איך בונים טיול רגלי באלפים הצרפתיים? מדריך מאת יזהר דמטר

אני מאוד אוהב את שמוני (Chamonix) ולא אגיד מילה אחת רעה על המון בלאן או סביבתו. אבל האלפים הצרפתים הם הרבה הרבה מעבר לאלו. זוהי ממלכה שמשתרעת על חמישה פארקים מוכרזים

(מצפון לדרום – Vanoise, Ecrin, Vercours, Queyras, Mercantur), ועוד עשר שמורות מצומצמות יותר שלכולם וכולן מאפיינים דומים כמו סימוני שבילים, תשתיות טיול וגישה נוחה (בעונה), אבל לכל אחד ואחת מהם/ן ישנם קווי אופי ונוף אחרים לחלוטין.

היכן הם בכלל האלפים הצרפתים? איך אפשר לבנות טיול מעולה באלפים הצרפתים? מה התקציב הנדרש? לאן נוסעים? על כל אלו ועוד אענה בכתבה הבאה.

שלוש הערות חשובות לפני שנתחיל:

1. זוהי כתבה “גיאוגרפית” באופייה, שנועדה לתת רקע למטייל העצמאי באלפים הצרפתיים בדגש על טיולים רגליים. אין מה להיבהל מהשמות הרבים המוזכרים בכתבה, אלא להפך. השתמשו בהם על מנת להמשיך את המחקר ולמצוא את כמויות החומר האדירות שקיים ברשת על כל אזור. פתחו בכרטיסיה נוספת בדפדפן את מפות גוגל, והיכונו לטיול וירטואלי נהדר. לאורך הכתבה שתלתי טיפים נקודתיים לתכנון של טיולים באלפים.
2. באלפים מטיילים בין יוני לספטמבר. מחוץ לעונה הזו ישנו קסם מסוים, אך התשתיות והשטח אינם באמת מוכנים לרוב המטיילים.
3. האלפים הצרפתים הם שטח הררי ופראי, שעל מנת לטייל בו יש להקפיד על כללי בטיחות מחמירים. לא בכל מצב יחידת החילוץ הצרפתית תיענה לקריאה, ובמקרה שכן, החילוץ עשוי לעלות בכסף רב. בסוף הכתבה, אפרט כמה כללי בטיחות בסיסיים לטיולים באלפים, ואם מתעוררת שאלה בנושא – אשמח לסייע.

מי אתם האלפים הצרפתיים?

האלפים הצרפתים הם רצועה שאורכה 403 ק”מ, המשתרעת מאגם ז’נבה בצפון, ומדרימה בעיקר לאורך הגבול עם איטליה עד לים התיכון. ממזרח להם כאמור ישנם האלפים האיטלקים (שלמעשה ברובם מחוברים לצרפתים) ומצפון מזרח להם האלפים השוויצרים.

את האלפים הצרפתים אפשר לחלק בין שלושה אזורים היסטוריים – האלפים שבמחוז סבואה (Savoy), דופין (Dauphone) והאלפים הפרובנסליים (Provencal alps).

האלפים הצרפתים כיום הם בין שבעה מחוזות – Haute-Savoie, Savoie, Isere, Drome, Hautes-Alpes, Alpes-de-Haute-Provance  ואחרונים מדרום הם האלפים הימיים – Alpes-Maritimes.

את הנוף באלפים הצרפתים נחלק מעט אחרת: מצפון ישנם האלפים שבגבול שוויץ, שהם ירוקים מאוד ועשירים בנוף של כרי מרעה אלפיניים. מדרום להם ישנם האלפים הגבוהים, ובליבם הרכס ההררי של המון בלאן, שם נמצאים שמוני הידועה, קרחונים רבים ופסגות מחודדות. מעט מדרום ישנו הפארק של Vanoise, שבעיניי מזכיר מעט את האלפים הגבוהים, אבל אינו עמוס מטיילים ורכבלי סקי כמוהם.

