אם יש ספורט אותו אני מתעב הרי שזו הריצה ובמיוחד המרתונים. מאז ומעולם ראיתי בריצה של יותר מ – 40 קילומטרים את העינוי המושלם, אשר גורם לכל שריר ואיבר בגופך (כולל אלו שלא הכרתם מעולם) לזעוק חמאס. אין ספק ששום כח שבעולם לא יגרום לי לרוץ מרתון, כך לפחות חשבתי עד ששמעתי על המרתון של מדוק (Medoc)…

42.195 ק”מ זה אורכו של מסלול הריצה של מרתון מדוק אולם בכך מסתיים הדמיון בינו לבין שאר המרתונים. ההבדל הראשון נעוץ בתלבושתם של הרצים. משתתפי המירוץ מתבקשים לבוא בתחפושת, וככל שהתחפושת מטורפת יותר כן יטב. במקום תחנות ההתרעננות רגילות בהן מחלקים למשתתפים בקבוקי מים, הרי שבמרתון זה ישנן 20 תחנות בהן מחלקים למשתתפים כוסות יין משובח ואין זה מפתיע כלל וכלל בהתחשב בעובדה שמסלול הריצה עובר בין הכרמים הטובים ביותר של איזור בורדו. אין ספק שעם תחנות התרעננות שכאלה לא נקבעים שיאים אולימפיים בתחום הריצה…גם חובבי האוכל לא יוצאים נפסדים מהמירוץ בזכות ארוחות השחיתות על טהרת המטבח של דרום מערב צרפת, המבוסס על כבד אווז, נקניקים ועוד דברים בריאים, כך שככל הנראה מדובר במרתון היחידי בו, ככל הנראה, תעלו במשקל במקום לרדת.