הרשמה
לעלון

הזמנת
מלון

הזמנת
מלון

קניית
כרטיסים

מלטרואה (Malestroit) – שירת הסירנה מאת דני אשכנזי

מלטרואה (Malestroit) - שירת הסירנה מאת דני אשכנזי
ניווט מהיר בתוך הכתבה

ממותניה ומטה – כאחת מבנות חוה.

ממותניה ומעלה – אין, אין יופי כיופיה.

יצאתי עם הפרנקופיל הראשי לתור את דרכי ברטאן ונתיבותיה. בעודנו חולפים על פני שלט דרכים שיגרתי, "MALESTROIT" צדה עינו הפרנקופילית שלטון-משנה: "Ville Médiévale". עצרנו בחריקה. אמנם, אין עיר או כפר בצרפת שאין להם קומץ סמטאות מרוצפות אבנים ביינימיות, אבל את זה יודעת גם מלטרואה, ובכל זאת  מכריזה ללא בושה על מרכולתה. אין מפתה כאשה חסרת בושה. התפתנו. חנינו. שוטטנו.

מצעד לצעד נפלו וחפרו פניו של הפרנקופיל. יש עוד הרבה כאלו, מלמל בצער. לא משהו, נאנח. לגרור לכאן אנשים? בשום אופן, סיכם. אפילו הנזירה שעל קלידי עוגב הכנסיה לא מהלה אכזבתו בנגינתה. לפני שיטביע יגונו ב Merde עסיסי, הסכמתי איתו למרות שלא הסכמתי, וחזרנו לרכב.

כשהגנרל מגיע לבקר ומזמין אותי למלטרואה

בלילה בא אלי הגנרל Audibert, והזכיר לי שמלטרואה היתה מרכז לוחמי הרזיסטנס בברטאן, במלחמת העולם השניה. הוא עצמו, הוסיף בצניעות, פיקד עליהם, עד שהגסטאפו עצר אותו במנזר האגוסטיני שבעיר. מהמנזר הזה צצו לפתע כמרים בגלימות הצמר השחורות. אנחנו צנחנים  מצבא צרפת החופשית!

הצהירו, ומיד פשטו בגדיהם ואכן ראיתי את מדיהם המנומרים וצלבי לורן על כתפיהם. גם אם המנזר, איבון איימי בוביה, נדחקה אלי, ועל צווארה תלוי כוכב מחומש מצופה אמייל לבן. "אות לגיון הכבוד", הסבירה בענווה. מהגנרל דה-גול עצמו קבלתי, למרות שאישית לא כל כך אהב שטיפלתי גם בפצועים גרמניים, עפעפה החסודה בריסיה.

הפרנקופיל אמר ששיש עוד הרבה כמו מלטרואה, מלמלתי. הגנרל התפוגג. הפרנקופיל אמר שלא משהו. הצנחנים התאדו. לגרור לכאן אנשים? בשום אופן, ציטטתי. אם המנזר סובבה אלי את התחת. נרדמתי.

אל דאגה, נשוב לגנרל, לכמרים המוצנחים ולאם איבון בוביה בסןף הכתבה.

התעוררתי משירת הסירנה.

כִּי הַסִּירֵנוֹת תִּקְסֹמְנָה בְּכִשְׁפֵי שִׁירֵיהֶן הַמְצַלְצְלִים

(האודיסאה, שיר 12, שורה 44, בתרגומו של שאול טשרניחובסקי)

הסירנה של ברטאן

"מדמואזל מלטרואה. סירנה", הציגה עצמה, ויותר לא היתה צריכה לומר דבר. קמתי בבוקר, הנעתי וחזרתי למלטרואה.

כולו 50 קילומטר מ Manoir de la Chausée הטירה בה אני מתגורר (ובה גם אתם תוכלו להתגורר אם תרצו).

הדרך ממנואר דה לה שוסה למלטרואה.
הדרך ממנואר דה לה שוסה למלטרואה.

