהוא מעשה ידיהם של הטמפלרים שנכלאו שם ועליהם כתבתי בחלק שעוסק בהיסטוריה של הטירה.

לאחר שסיימתם לבקר בטירה הימי ביניימית, הגיע הזמן שתלכו לבקר בארמון הרנסנסי, שבעיניי הוא היותר מעניין מבין השניים (אם כי על טעם וריח…).

הטירה, שמעולם לא הושלמה, נמצאת על החלק הגבוה ביותר במתחם וממנה נשקף נוף מקסים לנהר. הטירה בנויה משלוש קומות, כאשר בכל אחת מהן תמצאו מספר חדרים ובהם שפע של ריהוט, תמונות ופסלים.

אחד החדרים של ארמון בורדיי. צילום: צבי חזנוב
אחד החדרים של ארמון בורדיי. צילום: צבי חזנוב

אני כמובן לא אפרט לגבי כל שולחן, כיסא או תיבה מגולפת שתמצאו שם, אולם לא ניתן שלא להזכיר את אוסף השריונות, תיבות העץ המגולפות, הפורטרטים ואפילו סיר לילה מעוצב עשוי מבדיל, שנח לו בשלווה באמצע החדר…

אחד מאותם פורטרטים הוא של סימון דה מונפור (Simon de Montfort), שהתפרסם כתוצאה מהטבח שהנהיג בדרום מערב צרפת, במהלך מסע הצלב האלביגינזי. הוא צויר על ידי הצייר סימון וואה (Simon Vouet) והיה שייך ללא פחות ולא יותר, מאשר הקרדינל דה רישלייה (Cardinal de Richeliue).

מבין כל החדרים בטירה המרשים ביותר הוא, ללא ספק, החדר המוזהב, שנבנה במיוחד עבור המלכה קתרין דה מדיצ'י, שמעולם לא התגוררה בו. תמצאו כאן תקרת עץ יפהפייה, ריהוט מהדרגה הגבוהה ביותר ועוד. אם המלכה היתה יודעת עד כמה החדר הזה יפה אולי היתה טורחת להגיע לביקור קצר.

הגן של הטירה

לאחר שסיימתם לבקר בארמון הרנסנסי של בורדיי, אתם מוזמנים לבקר בגנים הצופים אל הנהר. תמצאו שם שדרות של עצי ארז ואם תסתכלו למטה תראו טחנת קמח ישנה, שמשתמשת במי הנהר על מנת להניע את הגלגל שטוחן את החיטה.

תחנת הקמח של בורדיי. צילום: צבי חזנוב
טחנת הקמח של בורדיי. צילום: צבי חזנוב

אם אתם אוהבים לצלם, תמצאו בגן הזה לא מעט הזדמנויות צילום, ואם אתם פחות מתחברים לצילום, אתם מוזמנים פשוט לטייל לכם שם להנאתכם או להתיישב על אחד מהספסלים הפזורים שם, וליהנות משקט, שלווה ונוף מקסים.

לינה בבורדיי

שלט הכניסה ל Hostellerie Les Griffons. צילום: צבי חזנוב
שלט הכניסה ל Hostellerie Les Griffons. צילום: צבי חזנוב

מכיוון שבורדיי היא עיירה קטנה, לא תמצאו בה יותר מדי מקומות לינה. אולם, אם אתם מתעקשים להתגורר דווקא שם אני ממליץ על Hostellerie Les Griffons, מלון בוטיק הממוקם בבניין מהמאה ה-17, שצופה אל נהר הדרון.

אופציה אחרת היא Château des Sénéchaux, שהופיע לא מזמן בבוקינג.קום, מציע חדרים מרוהטים בסגנון רנסנסי ונראה נפלא. אולם מכיוון שבעת כתיבת הטקסט לא היו עליו המלצות, תצטרכו לקחת סיכון ולראות אם הוא טוב כפי שהוא נראה.

Château des Sénéchaux. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי
Château des Sénéchaux. צילום באדיבות לשכת התיירות של בורדיי

אם אין חדרים פנויים במלונות הללו, אני ממליץ לכם להרחיק כ-10 דקות נסיעה מבורדיי ולהתגורר בברנטום, שם תמצאו לא מעט אופציות לינה נהדרות. אם החלטתם לקבל את עצתי אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מלונות ודירות מומלצים בברנטום (Brantôme) ובסביבה ולמצוא לכם מלון או דירה נהדרים.

מסעדות מומלצות בבורדיי

משיחות עם מקומיים שתי המסעדות המומלצות ביותר בבורדיי הן:

Nomad

כתובת: Lieu-dit Les Promenades

מטבח אקלקטי עם לא מעט מנות צמחוניות ואף טבעוניות (לא דבר של מה בכך באיזור). מחיר סביר של 25-30 יורו לאדם.

La Drona

כתובת: Rue du Pont

זאת המסעדה של מלון גריפון, עליו כתבתי קודם. היא לא זולה אך גם לא יקרה בטירוף (ארוחת טעימות עולה שם 62 יורו לאדם) ותוכלו לקבל שם מטבח משובח המכיל את כל הטוב של האיזור, אך גם של הים.

אם אין מקום במסעדות הללו, אתם מוזמנים לנסוע לברנטום ושם ליהנות ממבחר גדול בהרבה של מסעדות מצוינות. תוכלו לקרוא עליהן בכתבה ברנטום – ונציה של הדורדון.

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

הרצאות על תרבות צרפת שיכולות לעניין אתכם

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

האתר פרנקופילים אנונימיים נוצר בשנת 2013. האתר כולל בין השאר מספר הפניות לתוכניות שותפים ותוכן שיווקי שנבחר בקפידה. כל זכויות הקניין הרוחני בתכנים המופיעים באתר, לרבות לוגו, שם האתר, עיצוב האתר, תמונות, קבצים גרפיים, טקסט ו/או כל חומר אחר, שייכות לי (צבי חזנוב) או לצד שלישי שהתיר לי לעשות בהם שימוש. עיצוב אתר: אורן גבעוני
This blog is a member of the Israeli Travel Bloggers group.
צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.