אומנם היא “רק” כנסייה ואין לה סטטוס של קתדרלה, אבל כנסיית נוטרדאם דה דיז’ון נכנסה לרשימת אתרי מורשת עולמית בשנת 2015.
אכן, כנסיית נוטרדאם דה דיז’ון נחשבת ליצירת מופת של אדריכלות גותית מהמאה ה -13. היא נבנתה במהירות שיא תוך כ 20 שנה, בין שנת 1220 לשנת 1240 לערך.
בין ימי הביניים לרנסאנס
החזית המערבית שלה מעניינת במיוחד, והיא מאוד לא אופיינית לכנסייה גותית צרפתית: אמנם יש בה את שלושת הקשתות המחודדות האופייניות המובילות אל תוך הכנסיה, אבל החלק העליון מורכב משתי גלריות מקושטות שמעניקות לכנסייה מראה מרובע ואין בה את המבנה הגותי המסורתי עם הקווים המחודדים כלפי מעלה. כך שבעצם הכנסייה מזכירה יותר מבנה רנסנסי ונציאני מאשר מבנה גותי צרפתי.
הגלריות מעוטרות במספר גדול במיוחד של 51 דמויות מפוסלות באבן שנראות כמו גרגוילים. אלו הן דמויות של בני אדם, בעלי חיים ומפלצות, ותפקידן להרחיק ולהפחיד את הרוחות הרעות ולשמור על הבניין. אולם בכנסיית נוטרדאם דה דיז’ון, הדמויות האלה לא ממלאות את תפקידן המסורתי הנוסף של גרגוילים כמרזבים. הסיבה לכך היא שרובן המכריע הן “גרגויילי דמה” והן נמצאות שם אך ורק לקישוט. לכן במונחים ארכיטקטוניים הן נקראות “גרוטסקות” ולא גרגוילים.
אלה לא הגרוטסקות המקוריות מכוון שאלו נהרסו כבר בתום בניית הכנסייה לאחר תאונה קטלנית. על פי המקורות, מלוה בריבית הגיע לכנסייה כדי להתחתן ובעודו עומד בחצר הכנסייה, השתחרר פסל של…מלוה בריבית…מהמבנה, נפל על הראש שלו והרג אותו. כתוצאה מכך, ומתוך אמונה טפלה ופחד, פנרסי העיר הורו על הריסתן של הגרוטסקיות, ורק 600 שנה מאוחר יותר, לקראת סוף המאה ה 19, בעת שיפוצים של הכנסייה, הוחלט להחזיר את הדמויות המפחידות.
הטימפנומים (אדני האבן בצורת משולש שמעל שערי הכניסה) של שלושת שערי הכנסייה היו במקור מפוסלים בסצנות המתארות את הערצת המגיים, הכתרת מריה וגבעת הגולגולתא, אבל למרבה הצער אלה נהרסו כליל ב 1794 לאחר המהפכה ולא שוחזרו.
משפחת הרובוטים ש”עובדת” בכנסיה
עוד מראה ייחודי בכנסייה הוא ה JAQUEMART. מהו JACQUEMART? זהו אוטומט אומנותי של דמות מפוסלת בעץ או במתכת, המציין את השעות על ידי מכה בפעמון בפטיש. מקור המילה לא ברור. יש הסוברים שהמקור מהמילה הלטינית JACCOMARCHIARDUS שהיה שם הכינוי של שומרי הפעמונים שלבשו JAQUE (בגרמנית JACKE= מעיל) שהיה למעשה השריון הגמיש שלבשו האבירים. סברה אחרת היא שהמילה באה משילוב המילים JACQUES ו MARTEAU (פטיש)…
ישנם כמה JACQUEMARTS מפורסמים באירופה, ביניהם זה שנמצא על מגדל השעון בונציה (TORRE DELL’ OROLOGIO) וזה שנמצא במגדל השעון בברן (ZYTLGLOGGE). אולם ה JACQUEMART של דיז’יון הוא אחד העתיקים והמיוחדים ביותר. השעון נגנב בשנת 1382 מהעיר KORTRIJK שבפלנדריה על ידי הדוכס בורגונדי פיליפ האמיץ, שהגיע למקום כדי לעזור לחמו הרוזן מפלנדריה להתמודד עם התקוממות מקומית.
פיליפ התלהב מהפלא הזה שציין באופן אוטומטי את השעה העגולה על ידי מכה על פעמון! ועם חזרתו ל דיז’ון ה JACQUEMART הוצב על מגדל הפעמונים של כנסיית נוטרדאם.
במאה ה-17, תושבי דיז’ון ריחמו על עצם היות ה JACQUEMART שם לבד. הם סברו שהוא זקוק לאישה שתעזור לו במלאכה…וכך בשנת 1651 נוספה אישתו ומאז יש חלוקה שיוויונית בין הבעל והאישה כשכל אחד מכה בפעמון כל שעה עגולה לסירוגין. אנשי דיז’יון החליטו לכנות את האישה JAQUELINE.
ונכון שבמשפחה ממוצעת יש גם ילדים? אז בשנת 1714, החליטו להוסיף 2 ילדים, בן ובת, שיהיו אחראים על ציון חצי השעה ורבע השעה, כי כבר חיפשו יותר דיוק בזמנים ולא הסתפקו בשעות עגולות…לילדים, כמנ מפתיע, קוראים JACQUELINET ו JACQUELINETTE.
עוד קוריוז קטן בכנסייה זאת נמצא על הקיר הצפוני שלה ברחוב בשם RUE DE LA CHOUETTE: פסל קטן ומבריק של ינשוף. האם על רחוב על שם הפסל או הפסל ניצב בעקבות שם הרחוב? לא ידוע, אבל בכל מקרה, הינשוף הוא סמל העיר דיז’יון, ויש אמונה טפלה שליטוף הפסל – אך ורק ביד שמאל! – יביא מזל…
מידע למטייל שרוצה לבקר בנוטרה דאם דה דיז’ון
אני ממליצה בכל פה למי שנוסע לדיז’יון המיוחדת לא לפספס את הכנסייה הייחודית הזאת! אם תחליטו לקבל את המלצתי הנה כל המידע הדרוש על מנת לבקר במקום.
כתובת הכנסייה
2 Place Notre Dame
שעות פתיחה
הכנסייה פתוחה לקהל הרחב כל ביום בין השעות 08:00-18:00.
מה עוד ניתן לראות בסביבה?
- ארמון הדוכסים של דיז’ון (כתובת: 1 Rue Rameau) – במרחק של 4 דקות הליכה מהכנסייה.
- מוזיאון האומנויות היפות של דיז’ון – נמצא ליד ארמון הדוכסים.
- La Moutarderie Edmond Fallot (כתובת: 16 Rue de la Chouette) – חנות מפעל של אחד מיצרני החרדל הותיקים של דיזון (משנת 1840).
במידה ואתם מטיילים בחבל בורגונדי ורוצים לגלות עוד מקומות מעניינים, מומלץ להיכנס לדף בורגונדי באתר.
כמה מילים על קלייר בלס
קלייר היא מדריכת טיולים מזה 26 שנה שמתמחה בצרפת. היא חייתה בפריז 3 שנים ודוברת צרפתית על בורייה. בוגרת החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
