סודותיו של הרובע ה-20: מסלול הליכה בפריז הלא מוכרת מאת פאני רוטשטיין

אל הרובע ה-20 של פריז הגענו היום ובו נשוטט יום שלם. מדובר ברובע צבעוני, מתפתח, מעניין, טעים ומגוון.

יש פה מהגרים מכל העולם, בעיקר מארצות אפריקה. יש מארצות ערב ואסייה ויש גם משפחות צרפתיות, שלא יכלו לשאת בעולו של שכר הדירה המאמיר בלב פריז, ויצאו החוצה לשכונות שמסביב ללב העיר.

אפשר לראות הודים עם סארי, ונשים מוסלמיות עם רעלה ואפריקאים עם ראסטות וילדים זהובי שיער וצרפתים הדורים עם משקפים דקיקות ומוזהבות בלוק של אינטלקטואלים.

המהגרים הללו הביאו איתם תרבויות רחוקות, שפות חדשות ומאכלים אתניים. יש פה מסעדות אסייתיות, מצפון אפריקה, ערביות ויש גם הרבה ביסטרואים צרפתיים וברי יין ובתי קפה, שהקימו צעירים שבועטים במוסכמות.

שפת השכונה השולטת היא אמנות הרחוב. מעניינת, בועטת, צבעונית, מרתקת וסוחפת. זו הדרך של האמנים הגרים פה, לבעוט בממסד בכלל ובזה האומנותי בפרט. פה, הם נותנים את הטון. גרפיטי.

השכונה הזו מפרסמת גם בשל העובדה שאדית פיאף נולדה כאן, פה התחילה את מסע השאנסונים, כשהיא נושאת על גבה חיים קשים ואסונות, אבל פורצת לעולם והופכת לאייקון.

הצרפתים הבורגנים שחיים בלב העיר הישנה והמסורתית לא מגיעים לפה. בשבילם מדובר בשכונה מלוכלכת, מלאה במהגרים ורחוקה מכל מה שהם אוהבים סביבם. אצלי זה בדיוק ההפך: אני אוהבת להגיע להארד קור ולראות מקרוב איך חיים פה:
בלי מסיכות
בלי מייק אפ חברתי
או אקססורי שיסתיר את האוטנטיות שבה.
בני אדם כמו שהם.
שכונה – כמות שהיא.

השכונה עצמה בנויה על גבעות ויש צורך בעליות וירידות. לעיתים תלולות. אנחנו עושים המון הליכה ברגל אבל נעזרים גם בתחבורה ציבורית כשצריך. הכי כיף ברגל. וכמה שיותר.

מפת הרובע ה-20 ומסלול הטיול

מסלול הטיול ברובע ה-20 אורך כ-7 ק״מ בערך לכן מומלץ להצטייד בנעליים נוחות.

‪Marche aux Puces de Montreuil‬‬‬‬‬

מטרו: Port De Montereuill

Avenue du Professeur André Lemierre, 75020 Paris, France

שוק גדול וכיאוטי ‬‬ שמתקיים בדרך כלל בסופי שבוע. היום יום א׳. יש בו הכל מכל אבל אני פה בשביל דוכני המהגרים פה.
טוניסאים בעיקר.

אני נדחפת לתור ומושיטה ידיים משתוקקות לקבל פריקסה מטוגן וחם. הלחמניה יצאה מהשמן הרותח, היא לא שמנונית ולתוכה העמיסו טונה וביצה קשה, ולימון כבוש והמון הריסה ואני מתעלפת. כמה טעים. אחר כך אני נדחפת לתור של הספינג׳ וגם הן מטוגנות, ענקיות, חמות ומצופות באלפי גרגרים של סוכר לבן.

עכשיו אני מוכנה לצאת מפה.
התחנה הבאה שלנו : בית הקברות של פר לשז.

פר לשז (Père Lachaise)

Père-Lachaise, 75020 Paris, France

פר לשז – בית קברות שהוא מוזיאון סביבתי ואחד מבתי הקברות הכי יפים והכי ידועים בעולם.
חלקה ענקית ירוקה ומהודרת של קברים של מפורסמים, או מי שידם היתה משגת לבנות קברים, שנראים כמו אחוזות קטנות או ארמונות קטנים.
פה קבורים סופרים כמו בלזאק, מוסיקאים כמו ג׳ים מוריסון ומלחינים כמו שופן וביזה. אני פה בעיקר בשביל שני קברים:
אדית פיאף, עליה אני משתגעת וגם על השנסונים שלה ושל אוסקר וויילד – על ההומור המריר מתוק שלו, על החיים הקשים. על הגאונות בשימוש במילים. בניואנסים.

השוק שליד פר לשז

Marché Pyrénées, Rue des Pyrénées, 75020 Paris, France

מפר לשז אנחנו יוצאים לרחוב פיירנה שמול לבית הקברות ישירות לשוק, שמתקיים פעמיים בשבוע. אני משתגעת על שווקים ובכלל לא משנה אם אני צריכה דבר מה משם או לא.
עצם השיטוט בין הדוכנים, הצבעוניות, הקולות, הצבעים והריחות ממלאים אותי בשמחה ובסיפוק.
אני מצלמת, שואלת, מתעניינת, טועמת וחווה הכל מטווח אפס.
בשוק אנחנו מצטיידים בפירות ומעמיסים לתוך תיק הגב שלנו, שתמיד צמוד לגבי.