מדרום מערב ל-Vanoise ישנו פארק ה-Ecrin שבעיניי נחשב ממלכת האלפיניזם והטיפוס. בפארק ישנן פסגות רבות שאינן רחוקות מבקתות מטיילים, והנוף בו דרמטי באופן בלתי רגיל, יותר אפילו מאחיו “הגבוהים ממנו” שמצפון. בין ה- Vanoise ל- Ecrinישנו Mont Tabhor, שמורה קטנה אך מלאת אגמים נהדרים.

כעת נגיע לשני הפארקים האהובים עליי. שניהם יחסית פחות מטוילים, יש בהם הרבה פחות אתרי סקי (לטייל בקיץ בין אתרי סקי עצובים זאת אחת החוויות הפחות אהובות עליי), והם מלאים באופי.

הצפוני מביניהם הוא Queyras, והוא נמצא בצילו של Mont Viso האיטלקי. זהו פארק קטן יחסית, עמוס כפרים קטנטנים וכמה מביצורי וובאן היפים בצרפת. אחרון חביב מדרום, שרכסיו מגיעים על ניס למעשה הוא Mercantur, רכס אלפיני פחות גבוה יחסית, אבל היחיד שמציע את החוויה הנפלאה של תצפיות הרריות עד הים התיכון.

כיום, רוב תושבי האלפים עוסקים בתיירות. בחורף ישנה תיירות הסקי, ובקיץ הטיולים הרגליים, ולאורך כל השנה ישנו האלפיניזם (טיפוס יותר טכני לפסגות האלפים). עם זאת, עדיין יש באלפים מרעה אינטנסיבי, הפקת דבש, קטיף פטריות, וכמובן גולת הכותרת של האלפים – הפקת הגבינות.

לכל אחד מהפארקים שציינתי בפתיחה, ישנו מרכז מבקרים ומיפוי איכותי.

טיפ 1

מצאתם מחוז/פארק שמעניין אתכם? באתר הבית של הפארק/מחוז תמצאו בדרך כלל 90% מהמידע שדרוש לכם. החל משבילי הטיול, אופציות הלינה, וקישורים לאתרי התחבורה הציבורית. להרבה מהאתרים הללו ישנה גרסה אנגלית מעולה.

איך מטיילים ברגל באלפים הצרפתיים?

האלפים הם לונה פארק למטיילים, והאפשרויות בהם אינסופיות. כל אחד מהמקומות שציינתי למעלה, מתאימים לכל סוג של טיול. בין אם טיול רגלי, ברכב, אופניים, טיפוס, עם ילדים, ועוד…

התשובה הטובה ביותר בעיני לשאלה “איך מטיילים ברגל באלפים הצרפתים” היא – כמו שהמקומיים מטיילים. אני מתכוון לכך שהאלפים הצרפתים מטוילים באינטנסיביות לאורך שנים רבות. אתם לא תהיו הראשונים שמגיעים אליהם לכל סוג של טיול, וכאן היתרון. האלפים מלאים בתשתיות מעולות לטיולים רגליים ואני ממליץ בחום להתמסר לתשתיות אלו.

אדגים: אם מפשטים את הנוף באלפים, מגיעים בסופו של דבר לעמקים קרחוניים רחבים עם דפנות תלולות וגבוהות. בדרך כלל, אם רוצים לטייל רגלית בין העמקים (בהם לרוב ממוקמות נקודות הלינה, חוץ מהבקתות האלפיניות שממוקמות על הרכסים עצמם), יש צורך לעלות אל הרכס ולרדת ממנו. עלייה וירידה היא בדרך כלל כרוכות בשינויי גובה יומיים של כ-1000 מ’ לכל כיוון.

אם עושים טיול כזה עם אוהל וציוד מלא ללינת שטח, חובה להישאר לישון בגובה רב בדרך כלל (תלוי בחוקי השמורה) ולא ניתן לעשות קמפינג בעמקים, כך שהטיול למעשה הופך להיות או קצר מדי ליום טיול – או ארוך יותר מדי. וזה עוד לפני שדיברתי על האתגר הפיזי הגדול שכרוך בתרמיל שכזה בעליות אלפיניות.

לעומת זאת, אם נכווין עצמנו אל בקתות ההרים או האכסניות בעמקים – נמצא ימי טיול הרבה יותר הגיוניים. כאן כמובן בא לידי ביטוי הסעיף התקציבי – שעליו עוד נדון בהמשך.

