אריק קייזר ישראל – עד כמה הוא רחוק מפריז?

אריק קייזר (Maison Kayser) החליט לפתוח בולנז'רי/פטיסרי בישראל. הפרנקופיל הגיע לשם כמה ימים אחרי הפתיחה וניסה להבין עד כמה המקום טוב כמו הסניפים בפריז.
אריק קייזר ישראל - עד כמה הוא רחוק מפריז?

לפני כשנה חגגתי עם הורי 50 שנות נישואים שלהם באמצעות טיול תענוגות בברטאן ופריגור. אם הקורונה לא הייתה מגיעה אל חיינו אני משער את שאת יום הנישואים ה-51 היינו חוגגים בפריז. אולם לאלוהים היו כנראה תוכניות אחרות ונאלצנו לחגוג את המאורע בארץ בחום של מליון מעלות. לשמחתי שמעתי שהבולנז'רי/פטיסרי המפורסם של אריק קייזר (Maison Kayser) החליט לפתוח דווקא עכשיו סניף ראשון בארץ הקודש. לכן החלטנו שאם אנחנו לא יכולים לבוא לפריז, אז שלפחות שפריז תבוא אלינו.

יום הנישואים יצא ב 6 בספטמבר ובאותו יום שמנו פעמינו לנמל תל אביב ונכנסנו בחרדת קודש לסניף שנפתח רשמית רק כמה ימים לפני כן. האם הציפייה וההתרגשות הצדיקו את עצמם? מבטיח לספר לכם ממש עוד מעט, אולם קודם כמה מילים על צמד המילים " אריק קייזר " שגורמים ללא מעט פרנקופילים וחובבי פחממות להתרגש.

אריק קייזר – מסורת של אפייה

אריק קייזר (Éric Kayser), אשר נולד בשנת 1964, הוא בן למשפחת  אופים מחבל לוריין (אביו, סבו ואבי סבו עסקו במקצוע).  קייזר, אשר מגיל צעיר התאהב בתחום המציא בשנת 1994, יחד עם ידידו פטריק קסטנייה (Patrick Castagna), מכשיר חדש ומהפכני להכנת לחם מחמצת. מדובר במכונה שמקררת ומתסיסה את המחמצת תוך כדי תנועה וכך התוצאות הופכות להיות אחידות יותר.

בשנת 1996 פתח אריק קייזר את המאפיה הראשונה שלו ברחוב Monge שבגדה השמאלית והיא זכתה להצלחה כמעט בין לילה בזכות אותו לחם מחמצת מופלא. כתוצאה מכך החל קייזר לפתוח עוד ועוד מאפיות, בהתחלה בפריז ואחר כך ברחבי צרפת ובסוף מחוצה לה.

הלחם המפורסם של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב
הלחם המפורסם של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב

בולנז'רי האריק קייזר "שלי" נמצאת ב 16 Rue des Petits Carreaux, ממש לא רחוק מרחוב מונטרגיי  ואהבתי לבקר שם בעת שהתגוררתי בדירה חמודה ברובע השלישי, ממש על הגבול המערבי של המארה. אני זוכר שהייתי קם כל בוקר, הולך מספר דקות ונהנה מהאוויר הקריר של פריז (שכל כך חסר לנו עכשיו) ומהשקט של העיר המנומנמת (עיר האורות מתחילה להתעורר לרוב רק בסביבות תשע בבוקר). כשהייתי מגיע לבולנז'רי/פטיסרי כבר היו עומדים בו כמה פריזאים מנומנמים מעט (אני קם באופן טבעי בשעה שבע בבוקר, כך שבשבע וחצי כבר הייתי שם) מחכים בשקט לתורם.

מה הייתי קונה שם? כמובן שאת לחם המחמצת המפורסם שלהם, אשר נראה כמו גלגל עצום (הם אפשרו לי לקנות חצי כיכר, ואם אינני טועה, אפשר גם לקנות פרוסות אחדות). הלחם הזה הולך נהדר עם חמאה ועם כל סוגי הממרחים, הנקניקים והגבינות, שאת כולם ניתן לקנות ברחוב מונטרגיי, בו נמצאות כמה מחנויות האוכל הטובות בפריז. אישית, מה שהכי אהבתי לעשות היה דווקא לקנות ממרח טונה אלוהי בשוק אליגרה ולמרוח אותו על הלחם הזה. לתת לזה ביס זה קצת כמו לדבר עם אלוהים…

מעבר ללחם, הבולנז'רי של קייזר סיפק לנו כמובן את כל מה שפטיסרי צרפתי טוב יכול לספק: החל מקרואסונים אווריריים וחמאתיים וכלה בעוגות מצויינות. כשהייתי מבקר שם הייתי מנסה בכל פעם עוגה אחרת. אולם כחובב שוקולד הייתי חוזר לבסוף אל עוגת ה"פאלה רויאל" או אקלר השוקולד.