אז ככה: הסירנות, כידוע, ממותניהן ומטה צורת דג להן, וממותניהן ומעלה – נשים יפהפיות. זו, הסירנה מלטרואה, אף היא מתחלקת לשנים. ממותניה ומטה, כלומר קומת הקרקע של בתיה, היא ככל הדגים בים. כלומר: חנויות בגדים, בולנז'רי, פטיסרי, בוצ'רי, שרקוטרי, פאבים, מסעדות. אבל ממותניה ומעלה, כלומר קומותיהן העליונות של בתיה… זהירות! פעמיים נפלתי.

טעימה קלה ממה שנראה בהמשך:

ועכשיו – לדרך.

אנחנו נכנסים למלטרואה דרך גשרון כפול שעובר על הקישור של נהר ה- אוסט עם תעלת נאנט-ברסט.

המראה מעל הגשר של מלטרואה
המראה מעל הגשר של מלטרואה

קצת על תעלת נאנט-ברסט

תעלה מלאכותית החוצה את ברטאן לאורכה, מנאנט בדרום ועד ברסט בצפון. מי שהחליט על בנייתה היה נפוליאון, בעקבות המצור שהטיל הצבא האנגלי על ברסט. הרעיון היה ליצור נתיב מים פנימי, שלא יהיה נתון לאיומי צי עוין מכיוון הים. הבניה החלה ב- 1811, ונפוליאון השלישי חנך אותה ב- 1858.

אורכה של התעלה כ- 360 ק"מ. לא פחות מ 238 תאי-ציפה מאפשרים העלאה והורדה של סירות, כדי להתגבר על הפרשי גובה. כיום איבדה התעלה את חשיבותה הצבאית והמסחרית, בהיות התעבורה היבשתית והאוירית שימושית יותר, אך היא עדיין יפה ונוצצת.

ליד המרכז הביניימי יש תחנת מידע לתיירים, שם, אם אינכם סומכים עלי, תוכלו לקבל עלון עם מפה ולבדוק אם המידע שאביא כאן נכון ומדויק. במפה מסומנים האתרים העיקריים ובעלון הסבר קצר עליהם.

המפה של לשכת התיירות המקומית של מלטרואה.
המפה של לשכת התיירות המקומית של מלטרואה.

תחנה מס.2: בית העיריה של מלטרואה

אתר מס.1 הוא, איך לא, בית העיריה. בחזיתו ה ,coat of arms שלט הגיבורים של מלטרואה, ועליו הכתובת "זה אשר סופר את כספו איננו מלטרואני". בדקתי אצל הבחור בפאב ממול. לא רק שספר את כספו, אפילו את המטבעות שנתתי בעבור הבירה שלי – ספר גם ספר. הנה הוא שם, מאחורי, המתחזה הלא-מלטרואני הזה.

אני מחזיק את החוברת עם התצלום של בית העירייה של מלטרואה.
אני מחזיק את החוברת עם התצלום של בית העירייה של מלטרואה.

תחנה מס.2: כיכר העיר. רחבה מלבנית שלאורכה בתי קפה ופאבים.

כיכר העיר של מלטרואה
כיכר העיר של מלטרואה

הבתים העתיקים משלבים בניה באבן עם קורות עץ אלכסוניות.

הבתים העתיקים של מלטרואה
הבתים העתיקים של מלטרואה

תחנה מס. 8 בית הפליקאן

בית הפליקאן
בית הפליקאן

מדוע פליקאן? כי הפליקאן, שקנאי בלשוננו, הוא סמל נוצרי נפוץ בכנסיות ובאביזרי קודש, קתוליים בעיקר. מקור הקדושה הוא באגדות עתיקות, שקדמו להופעתו של ישו. לפי אגדות אלו, כאשר אמא-שקנאית אינה מוצאת מזון לגוזליה, היא מנקרת את החזה שלה, ומאכילה את העוללים בבשרה ובדמה. מכאן ברור הקשר לישו.

האטרקציות העיקריות הן בקומות העליונות: פסלים מוזרים.

תחנה מס.9 – בית truie qui file la.