מתחנת האוטובוס Ramus שליד השוק, אנחנו לוקחים אוטובוס לכוון רחוב בלוויל שם נתחיל את הסיור הממשי בתוך השכונה.זה לא מסלול לטיפוס, הוא תלול וקשה ועדיין יום ארוך לפנינו. הגענו.
תחנת Jourdain היא התחנה שלנו.

חלום בשוקולד Demoncy Vergne

Pâtisserie de l’Église, 10 Rue du Jourdain, 75020 Paris, France

דמונסי ורג’ן היא פטיסרי שהשף שלה זכה בפרסים חשובים. בעיקר בשל המילפיי שלו.
זו פטיסרי יפהפיה ויש בה עוגות, מקרונים, שוקולדים מרהיבים, כריכים קטנים ומדליקים ובכלל המקום נראה מעוצב ויפהפה.

אנחנו לוקחים מילפיי קראנצ׳י וקרם אלוהי, פאי משמשים קטן ומרענן ולא מוותרים על יצירת שוקולד הורסת שהלב כאב להרוס אותה במחית כפית, אבל החיים קצרים. טעים למות.

כנסיית Saint-Jean-Baptiste de Belleville

Saint-Jean-Baptiste de Belleville, 139 Rue de Belleville, 75019 Paris,

ליד דמונסי הכנסייה המקומית, שהיא יפה וניאו גותית ומוארת ובדיוק באותו הרגע, שאנחנו לוגמים קפה ממולה, נשבע זוג צעיר ויפה אמונים זו לזה ומלווים בתהלוכת שושבינות שלובושות כולן בוורוד אפרסק.

שוק פשפשים בבלוויל

מדמונסי אנחנו יורדים ברגל את רחוב בלוויל ועל צידו השמאלי של הרחוב שוק רחוב פרוס על הרצפה, על דוכנים, על שולחנים מאולתרים ויש שם הכל: ריהוט וכלים ישנים, מסגרות לתמונות, שטיחים, נעליים מדליקות, סטים לא מושלמים, סירים מנחושת וסתם חפצים שמגלגלגלים על הרצפה, כמו שצריכים להתגלגל בשוק פשפשים אמיתי.

אני אוהבת שווקי פשפשים וזה של בלוויל עושה רושם שהוא עדיין נותר אוטנטי, למרות שהוא נמצא בעיר רוויית שווקים, שזה מכבר, אינם כל כך זולים.

הבית שבו נולדה אדית פיאף (או שלא)

72 Rue de Belleville, 75020 Paris, France

אנחנו מתפתלים ויורדים ברחוב שיורד למטה, ומגיעים למספר 72, שם אנחנו עוצרים ומתבוננים בשלט קטן המכריז: פה נולדה אדית פיאף (הערת הפרנקופיל: ככל הנראה מדובר באגדה אורבנית ואדית פיאף לא נולדה על מדרכות פריז אלא בבית חולים ברובע ה-20). אוטוטו והנה אנחנו בפנייה ימינה לרחוב Rue Jouye Rouve, שהוא הרחוב שמתחיל את חגיגות הגרפיטי של השכונה המרתקת הזו.

כל הרחוב מעוטר בגרפיטי וגם בפנייה שמאלה לרחוב Lesage, שם במפגש בין שניהם גראפיטי מדהים של שתי נשים על חנות ספרים. כך כל הדרך עד לרחוב Tourtille, שמרוחק משם דקות הליכה ספורות. מידי פעם מגיחות דמויות מעניינות, צבעוניות, שמשתלבות באופן טבעי במראות השכונה ורק מעצימות את צבעיה והחוויה שבה.

הבר בו שרה אדית פיאף

Aux Folies, 8 Rue de Belleville, 75020 Paris, France

ברחוב Denoye בפינת בלוויל עומד הבר הישן שבו התחילה לשיר אדית פיאף. הוא שופץ לאחרונה אבל עדיין נושא את שם הבר מאז ומתמיד. חתיכת היסטוריה. אנחנו נעצרים ומביטים בו ואני מרימה כוס דמיונית לחייה של ציפור קטנה ושברירית שכל מה שהיא רצתה זה לשיר ולהיות מאושרת.

כל רחוב Denoye הקטן עד למטה, גם הוא מצוייר בגרפיטי מסחררים אנחנו יורדים איתו עד לפינה, שם נכנסים לבית קפה מיוחד ומופלא.

לה ברביקיאן (Le Barbouquin)

Le Barbouquin, 1 Rue Denoyez, 75020 Paris, France

הוא בית קפה קסום עם אופי. על רצפת העץ הישנה זרוקים שטיחי צמר צבעוניים, קירות בית הקפה צפופי מדפי ספרים, מנורות ישנות שזורקות אור רך, ספות וכורסאות נוחות, רק להשתרע וכלי הוינטאג׳ מקסימים. האוכל פה לא גדול והוא בעיקר צמחוני, אבל המוזיקה והאווירה משגעים.

