מסעדות בפריז – כיצד נוצרו הרסטוראן, הביסטרו והבראסרי?

לאחר שבאחד הפוסטים הקודמים סיפרתי על ההיסטוריה של השרותים הציבוריים בפריז (המקום שבו מסתיימת עבודת הטבח) הגיע הזמן לספר על קצה המזלג את ההיסטוריה של המקום בו עבודת הטבח מגיעה לשיאה – מסעדות פריז.

המסעדה מתחילה בתור אוכל בריאות

עד אמצע המאה ה – 18 לא היו מסעדות, במובן שאנו מכירים אותן, בפריז. מי שלא בישל בביתו נאלץ לרוב לסעוד בפונדקים, אשר האוכל הגרוע שלהם נודע למרחקים (אצילים ואנשים עשירים נהנו כמובן משירותיהם של שפים כגון פרנסואה וואטל, עליו כתבתי בעבר). השינוי בתחום ההסעדה הציבורית החל בשנת 1766 כאשר האדונים רוז (Roze) ופונטאיי (Pontaille) פתחו בית אוכל שבו הוגש המאכל רסטורן (Restaurant). הרסטורן היה מרק עשוי מבשר בקר או עוף שהתבשל שעות רבות בסיר מלא מים רותחים. מרק זה נחשב בתור מאכל הבריאות האולטימטיבי של התקופה מכיוון שהרופאים האמינו שהוא מסוגל להחזיר את כוחות הגוף לאחר מחלה (מכאן השם רסטורן, אשר בא מהמילה Restorer או Restore באנגלית). מכיוון שבאותה תקופה, כמו היום, חיפשו לא מעט אנשים אלטרנטיבה בריאה לארוחת הצהריים והערב, הפך בית האוכל לסיפור הצלחה והמוסד נקרא על שם המאכל אותו הגיש וכך נוצרה לנו המסעדה (Restaurant). אולם, למרות ההצלחה של רוז ופונטאיי, את הפריצה האמיתית של המסעדות ובעיקר מסעדות היוקרה, יש ליחס דווקא למהפכה הצרפתית, אשר הייתה אחראית לקיצוץ דרסטי במספר האצילים והפכה לא מעט שפים למובטלים. שפים אלו החלו להקים מסעדות יוקרה, אשר זכו להצלחה לא מועטה בקרב האליטות החדשות. חלק ממסעדות אלו שרדו עד היום, כאשר הדוגמא הבולטת ביותר היא :Le Grand Vefour , אשר נמצאת בפאלה רויאל (Palais Royal) ומגישה עד היום אוכל משובח, אך יקר.אחד מהקליינטים המפורסמים של אותה מסעדה היה נפוליאון, אשר נהג לשבת שם עם אהובתו הצעירה ז’וזפין. נפוליאון, אשר לא נודע כגורמה גדול, אהב לאכול בשדה הקרב יותר מאשר במסעדות והוביל את צרפת לכמה מנצחונותיה הגדולים ביותר אך גם לתבוסה מפוארת בשנת 1814. תבוסה זו הובילה באופן מקרי להמצאת סוג חדש של מסעדה – הביסטרו.

הרוסים ממציאים את הביסטרו

הכל החל, כאשר צבאות בעלות הברית (אנגליה, אוסטריה, פרוסיה ורוסיה) כבשו את פריז. החיילים הרוסים, אשר היו ככל הנראה חסרי סבלנות ולא העריכו במיוחד את קצב האכילה הצרפתי דרשו מבעלי המסעדות להגיש להם אוכל מהיר. מכיוון שהמילה מהיר ברוסית היא “ביסטרה” קראו הצרפתים למסעדות, שמגישות אוכל פשוט יחסית ומהר, ביסטרו (Bistro). כך נוצרו לא מעט מסעדות בפריז, המגישות מטבח איזורי ובהן ניתן לאכול ארוחות צהריים לא רעות בכלל במחירים סבירים (בלא מעט ביסטרו לא רעים כלל ניתן לאכול ארוחת צהריים של 2 או 3 מנות בכ 20 יורו לבן אדם).

הבראסרי מגיע מאלזס

לנפוליאון היה אחיין בשם לואי נפוליאון, אשר בשנת 1851, לאחר הפיכה צבאית, הפך לקיסר נפוליאון השלישי. אותו איש שנוי במחלוקת, אשר אחראי יותר מכולם על המראה הנוכחי של פריז, אחראי גם לאחת מן התבוסות הגדולות ביותר של צרפת בעת מלחמתה עם פרוסיה (1870-1871). בעקבות תבוסה זאת נלקחו מחוזות אלזס ולוריין (Alsace Lorraine) מידי צרפת והפכו לחלק מאימפריה הגמנית שהוכרזה בארמון וורסאי. לא מעט צרפת שחיו באלזס באותה תקופה לא רצו להמשיך לחיות תחת שלטון גרמני והחליטו לעבור לפריז. מהגרים אלו הביאו איתם את המאכלים של אזורם והקימו מסעדות, אשר נקראו בראסרי (Brasserie). מבחינת המחיר מסעדות אלו נמצאות בין ה Restaurant לבין הביסטרו והן ומגישים בהן מאכלים האופייניים לחבל אלזס, אשר המפורסם ביותר שבהם הוא השוקרוט (Choucroute) המכיל כרוב מבושל, תפוחי אדמה, בשר ונקניקיות. הבראסרי המפורסמים ביותר כיום הם בופנג’ה (Bofinger), אשר נמצא קרוב לכיכר הבסטילייה וליפ (Lipp) בו אהב לשבת ארנסט המינגווי.

ונסיים עם קטע וידאו קצר בו רותי שמעוני, המומחית מספר 1 בארץ לתרבות צרפת, מתראיינת ללונדון וקירשנבאום ומסבירה מדוע המטבח הצרפתי הוכרז על ידי אונסק”ו כאתר מורשת בינלאומית.

רעבים? מחפשים מסעדה טובה בפריז?

בדיוק בשבילכם יצרתי את דף ההמלצות הזה שיבטיח שלא יהיו שום נפילות בארוחה הבאה שלכם בפריז.