בית truie qui file la
בית truie qui file la

שווה לתת מבט קרוב יותר:

בית truie qui file la. מבט מקרוב.
בית truie qui file la. מבט מקרוב.

לדברי העלון, רואים בתבליט האבן הזה חזיר רץ על כדור, צייד נושף בקרן יער, גבר מכה את אשתו,  כלב מאיים, ארנבת משחקת עם גוריה. חלק ראיתי, אולי, חלק אני מאמין שיש שם.

ואולי מהכיוון הזה ברור יותר:

בית truie qui file la. הפסל מזווית אחרת.
בית truie qui file la. הפסל מזווית אחרת.

נמשיך לחפש, בעיקר בקומות העליונות:

בית truie qui file la. הפסלים בקומות העליונות.
בית truie qui file la. הפסלים בקומות העליונות.

תחנה מס.14 – אוכל

המסעדה שנמצאת בבית המשמר הישן.
המסעדה שנמצאת בבית המשמר הישן.

בית המשמר. לשעבר קסרקטין בו גרו 400 חיילים ועמם 80 סוסים. היום זו מסעדה.

בקומת הקרקע נותרו שני קמיני אבן ענקיים, בתוך אחד מהם האיש-שעל-הגריל מכין עכשיו את הסטייק שלי:

הסטייק שלי בתהליך הכנה.
הסטייק שלי בתהליך הכנה.

בעוד הוא מוסיף שומן חזיר לאסכלה, אני מקבל את מנת הפתיחה: טרין ארנבת:

טרין ארנבת.
טרין ארנבת.

והנה מגיע הסטייק, או אם לדייק: Coeur de basse-côte de boeuf black angus

הסטייק שלי.
הסטייק שלי.

מקום כבר אין, אבל לא נוותר על קינוח:

הקינוח שלי.
הקינוח של בת זוגי.

את הר השוקולד, הקצפת, הגלידה והעוגיות הזה הזמינה קארן. אני הסתפקתי בקרם ברולה צנוע:

קרם הברולה הצנוע שהזמנתי.
קרם הברולה הצנוע שהזמנתי.

זה היה טעים, אבל אני לא יכול לזוז. וזו בעיה, כי השעה 2:30, ובעל המסעדה מחוייב, מטעמי מסורת, לסגור מיד.

נותר רק להתפלל:

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!

אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –

וַ אֲ נִ י   לֹא מְצָאתִיו –

הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!

 

(ביאליק, לא אני)

 

אז אם תפילה, מכאן לכנסיה.

תחנה 35 הכנסיה של מלטרואה.

כנסיית ז'יל הקדוש.
כנסיית ז'יל הקדוש.

כנסיית ז'יל הקדוש. Saint Gilles. ז'יל (בצרפתית) הוא בעצם אגידיוס, אחד מ-14 "הקדושים המסייעים", שנחשבים ע"י הקתולים כיעילים במיוחד נגד מחלות שונות.

תוכלו לקרוא על תחומי התמחותם כאן.

כפי שניתן לקרוא, את כאבי הראש תפס אגאתיוס, מחלוקות במשפחה שייכות לאוסטתיוס, על מחלות מעיים אחראי ארסמוס, כאבי גרון בטיפולו של בלזיוס, מוות פתאומי (ניתן לריפוי? נראה שכן) – ברברה הקדושה, מחלות נפש – גאורגיוס, אפילפסיה הלכה לויטוס, רופאים (סוג של מחלה, עובדה) – פנטלאון,  טיריאקוס לקח את "פיתויים על מיטת הגוסס" (?).

מה נותר לז'יל שלנו ?  ד ב ר  (plague) !!!

ביציאה מהכנסיה פגשתי שתי נזירות. לרגע חשבתי לבדוק, שמא אלה צנחנים מצבא צרפת החופשית, בתחפושת נזירית. במחשבה שניה ומפוכחת, ויתרתי.

הנזירות שיצאו מהכנסיה.
הנזירות שיצאו מהכנסיה.