פה אנחנו מתפרקדים על כורסאות נוחות, מזמינים משקה ג׳ינג׳ר ודבש ונחים מהטיול המופלא שלנו.אף אחד פה לא ממהר לשום מקום. גם אנחנו. עוד היום לפנינו.

אחרי שאנחנו גומעים מהאווירה המקסימה של המקום, המוסיקה הנהדרת והדמויות המעניינות שנכנסות ויוצאות, אנחנו מתחילים להרגיש רעב. אנחנו יוצאים מבית הקפה ויוצאים ימינה, וכבר אנחנו בשדרות הרחבות של בלוויל, שבאופן לא מפתיע נקראות בוליווארד בלוויל.

כדאי לדעת שבבולבאר בלוויל מתקיים שוק פעמיים בשבוע (לא בימי א׳) וזה שוק צבעוני ומעניין. באופן טבעי מי שנמצא מאחורי הדוכנים הם ברובם המכריע מהגרים, אבל רצף הקונים הוא גם של צרפתים לבנים ממרכז העיר, מקומיים מכל הצבעים והסוגים ואפילו משפחות יהודיות שדרות בשכונה. עם כיפה על הראש !!
זה שוק מרגש, תוסס, מלא חיים, צבע ותרבויות.

ויאטנם בבלוויל

Dong Huong Restaurant ,14 Rue Louis Bonnet, 75011 Paris

אנחנו חוצים את שדרות בלוויל ונכנסים לרחוב Rue Bonet בקרבתו מסעדה ויאטנמית קטנה וטעימה להפליא.
אנחנו משתגעים על אוכל מהמזרח הרחוק ותאילנד וויאטנאם הן המועדפות עלינו.

פארק בלוויל היפה והנישא אל על

Parc de Belleville, 47 Rue des Couronnes, 75020 Paris, France

מהמסעדה אנחנו שבים וחוצים את שדרות בלוויל לרחוב Rampneau שמוביל אותנו כל הדרך העולה עד לאחת הכניסות לפארק בלוויל.

הפארק עצמו יפהפה וירוק. יש בו גפנים ועצים, וערוגות חקלאות שילדים מגדלים בו גידולים חקלאיים. הטרסות עליהן בנוי הפארק והמדרגות מקנות לו מראה ייחודי . בדרך אנחנו עוצרים למנוחה על אחד מספסלי הפארק ועושים לנו פיקניק קטן.
מקסים פה ושליו וביום שמש כזה אפשר לראות את הצרפתים משתרעים על הדשאים ועושים ״אמבטיות שמש״ מראה שכיח בגני פריז בימות קיץ נעימים.

רחוב מאר המקסים (Rue de la Mare)

Rue de la Mare, 75020 Paris, France

אחרי שאנחנו נהנים מהמראות הפנורמיים שלמעלה בפארק, משם ניתן לצפות עד למגדל אייפל, טור מונפארנס ואת הנהר המתפתל, אנחנו יורדים בטרסות הירוקות והמקורות של הפארק ופונים שמאלה, מתפתלים והולכים ונכנסים לרחוב מקסים, Rue de mare, שעמוס בגלריות קטנות ואומנים, שבימי א׳ רובם סגורים, אבל הרחוב עצמו והכיכר הקטנה שבמרכזו מלאה קסם, היא גם מובילה אותנו לנקודה הבאה שלנו.

בכיכר שברחוב אנחנו עולים במדרגות המפורסמות של הרובע Rue de cascade שלוקחים אותנו למעלה שוב לרחוב פיירנה rue pyrenees.

פונים ימינה ושמאלה לרחוב boyer מספר 19, פה יש מוסד מפואר של התאגדות הפועלים הצרפתית שידועה בעוצמתה עד היום.

לה בלוויוז (La Bellevilloise)

La Bellevilloise, 19-21 Rue Boyer, 75020 Paris, France

יש פה היסטוריה. והרבה. נוסד בשנת 1877 והיה הקואופרטיב הראשון לפועלים בפריז.
קואפרטיב שרק הלך והתחזק עם השנים והיום האיגודים המקצועיים הצרפתיים הם מהארגונים החזקים ביותר בצרפת ופעמים רבות, על פיהם יישק דבר.

המקום מקסים מרווח ויש בו פעילויות ספורט, וממש בצמוד לו יש בית קפה מסעדה, שם אנחנו מתרווחים ברוח הקרירה של הערב היורד, לפנינו כוס בירה ונוף נפלא של השמש היורדת.
החיים יפים.

כמה מילים על הכותבת

פאני רוטשטיין היא אמא, רעיה, בת של, אחות של, אוהבת לטייל, לבשל ולארח. לפרנסתה היא עובדת כעורכת דין ומגשרת. לפני זמן מה פתחה את הבלוג Fanny’s שעוסק בכל הנושאים שהיא אוהבת: טיולים (גם בפריז) ואוכל מעולה.

במידה ותרצו לקבל מסלול מורחב של הרובע ה-20 אתם מוזמנים להיכנס לכתבה הזאת.