אני מודה ומתוודה, עם כל אהבתי לבולנז'רי/פטיסרי של קייזר, לא שמרתי לו אמונים ו"בגדתי" בו עם לא מעט מאפיות אחרות (הבולנז'רי האהובה עלי היא Boulangerie bo, אשר אופה לחם שחור אלוהי וניתן למצוא אותה ב 85bis Rue de Charenton). אולם אין ספק שיש לי ממנו זכרונות טובים ולכן, כמו לא מעט פרנקופילים מקומיים, התרגשתי לשמוע שהוא החליט לפתוח כאן סניף חדש (אחד מכ-200 סניפים שיש לו בכל העולם).

אז חמוש בזכרונות וגעגועים לצרפת התייצבתי יחד עם הורי בנמל תל אביב ונכנסתי לחנות החדשה והאלגנטית. האם נהנתי או התאכזבתי?

אז האם הסניף המקומי של Maison Kayser טוב כמו זה שבפריז?

אנחנו הישראלים עם פרקטי. לכן אחרי שקראנו את ההקדמה על מאפיותיו המפורסמות של אריק קייזר, אנחנו מיד רוצים לדעת האם מדובר בחוויה הדומה לביקור באחד מסניפיו הפריזאיים או בפלופ מפואר, דוגמת הסניף הישראלי של פושון. אז הרשו לי לאכזב אותכם מעט ולא לספק לכם אמירה חד משמעית משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שמדובר במקום שעדיין נמצא בהרצה (הוא הרי נפתח פחות משבוע לפני כתיבת הכתבה הזאת) וככזה יש לו עוד קצת Fine tuning שצריך לעשות. הסיבה השנייה היא שלא קניתי במקום את לחם המחמצת המפורסם ולכן יהיה זה לא הוגן לתת ציון למקום מבלי לטעום את מוצר הדגל שלו. מדוע לא עשיתי זאת? את זה תקראו עוד מעט, אך בנתיים הרשו לי להבטיח לכם שבעתיד אטעם את הלחם ואעדכן את הכתבה.

אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן במקום זאת אכתוב לכם על דברים שאהבתי בסניף המקומי של אריק קייזר ודברים שאהבתי פחות. כך אאפשר לכל אחת ואחד מכם להחליט אם המקום מתאים לו או לא.

דברים שאהבתי אצל אריק קייזר בתל אביב

אפשר לאכול עוגה או סנדוויץ ולהסתכל על הים

כששמעתי שהחליטו לפתוח את הסניף המקומי של אריק קייזר דווקא בנמל תל אביב (על חורבות מסעדת "מול ים") אני מודה שמעט הופתעתי. מאפייה אמורה הרי לספק לחם לתושבי הסביבה וככל שידוע לי אף אחד לא גר בשטח הנמל עצמו. מכאן שהרבה יותר הגיוני היה לפתוח אותה באחד מרחובותיה הראשיים של העיר תל אביב (דוגמת פטיסרי לה מולן המצויינת, אשר נמצאת ברחוב בוגרשוב 72).

כסאות הנוח מחוץ לבולנז'רי של אריך קייזר. צילם צבי חזנוב.
כסאות הנוח מחוץ לבולנז'רי של אריך קייזר. צילם צבי חזנוב.

אולם כשבאתי וראיתי את כסאות הנוח בחזית הפטיסרי והשולחנות הקטנים שלידם הבנתי מיד מה עבר לבעלי המקום בראש. נכון,הטמפרטורות בחוץ בעת הביקור שלי היו רק מעט קרירים יותר מהטמפרטורות של התנורים בפנים, אך כל זה לא מנע ממני לדמיין את עצמי יושב שם עוד חודש או חודשיים, כשמזג האוויר יחזור להיות שפוי, ונהנה מהבריזה של הים יחד עם איזה סנדוויץ' או עוגה. בקיצור, שאפו על הרעיון!

אקלר השוקולד ועוגת הפאלה רויאל

כפי שכבר כתבתי קודם, אני טיפוס של שוקולד ולכן הזמנתי את אקלר השוקולד ואת עוגת הפאלה רויאל, שאת שתיהן זכרתי מפריז. לשמחתי הרבה לא התאכזבתי.

אקלר השוקולד של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב
אקלר השוקולד של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב

הבצק של אקלר השוקולד היה לא רע בכלל והשוקולד היה מצויין. ההערה היחידה שהייתה לי היא שהם הסתפקו בתחתית מנייר ולא טרחו לתת לאקלר צלחת קטנה לשבת עליה.

עוגת הפאלה רויאל.
עוגת הפאלה רויאל.

גם עוגת הפאלה רויאל, המורכבת משתי שכבות שוקולד, הייתה מצויינת ובהחלט הורגש שם השימוש בשוקולד איכותי ובאגוזים מצויינים. לא פלא שהיא נטרפה תוך זמן קצר.

המחיר יותר מסביר

להפתעתי מחירי העוגות באריק קייזר לא היו גבוהים במיוחד (25 ש"ח לעוגה אותה ניתן לאכול במקום). נכון, זה עדיין יותר יקר ממחיר עוגה שכזאת בפריז (שם מדובר על 3-4 יורו לעוגה), אך יחסית למחירים בארץ, לא מדובר במשהו יקר במיוחד. אין לי מושג אם זו מדיניות המחירים של המקום או שמה מדובר במחירי השקה, אך הרשו לי לפרגן על כך שלא ניסו לנצל את העובדה שאיננו יכולים לבקר כעת בפריז על מנת לעשוק אותנו.

