ה – REFUGE: חופשה צרפתית לצעירים (בנפשם) מאת נמרוד נגב

Refuge בחבל הפירנאים
שמעתם על המושג Refuge? בצרפת בספרד זה נקרא Refugio וכך הלאה בהתאמה לשפת המדינה. המדובר ב”מקלט”, בד”כ בית רועה עונתי נטוש שתופח לכדי מבנה אירוח. הנ”ל פזורים לאורך שבילי טיולים מסומנים. המקום בד”כ מתוחזק ע”י יושבי הכפר הסמוך, אך בעיקר ע”י הטיילים המשתמשים בו. התנאים במקום הם ספרטניים- בד”כ זה כמה מיטות מאוד בסיסיות עם מזרונים (בד”כ בסגנון הצבאי), שולחן, כיסא, בד”כ יש גם ברז מים חיצוני אח ו…זהו.

איך פועל ה REFUGE?

הלינה במקום היא חינם ואסורה ביותר מאשר שני לילות רצופים. אם באים בלב עונת הטיולים יש לבצע תאומים עם מתחזקי ה”Refuge” זאת כדי לא להגיע כאשר המקום תפוס. אני טיילתי בשולי העונות והנ”ל תמיד היו פנויים. הטווחים בן ריפוג’ אחד לשני הם טווחי יום הליכה או פחות מכך. הטיילים המשתמשים במקום, נוהגים לקחת עמם את הלכלוך שהם מיצרים, מקוששים עצים עבור הבאים אחריהם, כך שהעצים יהיו יבשים ונוחים להדלקה.
REFUGE מבט מבחוץ
REFUGE מבט מבחוץ


לעתים קרובות, משאירים במקום גם מיני פרודוקטים לטובת הבאים אחריהם. באופן זה חצינו ,בטיול מים אל אוקינוס, את רכס הפירנאי. חודש הליכה עם לינות חינם, ללא שום תקלות. (לביטחון לקחנו עימנו אוהל קל בתרמילים, עשינו בו שימוש רק פעם אחת). לצורך הצטיידות במזון נאלצנו מיידי פעם לרדת לכפר קרוב, שגם בו, לעתים, היה צריך להזמין יממה מראש את צרכינו.
דברי מזון שבחרנו להצטייד בם היו בד”כ קלי משקל, קטני נפח ועתירי קלוריות (ערבוב עם מים עושה את קסם יצירת המזון). דברים כמו- טחינה, אבקות מרק/פירה/מנות חמות. קמח לעשיית פיתות. נקניקים ו”בשלוף”, לאנרגיה מיידית שפופרת חלב מרוכז ו/או פירות יבשים. מאחר שטיילנו בגובה של 1600 מ’ ומעלה שהוא בדיוק קו התפר שבו מתחילים שלגי העד נאלצנו ללמוד ומהר מאוד, איך מטיילים בגבהים הללו. תורה בפני עצמה.

טיילנו בעיקר (אך לא בדבקות ייתרה) על השביל הנקרא GR10, שהוא שביל חוצה פירנאי בצד הצרפתי (המפותח יותר). מצאתי, לצורך רשימה זו, בלוג של טייל שעשה את המסלול הנ”ל: http://www.escapefrance.eu/  וכן תצ”א אקטיבית מהטיול:

לעתים נתקלנו בטיילים שעשו מסלולים מעגליים (השאירו מכוניתם בנקודה מסוימת ובתום היום או היומיים טיול שלהם, שבו למכוניתם), טיילים אלה היו מקור לא אכזב לסחר חליפים בפרודוקטים. כאשר הגענו לחבל הבסקים, הייתה זו בדיוק העונה שהרועים העלו את עדרי הכבשים שלהם לרעיה בגבהים. על כן אכלסו מחדש את החוות העונתיות שלהם. כך יצא לנו לעבור לילה אצל רועה בודדה שכזו, לצפות בתהליך החליבה הידני המפרך והפיכת החלב לגבינה. אצלה גם יצא לנו “לחגוג” על מוצרי חלב טריים, שמזמן לא טעמנו וירקות שהתקשנו לקחת עימנו. כמובן שגם התנדבנו להשתתף בעבודות השגרה שהיינו מסוגלים להן, כדי שלא להרגיש עלוקות. את טיולנו סיימנו בסנט ג’אן דה לוז (St Jean-de-Luz) במסעדה בסקית על חופי האוקינוס. יש ספרים העוסקים ב”רפוג’ים” הללו ואיך להתקשר כדי להזמין מקום. הם גם מסומנים על מפות 1:25000.

הערה: כל התמונות נלקחו מהאתר http://www.escapefrance.eu/

מעט על הכותב

נמרוד נגב (שמו המקורי הוא נורברט פלשטיין) הוא יליד פריז. גדל שם, עשה צבא כבר כאן… בתחילת דרכו עסק בהנדסת בניין, בהמשך למד גיאוגרפיה (מאוחר יותר הורה את המקצוע בתיכון ובמכללות). כמו כן הוא למד ארכיאולוגיה ועסק בנ”ל כ- 15 שנים 13 מהן כארכיאולוג מחוז.

 

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.