איפה ישנים בטיול רגלי באלפים הצרפתים?

באלפים ישנן ארבע אפשרויות אירוח זמינות למטיילים:

1. מלונות – כאן הכוונה היא למוכר ולקבוע, ולא ארחיב כאן יותר מדי בנושא. ישנם המון מלונות באלפים, ברמות מחיר משתנות. אם אתם מחפשים מלונות באתרי סקי אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מלונות סקי מומלצים בצרפת.
2. Gite – זוהי למעשה מעיין אכסניה, שיכולה להציע לינה בחדרי מעונות במיטות קומתיים, מקלחת חמה, וארוחות ערב ובוקר למטיילים. ישנם ג’יטים בהם ישנם גם חדרי לינה זוגיים או משפחתיים במחיר גבוה מהאופציה של המעונות. אכסניות אלו פרוסות בכל צרפת, ולכל אחת אופי משלה. בדרך כלל הנהלת האכסניה היא משפחתית, וישנם ג’יטים רבים שעוברים במשפחה כבר כמה דורות. התפריט בערב יהיה פשוט אך משביע, והאווירה תהיה משוחררת וחופשית יותר ביחס לבתי מלון. ג’יט יהיה נגיש ברכב ובדרך כלל יימצא בכפר ממנו אפשר לצאת לטיולים רבים באזור.
3. בקתות הרים – Refuge – אלו מזכירים מעט את האכסניות שבסעיף 2, אך הבקתות בדרך כלל יימצאו במקומות מרוחקים בהרבה, אליהם לא ניתן להגיע ברכב, והן משרתות אך ורק מטיילים רגליים. גם בהן אפשר למצוא ארוחת ערב/בוקר, בר פעיל, ואווירת הרים נהדרת. התנאים פשוטים, אבל הנוף שווה את הכול. את רוב הבקתות מפעיל המועדון האלפיני הצרפתי.

טיפ 2

להתמקם בג’יט לכ-2-3 לילות, ולצאת ממנו לטיולים רגליים באזור זו אופציה לחופשה נהדרת. בג’יט יהיה כל המידע שתצטרכו, והצוות ישמח להסביר ולהראות את השבילים השונים בסביבה.

טיפ 3

ברישום מוקדם לאחד מהמועדונים האלפיניים הבינ”ל אפשר לקבל ביטוח מלא לחילוץ באלפים, והנחה של כ-20% בבקתות שמפעיל המועדון האלפיני הצרפתי. כישראלים נוח מאוד להירשם למועדון הבריטי, או לזרוע הבריטית של המועדון האוסטרי.

השבילים והמפות באלפים הצרפתים

את השבילים באלפים אפשר לחלק באופן כללי לשניים:

1. (PR (Petite Randonnee שפירושו “טיול קטן” – יהיה מסומן בשטח בקו צהוב בודד, ויהווה אופציית טיול למשל מאחד הג’יטים עליהם דיברתי למעלה. כך שאפשר לישון בג’יט, ולצאת לכמה PR לפי הרצון. במפה יהיה מסומן בקו אדום מקווקו.
2. (GR (Grand Randonnee שפירושו “טיול גדול” – יהיה מסומן בשטח בקו אדום וקו לבן צמודים זה ולזה, וכאן הכוונה היא לטיול ארוך שמחבר בין בקתות/ג’יטים שונים, ומהווה הצעה לחופשת הליכה בת כמה ימים או יותר מזה. למשל, בפארק Queyras ישנו ה-GR-58 שלמעשה מקיף את הפארק. במפה יהיה מסומן בקו אדום רציף.

השבילים בדרך כלל יהיו מסומנים באופן בפחות אינטנסיבי מאלו שבארץ, אך עם זאת יהיו ברורים למדי. בצמתים המרכזיים יהיה שילוט.

טיפ 4

לחברת המפות הממשלתית (ה-IGN) ישנו מנוע מפות אינטרנטי מעולה שלעיתים גם יחסוך את הצורך לקנות מפות בשטח. לכניסה לאתר לחצו על הקישור הזה. כמו כן ישנה גם אפליקציה לטלפונים או טאבלטים.

אז איך לבנות טיול רגלי באלפים הצרפתים?

