אני אוהבת את אמסטרדם שבה בחרתי לחיות. את הארכיטקטורה, את ההיסטוריה,האומנות, את האנשים, התעלות, הסימטאות והחצרות הקהילתיות הסגורות. אבל בסך הכל… בהולנד כמו בהולנד, הכל פרקטי. מי שאי פעם טס מעל הולנד וראה דרך חלון המטוס את השדות הגאומטריים יודע על מה אני מדברת, אין שדה עם גבול מפותל. אבל בעיקר את … Midi-Pyrénées אני אוהבת את המידי פירנה, האזור הכי פחות מיושב בצרפת (הוא גם יותר גדול מכל הולנד).
הקסם של מידי פירנה
המידי פרני מורכב מכמה וכמה חבלי ארץ שונים: Ariège, Aveyron, Gers, Haute-Garonne, Hautes-Pyrénées, Lot, Tarn and Tarn-et-Garonne – האהוב עלי (לעת עתה) הוא ג’רס Gers.
ההכרות שלי עם האזור (ועם צרפת בכלל) החלה בפעם הראשונה שטסתי לחו”ל, לטיול שלאחר הצבא, טיילנו שלושה – חברה טובה, בן זוגה הבלגי ואני. התקיימנו מהופעות רחוב והתגלגלנו לנו בעקבות השמש. איכרים וכמרים פתחו את ליבם, הזמינו אותנו לאכול איתם ולישון במתבנם לילה או שניים. בכפרים, המקומיים פתחו חצרותיהם ואת בתיהם ונערים נגנו איתנו ברחוב. מאז נפשי מפוצלת. בסוף- החברה התיישבה באזור וגרה שם, אני מבקרת ומתגעגעת .
ג’רס מפורסם בסגנון חיים רגוע, בגבעות עגלגלות, בחקלאות, בשבילי הליכה רבים (צליינים בדרכם לסנטייגו די קומפוסטלה עוברים בו). על גבולו של ג’רס נפולאון נטע יער שמגיע עד האוקיינוס האטלנטי במטרה לעצור את הרוחות. לאוהבי הארמנייאק וה פואה גרה שווה במיוחד לבקר בג’רס כי הוא מקורם של שני אלו.
זהו אזור רגוע עם מרחבים, שדות ומקומות שהזמן עמד בהם מלכת . שני בתים על ראש גבעה, ועוד שלושה באופק, כנסיה וזה כפר. נהרות המתפתלים, חיות בר ונוף. יש בו גם כפר בשם קונדום שאין לו שום קשר ממשי למוצר קונדום
אזור עם אנשים מיוחדים שבחרו בדרך חיים אחרת. הם מגדלים את מזונם, מקפידים לאכול רק דברים לא מתועשים וגרים בבתים מיוחדים, חלקם שופצו מן היסוד בעשר או בעשרים אצבעות וחלקם מתפוררים, נון קונפרמיסטים, אומנים, ויוצרים מקומיים.
בביקור האחרון זכיתי לעבור סדנת מתיחות (סטרצ’) בהדרכתה של אלופת צרפת לשעבר בהרמת משקולות (משקל זבוב או אולי אפילו פחות… אם יש כזה) בסטודיו עגול עם תנור עצים יפיפה וחלונות לכל גובהו המשקיפים אל הנוף ולחצר (בה התרנגולות והחזיר מטיילים). הייתי כל כך ☺ מתוחה שלא צילמתי … חבל!
ותמיד, לא משנה באיזו תקופה של השנה – כל כך יפה!