סיטרואן דה שבו מכונית האייקון הצרפתית מאת עמירם צברי

מכונית ה – Deux Chevaux ,(בתרגום חופשי- שני כוחות סוס), או בקיצור 2CV, תוכננה עבור איכריה של צרפת בכדי שתחליף את הסוס והעגלה המסורתיים ובו בזמן גרמה למהפכה בתעשיית הרכב הצרפתית. בשנת 1934 רכשה חברת מישלן המפורסמת (זו של הצמיגים והמדריך המשפיע), את השליטה במותג סיטרואן הכושל ולאחר מחקר שוק הבינה כי יצורם של מכוניות גדולות ויקרות הביא מלכתחילה לכשלונה של סיטרואן, ואילו מעבר למכוניות קטנות וזולות יותר שיהיו זמינות לכלל תושביה של צרפת בעיר ובכפר יביא להבראת החברה.
פייר מישלן וגיסו ז’יל פייר בולנז’ה מנהליה של סיטרואן הורו על פיתוחה של מכונית שתענה על הדרישות הבאות:
א. מכונית זולה וחסכונית עם צריכת דלק של 3 ליטר (כ ¾ גלון) לכל 100 ק”מ.
ב. תחזוקה ותיקון קלים.
ג. יכולה להכיל ארבעה מבוגרים בנוחיות.
ד. יכולת להעביר חבית יין או שק גדול של תפוחי אדמה (חמישים ק”ג של מטען)
ה. היכולת להוביל ביצים בבטחה בתנאי שטח קשים (שדה חרוש).
ו. יכולת להגיע למהירות של 50 קמ”ש.

לפרוייקט שכונה – “מכונית זעירה” Très Petite Voiture TPV –, גייס פייר-ז’יל בולנז’ה ראש מחלקת העיצוב, מהנדסים שהוסמכו בלימודי ערב אותם בִּיכֶּר על פני מהנדסים בעלי הכשרה אוניברסיטאית.בולנז’ה האמין בקלישאה “הצורך הוא אבי ההמצאה” ולכן, לגברים עם רקע צנוע יותר יהיו פתרונות חדשניים יותר וניסיון מעשי רב יותר מאלו שזכו לחינוך מיוחס. תכנון ה – 2CV כבר היה בעיצומו ויותר מ 40 אבות טיפוס נבנו עד ל 1939 אולם בעטייה של מלחמת העולם ה II וכיבושה של צרפת בידי גרמניה, השקת המכונית נדחתה והפרוייקט נגנז מחשש כי יעשה במכונית שימוש צבאי ע”י הגרמנים. את השנים הבאות העביר מהנדס הפרוייקט אנדרה לה פברה בשקידה על חידושים ושיפורים, ובשנת 1948 המכונית הוצגה בתערוכת הרכב בפריז. התקשורת אמנם לא התרשמה, אך הציבור התאהב במכונית הקטנה המוזרה למראה עם תו המחיר החסכוני, עד כדי כך שסיטרואן לא יכלה לעמוד בקצב הדרישות. ונדרשה המתנה של בין 3-5 שנים מרגע ההזמנה.

הכל במכונית היה ייחודי ומשעשע כאחד. הדלתות הקדמיות נפתחו מן הכיוון ההפוך. לא היה מקום בפאנל הדלת לכניסת החלון, כך שחציים התחתון של החלונות הקדמיים היה מקופל החוצה וצמוד לחלקה העליון של הדלת. מוט ההילוכים צץ מלוח המחוונים, המכונית היתה יציבה, חסכונית, קלה לתיקון ובעלת מנגנון קרור אוויר ומנגנון השעיה רך.
גגה של ה 2CV היה עשוי מבד קנבס שגולגל במזג אוויר נוח ושימש לאחסון מטען די גדול. ובשל סגנון גגה המיוחד הרוויחה המכונית ביושר את הכינוי “מטרייה על גלגלים.”

גולת הכותרת במכונית היתה מנגנון ההשעיה בעל ארבעת הגלגלים העצמאיים, פרי עיצובו של אנדרה לה פברה שהיה בעברו מתחרה במרוצי הגראנד פרי. נסיונו הספורטיבי של לה פברה שיווה למכונית משקל נמוך יחסית ואפשר לה לספוג זעזועים ולגלוש על גבי בליטות מבלי לאבד מגע עם המשטח. עם תוספת של זרוע גרירה. ההנעה הקדמית והמנוע הקדמי הקל יחסית אשר הורכב על גבי הגלגלים הקדמיים שיפרו את איכות הנהיגה ואיזון הגלגלים. מרבית לוחות הגוף היו מודולריים וניתן היה לשלוף את הפגושים, הדלתות, הגג, מכסה המנוע, ומאוחר יותר אפילו את תא המטען. למעשה אפשרי היה להפוך את ה 2CV לטנדר פתוח.

מ 1948 עד 1990, שנת היצור האחרונה של ה 2CV הפכה המכונית לאייקון צרפתי. אנשים אהבו את מראה המוזר, והיא סייעה לצרפת להתאושש ממלחמת העולם השנייה. חרף שנוייים ספורים שנעשו במכונית במרוצת הזמן, כמו הגדלת המנועים ושיפורים מכניים, עיצובה הבסיסי של המכונית נותר ללא שינוי.בדומה לחיפושית בארה”ב ה- 2CV הפכה בשנות ה-70 למכונית פולחן. המכונית הייתה שייכת לכלל האוכלוסיה הצרפתית, בפריז וביתר חלקיה של צרפת. המכונית גם הייתה פופולארית בישראל ואף שימשה רכב צמוד עבור קציני צה”ל.לרוע המזל, בשנות ה -80 נכנעה המכונית לתמורות טכנולוגיות כמו תאוצה ומהירות ומאפיינים בטיחותיים מודרניים.

בשנת 2014 גילה מגזין הרכב הבריטי “אוטו אקספרס” בסקר שערך כי סיטרואן ה 2CV היא אחת המכוניות המבוקשות ביותר שקוראיו היו שמחים לראות בעיצוב מחודש ומודרני. המגזין הוסיף כי בשנת 2009, חשפה סיטרואן את מכונית הקונספט הרבולט (Citroen Revolte) שהייתה מבוססת על מכונית ה 2CV ההסטורית בתערוכת המכוניות בפרנקפורט. ונראה היה למשך זמן קצר שה2CV עומדת להיוולד מחדש תחת פלטפורמת מותג ה DS. נכון לשעה זו הרבולט DS2 עדיין לא נכנסה לקו יצור אם כי ניתן להניח שלסיטרואן ישנם כל הכלים לכשתתקבל ההחלטה העסקית להרחיב את מכונית היוקרה הנמוכה והקומפקטית עם קשתות הגלגלים והדפנות המפוסלות בהשראת ה 2CV לדור ההמשך למכונית האייקון ההסטורית והתגלמות הקסם הצרפתי במהותו.

ולסיום קבלו תצוגת תכלית לביצועים של הדה שבו באדיבותו של לא אחר מג’ימס בונד האגדי.

עמירם צברי הוא מדריך טיולים המתמחה באירופה הקלאסית ובעל האתר לטייל בין סיפורים החושף סיפורים מרתקים על פינות קסומות ונסתרות.