דברים שאהבתי פחות

הקרואסון שיצא מבידוד

נתחיל מיד עם הפיל (המת) שעמד בחדר – הקרואסון. מכיוון שמדובר במאפיה לא ניתן היה לבקר בה מבלי לטעום לפחות מאחד ממוצרי המאפה. מכיוון שכבר אכלתי צהריים, החלטתי לוותר על הסנדוויצ'ים מהלחם שהם אופים במקום, ובמקום זאת הלכתי על הקרואסון.

הקרואסונים של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב.
הקרואסונים של אריק קייזר. צילם: צבי חזנוב.

ביס אחד גרם לי להבין את גודל הזוועה. במקום בצק פריך, חמאתי ומתפצפץ בפה קיבלתי בצק עייף וקשה, אותו היה צריך ללעוס כפי שלועסים סטייק. אין לי מושג מה קרה שם ואיך מקום רציני נפל חזק כל כך. האם מדובר בקרואסון שהגיע אלינו היישר מצרפת ונאלץ לשהות שבועיים בבידוד לפני שהגיע עייף וחבוט אל סל הקש בפטיסרי? אינני יודע אך כולי תקווה שמדובר בנפילה חד פעמית.

תשכחו מאווירה פריזאית

אם בניתם על עיצוב פריזאי ומוזיקת שאנסונים המתנגנת במתיקות, בעודכם יושבים ולועסים Sandwich au Camembert, אז הרשו לי לאכזב אותכם.

האווירה במקום רועשת ואף מעט כאוטית. אולי זה נובע מכך ששמו של המקום יצא לפניו ולא מעט אנשים באים לראות את הפלא? או שמא הדבר נובע מכך שמדובר בצוות חדש שעוד צריך ללמוד לעבוד אחד עם השני? על כל אלו ניתן לסלוח ואני בטוח שעם הזמן העסק ישתפר. מה שקצת יותר בעייתי כאן זו המוזיקה.

התחושה כאן היא שהבעלים אמרו לעצמם "אנחנו לא נהיה קלישאה של צרפתים ולכן במקום שאנסונים נשמיע כאן איזו מוזיקה אלקטרונית לא ברורה". התוצאה רעש והיעדר אווירה, מה שהופך את הישיבה במקום ללא נעימה במיוחד.

קנו כיכר שלמה או שלא תקנו בכלל

מכיוון ששמו של אריק קייזר יצא בזכות לחם המחמצת המפורסם שלו רצינו לקנות הביתה חצי כיכר שאותה נקפיא ונטעם מאוחר יותר.

לחם התפוחים של אריק קייזר.
לחם התפוחים של אריק קייזר.

בפריז אין זאת בעיה. הם ימכרו לך חצי כיכר, רבע כיכר או אפילו כמה פרוסות. כאן הועמדנו בפני הברירה האכזרית או שתיקנו את כל הכיכר או שום דבר. אז מכיוון שלא היה לנו מקום במקפיא לכזאת כיכר, החלטנו לוותר על הלחם ולהסתפק, כאמור, באכילת עוגות. אז גם אם לא טעמנו מלחם המחמצת אין ספק שיצאנו מהמקום עם טעם מעט חמוץ.

תם ולא נשלם

כפי שאתם רואים יצאתי מהסניף של אריק קייזר בהרגשה מעורבת. מצד אחד נהנתי מכמה דברים אך מצד שני בהחלט הורגשו חריקות. אז, בשורה התחתונה, האם אני ממליץ לכם להגיע למקום? אני חושב שהתשובה היא "כן".

ראשית אין בארץ הרבה פטיסרי ברמה גבוהה ולכן כל מקום חדש שנפתח מהווה ברכה לאוהבי המתוקים והפחמימות. שנית, הפוטנציאל של לשבת על כיסא נוח מול הים עם עוגה או סנדוויץ' הוא מאוד מפתה מאוד. ושלישית, מדובר במקום חדש ובכל מקום שכזה יש חריקות בהתחלה. אני די בטוח שלאט לאט כל הבעיות הקטנות והקטנות פחות יפתרו והמקום יהפוך לעוד יותר טוב ממה שהוא היום (ושלא יהיו אי הבנות, גם עכשיו המקום לא רע בכלל).

אז כל עוד הטיסות לפריז סגורות בפני רובנו, אפשר בהחלט לנסות ולהתנחם בפטיסרי הזאת שצצה לנו על שפת הים ולהמשיך לחלום על הפטיסרי הנהדרות של עיר האורות.

כתובת המקום

הבולנז'רי של אריק קייזר נמצא בנמל תל אביב כשחזיתו פונה אל הים. מי שהכיר את מסעדות "מול הים" או גיליז ז"ל יוכל למצוא את המקום בקלות. כל השאר יצטרכו לחפש אותו בחלק הצפוני של הטיילת של הנמל וימצאו אותו בקלות.

מידע נוסף על המקום ניתן למצוא בקישור הזה.

Last Updated on 08/09/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.