באוירה דתית, בעקבות העלון, אני יוצא לחפש את תחנה 38, ב rue hurberdière.

על משקוף של מה שנראה כיום כבית מגורים רגיל, אני מוצא את הכתובת:

הכתובת על משקוף הדלת.
הכתובת על משקוף הדלת.

הכתובת היא בשלוש שפות.

הראשונה אמורה להיות בעברית, ולדברי העלון היא אומרת "בחסדך האמנתי יהוה"

אני רואה את "בחסדך", את "האמנתי" אני לא רואה, והמלה השלישית היא "אלוהי".

השפה השניה היא יוונית, ואם להאמין לעלון, שכבר איני מאמין לו, נאמר בה "דע את עצמך" (סוג של שפה נקיה לאוננות?).

השפה השלישית היא לטינית, ובה נאמר "הארץ היא רק תחנה קצרה, השמיים הם המולדת שאלוהים שומר לנו". ניחא. אם התחנה קצרה, כדאי לנצל כל רגע.

פלאי האמונה.

אני יודע, לא שכחתי את הגנרל, הכמרים המוצנחים ואם המנזר.

תחנה מס.30. מנזר האגוסטינים.

המקום שימש כמפקדה אזורית ברטונית של הרזיסטנס, תנועת ההתנגדות הצרפתית לגרמנים בעת מלחמת העולם השניה. המפקד היה גנרל Louis-Alexandre Audibert. תחילה פעל מנאנט, אבל משעלו על עקבותיו עבר למנזר האגוסטיני במלטרואה.

זה לא הועיל לו, והוא נעצר על ידי הגסטאפו. עבר עינויים קשים, שהותירו אותו חרש באוזן אחת, אבל לא דיבר. גורש לבוכנוואלד, שם שוחרר לבסוף ע"י צבאותיו של גנרל פטון. לאשתו קלייר היה פחות מזל. היא נכלאה ברוונסברוק, שם הומתה בתא גזים, "על ידי לקיחת מקומה של ילדה בת 18" (זה מה שכתוב בגוגל).

הצדעתי לשניהם.

הכמרים המוצנחים. לדברי העלון, גם הם הגיעו למנזר האגוסטיני. מדובר בחיילי צרפת החופשית, שצנחו בלילה שלפני ה D-Day, יחד עם 24,000 אמריקאים ובריטים, במטרה לאבטח את האגפים של חופי הנחיתה בנורמנדי. ב- 18 באוגוסט הגיעו כמה מהם לכפר סן מרסל, הסמוך למלטרואה, שם הוקפו על ידי הגרמנים, ברחו ומצאו מקלט במנזר שלנו, כשהם מחופשים לכמרים. מובן שתחת הגלימות היו במדים, בתקוה שהדבר יעניק להם הגנה במקרה שיתפסו.

בטרם נגיע לאם המנזר, אני חייב לתקן טעות שגם אני נתפסתי לה פעם, עד שגיליתי את האמת.

נהוג לחשוב, שצרפת נכנעה לגרמנים כמעט ללא קרב. זה לא נכון. בשבועיים שבהם התנהלה עדיין הלחימה, נהרגו 92,000 צרפתים. אז נכון, האיסטרטגיה היה עלובה מלכתחילה (קו מזינו, "הארדנים אינם חדירים לשריון", ועוד). אבל החפ"שים לחמו, ועוד איך.

Yvonne Aimée, ידועה גם כאיבון בובייה, אם המנזר. עבדה בו משנת 1927 עד מותה ב- 1951. הקימה מרפאה מודרנית, בה טיפלה בפצועי הרזיסטנס, אותם הסתירה, אבל גם בפצועים גרמנים. נעצרה על ידי הגסטאפו, עונתה, וברחה בדרך נס, כמובן. אחרי המלחמה קבלה את אות לגיון הכבוד, העיטור הצרפתי הגבוה ביותר, מקביל ל"צלב ויקטוריה" הבריטי ול"אות הגבורה" שלנו.

אני חושב שסיימנו.