אני מציע על השלבים הבאים:

1. בחירת תא שטח מעניין לפי ההעדפות האישיות ומחקר ברשת. במחקר יש כבר להבין לאן יש לטוס, ומהן דרכי הגישה הטובות ביותר לאזור.
2. השלב החשוב ביותר – בחירת רמת הקושי. למי מאיתנו שרוצים טיול קל יותר, אפשר להגיע ברכב אל אחד העמקים, ולהישאר בהם או במקומות בהם הרכבלים עובדים בקיץ ולהשתמש בהם. אלו מאיתנו שמחפשים את האתגר, ויש להם ניסיון בטיולים כאלו, כבר יכולים להביט לכיוון אחד ה-GR או טיול אחר בין בקתות ההרים.
3. הכנת התקציב: כמו בכל טיול (ובכל העולם…) זמן=כסף. קחו בחישוב שעלותו של לילה ממוצע בג’יט או בקתה, ללא הנחה, הוא בין 45-55 יורו ללינה וארוחת בוקר. לזה הוסיפו כ-5 יורו למצרכים פשוטים לארוחת צוהריים, ונגיע לנוסחה שיום טיול יעלה בדרך כלל כ-50-60 יורו. לזה יש להוסיף את עלויות ההגעה מנמל התעופה, ואת הטיסה כמובן.

על מנת לחסוך, קחו בחשבון שבהרבה מהאזורים באלפים ניתן לישון בג’יט או בבקתה כבר ביום הנחיתה (בהנחה שנחתנו בשעה סבירה) ולחסוך לינה יקרה יותר באחת הערים. התחבורה הציבורית מאוד נוחה בקיץ, ומשרתת היטב את הטיולים השונים, אך היא אינה זולה, וכל כיוון משדה התעופה יכול לעלות בין 20-60 יורו.

והכי חשוב – כמה כללי בטיחות

1. האלפים הם סביבה שאנו כמטיילים ישראלים בדרך כלל לא מכירים היטב. שלג, קרחונים, ומזג אויר לא צפוי הם חלק בלתי נפרד מהטיול.
2. שלג עשוי להיות סכנה ממשית, אל תחצו שלוגיות בזווית חדה מדי, והימנעו מעלייה לאוכפי הרים גבוהים ומושלגים ללא ציוד מתאים והידע להשתמש בו (קרמפונים/מיקרו ספייקים וגרזן).
3. אל תחצו קרחונים ללא הציוד המתאים והדרכה. לעולם. בקרחונים ישנם סדקים עמוקים שאפשר לצנוח אליהם פנימה.
4. עקבו אחרי מזג האוויר. אין טעם לצאת לטייל כשעננות כבדה או סופה מגיעים לאזור. זה לא כיף, וזה ממש לא בטוח.
5. קחו מסלולים שתוכלו לעמוד בהם, רמת הקושי לטיולים באלפים גבוהה, ואנו לא מורגלים בדרך כלל בשינויי הגובה הגדולים.
6. אל תיקחו תיקים כבדים, זה מתיש, קשה ועלול לשנות את שיווי המשקל במקומות מסוימים.
7. שימו לב שלקחתם מספיק מים. בחודשים יוני-יולי בדרך כלל תמצאו פלגי מים רבים (רק שימו לב שאין מרעה בסביבתם/מעליהם), אך באוגוסט-ספטמבר כבר הרבה מהם נעלמים.

ועוד דבר חשוב

צניעות – אנו כישראלים יודעים לטייל היטב בנגב או הגליל. האלפים הם סביבה זרה לנו, לא גדלנו בין קרחונים ואנחנו לא באמת יודעים את טיבה של ערימת שלג. בואו נהיה צנועים ולא ניכנס להרפתקאות שעלולות להיות מסוכנות, או פשוט מפחידות מדי ובטח לא מהנות.

ניפגש בפסגות!

בכל שאלה, אל תהססו ופנו אליי. אשמח לסייע.

כמה מילים על יזהר דמטר

מדריך טיולים רגליים בכל העולם. גר בדרום צרפת, מבשל, מטפס, ומטייל.
אפשר למצוא אותי באתר שלי www.izhartrek.com.