המסעדה איננה קיימת עוד
המושג AOC הוא ראשי תיבות של Appellation d’Origine Contrôlée. מדובר בתו תקן צרפתי הניתן לאזורים גאוגרפיים מסוימים בצרפת עבור ייצורם של יינות, גבינות, חמאה ומוצרים חקלאיים נוספים. לכן רק יין שמיוצר בייקבים מסויימים במחוז שאמפן יכול להיקרא שאמפנייה ורק גבינה מהכפר ליבארו יכולה לשאת את השם הזה בגאווה בעודה מסריחה עד השמים. כשמסעדה בוחרת שם כזה, יש שתי אופציות: או שמדובר ביומרה חסרת בסיס שתסתייים באכזבה קולינארית או שמדובר במסעדה שתתיחס לאוכל ולמרכיביו בכל הכבוד הראוי להם. מה שבטוח, כשרואים שם כזה לא ניתן להתעלם ממנו ולכן, כשנתקלתי במסעדה הזאת בעודי מטייל עם זוג מקסים ברובע הלטיני, החלטנו לוותר על הביקור המסורתי ב”שה גלאדין” שהיא סוג של “מנייה בטוחה” ולנסות את המקום הזה.
הארוחה שאכלנו במסעדת AOC
עוד לפני שהזמנו משהו מהתפריט מיד שמנו לב לשני סימנים מבשרי טובות. הראשון הוא הריח הטעים ששרר במסעדה והסימן השני הוא השירות הקשוב והאדיב שלו זכינו. כל מי שביקר במסעדהות בפריז יודע שעל מנת להתקבל לעבוד במסעדה על המלצר להראות תעודות הצטיינות בקורסים “מבוא למיזנתרופיה”, “יסודות הבוז לתייר” ו”עקרונות ההתעלמות במסעדה שבה יש סועד יחיד”. כנראה שהמלצרית שלנו נכשלה כישלון חרוץ בכל הקורסים הללו מכיוון שהיא קיבלה את פנינו בחיוך והייתה סבלנית ונחמדה מעין כמותה במהלך כל הארוחה.
רבים מכם יגידו ששירות נחמד ועוד במסעדה צרפתית אותנטית הוא ניסיון לחיפוי על אוכל רע. אולם לשמחתי הרבה עם המנה הראשונה התבדו חששותי. אל השולחן הוגשו 3 סוגי פאטה (למרות שהוזמנו רק 2) ואיתם הגיעו בתור בני לוויה מכובדים לחם שחור עם קרום מתפצפץ ופנים רך ונימוח, ריבת בצל וצנצנת של קורנושונים מצויינים.
שלושת סוגי הפאטה (חזיר בר, פאטה דה קמפאן ופאטה עוף) היו נהדרים אך הפאטה של חזיר הבר ניצח בנקודות והגיע למקום הראשון. הגרגרנים שביננו ישמחו לשמוע שהפאטה מוגש על השולחן ואתם מוזמנים לקחת ממנו כמה שרוצים. מכיוון שהפאטה, הלחם והקורנושונים באמת טעימים להפליא זה מאוד מפתה (ומפטם). מצד שני הרי אינכם רוצים לחטוף אירוע לבבי לפני המנה העיקרית נכון? לכן מומלץ להסתפק בחתיכה או שניים מהמעדן הזה.
הזוג שטייל איתי הזמין קאסולה וסטייק אנטריקוט בתור מנות עיקריות.
תבשיל הקאסולה שמקורו מדרום מערב צרפת הוא תבשיל עשיר וכבד שמאפשר לכם לגלות את מיטב המוצרים שהאיזור מפיק. הקאסולה הזה הכיל במקובל קוני ברווז, נקניקיות טולוז ועוד מספר בשרים אותם לא הצלחתי לזהות וכולם נחו על תבשיל שעועית לבנה. הגברת, שהזמינה את התבשיל אמרה לי שלמרות שאיננה אוהבת שעועית לבנה התבשיל הזה היה מצויין והיא נהנתה מכל ביס. טעמתי מנקניקיית טולוז השמנמנה וגם היא הייתה מצויינת.
על פי עדותו של בן זוגה של מזמינת הקסולה, שהוא גם בשלן חובב, גם האנטריקוט היה נהדר. הבשר המשובח היה עשוי בדיוק כמו שצריך והתלוו אליך רוטב חרדל ופירה נימוח בדיוק במרקם הנכון.
אז אומנם את האנטריקוט לא טעמתי אבל את סטייק הטרטר שלי אכלתי לתיאבון. כשהבשר משובח אין שום צורך להסתיר אותו מאחורי כל מיני תבלונים או רטיבים. לכן התיבול של הסטייק שלי היה מדויק ויחד עם זאת מעט מפתיע מכיוון שהוא מתן מעט “עקצוץ” נעים עם כל בסיס. אל הסטייק התלווה צ’יפס עבה ומצויין וסלט רוקט שנתן את האשלייה הבריאותית הנחוצה בעת שאוכלים מאכל שכזה.
מכיוון שעד כה הארוחה הייתה מצויינת מצד אחד ומצד שני היינו כבר די שבעים החלטנו להזמין קינוח אחד לשלושתנו. בתור אדם שמרני מטבעי ניסיתי לשכנע את חברי לסעודה להזמין עוגת שוקולד הוולרונה. אולם הזוג שטייל איתי רצה דווקא את פודינג האורז ובתור ג’נטלמן ויתרתי על עוגת השוקולד (טוב, גם בגלל שרציתי לקחת אותם לפטיסרי סודי אחר כך ושתי עוגות בבטן עושות לי קצת יסורי מצפון). מעולם לא אכלתי פודינג אורז לפני כן, אולם מרגע שטעמתי אותו, קיבתי החלה לשיר את “אלי אלי שלא יגמר לעולם”. השילוב של המרקם של האורז, השקדים והתבלון של הרוטב שלצערי לא הצלחתי לזהות את מרכיביו, היה פשוט מושלם. בהחלט נראה לי שבפעם הבאה שמאכל כזה יופיע בתפריט אני כבר לא אנחור בבוז ואלך להזמין משהו שמכיל שוקולד.
בקיצור, הארוחה שאכלנו במסעדה הזאת הייתה מצויינת, אז אם אתם מגיעים לאזור (לא רחוק ממכון העולם הערבי) אני ממליץ לכם בחום רב לבקר בה.
כתובת המסעדה
14 Rue des Fossés St Bernard
75005 Paris – Tél : 01 43 54 22 52
לאתר המסעדה
2 תגובות
אני קורא בשקיקה רבה את הכתבות הללו
הם כתובות וערוכות בצורה מדוייקת ומעניינת
תודה רבה 🙂