נצא ממלטרואה דרך "הגשר החדש", ממנו נשקף מראה נאה של גשר נוטר-דאם בו נכנסנו לעיר:

תמונה מהגשר החדש של מלטרואה.
תמונה מהגשר החדש של מלטרואה.

 

להתראות, פרנקופילים.

דני

רוצים להתגורר בטירה של דני?

אם אהבתם את הכתבה ותרצו לפגוש את דני באופן אישי אתם מוזמנים בחום לבוא ולהתארח אצלו בטירה. תוכלו לקרוא עליה עוד בכתבה הזאת.

הכתבה עודכנה לאחרונה בתאריך

הגענו לסוף הכתבה. אם בא לכם להמשיך לקרוא הנה עוד שתי כתבות שלדעתי תאהבו:

אהבתם את הכתבה? מוזמנים לשתף :-)

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

עד הטיסה הבאה לפריז תדעו להזמין בגט בצרפתית שוטפת

אם חלמתם ללמוד צרפתית, אבל תמיד פחדתם משיעורים משעממים הכוללים הטיית פעלים אינסופית ודקדוק שרוצה לגרום לכם לקפוץ מהפון נף, יש לי פתרון בשבילכם.

Frantastique מאפשר לכם ללמוד צרפתית בקצב שלכם באמצעות סרטונים משעשעים ועיסוק מתמיד בתרבות הצרפתית. זוהי צורת לימוד כיפית ומתוחכמת מכיוון שהמערכת לומדת אותכם ומתאימה את עצמה לקצב ההתקדמות שלכם.

והכי חשוב, סידרתי לכם 15 ימי התנסות חינם! אז אם לא ניסיתם את צורת הלימוד הזאת אני ממש ממליץ לכם ללחוץ על הכפתור למטה לפני שההטבה תתבטל.

מה עושים אם לא ניתן לטייל כרגע בצרפת?

נכון, הקורונה לא מאפשרת לנו לטוס לצרפת ולהנות מכל הטוב שהיא יכולה להציע. אולם אין זה אומר שאנחנו צריכים להיות תקועים בבתים שלנו ולחכות שסיוט הקורונה יגמר.

לאחרונה שמעתי על Go Be Travel אשר מספקים מגוון סיורים בארץ. להבדיל מסיורים מודרכים בקבוצה, כאן אתם מטיילים בקצב שלכם בעזרת הנייד ונהנים ממפות, סרטוני הדרכה של מיטב המדריכים בארץ ועוד. כל אלו יעשירו כל טיול שלכם בארץ וניתן לרכוש אותם במחירים סבירים בהחלט. 

בהחלט שווה לבדוק ולנסות.

גילוי נאות: במידה ותאהבו את אחד הסיורים של Go Be Travel ותחליטו לרכוש אותם אני אקבל עמלה קטנה שאותה אשקיע בשדרוג האתר. 

והערה קטנה לסיום....

אני מאוד מקווה שהכתבה הזאת מצאה חן בעיניכם. אני משקיע המון זמן ולא מעט כסף על מנת לספק לכם מידע איכותי ובחינם. אז אם במקרה אתם מתכננים טיול לצרפת ובא לכם לפרגן לי, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך האתר שלי.

ההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק לי עמלה קטנה שאותה אשקיע חזרה באתר. הנה הדפים העיקריים מהם ניתן להזמין מקומות לינה וכרטיסים:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

2 תגובות

    1. שלום,

      בדקתי עם החברה ומדובר שם בשגיאת הדפסה. הקורס הוא קורס צרפתית ולא אנגלית. אתה מוזמן לנסות בעצמך מכיוון שזה בחינם.

      צבי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

קבוצות פייסבוק על צרפת

כתבות אחרונות

מידע שימושי על פריז

מידע על מחוזות צרפת

מקומות מחוץ לצרפת

תרבות צרפת

בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלכם במייל פעם בשבוע. ואם זה לא מספיק הנה עוד בונוס קטן: מפות אינטרקטיביות של צרפת שישלחו אליכם מיד עם תום תהליך ההרשמה :)

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.